ארכיון קטגוריה: המלצות

ארבע המלצות, פעם בשבוע #36

.

אולי זה הסתיו מאפשר לי לחזור לכתוב,

אולי זה הזמן, עברו שתי עונות והזמן נע ומניע כמו שהוא יודע,

ואני במצב רוח טוב, ורוצה לחזור ולחלק ולהמליץ ולהציע מהשפע שאני והפרעת הקשב

שלי אוספות ומלקטות ורואות בלי סוף, כי אנחנו באמת לא מפסיקות לראות, הכל.

לפעמים זה מציף ומעייף ומציק לראות הכל, להפנים הכל, ולפעמים זו מתנה גדולה.

אז הסתיו כאן, תכף יהיה חורף,

זאתי שלי בירושלים ואני אפילו מצליחה לבלות שם לפעמים יומיים ולגלות עיר שיש בה

יותר ממחלוקות קודש וחול והנה בלוג חדש ונהדר וירושלמי שווה שפתח ומתפעל אותו.

ההרצאות שלי הולכות ותופסות תאוצה שזה מאד מאד מ א ד משמח אותי כי גם לדבר

ללא הפסקה וגם לקבל על זה מחמאות ולא הערות, פרס.

אז הנה, חיכיתי שהמשהו הפנימי יתעורר,

שהטלטלות החזקות שעברו על כוחות הנפש שלי גם יגרמו לניעות פנימיות כמו שסערות

עושות וגם ירגעו מעט כדי להיות מסוגלת להתעסק בדברים הקטנים, המענגים, הפשוטים

ולהנות גם מהם וגם מהאפשרות לחלק אותם איתכן,ם, עם מי שכתבו איפה את, ניגשו

לפעמים ברחוב ושמחים גם. אז תודה שחיכיתן בסבלנות, הנה חזרנו, והנה תפתחו את

המוסיקה השמאלצית והנהדרת של דצמבר, ותקשיבו תןך כדי קריאה של

ארבע המלצות, פעם בשבוע, משמאל למעלה, בכיוון השעון.

1. מועך שום – באמת שכבר ניסיתי את כולם, את היקרים, את הזולים, את המנקים את

עצמם,  את הנשברים אחרי שבוע, והנה גיליתי את הכי שווה בעיני ולדעתי. אפשר עם

הקליפה אגב, אפשר לקצוץ את את הקצה, אפשר מה שרוצים, לדעתי מצאתי את שלי.

.

2. הפטנט של הסנדלר הזקן – זה קורה בכל פעם מחדש, נעלים חדשות, נהדרות,

אצה רצה לנעול אותן ואחרי חמש דקות מתחילה אי נוחות גדולה, העור נוקשה, מציק

ומשתפשף מעל העקב או בצדדים והמלכודת של איך העור יתרכך, איך הנעליים "ישברו"

ויגיעו לנוחות המתבקשת, כשהגעתי אל הסנדלר הזקן בכוך הקטן בשכונה החדשה שלי,

הוא לקח פטיש, גדול יותר מזה המצולם ( אני מתעצלת לחפש את הפטישים של אבא

שלי שנמצאים איפשהו ) הניח על עור הנעל חתיכת בד ופשוט נתן כמה וכמה מכות גם

על הצד הפנימי וגם על הצד החיצוני של הנעליים. קסם. לא, באמת, כמה נסיון צריך

כדי לזקק ופעולה פשוטה כזו שיכולה לפתור בעיה בשתי דקות.

.

3. שפתון, ליפסטיק, אודם – בעוד כמה חודשים תצא סידרת טלוויזיה חדשה ב"הוט"

שאני משתתפת בה, קוראים לה "לאבד את אליס" וצוות הנשים הנפלא שלה כולל את

סיגל אבין שכתבה וביימה ( כבוד!), איילת זורר המקסימה בבנות, ליהי קורנובסקי, שדה

מוכשרת שמזכירה לי את עצמי מפעם, אנרגיה חסרת מנוחה וצוות גדול ונהדר של נשים.

ואז הגיעו פגישות הלבוש והמייקאפ והתסרוקות, וסיגל התעקשה על אודם אדום שזה

משהו שאני לא מחבבת כבר שנים. פעם אהבתי אותו לצורכי עבודה, בעיקר דוגמנות,

אבל בחיים הפרטיים, נדירות הפעמים שהדגשתי את השפתיים ולא את העינים, והחוק

הרי אומר שאו זה או זה. אבל סיגל התעקשה, וכיוון שגדלתי והפכתי קשובה יותר

מי היה מאמין נתתי אמון וזה השתלם, אין ספק שתמי היא גברת עם ליפסיק אדום,

כמה חודשים ותראו לבד. בינתיים פה ושם, לעיתים רחוקות ונדירות התחשק לי גם!

ומצאתי את הליפסטיק המושלם, באמת. הוא מט, הצבע שלו אדום עמוק אבל נעים,

הוא של בובי בראון ואה, קוראים לו "red arpet" – יותר מזה? :)

.

4. מחברת שעושה חשק וכפפות חורף חדשות שהגיעו – אתמול כשבאתי למפעל

של דורין אתמול, נסענו יחד להרצאה שלי ושיחה שלנו ומפגש עם הלקוחות שלה בחנות

ברחובות, ראיתי על השולחן מחברות נעטפות, מיד הרמתי אחת לראות, זה מוצר חדש,

קטן וכל כך יפה, מדוייק, שמיד עושה חשק לכתוב, לשרבט, לתת מתנה. מחברות

ופנקסים הם תמיד מלאי הבטחות, שהכל יקרה, אפשרי, יזכר. זו מחברת מרובעת

ויפייפיה ומלאת הבטחות, ומה שדורין מבטיחה, דורין תמיד מקיימת.

ואז הבוקר הגיע משלוח כפפות הסתיו חורף החדשות שלי, אלה המחליפות את

כפפות הקיץ. הן עשויות מחומר נעים להפליא, עד המרפק, מלאות סטייל ותחושת

הגנה וחום ועם פתח לאגודל ואצבעות חופשיות לשוטט בכל הפייסבוקים,

אינסטגרמים ובלוגים שרוצים. הן אצלי ואפשר לפנות אלי כאן למעלה דרך

ה"כתבו אלי" או דרך האינסטגראם.

.

והנה המוטו להרצאה השניה וכל כך כייפית ומועילה שלי #גילובגדיםההרצאה

.

אז הנה הצלחתי,

אני מזכירה לכן לקבוע תור לצפיפות העצם אם אתן בנות ארבעים והלאה, היא מחלה

ערמומית כי לא חולים בה ( כאילו ), אבל אם לא מטפלים בה, אללה יסתור איזו זקנה

איומה היא יכולה להפיל עלינו. המועמדות העיקריות, נשים גבוהות, רזות, שעישנו המון

ושלאמא שלהן יש, לא פספסתי שום קטגוריה!

דברים של הסתיו הזה : מרק גריסים, פומלות מהעץ של אבא, צעיפים שעוטפים ומוסיפים

תמיד המון, יין אדום, תיקי פאוץ' יפים ( אוהבת, אוהבת ), ג'ינס וסוודרים ענקיים, שירי

כריסמס שמעוררים כמיהה למשהו לא מוכר, עוד מעט ערמונים וארטישוקים וגרביים

עבות ושוקו חם ונטפליקס וספרים נהדרים שאביא לכאן בשבוע הבא, ועכשיו, אני חייבת

ללכת להרים קצת משקולות בשביל העצמות הזקנות שלי :)

 

היה כיף, תבואו שוב,

ובינתים, תהיו נחמדים, אל תכתבו טוקבקים, אל תאמינו לרכילות, וקחו ויטמין D

.

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #35

.

זה היה שבוע שבו לא ליקטתי צילמתי ושמרתי המלצות

ואז כשנגשתי בבוקר לתיקיה שבה אני שומרת המלצות לימים גשומים, כמו היום וכמו

הפתגם, התיקיה נמחקה! אין טעם לשאול איך, רק לחייך ולתהות איך החיים בלעדיה,

ועל מה אתם מתלוננים או את מי אתם מאשימים. בכל מקרה, אני הרי טובה, אפילו

מצטיינת ברגעי משבר ואילתורים, ואחרי כמה דקות של ניסיונות עצמיים בהתחמקות

ממשימה – אוי אוי אוי נמחקה התיקיה להמלצות בסטנד-ביי – שרק אני הצבתי לעצמי

בעצם, לקחתי מצלמה והתחלתי להסתובב בבית ולחפש המלצות בייתיות.

עצתי להשבוע היא לעשות בדיקת צפיפות עצם בדיוק בזמן שממליצים לכן,

ממש להתייחס לזה ברצינות כמו לכל הבדיקות האחרות המומלצות ללא אפשרויות

בחירה רבות, לקחת סידן ובעיקר ויטמין די ימח שמו, מי ידע כמה הוא חשוב ושסיפורי

האנחנו גרים במקום עם המון שמש הם רק סיפורים.

אז כיוון שאני מעט חלשה עדיין מהשבוע הזה, הנה ארבע המלצות בייתיות,

משמאל למעלה, בכיוון השעון כמו תמיד, ונורה ג'ונס אחת שבאמת עושה מוסיקה נהדרת

גם אם כל המסעדות בעולם משמיעות אותה.

 

1. לא חייבים לקנות – לפעמים זה אושר לקנות פרחים הבייתה, בעיקר עכשיו כשפרחי

החורף נמצאים בשיאם והנוריות שאני אוהבת אולי הכי, רק החרציות שכבר מתחילות

להצהיב את צידי הדרכים ואת השדה הגדול מתחרות בהן ( זה זמן לשים זוג מספריים

במכונית לעצירות פתע ), והכלניות והנרקיסים והאיריס המתורבתים ובכלל החורף זו

עונת פרחים נהדרת. אבל כמשמחשק משהו פחות מתורבת, מובן מאליו זה זמן לקחת

את המספריים מהאוטו או מהמגירה ולצאת לשיטוט ברחובות, בצידי הכבישים, בחצרות

עירוניות, בגנים ציבוריים, איפה שרק תביטו יש רוזמרין ולוונדר ולימונית ועלי זית אם

רוצים וענפי הדרים ואורגנו ומיני צמחים ותבלינים שירכיבו לכם זר טבע שיריח נהדר,

יראה קצת אחרת, ואם תרצו תה, יעזור גם בזה ( או תפוחי אדמה בתנור ) ובצילום,

סיבוב שלי בחצר שלי אתמול, עם עזרה קטנה מהגינה ליד קופת חולים :)

 

2. רצפה נקיה וריח – אני לא חסידה גדולה של ריחות מסחריים, לא של מרככי כביסה,

לעולם ומעולם לא השתמשתי במבשמים למיניהם, הם תמיד מריחים לי "גדול" מדי,

מלאכותי ומעצבן, אבל אז נכנסתי יום אחד להום סנטר אופ אול פלייסס לקנות מי יודע

מה ופתחתי את הפקק של זה ופופפפ ידעתי שאני רוצה שהריח הזה יהיה סביבי לפעמים

בבקשה. אז קניתי, ש'תמשתי, האמת שהופתעתי מכמה הריח הזה משמח אותי ואפילו,

יס מרתה, אפילו חזרתי לשם ( בשביל משהו אחר, אבל הפרטים לא חשובים ) וראיתי

שיש גם נוזל כביסה ומייבש מהסידרה עם השם הנוראי, אני הראשונה להודות, מלון.

מה מלון מה, תכתבו נסו-אותי, זה יספיק. גם לכביסה וליבוש, פשוט נסו.

 

3. גפרורים ארוכים – לא יודעת כמה כבר משתמשים בגפרורים להדליק את הגז,

אבל בשביל להדליק נרות לארוחת ערב, נרות יומולדת או על האש בפיקניק או סתם

לנסות להדליק מדורה וגם סתם כדי להרגיש קצת יותר סקובידו או משהו, לאיקאה

יש גפרורים ארוכים שמגיעים בחבילות של שתיים, ולי הם נעימים בעין וביד.

 

4. קרם ידיים שווה – זה צילום אמיתי, הידיים התייבשו מניכוש כמה עשבים שוטים

בגינה ונגשתי לקחת את השפורפרת וכמה שניסיתי כבר לא היה מה לסחוט,

לקחתי מספריים והנה אני מתקתקת על המקלדת עכשיו בידיים רכות ( יחסית,

המדובר במלחמה מתמדת בגנטיקה של איכרה אוקראינית). זה קרם ידיים מצויין.

יש טובים ממנו, יש טובים כמותו, יש המון גרועים ממנו, אותו אני מחבבת, ואופס,

יש השבוע עשרים וחמישה אחוז הנחה על כל המוצרים בחנויות ובאתר. יאפ!

 

מה עוד?

סולתם עושים מכירה שנתית גדולה אם יש לכם חיבה לסירים וכלי מטבח.

ותלכו חפשו אפליקציה בשם שירי, אין לינק. זאת אפליקציה חדשה של שירים

ישראלים בלבד, אפשר לבחור עד שלושה זמרים/ להקות, שאפשר למחוק

ולשנות בכל  רגע כמובן, זה מושלם. אמא שלי למשל, בזכות הגבעטרון,

יפה ירקוני ואריק לביא העבירה שעה נהדרת השבוע. אפליקציה מצויינת

למחבבי מוסיקה ישראלית, בין יום הזכרון לברבאבא, לפי טעמכם, רק תבחרו.

.

.

זהו. תכף יום האהבה וכולם ינסו למכור לכן, לכם ה כ  ל,

ממתיקות הרומנטיקה עד חובת לקנות מתנה אחרת היא/הוא יעלב.

אז גם אם אתם נכנעים לפחד להעליב או לפגוע,

גם אם זה לא ממש הכוס תה שלכם הקוצ'י מוצ'י הזה,

או שתסבירו או שתשקיעו  במשהו שאינו דלוח, בנאלי, רומנטי סתם,

הכי חשוב שמי שאתם אוהבים, ידעו שאתם אוהבים,

איך? תמצאו דרך.

 

 

הנה, אני למשל מחבבת אתכם/ן מאד, כבר שנים :)

 

 

 

.

.

.

.

.

.

.

 

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #34

.

האמת שאני שמחה כל כך שלא קר ורטוב,

ואז רגשי האשם הקולקטיביים של המדינה הזו מצליחים לגרום לי להגיד לעצמי שבסדר,

שיהיה קצת קר וירד גשם, נסבול בשקט, בחדר החשוך ( והקר ) לטובת אחי החקלאים,

ומקורות המים. הקולקטיב הצליח בשטיפת המוח שלו בנושא הזה, מודה.

אופטימיות זהירה התעוררה השבוע, יתכן שנוצר מצב שזה אפשרי להחליף את השלטון

הנוכחי אמן-סלה, למרות שכנראה אשאר במפלגת האם שלי, למרות שהאמא הגדולה

חסרה ככל שעוברים הימים, השבוע מלאו חמש שנים למותה של שולמית אלוני, אשת

מופת אמיתית, אבל האופטימיות…

ומי ידע/ה שסמסטרים באוניברסיטה נגמרים בדיוק באותה מהירות כמו בבית ספר?

ושהלב והראש שלך יהיו מרוכזים בזמן הזה בבת שלך גם אם היא רחוקה בדיוק כמו אז,

ושהעונות מתקצרות ככל שאת מתבגרת,

והשהתותים מתנפחים למיימדים שכבר אין חשק לאכול אותם בגלל איך שהם נראים,

אבל אם מחפשים ומוצאים תותים אמיתיים, קטנים ועקומים ולא מושלמים, הטעם ההוא

עדיין נמצא בהם, גם באבוקדו, שכן, הצלחתי להנביט גלעין אחד סוף סוף.

ושג'ינס ישאר כנראה עד יומי האחרון הבגד הכי הכי נוח ללבוש לא-חשוב-מה,

ושמוסיקה שאנחנו שומעים ומכירים שנים מעוררת רגש ושקט,

אז הנה מוסיקה שאני שומעת לשעה אחהצ הזו,

וגם זמן לעוד הרפתקאות בדחיפות.

בינתיים, הנה ארבע המלצות, פעם בשבוע,

משמאל למעלה, בכיוון השעון.

.

1. סלט כרוב – באמת שלוקח להכין אותו חמש דקות. פשוט טעם, אבל מדוייק וצובט

בפה וטעים אש, הבטחה. כרוב פרוס לפרוסות דקיקות ממש, אם יש לכן/ם קולפן

כרוב רחב, אפילו יותר טוב.

הכל לקערה גדולה ממש. אם מעץ, לשפשף שן שום על דפנותיה, אם לא קערת עץ,

למרוח על הדפנות של קערת הלא עץ קצת מיונז במקום, אופציה לא רעה אם כי אני

מעדיפה תמיד את האופציה הראשונה. כפפות לטקס אם מעדיפים על ידיים חשופות,

לקחת מלח שולחני ואם רוצים שן שום כתוש ולפזר על כפות הידיים / כפפות, למעוך

קצת את רצועות הכרוב, לא הרבה מדי, אבל מעיכה ולעזוב. עכשיו מוסיפים, אפשר

עם הידיים: מעט מאד שמן זית, קורט נדיב סוכר, ומיץ מחצי (תנסו לבד כמה) לימון

עסיסי ולא קטן. מעורבב? יופי. עכשיו בצל ירוק או עירית קצוצים דק ושיעמוד

להתארגן על עצמו במקרר שעה או משהו כזה, לא חובה. תזכרו כשתטעמו שהוא צריך

להיות עוקצני וממש ממש לא פרווה בטעם. זהו.

 

2. עציצים, מישהו? – איך משקים אותם, את עציצי הבית? עם בקבוק והכל נשפך

מסביב? משפך קטן, גדול? בקבוק מזדמן? בקיצור נמצא פתרון להשקית עציצים

בתוך בית, מרפסת. זה מכסה פלסטיק קטן ומחורר שמתלבש על בקבוק מים

מינרלים סטנדרטי, וזהו. לא גאוני? גאוני. הוא כאן בבית כבר כמה שבועות ממולא

מים כל הזמן, בסטנד ביי וממלא את תפקידו בקלות, וכאן ההמלצה הייתה נגמרת

אם לא הייתי מוצאת היום במקרה  את זה, שנראה סוג אחר של פטנט, אבל שווה.

 

3. מולטי ויטמין בנות – יש בו הכל לפי הרשימה של האנדוקרינולוגית, והוא כמו

סוכרית גומי, שבשבילי זה נהדר כי אני לא צריכה לזכור לקחת כדור אלא להושיט

יש לסוכריית גומי, שזו אהבה כגדולה שלי. סידן, ויטמין די, חומצות, ויטמין בי, יש

במולטיויטמין הזה מכל טוב. ואם תבדקו בחברה המייצרת יש גם לגברים, ילדים

בני נוער, מבוגרים בלי אבחנת גיל ( מה, למה? ) ועוד. הספר המופלא ברקע

הגיע השבוע והוא שייך להמלצה מספר שתיים בפוסט הזה.

 

4. הם לא מייצרים את זה יותר – מכירות? את הבושם שהשתמשת בו שנים, את

מסיכת המנטה המופלאה, את הליפסטיק מה יש לי עם ליפסטיקים השבוע, מס 82

של איזו חברה שהיה בדיוק בדיוק הצבע המושלם בשבילך,  מצאתי השבוע יצרן

שמייצר מייקאפ, ליפסטיק, מה שלא יהיה על פי הזמנה, אבל איבדתי את הלינק

אליו והארבע המלצות כבר מצולמות וערוכות יחד ואין לי כח להתחיל מהתחלה,

אז נשאיר, וככה תשומת הלב תופנה ובצדק לגברת רוסליני, איזבלה היפה,

שמתחזקת גם חשבון אינסטגראם פעיל מאד אם לא הכרתם. שחקנית, אמא,

סבתא ופעילה חברתית, ובנוסף דוגמניה ושחקניתפעילה ושמחה. כאן, על שער

חדש של ווג גרמניה, בת ששים ושש שמרגישה נוח עם עצמה, עם גילה, ונדמה

שלא נמצאת במלחמה עם כלום, הללויה.

 

 

ועכשיו, וזו המלצה גדולה, אישית ומתוקה,

זה הפטיסרי החדש של נעה. גולדנברג. אחיינית.

זוכרים את צילומי הקינוחים מראש השנה, ליל הסדר וימי הולדת? היא.

 

ועכשיו נעה ( לה ) פותחת, ממש בעוד ימים בודדים פטיסרי בחולון,

כן כן ויש שלושה דברים שכדאי לדעת, לזכור, לרשום:

1 – ארוע פתיחה

2 – הזמנות של עוגות וקינוחים

3 – סדנאות

תגידו שאני שלחתי אתכם, שאצא דודה טובה  : )

 

תהיו טובים, נדיבים, אל תכתבו טוקבקים לעולם, זה מזהם את העולם,

אל תהיו קטנוניים, אל תחשבו שזה על חשבונכם, זה לא, לכו ברגל,

תקראו ספרים, אפילו אחד בחודש, אל תוותרו לעצמכם בגלל המסכים,

ותכף אביב.

.

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek

ארבע המלצות,פעם בשבוע #33

.

יש לי שתי אפשרויות, תמיד,

האחת לכעוס על עצמי כשאני לא מצליחה לעמוד בהחלטות שלי,

והשניה להבין שאם צלחתי חצי משנותי ושרדתי,

אז הפרעת הקשב הזו, על הדחיינות הבנויה בה, המרדנות שאינה מרפה,

וכל מה שמונע ממני לפעמים לעמוד בדד ליינים, החלטות וכו'

הם חלק ממני,

חלק שלא הייתי מוותרת עליו כנראה,

ואם אני נעלמת מהבלוג, ההמלצות, ענייני גיל ובגדים לשבוע פתאום, זה

1. לא סוף העולם, למרות שאני כל כך שמחה כשאני כן מצליחה

2. אני תמיד חוזרת, זה כבר ברור לגמרי

3. מזל שזו לא עבודה עם בוסים כי בטח הייתי מפוטרת מזמן

4. ההודעות שאתן ( ובודדי האתם ) שולחות לי משמחות אותי כל כך

5. הקיצר, היו עניינים, חלק אמיתיים, חלק מומצאים, סיימתי עוד סיפור קצר,

ניסיתי לבדוק איך זה להיות עם שיער שיבה ( עוד אין לי דעה בעניין )

וזהו, חזרתי. הנה #ארבעפעםבשבוע משמאל למעלה, בכיוון השעון, כמו תמיד,

והנה מוסיקה מסרט נהדר, לשעת בלוגינג : ) .

.

1. לחם עוגתי או ההפך – נתקלתי בו במקרה בסופר שכונתי בשטח החדש לפני שדה

דב ואני מבטיחה שאם תצליחו למצוא חנויות שמצליחות להשיג אותו מהיבואן, הבקרים

שלכם, הילדים שלכם, השמחה בלב שלכם תהיה גדולה. זה טעים באופן מטורף. אם

תצליחו להשיג את מספר הטלפון של היבואן או מקום נוסף שמחזיק את העונג הזה,

אנא ספרו לי.

 

2. שני ענייני רוכסנים – האחד ישלח אתכם לקנות מתקן רוכסנים, שזה מה זה משמח

שאפשר לתקן ריצרץ על המקום במקום להחליף אחד או ברוב המקרים פשוט לזרוק,

והשני מיועד למי שהיקף המותניים שלהן/ם גדול פרופורציונלית מהיקף הירכיים או שאר

מקומות. זה פטנט שפעם רק הריוניות השתמשו בו משום מה, והיום, אם עלית שלושה

קילו, אל לך לשכב על המיטה כדי להצליח לסגור את המכנסיים או לקנות מכנסיים

במידה אחת גדולה יותר, אין צורך, הנה מגדיל מידת מותניים וזהו.

 

3. שפתון, ליפסטיק, אודם, תלוי בת כמה את – נכון? שאיך שאת קוראת לו מעיד מעט

על הגיל שלך? אני בליפסטיק. זה אודם, שפתון, ליפסטיק של בובי בראון, שמגיע בשלוש

אופציות, ומה שמדליק בו זו העובדה שאין בו באמת צבע, אלא שהוא מגיב לפיגמנט

האמיתי שלך ומגיב אליו. כלומר, אם נניח אותו על חמש נשים שונות, הוא יראה אחרת

על כל אחת, התוצאה רכה, טבעית ושווה בהחלט. נ.ב. על הדרך הוא גם מרכך, מזין,

וכל הדברים הטובים האלה שאנחנו נותנות פחות לשפתיים, מאה ששים וחמישה ש"ח

( לחברי שח"ם הנחה, זוכרים? )

 

4. פוקנר ואו.הנרי  – סיפורים קצרים הם אהבה גדולה שלי, מאז ומתמיד. לא חושבת

שזה קשור רק להפרעת קשב שלי, כי אני קוראת רומנים ארוכי טווח בהנאה לא פחותה,

אבל ישמשהו בפורמט המהודק ובסיפור שאינו יכול להתפזר יותר מדי שאני מגיבה אליו.

מריימונד קארבר, ג'ון צ'יבר, אליס מונרו כמובן, יהודית קציר שספרה הראשון הוא

נקודת אל חזור בחיי, וכמובן אוספי "הסיפורים האמריקאים הקצרים הטובים של השנה"

שיוצא בכל שנה בארה"ב בוורסיות שונות, על ידי עורכים שונים, ואני ממש מציעה לכם

לבדוק ולהזמין ולנסות אותם. בימים האחרונים אני בדרום ארה"ב, שבלי קשר יש לי

נטיה רומנטית גדולה אליו מאז ומתמיד, ואני קוראת את הסיפורים הקצרים של פוקנר

שאיךשהו נעלמו מהרדאר שלי למרות שהקובץ יצא לאור לפני כשנה, ושוב תוהה איך

בעשרה, חמישה עשר עמודים מצליח מישהו לשאוב ולהניע ככה, בכח המילים, נפש,

והבא אחריו יהיה "כיכרות הלחם של מכשפות" של או. הנרי מהסידרה הקטנה בכתר,

גם הוא תשעה סיפורים קצרים, can not wait

 

ועכשיו צריך להחליט מה לעשות עם החודשים שלפנינו,

שיכולים להפוך למרעילים ממש, אלימים, מלאי טינופת וכעס ואלימות,

או לעשות החלטה פנימית, אבל אמיתית,

לא להסחף למסע הבחירות הזה.

למרות המעורבות, והאיכפתיות והרצון לשנות סופסופ את פני המקום הזה ואופיו,

לחזור להיות מה שהיינו ויכולים להיות,

למרות הבעירה, הכעס, המעורבות, אני שוקלת לא לעשות כלום ברשתות,

רוצה לעזור? צאי מהבית

רוצה לתמוך, לשות, להזיז דברים? צאי לרחובות, לצמתים,

ברשתות החברתיות, ת ת א פ ק י, תבליגי,

זה בכל מקרה לעולם לא עוזר,

איש לא שינה דעתו בגלל תגובה ברשת, אז מה הטעם?

עדיף להתרכז ברשימת אסכפיזם של חורף ישראלי:

שפע נוריות, כלניות, הנרקיסים הגיעו השבוע,

ריזוטו, בשבוע הבא אביא מתכון אלופות,

לראות את העונה החדשה של "גרייס ופרנקי",-זה לינק לראיון שלהן אצל אלן,

אל תפספסו, ובסידרה, חכו שלושה ארבעה פרקים, אל תוותרו,  אחרכך משתפר.

לבקש מהגניקולוגית פפס שנתי, ולהתעקש על ולטרסאונד, אותי האולטראסאונד

הציל, אצל דורין התחילה המכירה גם באתר, תמצאו חתיכת טבע, חורשה, חוף ים,

שדה קטן וצאו לחצי שעה, תהיו טובים כמו שאלן מבקשת,

וצלצלו להורים שלכם, חברה בודדה, מישהו שישמח.

אביב בינואר, זה כל כך כיף, לא?

 

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים יחזור השבוע, אתן מקסימות

 

ארבע המלצות,פעם בשבוע #32

.

הנוריות כאן, הארטישוקים,

ההליכות לחוף הים כדי לנשום עמוק דווקא בתוך האפור והסוער.

הסוודרים הגדולים, ההתעטפויות,

הרצון להשאר בבית,

הספרים, סדרות, מרקים, קדירות, גגות דולפים ( או שלא ),

תנורי נפט, ראיתי כאלה בחנויות השבוע, זה הרטרו הכי מוזר שפגשתי בחיי,

כולל מכנסיים מתרחבים ושירי אבבא,

ערמונים, טיולים בבוץ במגפי גומי, שבץ נא, מטריות,

או בקיצור חורף וארבע המלצות שרק בשביל אחת ממש יצאתי מהבית,

וחמישית ושישית שיהיה שווה גם לי וגם לכן להגיע אליה,

ומוסיקת חורף ברקע כל הזמן כמובן

ארבע המלצות, פעם בשבוע #32

משמאל למעלה, בכיוון השעון

 

1. קפסולות רב פעמיות – נניח שיש לכם מכונת קפה של איזו חברה, ונניח שאתם

אוהבים קפה של חברה אחרת גם אבל תקועים אם זו שיש לכם, והיא נוחה לשימוש

למען האמת ואתם רגילים אליה והכל סבבה אבל אציע לכם להכין בה את הקפה

שאתם אוהבים, שהוא לאו דווקא זה של המכונה, ובונוס נוסף, כוס קפה תעלה לכם

פחות מחצי ממה שאתם משלמים עכשיו, מחיר קפסולה כ-2 שקלים בממוצע, בעוד

ש-7 גרם קפה, כמות שנכנסת בקפסולה רב פעמית, בערך 70 אגורות.לא תקחו?

למרות שזו המלצה שקשורה יותר לטעם ולגיוון, גם העניין הפיננסי שווה אם אתם

בית שצורך המון קפה, אז הנה קפסולות לשימוש חוזר, לבערך מאה חמישים שימושים,

או אחת קבועה. קנו את הקפה שאתם אוהבים, שימו בקפסולות האלה, וואלה, חסכתם

לכדור הארץ, חסכתם לעצמכם, והקפה בבית טעיםםם.

 

2. הגנה עצמית – מאז שזאתי אהובתי עברה לירושלים, הראיה שלי השתנתה מעט,

כל הזמן, טוב הרבה, לא ממש כל הזמן, אני מחפשת דברים שישמחו אותה שם, יועילו

לה, יקלו עליה, ישמרו עליה, והנה מצאתי את זה. אזעקה תלויה על מחזיק המפתחות,

קלה מאד להפעלה. אפשר ללכת בלילות חשוכים הבייתה ולהחזיק על זה את הידיים

ליתר בטחון, נראה לי שווה באופן כללי, בנים בנות.

 

3. ספר – אני אוהבת לגלות סופרים שאני לא מכירה, ואוהבת לקרוא סופרים

ממדינות ושפות שאינן הזרם המתורגם הרגיל אצלנו, אנגלית, צרפתית, איטלקית.

אוהבת גם כותבים שעניינם בכתיבה ובקולנוע מתחבר. מנואל פואיג הוא כזה,

ארגנטינאי, למד קולנוע, נסע בעולם, לא מאד הצליח כקולנוען, חזר הבייתה,

ומסוף שנות הששים כתב רומנים ( חלקם כן הפכו לסרטים, למשל, נשיקת אשת

העכביש, זוכרים? ). זה הרומן הראשון שלו, ספר צפוף ודחוס בקצב שלו, וכתוב

בשפה גורפת ובלי חשבון לכלום, ומצחיק, לא מילה מדוייקת, אבל בסביבה, ושווה.

 

4. סרט נהדר – "הספר הירוק" הוא סרט נהדר, ככה פשוט. עיקר נהדרותו על המשחק

של שני שחקניו, האחד קיבל גולדן גלוב עליו רק אתמול , והסרט בכלל זכה בשפע,

ובצדק. זה סרט מסע, חברות וגילוי עצמי ( כמובן ) ששמו מגיע ממה שלא יאומן אבל נכון,

הספר הירוק שנכתב עבור אזרחי אמריקה השחורים פעם, שידעו לאן לא להגיע

בנסיעותיהם, כדי להמנע מחיכוכים על רקע גזעני. והזמן, 1962 מאפשר לסרט להיות

בועת וינטאג-היסטורי מענג ממש, מהבגדים, המוסיקה, הרהיטים, המכוניות, אמריקה

הקלאסית אם מצליחים להניח לרגע בצד את הרע שהיה בה אז. טוני, גבר גבר אמריקאי

איטלקי חופף למאפיה אבל לא שקוע בה חייב לפרנס את משפחתו ולוקח על עצמו להיות

הנהג של גאון מוסיקלי שחור במסע הופעות של חודשיים במעמקי דרום אמריקה.

חבל להרחיב, פשוט לכו. קולנוע לב, לא במסכי בית הקטנים.

.

.

וגם המכירה הקטנה הזו שתמר עורכת בשישי הקרוב. לקרוא למה שהיא יוצרת כריות

ובובות תהיה הקטנה, אנא תציצו כ א ן, באתר שלה. הכל ברור, נכון? אז אם אתן/ם

אוהבים תנו קפיצה בשישי הקרוב 11/1 לרחוב פרנקל 43 בין אחת עשרה לארבע –

הנה האוונט בפייסבוק , ואם אני שם, תגידו היי.

 

.

ותוספת של מכירת נעלים נפלאה בימי חמישי ושישי השבוע בחנות שכבר המלצתי עליה

פעם, פרישמן 75, מול כיכר מסריק ובאתר שלהן – Abramey  והנה האוונט בפייסבוק

– https://bit.ly/2Sz5dil

 

 

 

.

.

.

.

.

 

.

.

.

וחוץ מזה, כל הרשימה מהחלק הראשון של הפוסט? אל תוותרו על אף סעיף,

ואם יש לכם/ן להוסיף תענוגות חורף, אנא, בשמחה.

 

 

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים #המלצות

ארבע המלצות, פעם בשבוע #31

.

כן, יום שלישי,

ואני עם יסורי מצפון מול עצמי שלא העלתי פוסט במשך השבת,

אבל היי, לפעמים השבת הופכת למין שבת כזו.

היה שבוע גדוש, כמו שרק המקום המטורף הזה יודע ספק,

מעמוס עוז נציג הטוב שבנו, הישראלי היפה, המוכשר, שנלחם על ישראל היפה, הטובה,

המוסרית. שלא פחד ולא ויתר, תודה על ספרים, אהבת מולדת ואומץ לב נדיר, וגם עם

אבי גבאי, שנהג באלימות חסרת תקדים ושבר כל קוד התנהלות בין בני אדם וקולגות

ושותפים בדרך בה ניסה לחשוף את ציפי לבני ברגע של הפתעה אלימה, אבל ציפי היא

בעיקר קרת רוח, שזו תכונה שאני פשוט מעריצה, גם בה, ולא הנידה עפעף, כן אשה לא

אשה, וגבאי הפסיד, אני מקווה כל מי שלא מוכנים שינהגו כך בבני אדם, בטח לא בנשים.

אבל גם ציפי עושה פילאטיס, וחושבת איזה קרם יצליח למצק מה-זאת-המילה-הזאת-

תסבירו-לי-פעם-אחת-ולתמיד  ומה ללבוש למסיבת עיתונאים והבלוג הזה החליט לעזוב

אקטואליה לפייסבוק ולבלות בנעימים,

אז הנה,

ארבע המלצות, פעם בשבוע, באיחור קל,

בתוספת פוסט ישן ומאד אקטואלי לסוף/תחילת שנה,

וגם

בגלל זה, בגלל האיחור וסוף השנה, ובכלל בגלל המצב-רוח-טוב

ליקטתי ארבע המלצות אוריריות, סטייליסטיות, מיוחדות, שימלאו את חייכן אני מקווה

בטוב טעם, שעשוע עם-עיצוב-צריך-לבלות, או לפחות בציפיה למשהו מעניין או מפתיע.

משמאל למעלה, בכיוון השעון,

שם מתחילה 2019

ובמוסיקה הזאת,

Happy New Year יקירותי ( ויקירי גם )

.

1. צילומים נפלאים על הקיר שלכם –  סלים ארון הוא צלם שאני באמת מהופנטת כמעט

אל העבודות שלו, בעיקר אל ההיא של הבית בקצה הצוק בלוס אנג'לס בשחור לבן, אבל

גם העבודות הצבעוניות, המתעדות חיים דקדנטיים במידה, מתוסרטים ומעומדים להפליא

כמו הסרטים הישנים שלפעמים תופשים בערוץ נידח ממלאים אותי שמחה. היום, יתכן

שבאיחור גדול אחריכם מי יודע, גיליתי שבגטי אימאג'ס אפשר לרכוש פרינטים של ה מ ו ן

צלמים. שבסביבות מאה דולר וקדימה אפשר להשיג הגדלה אוטנטית של סלים ארון

למשל  או של הצלמים והצילומים העל נצחיים שמחזיקים שם. כרגע הם לא שולחים

לארץ, הזמנתי דרך משלוח לחברים בארהב, אבל במקביל שלחתי שאילתא לאנטישמיים

למה אין משלוח לישראל, ונראה מה תהיה התשובה. אבל אם מתעלמים מהמכשלה,

אפשר לבחור גדלים, נייר, מסגור אין-סיבה-אפשר-למסגר-בארץ חטטו כאן באתר, מצאו

צילום שישמח אתכם כמו שהצילום שבחרתי אני, זה שרואים כאן ודמיינו אותו תלוי

אצלכם בבית, עם קוד bye2018 יש עשרים וחמישה אחוז הנחה, התחלה נהדרת לשנה

חדשה, תודו.

 

2. ספרים מוצרי נייר flow – היום הפוסט כולו נשען על בחורות ראויות שדרכן אני מגלה

עוד ועוד דברים חדשים, כמו שכולנו מגלות לאלרות ומרוויחות מאחרות ( ואחרים ). גם

הדס אוהבת מוצרי נייר, ולפלואו מוזר-לכתוב-שם-זר-בעברית יש המון מוצרים הורסים

אבל בעיקר ספרים שמאגדים כל מיני מוצרי נייר ביחד. המטרה היא כמובן להשתמש

במה שבהם, ניירות, מעטפות, מסגרות, פוסטרים, פתקים ומה לא, אבל האמת שאין

שום אפשרות לגעת ולהחריב את יצירת האומנות הזו, הספרים האלה פשוט יעשו לכם

לילדים שלכם חשק לשרבט, לצייר, לרשום, להדפיס, להמציא, לקשקש, לחתוך,

להדביק, ובעיקר להביט ולתת לנשמה להתרחב משמחה, כי לראות כשרון, צילום,

רישום, עיצוב, אריכטקטורה, בכלל לא משנה מה, זה החיים,

הנה הספר האחרון. flow with it

 

3. חול ושמיים ועור פנים נפלא – זאתי אהובתי גערה בי קשות איך אני לא מכירה,

אז הלכתי להכיר, sandandsky זו חברת מוצרי קוסמטיקה אוסטרלית עם אטיטיוד צעיר

ומפתה, אבל בעיקר, מדווח הדור הצעיר, בעיקר עם הייפ מטורף ותוצאות נהדרות של

מוצרי החימר הורוד, וביננו, איך אפשר לסרב לשים חימר ורוד על הפנים, בעיקר כשהוא

נותן תוצאות וגם סלפי! איזה סלפי נהדר הוא נותן.

 

4. בליינד דייט עם ספר – אין לי בכלל צורך להוסיף לדעתי, לקנות ספר על עיוור,

האם יש משהו מרגש או משמח מזה, חוץ מאולי בליינדייט, טוב אין לי דוגמא טובה.

בקיצור, השקעה קטנה לציפיה גדולה, והאריזה שווה הכל. אם תזמינו, ספרו לי, אני

אספר גם, מבטיחה. אחרי הכל, לא בכל יום אני מסכימה לבליינדייט, אני סרבנית

גדולה של הרעיון הזה.

 

הקפסולות מניקל לקפה יחכו לשבוע הבא, יחד עם מתכון סלט סלרי נפלא כי

עכשיו זה שחלק מכם אולי ראה ברשתות

.

לאה׳לה רחלי ונתיבה, יומולדת שש, רמת החייל. בגדול לא התראינו או היינו בקשר רציף

או אמיתי בערך מגיל שלוש עשרה. עם לאהלה נפגשתי לאיזו שנה בנווה מגן לפני

שהמשכתי לעוד בית ספר, את נתי פגשתי בשכונה פעמים בודדות במשך השנים, וגם

בפייסבוק התחברנו ממש לפני שבועות בודדים. אבל היום, היום נפגשנו בבית קפה,

עם ורד אדום לזהוי ( סתם, זה שעשע אותי שיהיו שם ורדים בסצנה ) והמשכנו בטבעיות

כאילו רק אתמול שרה גרוס צעקה עלינו בקשיחות המדומה שלה לשתוק כבר, היה כיף

שבכיפים, לא היה רגע של מבוכה או שקט מוזר, היה בטחון, סיפרנו דברים אישיים בלי

לעמוד על המשמר, הרגשנו בבית, וגם בעינויים קשים לא תוציאו ממני את מספר השנים

המדוייק שעברו מאז,

והמלצתי אליכן/ם חפשו את הכמה הקרובים מפעם ונסו, מכסימום לא יהיה המשך,

אבל אם כן?

.

אני מאחלת לכן, לכם שנה טובה, שתפגשו רק אנשים ראויים.

 

#ארבעפעםבשבוע #תקריב #גילובגדים ביום שלישי האינסגראם שלי כאן

 

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #30

.

הזאתי מסוגרת ולומדת בחדרה, שבת לא שבת,

כאן יש בן אדם עם משמעת עצמית שלא הועברה גנטית ממני,

בזה אין ספק, וזה ממלא אותי שמחה וכמיהה למה שאני לא מכירה כמעט.

אני אדם מאד לא קנאי,

אני לא מקנאה במי שיש לו/לה, לא משנה מה,

מכסימום, אני רוצה גם אבל לא על חשבון ההוא או ההיא שיש להם,

שיהנו, זה לא על חשבוני,

זה כמעט לעולם לא על חשבוננו מה שיש לאחרים

חוץ במקרים בודדים ונדירים שאינטרסים, ומשפחה במוקדי כוח למשל,

בכל זאת משפיעים על החלטות,

לא נתקלתי הרבה בחיי, מעט, פה ושם, ודווקא לאחרונה כן,

חבל.

אז, זאתי לומדת, ואני במשמרת אמאבא אחרכך

כי גם לנשים האלה ששומרות ומטפלות ומבשלות להורים שלנו יש חיים פרטיים,

ואין מי שמגיע לה חופש, כמו למי שמטפלת באנשים זקנים עשרים וארבע שבע,

והמטבח מסודר אחרי הכאוס שהיה בו ע"ע ארוחת ערב ואורחים,

נ.ב. שכחתי לשאול אם אתן/ם שמים לב לתמונות,

יש בהן לפעמים לא מעט פרטים בנוסף להמלצה עצמה,

דברים שמסתתרים ככה על הדרך בתוך הצילום, אז הקדישו נא תשומת לב גם אליהם,

לא רק למילים, אני עובדת עליהם, על החיבור הויזואלי בין ארבעתם,

מסגננת ומצלמת את כולן במו ידי ועיני, זה חלק בלתי נפרד מהפוסט עצמו מבחינתי,

והנה ארבע המלצות, פעם בשבוע,

משמאל למעלה, בכיוון השעון

1. מחבוא תכשיטים – תמיד השאלה איפה להחביא דברי ערך בבית, ואם יבואו גנבים,

שזה המשפט שהפחיד בילדות ומעורר צמרמורת בהווה וזה הרי לא קשור רק לאובדן

פיננסי אלא גם לאובדן דברים שערכם הוא רגשי, ומצאתי לי דרך שמאד מרגיעה אותי

כשזה מגיע לתכשיטים קטנים, בעיקר טבעות, אבל לא רק. קערת זכוכית מלאה כמעט

עד גדותיה במטבעות של עשר אגורות, עומדת בנון שלאנטיות ליד המחשב והתוכה

מוטמנות הטבעות שאני לא עונדת, צמיד זהב חוליות, עגילים יקרים, ובא שקט לליבי.

 

2. אתר שיאתר, ימצא, יעדכן ושמלת נקודות מקסימההאתר הזה יודע לאתר עבור

מי שרוצה למצוא און-ליין בגד מסויים, של מעצבים ששמם מוכר, במחיר הנמוך האפשרי,

האתר סורק כל הזמן מאות חנויות ואתרים ברשת ומאתר לך את מה שרצית, ודמי

משלוח קטנים ממש, עשרה דולר על קניה מעל מאה דולר, תודו. כדוגמא,

הנה שמלת נקודות מקסימה שכדאי שתהיה שלך כי אין על שמלת נקודות כחולה

 כמו שאיתי כבר כתב, והאתר שמצא כזאת אחרת. *דקלה.

 

3. גם איקאה וגם לא – זה נכון שכרגע אין לי ספת איקאה בבית, אבל יש לי שפע רב של

דברים אחרים מהגאון השוודי, ובאיזה שיטוט רשת לטובת דירה ירושלמית מסויימת

הגעתי לאתר הזה, גאוני, לא פחות, שלדעתי עם רב של אנשים ישמחו בו ממש. באתר

יש דגמי ספות וכורסאת של איקאה שניתן און ליין לבחור בד, מסוגים שונים, איכויות

שונות,  ובעיקר דוגמאות שונות ולהזמין ( און ליין כן?) מהם כיסוי מושלם לספה, כורסא

המוכתמת או הסתם נמאס-ממנה-למרות-שהיא-במצב-טוב שיש לכם. תודו שהברקה.

.

4. זיפו, לא מה שחשבתם  אני קניתי לה את הבקבוק הם בגודל כף יד כדי להכניס

לכיסים בבקרים הירושלים שלה, אבל אביה המנוסה בענייני ירושלים יותר ממני הניח

על פיתחה משהו יעיל אפילו יותר. זה מחמם ידיים של זיפו ( געגועים לזיפו הזהובה שלי

שמטעמי נוסטלגיה, לא חלילה ממחשבה לחזור לעשן אחרי שתים עשרה שנים, הוריי

לעצמי, טמונה במעמקי אחת המגירות ), בכל מקרה, המחמם הזה פועל על הדלק הרגיל

של זיפו א ב ל אין אש כמובן והוא מחמם, אנחנו ניסינו, שמונה שעות לפחות, הם אומרים

שיותר. לדעתי חיילים יתעלפו על זה, וסטודנטיות בירושלים גם.

.

המלצה בלתי נמנעת כי זה הזמן בשנה של התערוכה הנפלאה תמיד הזו,

 עדות מקומית נפתחה השבוע,

וגם זה, ונדמה לי שניפגש שם זה הארוע הנחמד הזה:

 

.הנה עבר עוד שבוע,

מתקני הגגות עבדו לא מעט כדי למנוע את הדרמות הבאות,

אני מתאמנת בהכנת מרק בשר נפלא ממש שאכלתי בביקור ירושלמי

ומיד בררתי עם השף איך עושים,

אתמול היה נסיון ראשון ממש ממש לא רע,

הבנתי שהפתרון להתמדה בספורט היא כנראה הקירבה לבית שלך,

כשזה קרוב, תגיעי, כשזה רחוק, הסיכויים לביטולים גדלים,

הציצו על השורות הראשונות בפוסט הזה.

הזכרתי שיש לי שתי הרצאות מלבבות שאני מתרוצצת איתן?

האחת הפרעת קשב, והשניה לא תאמינו,

שרדתי כדי לספר, גיל המעבר ואני, סטוץ לא קצר.

הנה לינק להזמנת הרצאות.

חוץ מזה,

שתקבלו השבוע מתנה קטנה ממישהי/י,

שתקנו לעצמכן/ם משהו, לא בגד, רק בגלל שהוא גורם לכן/ם להרגיש טוב לרגע,

שתזכרו לצלצל למי שאין להם הרבה אנשים בחייהם, ואתם נחשבים,

שצאו להפגנות ככל שתוכלו, כל ראש ואפוד צהוב נספרים ומשפיעים,

וחוץ מזה, אם תלחצו על כפתור הפייסבוק מתחת לפוסט, בריבועים האפורים האלה,

אופס,

בשניה אתן יכולות לשתף אותו, גם באינסטגראם, גם בפייסבוק, ובכלל, קלי קלות.

 

#ארבעפעםבשבוע #תקריב #גילובגדים ביום שלישי

 

ארבע המלצות ועוד כמה קטנות, פעם בשבוע #29

.

זה היה שבוע מעניין,

בכל פעם שמתפרסמת כתבה בעיתון או איפהשהו יש בוסט אנרגיה מהעולם,

כמו גל הדף. אני שוכחת את זה תמיד משום מה ומופתעת בכל פעם מחדש.

זה גם מוזר איך בגלל כמויות התוכן שכל העולם צורך,

מיד אחרי כתבה בעיתון, יש גל פניות מתוכניות בוקר, לייף סטייל וכו',

אבל למחזר אני אוהבת רק בשקיות ניילון ושאר עניינים,

ולהגיע להתראיין בלי סיבה מדוייקת,

ספר, סרט, פרוייקט, תוכנית, מטרה או לטובת משהו, אין באמת סיבה,

למרות שהסוכנת שלי וכל מי שמבין באיך העניינים מתנהלים היום טוען אחרת,

אם תהיי שם, בחוץ,

בארועים, תוכניות בוקר, השקות, תהיה לך נוכחות, יכרו אותך, יציעו לך,

בינתיים זה תיקו,

אני הולכת מעט, או מתוך רצון טוב, או מתוך עניין או מטעמים פיננסיים,

והדברים מגיעים, לכי תביני איך ומי צודקת : )

ארבע המלצות, כמה קטנות נוספות מתחבאות בתוך הטכסט עם לינקים ובלי,

נסו לקרוא ולגלות את הלינקים הכאילו סתמיים האלה, הם שווים.

פעם בשבוע, משמאל למעלה, בכיוון השעון – כיף גדול מבחינתי,

ותודה גדולה זה-באמת-לא-מובן-מאליו למרות בנאליות, על התגובות הטובות.

 

1. – אורז מלא אבל טעים ממש, נשבעת – 

כוס וחצי אורז חום

אה, והוספתי חופן חיטה שיש בבית,

השרתי בקערת מים, שעה, שעה וחצי, לא בטוח שצריך.

בינתיים טגנתי שני בצלים גדולים חתוכים לקוביות קטנות

וחמש שיני שום כתושות בשמן זית עד רוך.

כשהבצל והשום  הריחו כמו שהם יודעים,

הוספתי ארבע כוסות מים, כפית מלח, כמה סיבובי פלפל שחור

וזיפ קטן של שמן זית.

שלושים-ארבעים וחמש דק על אש נמוכה אחרי הרתחה ראשונה כמובן,

ועוד רבע שעה דקות מנוחה.

בינתיים

קשיו, שקדים, אגוזי מלך בשקית ניילון או קוצץ מיועד עד שהפכו לחתיכות בגודל

נעים ללעיסה. את הערמונים בואקום חתכתי בסכין. כל אלה נקלו עם מעט מלח

על מחבת ברזל יבשה ובנוסף פטריות מכל הסוגים שהיו לי נחתכו ונחרכו/טוגנו

על מחבת עם טיפטיפה שמן עד ש"התייבשו" וזהו.

.

כשמוכן, שתי אופציות: לערבב את האורז עם כל הטובין

או לסדר בצלחת עמוקה את האורז ועליו מהסיר את השפע, שיערבבו לבד.

לזלף קצת שמן זית ומלח גס, וזהו. שלמות ובריאות.

נ.ב לזכור, לא מתאים לילדים קטנים, המון אגוזים וחתיכות שכאלה

 

2. עפרון קסמיםארבעה צבעים, ארבע אפשרויות בעפרון קסם אחד שלמה אף אחת

לא גילתה לי שיש כזה, למה? זה עפרון/עט כמו שהיה לנו כשהיינו ילדות לבי'ס, כזה

שמורידים ומעלים כל צבע בלחיצת אצבע, אני שמחה איתו, אבל ממש. תראו מה זה,

לגבות ( לא שאני מצליחה להבין את טירוף הגבות שאחז בעולם, אין מספיק דברים

לתחזק, עכשיו גם הגבות הפכו לחלק מתוחזק, מצוייר, חשוב, אוף. בכל מקרה, לגבות,

לאיילנר מושלם באמת, חוד דק וקשה כמו בנניח עט פיילוט של משרדים כך שאפשר

לצייר  קו דק ממש על קו הריסים בקלי קלות, ואחרון חביב ( וקצת אדום מדי לטעמי אז

אני מטשטטת ) אדום לוהט. תודו שזה משו.

 

3. גולף שחור ומושלם – פוסטים טובים בבלוג תמיד מקבלים יותר כניסות, לא הצלחתי

להבין באמת איך זה קורה,  איך קוראות ( וקוראי וקוראי ) הבלוג שלי מריחות מתי פוסט

מעניין או שווה  ומתי זה עוד אחד שיגרתי, בכל מקרה, פוסט הגולף השחור מקטגוריית

#גילובגדים החדשה והמרגשת (אותי ) קיבל הרבה מאד כניסות ואני קבלתי המון תגובות

בפרטי, כולל לא מעט בקשות להפניה לגולף שחור נהדר, אז יצאתי לחיפוש קטנטן, גם

בשביל עצמי, גם בשבילכן ומצאתי. לא תאמינו, אבל במחלקת הגברים של זארה,

בין כל הסווטשירטים והסוודרים שגם שווים מבט שני ( כן, תשאלו את אבא שלי ואת

אהובי על הנטיה שלי להתאהב בסוורים שלהם ) שוכן לו גולף שחור ומושלם, אבל

ממש, שגם היה השבוע במבצע, ועוד אחד ועוד אחד שהצטלמתי איתו,

ושכחתי שמתחבאים שם מוצר אסתי לאודר הטוב

בעולם וספר נהדר של מאיה אנג'לו

 

4. אחסון ישר מהטלפון – יתכן שאני בכלל האחרונה בעולם שיודעת שקיימת אפשרות

כזו, להעביר למתקן מאחסן היישר מהטלפון ואז לאן שרוצים. כזו אני, לייטבלומר כזאת.

יקר, אבל מבחינתי שווה כל שקל בנסיוני להתנתק מהענן של אפל ולאחסן עצמאית את

כ ל מה שהטלפון האומלל שלי צריך לסחוב עליו.

.

ומילה על פרגון, בלוגים והחיים עצמם – כאן

.

ואפרופו בלוגים,

הנה בלוג של שתיים שמתחזקות בצילום וכתיבה פרוייקט / בלוג מסקרן, אני עוקבת

אחריהן כבר  כמה זמן ומוצאת שהנסיון שלהן לבדוק יחס של נשים לבגד מסויים שווה

בדיקה ופרגון,  ואם תרצו להשתתף, כתבו להן, לדעתי הן ישמחו מאד.

.

ותוספת קטנה בין יפי הנוריות, הסרט "רומא" שכנראה חייבים לראות, ובבית קולנוע

אמיתי עם פופקורן ומים ולא בנטפליקס, אספר בקרוב, קצת עבודה, ספר, אהבה,

חיים שקטים, מה כבר ביקשנו, לכו לעשות בדיקת צפיפות עצם אם עברתן את גיל

ארבעים, השבוע הבנתי שאוסטופורוזיס או איך שקוראים לנבלה הזו, זה לא סתם

קשקוש, אלא עניין רציני במיוחד, אז לכו, עכשיו!

 

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים #גילובגדיםובכלל

.

 

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #28

.

זה פוסט והמלצות חורפיים לחלוטין, כראוי לסופשבוע שכזה.

הספקתי להצטלם על חוף הים ביום רביעי, שעות לפני שהגיע החורף,

היה קריר מעט, אבל השמש הפריעה ( עינים כחולות רגישות לאור פי כמה ),

הרוח גם,  אבל כלום לא שינה את העובדה ש"זה כמו לרכוב על אופניים" או משהו ,

איך שאני רואה מצלמת סטילס,

אני נכנסת למוד אוטומטי של אני-לא-יודעת-איך-לקרוא-לזה,

משהו שאני מכירה מתמיד, או לפחות מגיל שש עשרה וחצי ,

שהוא חלק בלתי נפרד ממני, ממי שאני,

שאני אוהבת, הגיע הזמן להוריד את האבל,

ושאין טעם לא לבלות עליו. כשיהיו התמונות והראיון, בעוד שבועיים לדעתי, אעדכן.

ראיתם/ן את האתר של האקדמיה ללשון העברית? ואת דף הפייסבוק השווה שלהם?

הנה מוסיקה למזג אויר, למצב רוח, לחנוכיה מלאה, ובכלל

וארבע המלצות חורפיות, פעם בשבוע #28

משמאל למעלה, בכיוון השעון. חג שמח.

1. שעת חירום – לאמא שלי, בעצם לכולם, היו פעם קופסאות שימורים, גם

לשעת חירום ( כמובן ) וגם לטיולים שנתיים, טיולים בשבת, תירס בקופסא

לטיולי תנועה, פטריות לחביתה, אננס לסלט פירות חגיגי, אל תשאלו, אבל

השנים עברו כמו שהן עוברות, השימורים נעשו אולד ניוז, לא קול, לא בריא,

לא כלום, הפטריות התחילו להגיע מהשדות, או לפחות מהירקו ועניין השימורים

הפך לא רלוונטי בטח כשהירקות הקפואים והטריים הפכו חלק  עיקרי ברוב

המטבחים ועניין הבריאות נוסף להכל. אבל, לפני חודש בערך ראיתי את אלה

בסופר, קופסאות שימורים קטנות, מאה גר' האחת, ממש מנה קטנה ושימושית

לכמה גרגירי חומוס במרק, שעועית ברוטב עגבניות שהתחשק לאמא שלי

פתאום ולכי תכיני ברגע, וגיליתי שיש ששה סוגים של קטניות במינון הזה, וזה

לגמרי סבבה, שימושי ושכדאי שתנסו גם.

 

2. קרם קסמים – אני מוכנה להשבע שכבר סיפרתי עליו יותר מפעם או פעמיים,

אבל הוא באמת פשוט כל כך יעיל ומראה תוצאות וזול ואפשר להשתמש בו

בעיקר בחורף, בקיץ זו משימה קשה מדי, וגם האתר שממנו הייתי מזמינה אותו

סגר את עצמו מישראל בגלל יוזמת עסקים מקומית, אז אם אתן לא מוצאות דרך

לעקוף את החרם עלינו ( ובאתר הישראלי שלהם הוא לא קיים ) הנה מצאתי

אותו למכירה, בטח דרך סוחרי אינטרנט אבל מה איכפת לנו, באמזון. נשבעת

שאם תשתמשו בו בתבונה וזהירות, עור הפנים שלכם יהיה נפלא, הבטחה.

 

3. מטריה עם שמיים – המצב הרוח הטוב בגלל המטריה הטיפשית הזו, עם שמיים

כחולים וענני מהצד הפנימי שלה, כזה שאתם צועדים ומול העינים צועד אתכם אביב, כל

כך ברור שאי אפשר לא להמליץ עליה. יש אותה בכל מקום לדעתי, בסין עם קליפס

שנתלה על היד ומשחרר את כף היד, באמזון, בכל חנויות הכלבו הגדולות שאתם

משוטטים/ות בהן בלילות לבנים. כולה מטריה, אבל שווה.

 

4. מגפי גומי – הכי כיף והאמת שגם בסטייל זה ממש לא רע אם מתחברים אליהן בגדים

מתאימים. מגפי גומי הפכו בשנים האחרונות לסוג של קוליות. הן מסוגננות, צבעוניות, גם

הגזרות שלהן מעודכנות יחסית ואפשר לבחור מיקרות עם הצהרת אופנתית עד כאלה

שיכולות לחכות בארון לימי חירום, ואם אלה יגיעו, עדיין לא תראו כמו סבתא רותי בדרך

לרפת. יש קשת מחירים גדולה, מאלה שמצאתי בארץ, עד האנטר, דרך סין אסוס איך לא

וכמה חנויות בארץ, רק לרכוש ולהתחיל לדרוך בשלוליות.

 

מה שיקרה עכשיו, קרוב לודאי,

שאחרי כל המלצות החורף האלה,

השמש תבצבץ מחר ומגפי גומי ומטריות יהיו לא רלוונטיים לעוד שבוע,

אבל היי,

הארטישוקים, נוריות, צעיפים, מרקים, שוקו חם, ערמונים ושמיכות פוך,

איתנו בלי קשר לגשם או לא גשם.

ההמלצה האחרונה שלי השבוע קשורה לאטיטיוד,

איך נגיד, גישה,

הפרצוף הזה של הגברת הזו אומר הכל,

ככה נדמה לי הכי כדאי להרגיש,

לא משנה בת כמה את, מה קרה השבוע,

מה את חושבת שיקרה בשבוע הבא,

הכאן ועכשיו, היי בנות, חייב להיות כזה, לא?

. 

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים ביום שלישי #גילובגדיםובכלל

ומי שרוצה לשאול, להציע, לבקש, מוזמנים כאן או במייל בשמחה.

ארבע המלצות, פעם בשבוע #27

.

השבתות כאן מתחילות לקבל את כיוונן החדש,

עכשיו כשהן ביקורי סופשבוע לפעמים של הזאתי הירושלמית הזמנית.

הן הופכות מאד מאד משפחתיות, שקטות, מאפשרות מנוחה ולימודים, כמה לימודים,

מה שמאפשר לאמא הזאת שרוצה לשמור על שקט לטובת הקשב והרכוז של כולם/ן,

להתיישב בעצמה ליד המחשב,

גם להעלות פוסט בזמן,

גם מי היה מאמין לכתוב מילים לא לרשתות, בלוג, ומיילים,

גם לעשות קצת סדר באלפי הצילומים במחשב,

דברים שהיא ( האמא הזאת ) מנסה להשלים או להתחיל או לסיים או לבצע,

בחרו פעולה אחת, עדיף את כולן.

הנה ארבע פעם בשבוע, די עמוסות השבוע,

מתחילות משמאל עליונה וממשיכות בכיוון השעון

 

1. מרק גריסים – כי לפעמים ממש ממש מתחשק לי, בטח גם לכם/ן לא רק לאכול את

האוכל של אמא סבתא דודה אלא גם להכין אותו. התחלתי היום להשרות את קליפות

הפומלות אני אוכלת ללא הפסקה, דיווח ופירוט בשבוע הבא, בינתיים, כיוון שאני מכינה

לשלוחה הירושלמית סיר סופר אקסטרא – סייז של מרק ירקות בכל מוצ"ש התגעגעתי

למרק בטעם אחר ואז בלילה הגשם העיר אותי ואופס, רציתי מרק גריסים של השלוש

האלה. קלי קלות, נשבעת, קלי קלות:

לסיר לא ענק ולזכור שגריסים בולעות/ים נוזלים אז אחרי יום תצטרכו להוסיף ציר ירקות

או מים או לאכול תבשיל ( טעים ):

תפוח אדמה, בצל, גזר אחד, גבעול סלרי אחד, שן שום, פטריות מכל

הסוגים, כמה שאתם אוהבים, לא יותר מדי, נניח כמות של סלסלת

שמפניון.

לחתוך לקוביות, רצועות, מה שבא לכם די קטן,

לטגן מעט בשמן זית או חמאה,

להוסיף כוס גריסים שטופות,

לבשל בין חמי שעה לשעה, תחליטו,

מלח, הרבה פלפל שחור, פטרוזיליה קצוצה בהגשה,

בתאבון ביידיש.

 

2. פילינג פנים – הנה הוא כאן, מושלם, באמת, לא שאין עוד נהדרים ומושלמים אבל

ממבחינתי הוא השולט ביום יום. מנקה, מבריק, מוריד, זול, לשימוש פעמיים בשבוע

ובארועים מיוחדים. אני זוכרת להשתמש בו אז גם על כפות הידים, ואם נכנסת למקלחת,

אז גם במחשוף.

 

3. שעון מעורר ( וספרים על הדרך ) – אני לא שומעת מצויין, מתמיד. יש מחקרים

ששמיעה לא משו בילדות והפרעות קשב, יש בינהן קשר. בכל מקרה, אני לא ישנה

עם הטלפון הנייד שלי בחדר שינה, עדיין מאמינה בקרינה ממנו ומעדיפה לשמור על

המוח האחד שיש לי כמו שהוא, והשעון המעורר שהולך איתי כבר עשרות שנים נחלש

( ברור שזו אני, אבל מעדיפה להפיל עליו את האשמה). חיפשתי שעונים מעוררים עם

צלצול חזק בארץ ואז כחובבת רשת ניגשתי לאמזון ומצאתי את היפיוף הזה. לא אגיד

את דעתי האמיתית על שוד לאור יום של אותן חברות שכל כך דואגות לזקנים

שמרוויחות שלוש מאות ויותר אחוזים על מכשירי עזר, רק אגיד שכשהאדום ההורס

הזה הגיע אלי לפני כשבועיים, בפעם הראשונה שהוא צלצל הייתי בטוחה שמלחמת

המפרץ שלוש פרצה, אין לתאר, אני שמה אותו מחוץ לדלת ועדיין מזנקת כמו מירי רגב

מול המילה חופש היצירה. יש לכם בני נוער? אל תהססו.

ואז בגלל שאני מצלמת את הדברים שאני מעלה (נהנית מכל רגע, אני אוהבת לצלם)

לא הצלחתי לצלם אותו בלי כלום סביבו וצרפתי את אלה שיש לי תקות גדולות לפחות

מאחד מהם.

אני אוהבת מאד מאד סיפורים קצרים ( או, נזכרתי בערב הזה של מבחינתי אין שניה לה,

יהודית קציר בצוותא ) רכשתי במבצעים שאני לא מחבבת עקרונית ונענית להם מעשית,

שלושה, האחד מסקרן כי נשים וסיפורים קצרים, השני בגלל המקום שממנו הוא מגיע

ואנחנו כמעט לא מכירים והשלישי כי לא הצלחתי לעמוד מול השם שלו. שלא יכזיבו.

 

4. מבצע השלמת חדר סטודנטית המשך – חדר, דווקא גדול ומאד ירושלמי אם מביטים

החוצה. בשבתות, אם פותחים חלון מגיעה מוסיקת ג'אז מבית הקפה למטה, אחד מנערי

בצלאל מעדיף לנגן על המילצור כנראה, והלב מתרחב. זאתי שלי עברה לירושלים והחדר

והדירה שהיא בונה לה שם מתעצב בשלבים. מיטה, ארון, שולחן כתיבה, אלה הגיעו לשם

עוד לפניה, ואחר כך התחילה מלאכת איסוף ועיצוב של כל מה שבונה טעם וחדר וחיים.

אני רואה קצת עקבות של הטעם שלי, של הבית שבו גדלה ( גם קצת מהבית השני ),

אבל הכי הרבה אני רואה בחירות אישיות ולי רק נותר להביט, לפעמים לאשר בקטנה,

ולשמוח. מתחם גולף, מה שפעם היה כיתן הוא חלק מהחיים שלי מתמיד, גדלתי ברמת

החייל, עכשיו אני בשכונה דומה ואחרת לא רחוק וחלק מהחיים זה אני אאסוף אותך ליד

גולף, אז זהו שהם עברו ( זמנית לחמש שנים הבנתי ) למתחם גדול מול קניון איילון,

ברחוב הלח"י משהו. אוקיי, נכנסנו למכונית ונסענו למלא את החדר הירושלמי במה שאינו

מיטה או ארון. הם הצליחו להפוך את החלל הגדול והחדש הזה לחלל מאד נעים לשהיה

והסתובבות וקניות ( חבל שאין פינת קפה או תה ) גם לבנות הפרעת קשב שמשתעממות

מהר. הצלחנו לאסוף כורסא, ושטיח, ושטיח כניסה, וסדיני פלאנל, יהיה קר שם בירושלים

אמרתי לה, ומגבות גדולות שאני אדע שלא קר לה, וסיר, וכוסות גדולות לתה, וסכ"ום, וגם

קולבים יפים ןכמה קקטוסים ואם תתרכזו לרגע בצילום תראו שהיא עשתה לי פפארצי

קטן בעודי מתרוצצת ומלקטת לה ( ולי ) דברים. אם היא רק הייתה נותנת לי, הייתי

מצליחה לבנות לה שם נדוניה משו משו.

.

 

וחוץ מזה, אל תרפו מהמאבק בחוק הנאמנות המסוכן הזה,

כל סטטוס, איזכור, התנגדות חוקית מצטברים למסה נחשבת,

ונסו לרדת לים בתקופה הזו,

שקיעות החורף הן שקיעות לוהטות בצבעים ואנרגיה.

ועצה שחוקה אבל עובדת, נסו לעשות משהו אחד חדש השבוע,

לא כל יום, לא צריך להגזים, פעם בשבוע,

משהו מפחיד מעט, אמיץ,

הנצחון מול עצמכם שווה הכל,

ותביטו בעננים זזים, בסערה, בעלי שלכת,

ברחוק, לא רק בקרוב,

ותשמחו בחלקכם.

ורעשי הרקע,

אלה אנשים קטנים,

כל כך מבוהלים וכל כך מתאמצים להיות,

שעזבו, תנו להם, זה כל מה שיש להם.

הכי שווה.

.

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים ביום שלישי #גילובגדיםובכלל

ומי שרוצה להציע מרק שאני לא מכירה וטעים אש, מוזמנ/ת.

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #26

.

כשהזמן עובר כל כך מהר,

כשאני אומרת לעצמי עוד ארבעה חודשים אביב ומבינה שזה לא המון זמן,

כשאני רואה את הילדות הקטנות שאני פוגשת שחיות רק את הכאן ועכשיו,

וכשהחורף כאן הן לגמרי בחורף כאילו אין מלבדו ולא כלום,

וכשיגיע הקיץ הן יהיו בלהט ובתחושת החום מבלי להכיר בקור שהיה, ושיהיה,

ואני מקבלת עוד סימן לעובדה שהשינויים אינם רק במזג האוויר, ומחייכת.

אז הנה, מוצאי שבת חורפית, ארבע המלצות, פעם בשבוע #26

משמאל למעלה, בכיוון השעון, כרגיל

ומוסיקה לדרך

.

1. אבוקדו טיים – כי מכל הדברים הטובים שיש בחורף, ויש אנ'לא מכחישה, אבוקדו הוא

בשלישיה המובילה, תודו. כמו שהוא, מעוך, פרוס, בכפית, כממרח, מה שלא תעשו איתו,

יצליח. מצאתי שני פיצ'יפקס שיעזרו איתו, האחד יצליח להשאיר אותו ירוק מבלי להשחיר,

כלומר לימון יעזור, אבל גם זה, והשני הוא החותכן הזה, כי הטריק שרץ ברשתות איך

להוציא את כל החצי עם כף, לא מצליח לי. ואתם בטח מכירות/ים את הטריק של חציה

לחצי, נכון? חותכים אתו לרוחבו ואז מניחים כף יד אחת שתחזיק את החצי התחתון, כף

יד שניה מונחת על החצי העליון ומסובבים לשני כיוונים נגדיים, וואלה.

נ.ב. ואם אתם חייבות, הנה גרבי אבוקדו.

 

2. תזכורת – תזכורות קטנות של אכפתיות או אהבה או חברות הן דבר משמח תמיד,

זה מחזיק מפתחות שהזמנתי והגיע תוך עשרה ימים בשביל זאתי שלי הנוהגת לירושלים

הלוך ושוב, וכבר רטוב על הכביש, וחושך, ולכי דעי מי המטורפים שנוהגים סביבה,

ואני דואגת בניגוד לרצוני, מודה. אז אם גם לכם יש מישהו כזה, הנה ג'סטה משמחת

שאינשאללה תזכיר להם להזהר כי יש מי שאוהבים אותם/ו כל כך.

 

3. צריך כזה וזהו – בשבוע שעבר האוטו של זאתי לא נדלק, אחרי שעמד כמעט

שבועיים, זה מה שקרה. אה, אולי לא לגמרי פי.סי. אבל לפעמים אם יש לי ברירה, אני

בוחרת את הברירה הקלה, מודה. צלצלנו לאבא. גם לילדה שלי יש אבא כל יכול, לא

רק לי, ואין הרגשה טובה יותר מזו לעבור את החיים. אבא הגיע עם זה, התניע ברגע את

האוטו, בלי כבלים מהבגאז' ועניינים, לימד אותה ברגע מה לעשות אם זה קורה שוב,

הסביר לכל הנוכחות למה ואיך המוצר הזה מתפקד, גם מטעין את הטלפון בשעת חירום,

גם פנס ובכלל זה מה שצריך, השאיר לה את זה ודהר לדרכו. בנות הבית מרגישות מאד

בטוח עם זה בתא המטען. נדמה לי שכדאי לכם/ן גם. החיים קלים יותר נדמה לי, וחורף.

 

4. צעיף דק – למה זה צעיף דק ולא עניבה דקה אין לי מושג, אבל אם בענייני טרנדים

שאפשר לאמץ בשמחה ובקלות, כזה שמתאים לכל גיל, כיס ועושה את העבודה לגמרי,

אז הצעיפים הסקיני האלה, זה שמם סקיני סקארפ, הם הדבר שכדאי לכן להתאהב

בו ( לרגע ). יש דרכים רבות לקשור אותם, אולי אצליח להעלות פוסט עם חלק מהן

בימים הקרובים, נראה, אבל הדרך הבסיסית והעיקרית היא כמו בצילום, שלי, זאתי לא

בבית, תכננתי לצלם עליה. סביב הצואר, שזה גם טריק צואר לא צעיר מושלם, כלומר

מניחים אותו עם הקצוות לאחור ומסובבים, ומשם מה שתרצו, לקשור, להשאיר פתוח,

לקשור בצד. הם בעיקר שחורים, יש גם בצבעים אחרים. הנה, טרנדי, וסבבה לגמרי.

וביד אני מחזיקה את ספרה של הגברת מהמשובחות שיש לגזע שלנו, הגזע הנשי,

דוגמא לכוח ושכל ונשיות ואורךרוח ומנהיגות והורות כנראה וזוגיות כמעט ללא ספק,

מגיע לה שנקרא את סיפור חייה, אין ספק שאפשר להרוויח ממנו, כל אחת ומה שתבחר.

.

ובעניין התוספת שמגיעה לכאן תמיד, הפעם התוספת היא אני

 

 

אופס, עברו שלושים שנה.

זה היה נעים ומוזר לחזור לנעלי הזאת מהסופר, ממילקי,

יש תפקידים שילכו איתך תמיד, וצריך להכנע בחיוך לאנשם ברחוב,

ולא להתייחס לטוקבקיסטים שאללה יסתור הגזימו השבוע ימח שמם.

נ.ב.מצפה לקרב חוזר בעוד עשרים וחמש שנים, על כסא גלגלים.

 

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים #גילובגדיםובכלל .

ארבע המלצות, פעם בשבוע #25

.

מישהו שאל אותי השבוע מה שלום הבלוג שלי,

ובכלל מה העניינים עם בלוגים בעידן הזה, וואוו, עורר בי הרבה מחשבה.

חשבתי שמה שפעם היה קורה פעם פעמיים ביום,

פוסטים זועמים, כועסים שהייתי מעלה על ארועים שקרו, חדשות,

פוסטים מידיים כמו שהיום הופכים אצל כולם לסטטוסים בפייסבוק, בטוויטר,

איפה לא,

והבלוגים משנים את אופיים בזמן הזה, כמו שקורה גם לזה שלי.

כבר אין טעם, או סבלנות לכתוב פוסט כאן כשהפייסבוק כל כך מיידי, והטוויטר בכלל

מקצר, והאינסטגראם מראה הכל, שם כמעט לא צריך מילים, למרות שאני לא מוותרת,

ולכאן מגיעים תכנים אחרים, רחבים יותר,

זה קורה ממש עכשיו, עדיין בהתהוות,

ואני סקרנית מה יקרה לי איתו בזמנים שבאים.

בינתיים הקמתי שני עוגנים שבועיים, כדי לא לאבד אחיזה.

בשבת פוסט המלצות שקצת חבל לי שלא נתתי לו שם יותר "רחב",

יש בו אני חושבת סוג של רוחב חיים, פעם זה ופעם אחר,

פעם בגדים ופעם ספר, פעם מתכון ופעם פטנט בחצי דולר מסין,

החוכמה להיות לא צפויה, פעם בביוקר, פעם לא. פעם בגבוה, לפעמים ממש לא,

והביחד מרכיב זהות סגנונית של חיים שיש מי שיכולות/ים להתחבר אליה,

לאמץ עצות ודברים פה ושם,

שזה משמח מאד,

והעוגן השני הוא פוסט בימי שלישי שיתעסק בגיל ובבגדים,

נושא שמשיק לענייני גיל וסגנון ומידתיות והתבוננות עצמית ומה כן ומה לא,

וכל הנושאים שנוגעים ומסקרנים אותי בדיוק כמו אתכן אני חושבת.

אני לומדת, בדיוק כמותכן, תוך כדי הליכה,

כי הימים שמתווספים לשנותי, ולשנותיכן, אינם עוצרים לרגע.

ארבע המלצות, פעם בשבוע #25

משמאל למעלה, בכיוון השעון, עם המוסיקה הזאת אם מתחשק לכן/ם.

זה יהיה שבוע טוב, כמעט הבטחה.

.

1. כיור וכלים – שלוש עצות, המלצות, שתיים חוזרות בעניין המשעמם, השיגרתי, זה

שאי אפשר להתחמק ממנו, הכיור בשאיפה הנקי במטבח. כיור נקי לפני

שהולכים לישון, עצת זהב, נשבעת. לוקח חמש דקות להעביר למדיח או

לשטוף והתחושה היא תחושת נצחון והבוקר ממש מוצלח יותר.

השיטה האמריקאית , כיור מלא במים חמים עם סבון מהבוקר, לאורך

היום, כל מה שמשתמשים בו נכנס לכיור, כשרוצים לשטוף כלים או להעביר

למדיח, החיים כל כך כל כך יותר קלים, נסו ולא תאמינו איך היה קודם.

הנה כפפות רחיצה – איך לא חשבו על זה קודם, זה כל כך פשוט וחכם.

לכלים, למי שמנקה זה נהדר גם לאמבטיה, לכיור, למה שמנקים. הסתייגות

אחת, לפעמים הכלים מחליקים ביתר קלות עד שמתרגלים.

 

2. אספקה שוטפת – יש כמה וכמה ירקות שאפשר שיהיו בהישג יד באופן

כמעט קבוע, אבל בשבילי הסלרי שצומח צשורש הסלרי הוא היעיל והמועיל

מכולם. זה ככה פשוט, ללהעמיד אותו בדיוק כמו את ראשי האבוקדו או הבטטה

ולראת איך תוך כלום זמן אפשר לקטוף גבעולים ולזרוק למרק. נ.ב. עכשיו עונת

האבוקדו, והכמות העלים והחן שגלעין אבוקדו אחד יכול להפיק מדהימה בכל

פעם מחדש, לא?

 

3. צעיף עם כיס ורוכסן – עוד משהו שהמחשבה הראשונה היא, נ כ ו ן, איך

לא חשבו על זה קודם. צעיף שיש בו כיס עם רוכסן כשלא רוצים תיק, לצעדה

בים, טיולים, טיולי חו"ל זה גם בטוח. צעיף מחמם, ובכיס כסף, כרטיס אשראי,

אני שמה בו משקפי שמש או ראיה, תלוי איזה עלי. אני נותנת לינק, אבל תחפשו לבד, יש.

 

4. סידרה עם גיבורים ממש ממש ממש מבוגרים – זו סידרת נטפליקס חדשה, לדעתי

ברור שהיא נוצרה בעקבות ההצלחה של " גרייס ופרנקי" ג'ין פונדה ולילי טומלין עוד

מעט עונה רביעית מגיעה. מייקל דגלאס הנפלא ואלן ארקין הבאמת הורס משחקים

שני צלייגרים בסידרת זקנים חדשה "שיטת קומינסקי" – שם שמתכתב עם "השיטה"

של סטניסלבסקי, של לי שטרסברג וסטלה אדלר ( אצל שני האחרונים זכיתי

ללמוד ). דאגלס משחק מורה למשחק אגדי, ארקין הסוכן שלו וחברו הטוב. הזוג

המוזר במהדורה אחרת. שווה לראות בגלל ששניהם מוכשרים ושובי לב גם בדרך

בה הם משקפים את גילם, הכתיבה והחן שבסופו של כל פרק אני חושבת לעצמי,

ככה זה יהיה? וזה גם מפחיד וגם מרגיע. סידרה גפילטע עם פלפל שחור.

.

לפעמים אני לא מבינה איך כל אחד רוצה שקט ונועם הליכות ואהבה בחייו,

ובמרחב הציבורי הכל כל כך הפוך וכעוס וטעון,

איך צריך ללמוד לחיות בין החוץ לפנים ולא לשכוח שכנראה גם האחר חי בשתי פנים,

זו לא פריבלגיה רק של אלה שחושבים נכון, ומאמינים בטוב.

זה יהיה שבוע עמוס השבוע,

ואני לא אוכל לחגוג לאחותי הקטנה יומולדת ביום שני,

אז הנה ברכות יומולדת כאן מומו,

ותזכורת לזה שבלב, אנחנו תמיד.

. #ארבעפעםבשבוע #onceaweek

גיל ובגדים #1

.

פתיח

אני מגלה מחדש את חדוות ההתלבשות,

את הכוח, ויש כוח, למה שאנחנו בוחרות, בואו נגיד את האמת, ללבוש.

בכל בחירה כזו יש יכולת, גם אם לא מודעת, לשלוח אותנו החוצה, אל העולם,

לפעמים גם אל עצמנו עם משהו נוסף.

יש מי שיגידו שזו שטחיות נטו, כי הרי הבגד לא עושה את האדם וכו',

והוא באמת לא עושה את האדם,

אבל אם מתייחסים אל בגדים, אופנה, כאל שכבה נוספת של אנרגיה, וכוח,

מגלים שזו שכבה מעניינת, מועילה ואפילו משמחת.

וכשמגיעים לנושא הגיל והבגדים שם בכלל מתרבות השאלות,

מה מותר? מה לא? למה לא בעצם? מי מחליט?

אז זה שיש צלוליטיס אומר שאסור מכנסיים קצרים? מותר? למה לא? למי אכפת?

וחצאיות מיני, ובלי שרוולים? וטרנדים מטורפים מותר או שזה שדה הנעורים?

אני לובשת מה שטוב לי איתו, מה שנעים לי, שאני מאמינה שאני ניראת איתו טוב,

שעושה לי מצב רוח טוב, שהדימוי העצמי שלי מתאים לו ( באותו יום ),

אני כן רגישה לענייני גיל,

להיות קורבן אופנה בגיל עשרים ושתיים זה מגוחך בדיוק כמו בגיל ששים ושתיים.

זה סבבה להיות בעניינים, לדעת מה הטרנד עכשיו, ומה נראה מיושן ממש,

כדאי לשלוף ממנו, מהמה-הולך-עכשיו רמזים ודוגמיות לשימוש עצמי בגיל שלנו (י),

וצריך להתנהל בשכל ורגישות והכי חשוב טוב טעם כמו שדודה אתי הייתה אומרת,

לזה המגזינים שלך לא באמת יכולים לתת טיפים, והיא קצת צדקה ( כמו תמיד),

אבל גם קצת לא. אפשר ללמוד ולשנות ולהוסיף ולאמץ רעיונות וטיפים מאחרים/ות,

והנה אני כאן, קחי כל מה שמוצא חן בעיניך, אמצי, שני, מה שיבוא לך, בשמחה,

בגלל זה אני מתחילה את הפוסטים האלה אני חושבת, בשביל כולנו ( כי גם אני

הרי משוטטת ברחבי הרשת, קוראת, מביטה, מאמצת, לומדת מאחרות. סיסטרהוד.

#גילובגדים הוא האשתאג שפתחתי לפוסטים באינסטגראם שלי שעניינם בגדים.

בגדים וגיל, יתכן שאפתח עמוד, נראה לי נרקיססטי מדי לפתוח עמוד שכולו רק

צילומים שלי עם בגדים, עם כל הכבוד לבגדים, ויש כבוד.

אז הנה גיל ובגדים פוסט ראשון #1

 

והפעם: טוטאל לוק

שחור עם שחור, בהיר עם בהיר כמו בסוף הפוסט הקודם וג׳ינס עם גינס.

לא הרבה צבעים יכולים ״להחזיק״ טוטאל-לוק,

זה כמעט תמיד אגרסיבי מדי,

אבל ג׳ינס עם ג׳ינס הולך עם הכל,

אפשר לקחת את הבסיס הזה ללא מעט כיוונים, סגנונות,וחיבורי צבעים.

כמו זה למשל,

ג'ינס וג'ינס, עניבה ארוכה וצרה כמו שצריך היום ( יש לי כמה אגב הקיוסק ),

נעלי עקב ( אפשר גם מגף קרסול גבוה ), גרביים שמוסיפות כי הן לא סתם,

חגורה ומעיל עוא שחור ארוך שלא האמנתי למזלי כשראיתי אותו בחנות וינטאג'

בשבוע שעבר, התעלפתי עליו! וספר נהדר, משקפיים והפנינים גם.

.

או נעלים שטוחות מבית טוב, חגורה טובה ממש ומשקפים עם צבע,

או עקבים גבוהים, חזיה או חולצת קומבניזון מציצה, עגילים עם נוכחות ושער אסוף,

ובטח שגופיה לבנה, חולצת ג'ינס פתוחה וסניקרס מדליקים עם גרביים שיש עליהן קטע.

אבל אני הכי אוהבת את הלוק הזה

.

זה שזאתי הודיעה לי בגללו השבוע שצר לה להזכיר לי, אבל לא נולדתי בחווה עם פרות

ואסם ושירי קאונטרי וגברים מחוספסים, וקאובוילנד זה לא כאן.

אני אוהבת, מתמיד, מגפי קרסול מחוספסים, חגורת עור מאוסף חגורות הוינטאג׳ שלי,

שלהפתעתי גיליתי לא מזמן שנילי לוטן, ישראלית שהפכה למעצבת נהדרת שממש ממש

מצליחה שאין לי מושג למה היא לא פותחת כבר חנות כאן, מחזיקה באוסף דומה,

וצעיף שווה שקשור פתאום אני רואה לצבעי הסתיו, צעיף שמונח כאן כבר שנים כי

פעם-אני-אהיה-גדולה-ואתחיל-להשתמש-בצעיפים, הפעם הזאת הגיעה, והנה ואני

אוהבת צעיפים מאד, והנה הפוסט הבא כבר נרקם,ושיער שלא מצליח להחליט

if to blond or to grey

 

סופדבר

ובינתיים אפשר לשחק בבואו-נעמיד-פנים-שסתיו כאן,

עם חולצות כותנה דקיקות ומכסימום בערב קרדיגאן קטן ליתר בטחון,

נמשיך להביט בפליאה בחדשות ולקוות לטוב עם מי שמנהלים לנו את החיים,

אפשר לחכות למופע תיאטרון החדש של אבשלום פולק – קראמפ

לחכות לרקפות, לכלניות והכי הכי הרבה לנוריות שמיד יגיעו ויאירו הכל,

ללמוד לבשל מרק שמעולם לא הכנת, ללכת פיזית לסרט, טלוויזיה לא נחשב,

להגיד מילה טובה למישהו שיופתע וישמח ויתחזק,

ולזכור שתכף סופשבוע,

הופפולי, סתווי.

.

.

נ.ב. פוסט שבועי #גילובגדים מתוכנן לעלות כאן בימי שלישי, אתמול הייתה מלחמה.

.

ארבע המלצות, פעם בשבוע #24

.

חצי שנה,

פעם בשבוע ( חוץ מחודש נורא אחד )

גאה בעצמי ומגלה שפוסט קבוע זה הרגל מצויין,

גם להפרעת קשב, וגם עוגן פנימי מינימלי אך מחייב.

יש זמנים שהתחושה היא שכולם צריכים ממך משהו,

הורים וילדה/ים וחברים והחיים עצמם גם יודעים לדרוש את שלהם,

ועולמות פנימיים נחים מעט מלהביע וליצור ולייצר כל הזמן,

זמן התכנסות מלא סקרנות,

מה יגיע אחר כך.

הנה

ארבע המלצות, פעם בשבוע בפעם העשרים וארבע,

וגם פס-קול גוספלי משו לסוף הוויקאנד שכאן, ולסתיו שמתארך השנה.

ושיגיעו השבוע דברים מעניינים, מהרצאות, מאנשים, מספרים שלא שמעתי קודם,

זה הכי כיף.

משמאל למעלה, בכיוון השעון..

.

.

1. קרם פלאים – זה קרם רב תכליתי אבל ממש ממש מצויין. לגוף, שפתיים, פנים, ידיים,

כפות רגליים, מה שתרצו. איךשהו קצת מסובך להצליח למצוא אותו עם משלוח לא מאד

יקר ( אם תצליחו, אנא כתבו בתגובות ), אבל אם תחפשו באי-ביי אמזון וברשת תצליחו

ולדעתי שווה לגמרי את המאמץ. הצבע של המיכל כחול בוהק, אבל זה צרם לי מדי

בעינים, אז  שיניתי לשחור לבן את ה Egyption magic

 

2. קופסאות פלסטיק משומנות- עכשיו, בזמנים האלה כשאני משנעת קופסאות אוכל

לירושלים, שיהיה לה, שתהיה לה הרגשת בית, ואם היא תשכח סיר על הכיריים, עדיף

שנכין, ומקבלת אותן בחזרה, אני צוברת לא מעט עצות ופטנטים קראו לי מרתה סטיוארט

בקרוב, בענייני אריזה, תעבורת אוכל, מתכונים חדשים, והנה אחד, אם לא ה פטנט

שלמדתי השבוע מאיזה סטטוס בפייסבוק לא-זוכרת-מי-סליחה נוסה בהצלחה במטבח

כאן כמה וכמה פעמים ואני מתחייבת שזה באמת עובד באופן מפתיע ונפלא.

הבעיה: קופסאות ומיכלי פלסטיק אחרי שאין בהן אוכל אבל השמנוניות על הפלסטיק

סרבנית ועקשנית ודורשת עבודה והמדיח לא ממש טוב להן או עושה עבודה רעה

הפתרון: ובכן, קצת סבון כלים, שליש מים חמים, מגבת נייר. לסגור את הקופסא, מיכל

עם המכסה המתאים ולנער. כמה שנשמע טיפשי, ככה עובד, חצי דקה והקופסה מוכנה

להטען מחדש. נסו ולא תתאכזבו, מילה של אמא של זאתי.

 

3. טעיםםם – מתברר שלהכין אוכל רק לעצמך, שכחתי מימי הרווקות רחוקים שלי,

זה גם כיף גדול, הטעם היחד שיש להתחשב בו הוא שלך, גם אפשר לחפף בלי יסורי

מצפון, גם לאכול לפעמים מול הטלוויזיה או המחדב שישמור אותך האלוהים וגם לגלות

דרכים חדשות לאוכל מהיר כי-למי-יש-סבלנות-להשקיע-ממש וגם טעים כמו שלא האמנת

בפעם הראשונה שאילתרת והצליח ככה:

המצרכים: תפוח אדמה או שניים

הכנה: מיקרו לתשע עשר דקות, אתם מכירים את המיקרו שלכן/ם, שיהיה רך.

כשהמיקרו עובד, להניח על הכיריים את המחבת הכי כבדה ומסיבית שתתחמם ממש.

להוציא את תפוח האדמה, לעטוף במגבת ולתת מכה / מעיכה על השיש, שימעך קצת.

עם סכין חדה במיוחד לחתוך את המעוך. המחבת לוהטת?  לפזר עליה קצת שמן זית,

מלח, פלפל, גם על שני החצאים ולהניח אותם, חצי חתוך כלפי מטה, על המחבת תצצצ.

לקחת כף עץ גדולה וללחוץ מעט ולמעוף מעט את תפוחי האדמה כדי ששטח הפנים

יגדל. להמשיך ללחוץ לא מדי / להדק עם כף העץ. כשיהיה ריח של להט תהפכו פינה

ותציצו, אם יש סימני חריכה חזקים, שחורים, זהו. לא משנה מה ליד, טעים בטירוף.

 

4. סוודר משלך – סוודרים זה כיף. כשהם עשויים מחומרים נעימים, לא מכבידים מדי,

עם חולצה מתחת, בלי חולצה. בגודל מדוייק עד המותן, אוור סייז כאילו גנבת מבן זוגך

או אבא שלך ( אני, תמיד ), או בדוגמאות או חלקים, והשנה יש גם את אלה שנראים

כאילו מישהו הוסיפ/ה להם טאצ' אישי, מה שאני עושה כבר שנים, זה קלי קלות גם

לאלה שלא עושות כלום, זה גם לוקח רבע שעה, זה גם אפשר לעשות עם ילדים

ונוער או סבתות והתוצאה נותנת לסוודר שלך יחוד, אין עוד אחד כזה. זה יכול להיות

הרמוני ורגוע כמו שאני בוחרת או הכי פרוע, אקלקטי וצבעוני כמו מישהי אחרת.

המצרכים: סוודר, מחט גדולה עם קוף גדול וחבילות צמר על פי טעם, תוכנית, בחירה,

רכשתי בחנות לחומרי יצירה את הכל בארבעים ש"ח. הדרך הקלה היא להתחיל פשוט,

במקומות הברורים בסוודר הראשון, הצמרוהמחט הגדולה עושה הכל ממש ממש קל,

אז כמו בצילום, מתחילים בתפרים, בשוליים, מסביב  לכיסים, לצואר, אפשר לאורך

השורות, אפשר בתפר שכחתי-את-שמו-הולכת-לבדוק-שניה, הנה,  תפר-תך-שינים

או תפר פשוט כמו בשיעורי מלאכה. יש תוצאות. אעלה באינסטגראם מחר.

 

#גילובגדים זה ההאשתאג שלי באינסטגראם לענייני בגדים וגיל, עוד לא באמת

הצלחתי לפענח לעצמי מה אני רוצה לעשות עם התאבון החדש שלי לבגדים, להעלות

פוסט על נושא מסויים שקשור לאופנה, בגדים, גיל? לצרף כאם את ההמלצה החמישית?

משתעשעת, בסוף כמו תמיד מגיע רגע שברור מה נכון,

בינתיים, בהיר על בהיר, מעתיקה פוסט מהאינסטגראם.

בחירה בצבע אחד, גם אם בכמה גוונים, היא בחירה ברורה של מראה.

בבוקר הזה זה היה הלבן המלוכלך עם האוף וייט, הבג׳, צבעים בהירים והרמוניים בכל

עונה, אבל איכשהו בסתיו הם תואמים להתרככות הכללית, לתחילת ההתכנסות.

נכון שיכולתי להתפייט עליהם באביב, אבל עכשיו נובמבר והאמת שהם קצת יותר

מפתיעים כשהם נלבשים בסתיו ובחורף, וחוץ מזה, סריגי כותנה כאלה מדוייקים עכשיו,

בטח אם תיישמו את סעיף ארבע בפוסט. עם גופיה דקיקה שתחמם כי הסריגה מחוררת

וכבר קצת קריר, עם כתף חשופה במקרה, מכנסיים רחבים ומושלמים לנצח, נעלים

חרדליות שרק מציצות, צמיד מידתי, צמיד או צעיף, לא להעמיס, משקפיים ותפוז ראשון,

סתיו.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

 

.

 

.

.

ועוד לא דברתי על to blond or to grey

………………………………………..///#ארבעפעםבשבוע #24 #onceaweek

 

 

ארבע המלצתו, פעם בשבוע #23

.

נובמבר,

פעם הוא היה אמצע החורף

ועכשיו אני מורחת קרם הגנה ( גם על כפות הידים והמחשוף פליז ) לפני  שאני יוצאת

מהבית. מה מחכה לדורות שיבואו, ואיך עניין המיחזור נעלם מהשיח הציבורי כאן כמעט

לגמרי. גם בפרטי אני רואה ומרגישה החלשות, אוי מיכל האיסוף רחוק, לא משנה פעם

אחת, גם בתקשורת ואפילו בבחירות לעירית תל אביב אפילו לא עלה לדיונים, עצוב.

אני חושבת לנסות לעבור עם הפוסט השבועי הזה לשבת,

החיים קורים כל הזמן בלי התחשבות במחוייבות האישית שלי,

אז אנסה.

חוץ מזה, העניין הזה של זאתי לומדת וגרה בירושלים מתקדם לא רע יחסית לציפיות של

כולם that is. ווטסאפים, שיחות, אפילו בואי-תקחי-אותי-עכשיו אחד שעמדתי בו בגבורה,

שישי שבת בייתי של פינוקים ושמחות,

כביסה, קופסאות אוכל, חדר נקי,

או בקיצור חזרנו לטירונות,

אבל זאת תמשך שלש שנים אם אלוהי אפלטון וחבריו יסכים.

וממרומי גילי,

שמחו בחייכם קצת, יש שם בחוץ צרות גדולות ורציניות באמת

ותנו בלב מילה התכוונות אמיתית וטובה למי שצריך אותה.

והנה,

ארבע המלצות, פעם בשבוע בפעם העשרים ושלש,

משמאל, בכיוון השעון,

וגם מוסיקה להקשיב לה בזמן שאתם קוראים את הפוסט,

ותכף,

עוד מעט, יהיו שמים מעוננים ורקפות ומרקים סמיכים ונתגעגע לשמש,

מעגלי עונות וחיים.

 

1. גרביים – נכון שתמיד שואלים לאן הן נעלמות, היחידות האלה? גרבנו שתיים, הסרנו

שתיים, הנחנו בסל כביסה, כבסנו, תלינו, יבשנו ואחת נעלמה. זו באמת תעלומת חיים כל

כך אווילית וכלל עולמית ויש כל מיני פתרונות: לתלות אותן בזוג, לכבס אותן

בשקית כביסה שמיועדת לכביסה, לשבת פעם ב עם כל הבודדות ולגלות שזה מצליח

לגרום לאיחוד משפחות בכל זאת, לקנות מראש כמה זוגות זהים, אבל הלינק הזה,

מציע פתרון שאיך לא חשבו עליו קודם, תודו, ויכול להיות גם סתם מתנה משעשעת.

חוץ מזה ידעתם שאם אתם לא מצליחים להבדיל במיון בין שחור לכחול כהה, בצילום

רואים מיד את ההבדל? אז תדעו.

 

2. חורף ושכל – מאז שזאתי עברה לירושלים ומקננת לה דירת סטודנטיות מוארת

ומקסימה, הראש שלי מחשב כל הזמן. מה היא יודעת, מה היא לא יודעת, מה אני

חייבת להגיד, להזכיר, לקנות לה, מה אני חייבת לשתוק לגביו ולאפשר לה ללמוד

לבד. אחד הדברים הראשונים שקניתי והנחתי בארגז הגדול שבו מניחים דברים

שיעודם ירושלים בימים האלה היה מטף הכיבוי אש הזה, תנורי חימום, קצר במזגן,

קצר בחימום באמבטיה, נר רומנטי שנשכח, סדין חשמלי למי שאוהבים, אין לדעת

והחורף, בפרט זה הקפוא בהרים יכול להביא לא מעט טפוטפוטפו תאונות אש. אז

עשו לעצמכם/ן טובה, יש להשיג בכל חנויות ההום סנטר, טמבוריות, הנה למי

שמתעצל/ת, מטף כיבוי לרכישה אוןליין וגלאי עשן גם. בחייאת, לא רק לסטודנטיות.

 

3. משבצות ופלאנל – באמת שפלאנל זה כזה אושר שבכלל לא משנה אם הוא

במצעי מיטה, בפיג'מה, בבגדי בית או בשיאו בחולצות משובצות, והנה שוב מסבירים

לנו המסבירים לנו שהמשבצות חזרו, אני אוהבת משבצות תמיד, גם פלאנל ובכל פעם

שהאופנה שוב עושה סיבוב ומעלה לגדולה זמנית משהו שאני אוהבת אין שמחה ממני,

כי זה אומר שאני יכולה למצוא בחנויות מה שאני אוהבת ושישאר איתי ואצלי גם אחרי

שהמחליטים ימשיכו לטרנד אחר, אז השנה, משבצות ואתמול מצאתי לי שתי חולצות

פלאנל מושלמות וגם אחת חולצת ג'ינס פשוט אקסטרה נהדרת באמריקן איגל שנדמה

שהפכה להיות מה שהגאפ היה פעם, אופנת בייסיק מצטיינת לכולם, שום קצוות, שום

יחוד, עשוי אחלה ואם משכילים להשתמש בבייסיק עם מה שיש לך להוסיף, נהדר.

 

4. כבר שבוע שאני מסתובבת עם שפתי אנג'לינה ג'ולי, גם אתן? אין מילים להסביר את

היובש הזה בסוף אוקטובר ולא בגלל הקור אם נפליג למחוזות ניו יורק בחורף למשל.

אז הנה המלצה למוצרי עור אמריקאים ונפלאים, ברי השגה בארץ. בעניין היובש הזה

בשפתיים ובאופן כללי, זו המלצה רחבה יותר מרק שפתיים יבשות, kiehl's – שני

שימושים והמצב משתפר, אבל ממש. בדיזינגוף סנטר, בקניון אביב ונדמה לי שבTLV.

 

 

והנה, אחת מקופסאות האוכל שיעלו לירושלים היום,

אבל בקלות אפשר לאכול אותן בבית עם נודלס, אורז, אטריות אורז או בלי כלום,

השם שלהן: אמא תקפיצי משו, הכנה כאן למטה:

.

ווק, שמן זית.

לחתוך מראש מה שיש: בצל לטבעות, גזר קטן לעיגולים, גזר גדול לג'וליאן, ע"ע

פרוסות דקות ולא ארוכות מדי, פלפל גם. קולורבי לריבועים, כרובית וברוקלי לפרחים

לא קטנים מדי, שיהיה מה לנגוס, לא גדולים מדי, לא נעים בפה. מה עוד? מה שאתם

אוהבים. כשאני מכינה בלעדיה, אני מוסיפה תפוחי אדמה חתוכים לריבועים קטנים,

היא טוענת שזה הופך את המנה לקצת קמחית בפה. שעועית ירוקה קפואה, לפעמים

גם גזר גמדי קפוא כי יש לו טעם אחר מסתם גזר, פטריות אם יש, תירס אם יש או

קפוא או הקטנים מהשימורים, הקיצר כל מה שיש ומתחשק ממשפחת הירקות.

הכל על משטח גדול, או צלחת גדולה, ערימות ערימות.

מחממים את השמן, בצל ושום ( הרבה ) לבד בווק לחצי דקה, מערבבים כל הזמן,

מתחילים להכניס את הירקות, מתחילים באלה שצריכים יותר זמן להתבשל, להצלות,

להיות מוכנים, כרובית, גזר, קולורבי, ברוקלי, מערבבים המון, ממשיכים להוסיף ירקות,

ולערבב.  עכשיו מלח, פלפל, התבלין הזה שאתם מאד רוצים, ומערבבים כן?

האחרונים, פטריות ופלפל אדום ונבטים אם מוסיפים. מערבבים כבר אמרתי? לקראת

הסוף מוסיפים קצת, ממש קצת, נניח חמש שש שבע  כפות של או ציר או סתם מרק

ירקות צלול, או מרק עוף או קצת מזה שתזמינו מיד.

מערבבים, כן? מוכן? סבבה.

לא לארוז כשזה חם, אבל לאכול כשזה חם. אמא הקפיצה משו.

——————————————————

זהו. תהיו נדיבים, לכו לבקר את ההורים שלכם,

או לפחות תרימו טלפון, אפשר את סבתא במקום,

אני משקיעה בעתיד הרחוק שלי כרגע,

אתם בטח מבינים…

.

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek

ארבע המלצות, פעם בשבוע #22

.

אז הסתיו כבר עושה סימנים,

כאלה שאם מעט תשומת לב אפשר לפרש כהתחלה,

צינת בוקר מוקדם, אור אפרפר, מזגן מופעל פחות.

זאתי מקננת חדר בירושלים,

ואני מקננת כאן בטירוף,

הגעתי למסקנה שאני מקננת לכבוד עצמי,

מסדרת, ממיינת, מארגנת כאילו אין סבתא שלי עומדת לי מאחורי הגב,

ומחר ליל הסדר. כל טיפת אבק, כל קיפול ותפר נבחנים בקפידה.

גם בהמלצות אני מזהה מגמת התכנסות,

אולי של הסתיו, אולי של עצמי, ימים יגידו.

אז הנה, צהרים וארבע המלצות, פעםבשבוע #22

משמאל למעלה, בכיוון השעון, כרגיל.

 

1. עץחגמולד – זו תהיה השנה הרביעית, הדצמבר הרביעי שבו אני מסמנת גם את

כריסמס כאן בבית. עץ ירוק ( מפלסטיק, למרות שהייתי שמחה לשחזר את מג ראיין

סוחבת עץ ענק בעצמה ), מקשטת אותו באורות קטנים ונוצצים, מניחה, תראו בצילום,

את אחד מגמדי שלגיה מגחך, מקשטת בהכי נוצץ, מואר ומשמח לב ועין שאני יכולה.

זה עושה לי מצב רוח טוב מאמצע דצמבר עד תחילת ינואר, מה רע? כאן בלינק,

חנות אחת מרבות. יש גדלים שונים של עצים ירוקים שיחזיקו שנים. נ.ב. חנוכיה, זה

וסופגניות, והבית שמח, הבטחה. אם אתם חותמים על הצ'קים וינטאג' שלכם

בתאריך עברי, ההמלצה הזה לא בשבילכם.

 

2. מסכים – שתי ציפורים בתמונה אחת.  – ה…לא יודעת איך לקרוא לזה, מתקן,

או קיי, המתקן הזה הוא המצאה כל כך מוצלחת ומגוחכת , תבחרו בעצמכם, שרק

אחרי שזה הגיע אלי ושינה את חווית הלראות אייפד במיטה או על הספה או איפה

שלא יהיה הבנתי את הגאונות שבה. הערה: אין לי כבר שנים טלוויזיה בחדר שינה,

מצד שני, היי, לא קדושה, אז עד היום הנחתי על לוח, כרית, החזקתי בידיים, לא היה

כיף, מהשבוע האחרון, שלמות, לא פחות. זה מתקן שעולה חמישים עד מאה ש"ח,

יש לו ארבע זרועות מאד גמישות וחלק עליון עם חריץ למכשיר שיכול לשנות זוית

וסוג של וו שמחזיק ותופש את האייפד, טלפון, מה שתרצו. מניחים אותו כמו נניח מגש

מיטה, מכוונים את גובה הרגלי עכביש ( באמת דומה ) וזוית המסך ואפשר לשתות,

לפצח גרעינים, להתמתח ובאופן כללי לא להתעסק עם המסך הזה יותר. מינוס

יחיד, צריך להוציא את האייפד מהמגן שלו, מעבר לזה, שלמות, לא צחוק.

 

2ב – זו הסידרה שמצולמת על המסך, שברצינות אם יש לכם נטפליקס ואתם לא

מתחברים אליה כרגע, כל כך צר לי עליכם,שמה Wanderlust  "תאוות נדודים"   

עם טוני קולט שנותנת משחק שאין דומה לו, אין מחשבה שלא רואים על הפנים שלה.

זו דרמת יחסים, משפחה, זוגיות ארוכת שנים, טיפולים פסיכולוגים והמון המון סקס.

סטיבן מקינטוש משחק את בעלה וגם הוא, תביאו לי כזה.

 

3. פופקורן – גם לסידרה, גם לעכביש, גם לסתיו, גם לקלוריות. גילינו פופקורן מחולק

למנות קטנות שזה פטנט נהדר. גם פופקורן וגם בלי חזירות. בכל הסופרים לדעתי.

 

4. חולצת ג'ינס – מי שעוקב/ת אחרי באינסטגראם ראה את תלונתי השבוע שאמרה

ככה: נכון שחולצת ג׳ינס טובה היא אוצר? נכון שלוקח עשר שנים של כביסות ולבישות

ופיקניקים ונסיעות ומה לא כדי לרכך אותה לדרגה מושלמת? נכון? נכון. אז כשזאתי

הצטרפה לשותפות עליה לפני כמה שנים נאנחתי והסכמתי, לפחות יש לה טעם טוב

לחשתי לעצמי כשלקחה אותה בדיוק כשאני התכוונתי. השותפות החזיקה יפה עד השנה,

לא היו לי תלונות, אבל עכשיו, ממש עכשיו הסתיו מגיע לירושלים היא אומרת לפני שהוא

בתל אביב ואורזת אותה, ואני שותקת #אמאסמרטוט. אז נכון שיש לי עוד כמה (וכמה)

חולצות ג'ינס, זה אחד המלבושים החביבים עלי אבל יש תמיד אחת שהיא המושלמת.

בקיצור, כתבה לי לא זוכרת מי שהיא סומכת עלי שאמצא חדשה להמליץ עליה,

הא, אתגרים הם דבר חביב עלי, יצאתי למסע קטן, הימים כאן מורכבים מכל מיני דברים,

והמסקנות הן:  – לחולצת ג'ינס יקח זמן לההפך לנהדרת, כדאי לכבס אותה בהתחלה

שוב ושוב, כשצריך וכשלא ממש צריך. – גשי לארונות של הגברים בחייך – בקרי

בחנויות יד שניה ווינטאג'. רגישות לרעיון יד שניה? הרתיחי את החולצה כשתגיעו הבייתה

– מצאתי כמה נחמדות, הנה אחת, ועוד אחת מאסוס, ואפשר למצוא כאלה באתרים

יקרים, בעיקר אמריקאים במאתיים דולר חולצות ג'ינס נהדרות, אבל היי, חולצת ג'ינס היא

חולצת ג'ינס. צאו למסע וכשתמצאו, שיהיו לכם שרירי לב או התנגדות חזקים משלי,

א ל תתנו לילדות שלכן את החולצה האהובה שלכן,

או לפחות תוציאו הבטחה שכשהחורף הממשי יגיע לירושלים,

תקבלו אותה בחזרה,

עד האביב.

.

וההמלצה החד משמעית שלי להשבוע היא ההפגנה הזו.

זה כבר לא קשור לימין או שמאל ( למרות הנסיונות כן לשייך את זה לשם(,

זה הפגנה למען העתיד של הילדים שלנו,

למען חופש הביטוי, היצירה והאמנות,

שכל מי שמנסה להגיד לנו מה מותר לנו לנגיד או לחשוב או להאמין בו,

מהווה סכנה אמיתי לעתיד שלנו כמדינה חופשית ודמוקרטית,

ומי שממונים כרגע על התרבות והחינוך פועלים נגדנו,

אין דרך אחרת להגיד את זה,

הם אוייבי חופש הביטוי, חופש האומנות,

מסכנים את החופש שלנו להיות מי שאנחנו בוחרים להיות,

לא מי שהמנוולים האלה חושבים שאנחנו צריכים להיות.

ואם אתן מגיעות, גם אתם, תגידו היי,

אני אהיה עם שלט תוצרת בית שיסביר להם בדיוק, בדרך יצירתית אני מקווה,

מה ב ד י ו ק אני חושבת על חוק הנאמנות שלהם.

 

 

תקשיבו רק לקול הפנימי שלכן/ם, הוא המצפן הכי טוב,

איש לא יכול להגיד לכם מה טוב לכם,

בטח אם אתם אנשים חושבים ומבוגרים.

אז,

הנה חווה אלברשטיין, שאומרת דרך האמנות שלה כל מה שהיא רוצה.

עוד מעט יהיו רוחות, ושעון חורף, וחוף ים סוער,

וערמונים, ועץ מנצנץ, וסוודרים גדולים, וזה יהיה חורף נהדר,

אני יודעת את זה בעמקי ליבי.

 

נ.ב. אתן יודעות, או זוכרות, שבבלוגים יש אפשרות לקבל התרעת פוסט במייל, נכון?

 

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek

.

ארבע המלצות פעם בשבוע #21

.

החודש הזה היה מלא טלטלות רגשיות,

מדי, הרבה יותר מדי.

של אחרים, של אחרות, של קרובים וקרובות יותר, ופחות, וגם של עצמי.

חלקן בלתי אפשריות, חלקן חלק מחיים, וכולן מציפות, משתקות, דורשות שקט.

לא הצלחתי להביא את עצמי להתעסק בתענוגות קטנים ועצות משמחות,

בבגדים, אוכל, תפנוקים, טיפוח,

בחיים הפשוטים עצמם.

אחרכך חשבתי שתענוגות קטנים הם הסוכר החום על העוגה, הביס האחרון של הקרמבו,

הרגע שכתוב סוף על המסך אחרי סרט נפלא, שמוסיקה מצליחה ב א מ ת להרטיט לב,

שהתענוגות הקטנים הם הסוכריות הקטנות של החיים,

ושזה בסדר להתענג, אפילו רצוי.

הנה ארבע המלצות, פעם בשבוע #21

מלמעלה משמאל, בכיוון השעון.

ושנדע רק טוב מהיום.

 

1. ללחוץ, לשחרר, למשוך – טוב, אין ספור טריקים מופיעים על מסך המחשה בנסיון

לשכנע אותנו ( אותי ) שאפשר לשפר ולשמר את מה שיש, במקרה הזה,את עור הפנים

( ואת כיוונן באופן כללי, למעלה או למטה ). אלה סוג של כוסות רוח קטנות ועדינות

שמטרתן להזרים את הדם כמו שעושה מסג' טוב ועל ידי כאן להחיות את העור, ל"נפח"

אותו מעט ובאופן כללי לתת תחושת ומראה טוב יותר. אני על זה כבר חודש וחצי בערך,

אולי קצת יותר ומאד נהנית למען האמת. חייבים לשמן את העור במשהו, לדעתי ממש

ממש לא משנה במה, זה רק למען התנועה החלקה של ה…דבר הזה, לא יודעת איך

לקרוא לו. מול המחשב, במיטה, איפה שיוצא לי, לא מביטה במראה, לא עושה עניין.

מניחה, לוחצת קצת, משחררת, זה יוצר ואקום, מזיזה הלוך חזור, מתפללת, חוזר חלילה,

וזהו. לדעתי, שווה לגמרי. קניתי שני סטים והאמת שהצלחתי לשחרר כתפיים תפוסות עם

הגביעים הגדולים האלה.

 

2. תכף חורף – אז שנת הלימודים התחילה וזאתי שלי עברה לה לירושלים בשבוע

שעבר, כתוצאה מכך יתכן שיהיו כאן לא מעט מתכונים ולינקים לקופסאות פלסטיק ושאר

ענייני דירות ושינועים. בינתיים רק מהמחשבה כמה יהיה לה קר בירושלים יצאתי למסע

גישושים ומצאתי את הדבר הכי מתוק ויעיל גם לה, גם לילדים הקטנים שלכם ולמען

האמת גם לעצמי. אלה בקבוקים חמים בגודל של כף יד! עכשיו תחשבו, ברצינות, איך זה

ללכת בחורף כשבכיס במעיל או על הצואר צמוד אליך בקבוק חם מיניאטורי, לדעתי זה

גאוני, באמת, גם להוריכם הזקנים ולטיול שנתי, ובכלל.

 

3. קולגן טעים – אז מציפים אותנו בחשיבות הקולגן, ויש כדורים ואבקות וקרמים, אני

אוהבת קרמים שאמורים להעצים ולהגביר את כמות הקולגן בגופנו, אם לדייק, בפנים

שלנו, יפה, אבל אז קראתי מאמר חכם על כמה קולגן יש במרק בשר למשל, או בציר

בשר, אצתי רצתי, הכנתי סיר ענק, הקפאתי במנות, מקפידה לשתות מנה טעימה מידי

יום ועדיין ניראת בת ששים וארבע, תעלומה. מתכון טעים למרק גדוש בקולגן מהטבע:

  • 2 ק"ג עוף עם עצמות, גרונות ועמצות בקר
  • 2 בצל, חתוך לרבעים
  • 3 גזרים פרוסים
  • 3 מקלות סלרי
  • 1 כרישה קצוצה
  • 1 שורש פטרוזיליה פרוס
  • 1 שורש סלרי
  • חצי ראש שום לא קלוף
  • פלפל שחור, עלה דפנה, מלח
  • מלח לתיבול
  • לבשל כמו מרק רגיל, עם קיפוי וכו' אבל להשאיר על האש שעות ארוכות עד שיהפך לציר.

.4. מתנה מושלמת – אבל באמת, זה נכון שצריך לתכנן מעט מראש, כי לוקח זמן עד

שהיא מגיעה, אבל תראו, יציר דמיון של ילד או של כל אחד בעצם הופך לבובה אמיתית,

פשוט קסם, לא?

 

.

אני מבינה שזה מעט מורכב,

גם סרט של חבר ילדות שלי ( ככה אני מרגישה אליו )

שותף או בעצם גורם לכל כך הרבה הרפתקאות בחיים שלי,

אם אני הקלברי, הוא התום סוייאר בחיי,

גם הטיימינג של יציאת הסרט הזה, והנושא שלו, אהבה ומשפחה והורות,

יכול היה לעורר תמיהה ( או להרים גבה ) בעניין האובייקטיביות שלי

אבל כמו שכתבתי לו אתמול אחרי ההקרנה,

הסרט הזה הוא לטעמי הסרט הטוב ביותר שלו, לא כולל.

באמת. פשוט ככה.

שעתיים של סיפור נהדר שמסופר בשפה קולנועית קלאסית, בוטחת, בטוחה בעצמה,

סרט שמציף שאלות עקרוניות וחשובות, מאד רגשי בלי להיות סנטימנטלי אם אפשר

לכתוב משפט כזה, מוסיקה נפלאה, רוב השחקנים מצטיינים, יובל סגל פשוט שחקן

מצויין במיוחד, והסרט פשוט עושה מה שסרט טוב יכול להנות, מספר סיפורבדרך

שגורמת ללב, למחשבה, לתודעה שלך להתעורר, לחיות.

מחר, יום רביעי,

הוא יום הסרט הישראלי,

סיבה מושלמת ללכת לראות סרט שניים, בעשרה שקלים לכרטיס,

להתעלם משרת הכאילו תרבות,

ולהמלצתי, תתחילו עם הסרט הזה, אחכ תמשיכו.

"סיפור אחר" מחר בבתי הקולנוע ומשבוע הבא, הקרנות רגילות בכל הארץ.

 

כבר אמצע אוקטובר,

כבר יש עלים קמושים, צעיפי המשי שלי הגיעו, האור מאבד מצהבהבותו,

הנה מוסיקה מסרט נהדר אחר , תהיו נדיבים ואמפטים, לכולנו יש לב.

 

 

 

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #20

.

עוד בקיץ.

אבל הנה, רמזי רמזים מתחילים להסביר שיתכן שהלהט שוכך,

בבקרים לפעמים ואפילו בלילה מאוחר יש לחשוש עלים שיכול להחשב,

במצב רוח אופטימי לתחילת בריזה,

ואורך הרוח הפנימי גם מתעגל מעט כי תכף יהיה נעים.

האחד בספטמבר כבר לא אומר כאן בבית כלום,

כאן מתכוננים לאמצע אוקטובר השנה,

אני מתחילה לקנן בקן של ציפור אחרת, מכינה לה דברים והפתעות,

וגם לכם לפעמים.

הנה ארבע המלצות, פעם בשבוע בפעם העשרים ( כיפק היי ),

משמאל, בכיוון השעון,

אחרכך איחולי שנה טובה, יש זמן.

אולי תלחצו על לינק מוסיקה ותקראו הכל כאילו כבר סתיו?

 

1. חיה רעה – קבלתי כמתנת חג לפני כמה ימים ובאמת, מכל משחיזי הסכינים

שפגשתי בחיי, לא פגשתי חיה רעה כזאת. הוא הופך אתה סכינים שלי

לקוטלי ירקות או כל מוצר אוכל אחר במטבח, שלאק, נחתך. שלושה סוגי

חריצים להשחזה וממש ממש מ מ ש לא לתת לילדים או קשישים להתקרב

לסכינים אחרכך, אבל אתם, אתן לא תאמינו. ואין טעם ללינק, פשוט חפשו

איפה מוכרים אותו.

 

2. מתחילה להתכונן לסתיו – הסתיו דורש ( ומעניק ) אנרגיה ודברים אחרים

מהקיץ. סתיו 1. אני משתמשת בקרם החדש של חווה זיגבויים כבר כמעט

חודש, בישן, בקופסא האדומה כבר כמעט חצי שנה וכבר כתבתי עליו, אני

מאד מרוצה, בעיקר מהתוצאות הניראות לעין בקימטוטי העישון (לא

מעשנת כבר עשור וקצת ) מסביב לפה, ובאופן כללי הוא משמח את הפנים

שלי, וכשהפנים שלי שמחות, גם אני שמחה. סתיו 2. רימון, אבוקדו, לימון,

חלק מעונגי הסתיו הטובים, בריאים ובעיקר טעימים 3. צעיפים, תתחילו

לאסוף, לקנות, לחפש צעיפים. זה חלק נהדר של התלבשות, של הופעה,

הוא יכול לתת טוויסט, לרכך, לצבוע ואל נשכח לחמם ולהסתיר זרועות

שהשנים הצליחו לתת בהן סימנים כמו שרק השנים והגנטיקה יודעות.

צעיפים מהסוג המצולם כאן אפשר לפעמים להשיג דרכי תאמינו או לא.

 

3. עגילים – גם עגילים הם פטנט לא יקר, מגוון מאד, נותן אפשרויות רבות

מאד כדי לקחת הופעה לכיוון מסויים, והשנה, הוהו, השנה הם והשרשראות

פשוט זינקו ראש לקופסאות התכשטים של אמא שלי ודודה שלי. עגילים

גדולים, מודגשים, מפלסטיק, מנומרים, צבעוניים, אשכולות פירות. שרשראות

מטבעות פלסטיק מוגזמות, המון חישוקים, בכל הגדלים, הצבעים, החומרים,

ןמה שמשמח שאפשר למצוא גם במגירות של הסבתות, גם ברשתות,בכולן,

מזארה, מנגו, עד כל היתר, וגם בחנויות יד שניה או וינטאג מצויינות,

והמחירים ממש ממש מ מ ש סבבה. אל תפחדו להגזים, אם הבגד רגוע, עגיל

או צעיף או נעל קיצונית רק יעשו טוב. אני חייבת למצוא איפה כתבתי את

שיטת האחד האחר שלי, אמצא ואעלה. ובצילום, סופיה לורן והחישוקים שלה,

לתפארת הנפלאות הנשית.

 

4. סרט נהדר – "שרוכים" הוא סרט ישראלי שמוקרן בימים האלה. ינקול גולדווסר

ביים, דובלה גליקמן ונבו קמחי משחקים. היום הסתיימה הצבעת חברי האקדמיה

לקולנוע, ביום חמישי יתקיים טכס "פרסי אופיר" אני מאד מקווה שתצפו בו, זה

טכס חשוב, חשוב שיהיה רייטינג טוב כדי שאנשי הממון יבינו שקולנוע ישראלי

מעניין אתכם וכדי שהשרה לחוסר תרבות והתנהלות שאיני נוקבת בשמה למען

לא תרויח עוד קצת יחצנות מתלהמת תבין שלא יעזור לה, תעשית הקולנוע

והיוצרים ימשיכו ליצור סרטים ישראלים בלי פחד ממנה, מהצנזורה הלאומנית

שהיא מנסה, בינתיים בלי הצלחה, לייצר ובלי טיפת פחד ( או כבוד * מול

נסיונותיה להפחיד במימונים תלויי נאמנות לאומנית וצעקות. א ב ל זה בכלל

לא העניין, הסרט הזה, אני מבטיחה, מבטיחה, הוא סרט קטן ונהדר ונוגע ללב

באופן כל כך חכם ופשוט ומלא אהבה ששיוצאים ממנו אנשים טובים יותר

משנכנסתם אליו, איך אני אגיד לכם שתאמינו שאין לי שום אינטרס, זו מתנת

חג בשבילכם.

 

אין פעם שאני לא מחייכת לעצמי כשאני קונה גלדיולות, זה אמנם קורה לעיתים רחוקות,

אבל לפעמים אני רואה ופשוט חייבת את הגובה בזה בבית, ואז מתחילה לגחך על עצמי.

אין פרח שהבהיר את המרחק ביני ובין אמא שלי, דודה שלי, סבתא שלי, השלישיה שלי.

הוא ייצג את כל מה שניסיתי להרחיק ממני, מהמפות תחרה עד הגפילטע פיש,

מהשמלות המגוהצות שלהן עד הספריי בשיער,

והנה אופס, עשורים אחרי,

הגלדיולות הלבנות בבית שלי, רגע לפני ראש השנה, מפת התחרה וגם הגפילטע שיהיה,

והמרק עוף שלי כמובן, תלחצו, תנסו, מבטיחה לכם/ן אין דומה לו למרק עוף שלי.

והן כל כך יפות בעיני, לפעמים.

חמישה ימים לשנה החדשה,

זה תמיד זמן טוב לנסות להחליט החלטות טובות,

כמו להיות נדיבים, אנושיים,

לא לוותר לרעים, להעיר, לכתוב, להפגין,

לא לתת להם לשכוח שגם אנחנו כאן,

והטובים, בקונוע כמו בקולנוע, הטובים תמיד מנצחים.

.

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek וזה כדי לזכור מה חשוב.

ארבע המלצות, פעם בשבוע #19

.

שפעת קיץ היא ארוע לא נעים, אז היינו חולות, שתינו,

אבל עכשיו אנחנו בסדר, מתכוננות כל אחת בדרכה למעבר הזאתי לירושלים.

האם דירת סטודנטים הופכת לבית או נשארת דירת סטודנטים, ימים יגידו,

ובינתיים ההתנהלות כאן שגרתית ככל שיכולה להיות בבית ומשפחה,

שמי שאין לו או לה, גם בלי אבחון, הפרעת קשב נחשב היוצא דופן.

ארבע המלצות, אחת לפחות כבר קשורה ישירות להתכוננות הזו.

וחוץ מזה נ.ב. אני כל הזמן בודקת את כיווני ההמלצות כאן,

האם הן צריכות להיות יותר מכווננות אופנה, טיפוח, לייף סטייל במובן המקובל,

האם המיש מש כמו שסבתא שלי הייתה אומרת, של כל מיני, אין לדעת מאיפה

תדיע ההמלצה הבאה או מה יהיה אופי הפוסט השבועי השבוע נעים לכן, לכם?

יש דברים שיש לכן לבקש, להעיר, להגיד גם כאן,

לא רק בפרטי ( למרות שמילים טובות בפרטי זה עונג אמיתי ),

אם יש, תגידו, תגיבו, ספרו לי, אני מסוקרנת ומתעניינת באמת.

הנה הן, משמאל לימין, בכיוון השעון המלצות השבוע,

בלי אופנה, טיפוח, איפור, אוכל, ספר, סרט, אבל כל אחת מאלה ממלאה אותי רגש טוב.

.

1. אופניים –  כבר שבועות שאני רואה אופניים כתומים בכל מיני מקומות בתל

אביב ושכונותיה. הייתי גם חשדנית וגם סקרנית. חשבתי שמצלמה נסתרת אז לא

נגשתי כמובן, חשבתי פרסומת אז נרתעתי גם ( סולדת מפרסום גס ), אבל השבוע בדרך

לקופת חולים ע"ע שפעת עצרתי וניסיתי להבין, וזה ג א ו נ י, באמת לא פחות.

אופניים להשכרה דרך אפליקציה, קוראים לה mobike וזה לא פחות מגאוני.

 

2. במקום גוגל משפחתי – התכוננות. גם אני לפני שנסעתי ללמוד בניו יורק בקשתי

מאמא שלי, מסבתא שלי, מדודה אתי מתכונים של אוכל בית שהכי אהבתי והייתי

משוכנעת שאתגעגע אליו, ועדיין זוכרת שצלצלתי באיזה יום ראשון בוכה מגעגועים

וחייבת, חייבת לדעת איך מכינים קיגלה ( קוגל בשבילכם ) מאטריות רחבות, קינמון

וצימוקים. אז הוריה של זאתי מכינים לה מחברת אוכל בית, סוג של גוגל משפחתי,

אפשר להכין למפרע, לבקש עכשיו מהוריכם, גם אם אתם בני ארבעים, מסבתא

שלכם, דודה, זה אוצר שאין גוגל שישווה לו.

 

3. מתנה מושלמת לעצמך או לאחר/ת – זו הייתה מתנת יום ההולדת שלי לאחותי והיא

הייתה מושלמת, באמת, לא פחות. אחותי אופה, מבשלת, מצלמת לפעמים ומעלה

לרשת, אבל היה משהו בצילומים שהיה פשוט מדי, לא העביר באמת את מה שנראה

בחיים, שלא נזכיר ת'טעם, כראוי. את אסנת ( בן דב )אני מכירה שנים רבות, סוג של

משפחה מורחבת במיוחד, דברתי איתה וביחד יצרנו על פי הרעיון שלי מתנת יומולדת

לקטנה. אחרי הצלחתה אסנת ממשיכה עם הרעיון ומדווחת שאלה שעות מקסימות, אז

ככה: אסנת מגיעה לבית שלך, של אחותך, של מקבלת המתנה. אתן מכינות מאכל אחד,

מאפה, עוגה אחת שתהיה מוכנה מראש ואז במשך שלוש, ארבע שעות, אסנת עוברת

ויחד איתך מתעדת, מלמדת אותך ואת הבת, אמא, חברה שתיים נוספות איך לצלם את

התהליך, איך להשתמש באור שיש לך בבית, בכלים, מפות, תאורה שלך כדי להגיע

לתוצאות מצויינות. ואז אתן מצלמות גם את התוצר המוכן למפרע, איך לצלם, להציג,

למקסם את התוצר המוגמר. הן דיווחו שהיו שעות מקסימות ומהנות, אני מעידה שמעבר

לחוויה הנהדרת עצמה, גםהתוצאות המצולמות השתפרו ממש ( הטעם היה ונשאר

מצטיין ). מחיר, פרטים, אצלה.

 

4. אחינועם וג'אז – אין ספק שתהיה הופעה נפלאה, חובה. נתראה שם.

 

.

לסיום, מניחה ציטוט שלי מאיזו כתבה עם תמונות יפות שאעלה השבוע גם

לכאן, כדי שישמרו, בפייסבוק הכל נעלם מהר מדי. ביקשו  משהו שיפנה לנשים,

קיבלו, ואני עומדת מאחוריו לגמרי:

 

ץ #ארבעפעםבשבוע @onceaweek ותכף סתיו, תשמעו.

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #18

.

ימים עצלים,

אוגוסט מכה בכל כוחו, ויש לו כוח,

דברתי השבוע על חום הקיץ והחופשים הגדולים שהיו,

אני לא זוכרת את הקיץ לוהט ברצף כזה, יש לי רסיסי זכרון של הליכה על אספלט לוהט,

את תריסי העץ מוגפים בצהרים, אותי שרועה על רצפות קרירות עם ספר וענבים, על הים,

אבל לא ככה.

אני זזה במינימום, לא יוצאת מהבית אם לא חייבת, מנסה לכתוב ולא מצליחה,

אני נמסה לתוך אוגוסט, אבל באמת.

במינימום אבל מתמידה ומבטיחה לפצות בסתיו,

הנה, ארבע המלצות, פעם בשבוע,

משמאל, בכיוון השעון ( למרות שלפעמים אני מתבלבלת )

1. מולטי ויטמין –  כמה מכן שאלו וביקשו לדעת איזה תוספי מזון אני לוקחת, אז אין לי

המון, אבל במסגרת תחקיר שאני עושה לכבוד איזה ספר גילאי, יהיו לי תשובות מקיפות

בקרוב, בינתיים אני מזמינה ולוקחת את המולטי ויטמין הזה, וקצת ברזל וסידן.

 

2. כספת גאונית ( נדמה לי שכבר כתבתי עליה, לא בטוחה, אבדוק אחר כך ), היא

ניראת כמו ספר עבה וישן, אני מניחה אותה במדפים הנמוכים, המאובקים, ליד ספרים

שמונחים באי סדר או תשומת לב. יש בפנים מקום ללא מעט דברים, וזו גם מתנת

חנוכת בית, חתונה (עם כסף בפנים) ובכלל רעיון מצויין, אם הגנבים לא מכירים אותו…

 

3. ספר – לא סתם צילמתי אותו עם מקרונים לידו, כי הוא כזה, ספר קיץ ממתק, גם לכם,

וגם לילדים סקרנים. זאתי לקחה את העותק שלי לפני שסיימתי ונעלמה לארצות רחוקות,

אבל התחכמתי וישבתי היום בחנות לא מעט זמן כדי לסיים אותו. איזה שם מוצדק,

הערות שוליים מרתקות, מאה סיפורים קצרצרים שנשמטו מספרי

ההיסטוריה, ושווים שיספרו אותם. ממתק קיץ.

 

4. מלכודות דבש – זה חוזר בכל שנה, בכל עונה, העונה מגיעה לשיאה, הסיילים

מתחילים והפיתוי לקנות מה שבתחילת העונה היה יקר גדל, וזו באמת מלכודת לא

פשוטה, א ב ל כמו שכותבות כבר עשרות שנים כוהנות אופנה גדולות, זה הזמן להיות

חכמה, מחושבת, החלטית ולצאת למסע צייד מפוקח בשדות ההנחות. בין פרחי הקיץ

הלוהטים, עכשווים, הטרנדים מסתתרים פרחי קלאסיקה, הו, הפואטיקה של השרב.

קנו בחוכמה, שחור, לבן, בג', אדום, כחול כהה, חאקי, נקודות, פסים, נמרים,

כל מה שברור שיכול להכנס לארון שלך וחוץ ממך אף אחד לא ידע במבט ראשון

שיש שם משהו חדש. וגזרות, מה שנדמה מוגזם, רחב מדי, קצר מדי, חתוך מדי,

לא ישאר כאן עד הקיץ הבא. בייסיק, מילה נחוצה כדי שאחריה אפשר להעיז

לשחק במגרש המשחקים הנהדר הזה ששמו אופנה כמו שגערה בי דורין בחוכמה

השבוע, בלי חוצפה וקצוות וחידושים, אנא אנחנו באות, אז אחרי הסייל הקלאסי,

בסתיו נחדד זויות, גזרות וצבעים.

 

.

ובינתיים, תכף חצות,

חייבת להעלות פוסט ולשמוע מה שלום זאתי הרחוקה שלי ( ואביה ),

היום ראיתי שני אנשים שאני מחבבת, גרושים כבר שנים רבות, עומדים עם בנם,

יובל המוכשר בתוכנית טלוויזיה, עומדים לצידו, גאים ושמחים בו ביחד. כשאני

רואה הורים גרושים עומדים מול העולם, ובודאי עם הילד שלהם, עוטפים אותו

בברית העולם הזו, באהבה לילד שלהם שהם יודעים ומקפידים לשמור,

ושיתפוצץ העולם מסביב, על כל הצהוב שבו, הלב שלי עולה על גדותיו,

כי ככה צריך וכל כך הרבה לא מצליחים.

 

אל תשכחו לרדת לים לפעמים והנה פס קול נהדר בשביל זה.

 

#ארבעפעםבשבוע תכף ספטמבר, ואז נראה

 

 

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #17

.

ימים של התכוננות לשינויים כמעט מכל כיוון עוברים כאן בבית,

שזה כידוע גם מרגש, גם מעורר וגם מכניס קצת כוננות פנימית והתגייסות,

זה מוזר לא לעבור את החופש הגדול כמו החופש הגדול,

הוא באמת עובר כאן מאד מעורפל ורחוק,

לעומת הקיץ שעובר כאן בלהט חסר תקדים,

אני לא מצליחה להחליט אם זו אני, הגיל שלי או כדור הארץ,

ומנסה לתחום את חיי למקומות מצוננים, בלי לוותר על הפגנות הכרחיות,

מקווה שתגיעו במוצ"ש הקרוב לעמוד לצד אזרחי המדינה הערבים נגד חוק הלאום,

כי שיוויון הוא שיוויון גם אם אתם לא מזדהים במאה אחוז עם השווים השונים מכם,

ולאסקפיזם מכסימלי,

שבמסגרתו הנה

ארבע המלצות, פעם בשבוע,

משמאל למעלה, בכיוון השעון

.

1. קצת על ג'ינס – הדבר המצויין שיש באופנה בשנים האחרונות הוא שכמעט אין דברים

ש"אסור" ללבוש, שאם תלבשי זה יהיה ברור ובולט שאת לובשת משהו כזה. מצד שני,

יש את עניין הגיל ( שיחה שאני חייבת לשלי גרוס, לא שכחתי ) שגם מצידו, אם תלבשי

משהו שהוא ממש ממש מ מ ש לא לגילך ( לא קשור לאיך את ניראת, רק לבת כמה את )

גם אז זה יהיה מאד בולט וברור. דוגמא קטנה וטיפשי, אשה בת ששים עם קוקיות.

הג'ינס לעומת זאת הוא חבר טוב ונאמן, ואחד הדברים המצויינים בקשר אליו בזמנים

האלה שכמעט כל גיזרה, אורך, רוחב, צבע שלו יכול לשמש אותך, אותי, אותנו מצויין.

מג'ינס רחב לכל אורכו, דרך סקיני ( לא נמוך מותן ע"ע התחלת האייטם ), דרך ג'ינס

קרוע בברכיים, בירך, בקצוות, עד הקרסול, הרבה מעליו, כחול כהה, רגיל, שחור,

מה שנוח, מה שתבחרי והקיץ  (או הסתיו ) שלך. המכתיב הכי רציני כשזה מגיע לג'ינס

הן הנעלים, תראו בצילום. כל נעל מגדירה אפילו בלי להתכוון את המראה הכללי .

סנדלי נמר, נעלי עקב נטרליות, נעל שטוחה ומנצנצת, סניקר, כל חולצה לבנה, ותיק

שתבחרי לחבר לג'ינס ולנעלים יחברו הכל למראה מהודק, וזה כמעט (כמעט) לא

באמת משנה איזה סגנון ג'ינס בחרת. ככה זה בבייסיק, FUN

 

2. גבות – אני לא באמת מבינה את הטירוף שאוחז בעולם בעניין הגבות, באמת,

השרטוט המגוחך הזה, הצביעה, הקעקועים, ההשתלות ( נשבעת שקראתי על זה ),

איפה הימים הפשוטים של הפינצטה וזהו. אני לא משתתפת בטרנד הזה הפעם, זה

מרגיש כמו הרבה יותר מדי התעסקות בשבילי, אבל מצד שני, היי, בין אחיותי אני חיה

ולא במרחב חסר כללים ו ל כ ן הנה טריק ישן, של דוגמניות מבוגרות שכמו כולן רצו

שהגבות שלהן יהיו מסודרות, אני אומרת שבטח רובכן מכירות, אבל חשבתי שיש כאלה

שאולי לא אז הנה: ספריי שיער ( במקרה שאין טיפ טיפה שמפו ), מתיזים על מברשת

גבות או מסקרה יבשה ( או עם מעט מאד שאריות צבע ) או אפילו מברשת שינים

מיותרת, ועם המברשת שהתזתן עליה מעט ספריי, סרקו את הגבות ככה למעלה לכיוון

המצח, וזהו. מסורקות, ניראות טוב, לא יזוזו עד שתשטפי פנים.

 

3. פינה, מדף, משהו – השבוע התפנתה פינה בבית, כבר אין צורך להניח שם ילקוטים,

תיקים ושאר דברים. לא הצלחתי להחליט איך להחזיר אותה להיות משהו ואז הגעתי

למשתלה. אל תקנו בחנויות פרחים, א ל תקנו כאלה מוכנים עם אבנים קטנות בעשרות

שקלים האחד, זה מגוחך. במשתלות, שמונה שקלים הסוקולנטים הכי קטנים ( הם גדלים

במהירות ), עציצי החרס הקטנים ואלה שאחריהם בגודל עולים שקלים בודדים האחד,

שק חול קטנטן וזהו. כמה שיהיו רבים יותר במקבץ, מרוכזים במקום אחד, על פי טעמכם,

ככה יהיה יפה יותר. מעט מאד מים, תנאים קשוחים גם הולך, טקילה, וויוה מכסיקו בבית.

 

4. כוח ( ברזל ) – בבדיקות ברזל צריך תמיד לבקש לבדוק גם את הפריטין, זה אם אני

מבינה נכון המדדים של מחסני הברזל שלנו, כלומר יתכן שבדיקת הברזל תהיה תקינה,

אבל המחסנים ריקים. אצלינו במשפחה למשל, כולנו, כל הבנות, עם מדדי פריטין נמוכים

בטירוף עד כדי דחית גיוס של אחת מאיתנו עד שהצליחה להעלות אותו. הברזל הזה,

ברזל ישראלי,  מיועד לנשים, יש בו גם ויטמין סי, מה שעוזר אם הבנתי נכון לספיגה

טובה, אין לו תופעות לוואי שאנחנו מכירות בנטילת ברזל, הוא טעים (!), זו מנת ברזל

בשקית האטומה הזו, או על הלשון או ממיסה בכוס מים. אני איתו כמה פעמים בשבוע,

לא כל יום, אין צורך להגזים, כבר כמה שבועות ארוכים ומרגישה יותר …משהו.

.

זה החבר הכי טוב החדש שלי, אבל באמת. זאתי חושבת שקרה לי משהו. אני לא באמת

אדם ששאיבת אבק הוא עיסוק שאני מכירה ממש מקרוב, למרות שאני יצרנית פירורים

ידועה, הנה הוכחה ותלונה ישנה, אבל ז ה הדייסון החדשדש הזה שהגיע אלי לפני כמה

ימים בודדים "הפך עלי את עולמי" כמו ששרה פעם חברה הכי טובה ישנה שלי. הגאונות

היא בזה ש א י ן ל ו כ ב ל! לא צריך להוציא אותו מהארון, לחבר לחשמל ולמשוך בכל

הבית! זה גאוני! אתמול שאבתי את האורז שנשפך לי באוטו! אמנם יש לו הרבה יותר מדי

מברשות שלא ממש הצלחתי לפענח לבד למה צריך אותן, אבל אז שלחו לי לבקשתי

דף הסבר ווואוו הבנתי! יש מברשת לספרים, ומברשת לריפוד, ואחת לרצפה ( מטאטא

זה אולד סקול מתברר ) ובקיצור, אין בבית פירור, שערה, גרגיר אבק כבר שלושה ימים!

קל, שקט, גמיש שאין כאלה דברים, סקסי ( לא נעים לי, אבל זה נכון ). אושר!

 

.

אז זהו. תהיו אדיבים, בואו להפגנה, תחשבו קריר, כתבו לי משהו מעניין, תשאלו

אותי משהו שאתן רוצות לדעת, ותקשיבו לה, אין כמו זה ללילה באוגוסט.

 

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek

ארבע המלצות, פעם בשבוע #16

.

אז לא הצלחתי להגיע לזה בשבוע שעבר, לא לחלוטין באשמתי,

ובכל זאת מרגישה ככה ככה, בין השאר בכתיבת פוסט,

הפוסט הזה שכתבתי העביר משהו שווה הלאה לעולם,

ואולי אשה, נערה, אחת, שתיים עשרים יעצרו לפני הפעם הבאה שירגישו

ככה ככה מול איזו תמונה ברשת מפולטרת עד קצה הפיקסלים, אז כדאי.

להדגשה אני ממש ממש מ מ ש לא נגד אפ-גרייד ושימור ושיפור הקיים,

אני לגמרי בעד,

אבל כמו תמיד ההצעה שלי,

שיהיה בטוב טעם, כי בחייאת שולה ( שם מקרי ודמיוני ),

גם לבוטוקוס, הזרקות, הגדלות או מה שזה יהיה צריך גבול,

תנהגו בחוכמה, בעדינות,

שישפר בלי שירגישו,

כמו שאמא שלי אמרה לי בפעם הראשונה שדברנו על איפור,

שישפר, ועדיף שלא ירגישו איך #אימי החכמה.

אז עדיין לוהט מכדי להסתובב בחופשיות מחוץ לאזורי המזגנים,

אז אני מקבצת לי ולכן המלצות בקל"ב ואומרת שתכף ספטמבר.

אז הנה, דקה לסוף יום שלישי,

מי אמר דחיינות והפרעת קשב, תמיד בסוף הדד ליין,

ארבע המלצות, פעם בשבוע,

משמאל למעלה, בכיוון השעון

.

1. לבן בוהק – ככה כביסה לבנה צריכה להיות, סבתא שלי הייתה אומרת

ומוציאה קומבניזון לבן מהארון להסביר לי איך לבן צריך להיות. איך סבתא?

את לוקחת פתיתי סבון, ממיסה אותם במים חמים ומשרה בהם את הכביסה

הלבנה, וזהו! ואם את מתעקשת על מכונת כביסה, אז או שתכניסי למכונה אחרי

ההשריה, או שתכווני על תוכנית השריה פתיתי סבון מומסים ( לא כמו שהם ) זה

הסוד. אז הנה מצאתי במדפים הכי נמוכים בכמה וכמה רשתות שיווק פתיתי סבון,

ואת הקומבניזונים שלה הרי יש לי בארון, אז ניסיתי, ואין מילים, צחור הלובן. שוב

סבתא יפה צדקה, כמו תמיד.

 

2. גזר צבעוני – נכון ראיתן/ם את הגזר הצבעוני בסופר או אצל הירקן כבר

ולא רק בשווקים המיוחדים או אצל ירקני הגזל? ניסיתן? כי אם לא, אתן, אתם,

פוט מפסידים מנה קטנה וטעימה אש. גזרים לבנים, שחורים, צהבהבים, סגולים

והם דוחפים גם את הרגילים שאותם אני הכי פחות מחבבת בדרך העשיה הזו,

אבל כל היתר, מעדן, הבטחה. מקלפים, חותכים לאורך, עדיף יותר דק מבצילום

( התעצלתי לחתוך ולצלם שוב ), על נייר אפיה, ערבוב בשמן זית מעולה, מלח

גס, פלפל שחור, כמה שיני שום אם מתחשק, 200/180 מעלות, חצי שעה פלוס

מינוס, עוד זרזיף שמן זית מצויין ותוך דקות, לא משנה כמה הכנתם, נעלם!

 

3. מיני מאק – במאק אפשר למצוא ליפסטיק בגודל קטן, וזה לא פחות מגאוני.

נכנס לכל תיק, לא מתיישן עד שצריך לזרוק, מחיר סביר, בקיצור הברקה.

 

4. קעקוע זמני ממושך – שזה כיף, תודו. זה קעקוע שמחזיק בין שבועיים לחודש,

שזה דיל מצויין מבחינתי. הם מגיעים מאתר אמריקאי, לוקח זמן להגיע, אבל לטעמי,

שווה. שלושה שבועות עם קעקוע מדליק, בגיל שלנו זה דיל מצויין, עושה מצב רוח טוב

ולא דורש החלטה דרמטית, שעשוע. יש להם קטגוריות ואפשר לעוף על זה.

זאתי עשתה, שלי בדרך.

.

ולבסוף, רגע לפני שאני מחליטה אם זה לילה למזגן ופוך או לילה לסדין ומאוורר,

הנה ארבע קטנות בגלל שבוע שעבר:

אני אזכיר לכם להקפיא ענבים,

לצלצל להורים שלכם, לדוד זקן, לחבר/ה בודדים,

להשתמש באפליקצית מיינדפולנס שכבר המלצתי לכם עליה

ולהתנגד לחוק הלאום המתועב

וכדי לא לסיים עם טעם מר, הנה דיאנה וושינגטן שרה ג'אז ,

לא צריך הרבה יותר כדי להרגע.

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek

 

ארבע המלצות,פעם בשבוע #15

.

חם לי מכדי להתרוצץ,

איך ילדים עוברים את החום הזה, איך הם זוכרים את להט הקיץ?

הזכרון אומר שהיה כיף, ואפילו ההליכה יחפה על הכביש הלוהט מהאוטובוס הבייתה

זכורה כמשהו משעשע, אבל בימים האלה זה לא משעשע, והחוקים החדשים שממשלת

הלאומנות המטורפת הזו מצליחה להעביר מפחידה יותר מכל שרב, או מזגן לא מתפקד,

טפוטפוטפו.

מתלבטת מאד בקשר לאיזו הצעה שתחייב אותי לצאת מאזור הנוחות שלי ( פרטיות,

חיים שקטים ), לא משוכנעת מה היתרונות בהענות חוץ מלהגיד כן למשהו שעל האוטומט

הוא לא ושלום וביי, נראה.

עדיין מחכה מאד להענות שלכן, שלכם לתעד את צעצועי, בובות, דובונים, חיות, יצורים,

כתבו לי, אל תהססו בכלל, אני מחכה בסקרנות ושמחה,

ובינתיים מנסה לראות מה עוד אני יכולה להוסיף באופן קבוע לבלוג,

וגם מאד ( מאד ) שמחה ששמוע מכן, רציתי לכתוב מכם,

אבל המכם תמיד מגיע מאזור ה"את מקסימה, אשמח להכיר"

והמכן מגיע מכיוון ה"איזה תוספי מזון את לוקחת, גיל המעבר זה לא חגיגה, מאיפה הטי

שירט הלבנה שהצטלמת איתה באינסטגראם"

אז אני מפנימה שענייני ההמלצות, בגדים, לייף סטייל ושאר מעניינים כאן בעיקר נשים,

וזה סבבה, חומת מגן זה העניין.

אז הנה,

הנה, ארבע המלצות, פעם בשבוע #15

מתחילים בשמאל למעלה וממשיכים בכיוון השעון.

.

1.קמפרי – סעיפים למשקה קיץ: אפשר לשתות אותו בבית ולהרגיש סבבה גם לבד,

אפשר לקבוע את חוזק השפעתו על פי כמות האלכוהול, ושיש לו צבע יפה ( סתם).

אז אפשר יין לבן, או אוזו שאני אוהבת מאד ( מאד ) אבל הכי נפלא הוא הקמפרי,

משקה הקיץ המושלם, מר במידה, אחוזי אלכוהול שווים ומשהו קל ומשרה מצב רוח.

אז ככה: קמפרי, קרח, טוויסט לימון, סודה, מזגן או בריזה, מוסיקה נכונה, והערב

שלך, הבטחה.

 

2.חנות שלש מעצבות  – נכנסתי במסגרת המסע שלא נגמר שלי לטובת פוסט ראשון

בסידרת פוסטים שיחקרו "לוק" אחרי מכנסי חאקי וחולצות / טישירטס לבנות ונשארתי

כי החנות הזו, abramey בשולי ככר מסריק, בפרישמן 75 חנות של שלוש מעצבות,

בגדים, נעלים, תיקים מאד מצאה חן בעיני. הכל שם מדוייק, לטעמי מתאים לנשים

שיודעות מה הן אוהבות על עצמן ומה הן מחפשות, ואם זה הטעם שלהן, קלאסי עם

טוויסט חזק, צבעים בקשת מונוטונית ויפייפיה בעיני, אז זו חנות שיכולה להוות בסיס

נהדר למלתחה עם איכות וטעם שיחזיקו הרבה יותר מעונה. המחירים על הבינוני פלוס,

אבל בהחלט לא הגבוה מאד, והנה, יש להן גם חנות במרמלדה, אבל בה יש דגש על

הנעלים, ובחנות עצמה יש דגש על הבגדים והתיקים. לטעמי, ממש שווה להכיר ולבדוק.

 

3. צמיד רגליים – אין דבר קייצי ממנו, סקסי במידה, אפשרי בכל גיל, יפה על עור שזוף,

משעשע בין מכנסיים שלושת רבעי וכפכפים בדיוק כמו מתחת לשמלה ארוכה ופדיקור

מוקפד. אפשר מזהב, אפשר לקצר שרשרת זהב ששוכבת שנים באיזו קופסא, אפשר

באחת הרשתות בארבעים שח גם, הן מלאות בכאלה העונה. איש לא ירגיש בהבדל,

גם לא את, או חברתך הטובה. אפשר בשפע סגנונות, אבל הכי שווה הזהב הרגיל,

אני הלכתי השנה על כפול שלש, התחשק לי וזה משעשע אותי בכל פעם שאני מציצה

לבדוק אם הלאק כבר התקלף.

 

4. צילום קבועאני מציעה להתחיל מסורת משפחתית, זוגית, יחידנית, לא משנה איזו

כבר המון זמן. להתחיל באופן שרירותי לצלם מישהו, מישהם במקום, זמן, שעה, דרך,

קבועים, פעם בשנה למשל. עם ילקוט, עם סיר פסטה, עם הכובע של סבא מויישה

שאיתו הוא העביר כסף במלחמה, לא משנה, העיקר להתחיל. גם אם הילדים כבר

גדולים, גם אם נדמה לכם שהפסדתם את ההתחלה, ההתחלה היא עכשיו. אני

מצלמת את זאתי שלי ליד דלת הכניסה שלנו בכל ראשון לספטמבר עם הילקוט,

היא הייתה נאנחת בגיל שהיה בו עשרה בסופו אבל הבינה שאין טעם כי אני

אתעקש ונכנעה. אני מתכננת לצלם אותה בפעם האחרונה ככה כשתצא לדירתה

הסטודנטיאלית בירושלים בעוד כחודשיים ואז אחפש להתחיל איתה סידרה חדשה

שתתמקד קרוב לודאי בתאריך חשוב לשתינו, עוד נראה. אל תתעצלו.

הנה דוגמא לפרוייקט משפחתי כזה שאני עוקבת אחריו כמעט עשור, ושמיכאל

זילברמן ( שווה מעקב בטוויטר אגב ) הזכיר לי שאופס, עבר התאריך המשפחתי

של משפחת גולדברג השנה, הנה הם. אמצו, כדאי לכם.

.

ואני מסיימת בעצה כתובה שנתנה יוקו אונו, שאין מי שחייבת לאמץ אותה יותר ממני.

וגם, תזכורת עצמית דרככן, ל ה ז י ז את הגוף,

לעשות משהו חדש, אפילו קטן כל יום, נניח לכתוב תשבץ.

לא עניתן לי, כלומר לא מספיק מספרית ) האם אתן רוצות

סדנה תל אביבית עם איילת, כמו ברבוע הרביעי בהמלצות שבלינק,

כי לי ממש מתחשק,

ותספרו,

עוד עשרה שבועות כבר לא יהיה חם כל כך, הבטחה

 

#ארבעפעםבשבוע #15 #onceaweek# הקיוסקשלי

ארבע המלצות, פעם בשבוע #14

.

זה לא תמיד פשוט לעמוד בלוח זמנים, בפרט בכזה שאת מחליטה עליו,

אבל ההחלטה היא לנצח בקרבות מול הפרעת הקשב, כי המלחמה לא תסתיים לעולם.

אז הנה, שבוע לוהט, שהחום הכניע אותי, מודה,

לא הצלחתי להזיז את עצמי מאזורים מקוררים אלא לענייני אמאבא דחופים ,

ולכן המלצות השבוע יהיו בייתיות ברמת המרתה סטיוארט ממש,

שום גלאם, סגנון, אופנה או משהו יותר מקומי מקרטיב מנטה או זכרונות על קייטנת קיץ,

אבל זה בסדר,

מותר להודות בשבועות כאלה,

בכל זאת צילמתי שני צעצועים לפרוייקט שלי,

עשיתי אודישן, קבעתי פגישה לעוד תוכנית, שלחתי הצעה וקבעתי דייט,

לא רע מבחינתי איך שאני לא מסתכלת על זה

הנה, ארבע המלצות, פעם בשבוע # 14

מתחילים בשמאל למעלה וממשיכים בכיוון השעון

 

1. מכסים כאלה שהופכים שמישים כמעט כמו הכלי זכוכית הקטנים והעגולים של

איקאה. הם משמשים אותי לאין ספור דברים, רוב הירקות והפירות נשמרים איתם

נהדר, כלומר חצאי הירקות והפירות, מלימון עד מנגו, מבצל עד אבוקדו, הגומי

אטום אם בוחרים מידה נכונה והכל נשמר באמת לזמן מרשים. ותראו גם פריכיות

וכלי זכוכית וקנקנים עם לימונדה בטעם תפוח ומנטה וגם צלוחיות, או בקיצור,

הזמינו שני סטים, גם זה יהיה מעט מדי, ואם תתכננו קדימה, הזמינו כמה ואתם

מסודרים/ות עם מתנה קטנטנה למארחים.

 

2. כלי עם דברים, אני מאד אוהבת ומאמינה באוספים ובתרומתם לחיים, אבל

להמלצה הזו אפשר לא לקרוא אוסף, אלא…נניח הערמת דברים דומים בנקודה

אחת, נניח על שידה, שולחן שלא משתמשים בו, בכניסה הבייתה, מוצאים כלי

יותר שטוח מעמוק ומתחילים להניח שם דברים שיש בהם מהמשותף, אצלנו

מעבר לכל מיני אוספים אמיתיים, יש את הקערה מעיסת נייר, בקוטר של, רגע,

הולכת למדוד, שלושים ושמונה ס"מ שהתחלנו פעם, לפני שבע עשרה שנים

להניח בה זרעים וזרעונים שהיינו אוספות בדרך לגן, ובחזרה, ומאז בכל פעם

שאני נתקלת בענף, זרעון, תרמיל, בלוט שנדמה לי שאין בה, אני מכניסה לתיק

ומניחה בה כשאני חוזרת הבייתה. יש בה גם שלושה קינים ריקים שמצאתי וערב

רב של מציאות, אבל אתן יכולות (ים) להחליט על כרטיסי קולנוע, אבנים

מיוחדות, צדפים או כרטיסי אוטובוס, מה שמתאים לכם ולבית שלכם.

 

3. לא חייבים לצעוק אופנה, אפשר לדבר בשקט, כלומר, לא חייבים להיות ממש

בשפיץ של מה שהולך, בכל זאת כבר לא בנות עשרים וחמש או אפילו שלושים

וחמש, אם אני מנחשת את ממוצע הגילאים כאן, אז זה נכון שאופנה ובגדים זה

באמת כיף גדול, ודרך להתבטא ולהרגיש מצויין ועכשווי וכו' אבל אפשר לסמן

את הרלוונטיות העכשווית, לא חייבות להראות כמי שנעמדות דום מול חלון ראווה

חדש או צילומים באיזה אתר או חשבון אינסטגראם ממומן היטב, אפשר להבין

מה העכשיו מכתיב ולסמן בקטנה. תדפיסי חיות? סבבה, צעיף נמרי מעל גופית

קיץ יעשה את העבודה בדיוק כמו שמלה מנומרת, נקודות? יש גרביים, יש צעיף,

אולי גופיה מנוקדת מתחת לצעיף חלק, יעשה בדיוק את אותו הדבר, במידה,

שזו מילת המפתח לטעם טוב, מידתיות

נ.ב. הספר אמן שמציץ שם בפינה שווה הצצה מעמיקה יותר

 

4. ספר ומנגו כי קיץ וצריך להתענג. ספר בריטי פשוט מקסים, אפשר לקרוא

אותו ולשמוע את המבטא של גיבורתו וגיבוריו. שמעתי שכבר הוסרט, לא יכולה

לחכות, פלורנס גרין מחליטה לפתוח חנות ספרים בכפר אנגלי שגודלו אינו מצדיק

תחבורה ציבורית, בית קולנוע או מסעדה ראויה, המהומה המתנהלת בטונים

בריטים טיפוסים נמשכת בשפה מאופקת לאורך מאה ואבעים וקצת עמודיו, זה

ספר קצר ומאופק כראוי למקום ולזמן וישמח כל מי שיבחר לא לצאת מהבית,

לאכול מנגו, להדליק מזגן ולעבור לסוף שנות החמישים אי שם במחוז סאפולק

.

כמעט שכחתי, אני חושבת להזמין את איילת לערוך סדנה כזו,

ערב קייצי, עם מאווררים, אבטיח, אוזו, ג'אז ויצירת בית אישי כזה,

חושבות שיכול להיות ערב שווה, רוצות?

let me know

.

וגם, אני ממשיכה ל א ט בתחקיר מכנסי חאקי וחולצות לבנות, לטובת מדור שאני

מתכננת ושמחה איתו, פוסט חד חודשי, שיעסוק בלוק אחד בכל פעם, לעומק.

ואני ממשיכה לנסות לא להגיד "לא" כל כך הרבה, כלומר, להגיד יותר "כן",

משימה מורכבת, ממשיכה לבקש מכם להציע ליאת צעצועי הילדות האהובים שלכם,

זה מתקדם כל כך יפה שבסוף תצטערו שלא לקחתם בזה חלק. ומכל מה שאני יכולה

לאחל לכם ולי השבוע, הכי חשוב שחוק הלאום הגזעני לא יעבור ויכתים אותנו עוד יותר

אם-זה-בכלל-אפשרי, וגם שהמדוזות לא יגיעו, שהאבטיחים יהיו מוצלחים כשבוקעים

אותם ושיהיה קצת פחות הביל וחם כאן, שהשמש תקפח קצת פחות, למרות שיש מי

שיודעות בדיוק איך להתגונן מהשמש כמו שאתן רואות באוסף הנשים המופלא הזה

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek #הקיוסקשלי

/

 

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #13

.

אני מתגעגעת לרדיו,

עכשיו בדיוק עשר בלילה ואני בבית מול המחשב, ולא ברדיו מוח המיקרופון,

אני שלמה עם ההחלטה שלי לפרק את השותפות הרדיופונית שהייתה,

אבל מתגעגעת לרדיו ומקווה לחזור עד סוף הקיץ, אאאמן.

בשם עשרות אלפי הורים ומשוחררי צבא אני מוחה כאן על המיותרות, הסתמיות,

נהרות הכסף, האנרגיה ומתח שעוברים טרום סטודנטים בגלל בחינת מיון מטומטמת,

יפורקו הבחינות הפסיכומטריות המעניקות הון עתק למכונים ולא בודקות כלום אמיתי

חוץ מאיזו יכולת טכנית ללמוד טכניקות של תשובות, ובהצלחה לזאתי אהובתי בשישי.

הצעות שמצליחות לבלבל אותי בגלל שיש בהן משהו מושך ( ופיננסי ) למרות שעל

פניו, סיכויי להגיד כן לכל חשיפה אישית מול מצלמות במה שאינו ראיון נטו הוא כמעט

אפסי, נראה.

פרוייקט הצעצועים ממשיך, ותודה לשלי גרוס הנדיבה שפתחה לפרוייקט המרגש-לא-רק

אותי-הזה עוד במה לחיפושי וחשיפת צעצועי ילדות ישנים, אתם מוזמנים גם כמובן,

לקרוא את הפוסט הזה ולשתף, גם בפייסבוק, גם אנשים פרטיים.

הקיוסק שלי מתרחב תכף בנוסף לכובע הקש הקייצי שבו ( נשארו כמה בודדים אם

רציתן ןחשבתן שפספסתן, פנו אלי ) לצעיפי משי, צעיפי עניבות וחגורות שאין דומה להן

בפשטותן הנפלאה, יקח עוד שבועיים שלושה, יהיה שווה.

ואם אני חוזרת על המלצות, זה לא אני, זו היא, היא כל הזמן מנצחת זאת.

ארבע המלצות, פעם בשבוע, משמאל למעלה, בכיוון השעון

1. לחם פשתן בגלל שהוא לחם, שזה כידוע צורך ועונג בסיסי של המין האנושי

ומצד שני הוא מכיל בעיקר פשתן שיש בו כמות חלבון מאד גדולה, וכמות פחמימות

קטנה מאד, מה שכל התזונאיות מחבבות מאד והוא גם טעים מאד ( אני מכניסה

לטוסטר לרגע ). אני לא נותנת לינק כי יש לא מעט חברות ובתי טבע שמייצרות

ומחזיקים ויש הטוענים שגם להכין לבד זה די פשוט, נניח. גגלו לחם פשתן או לחם

זרעי פשתן ומצאו מה נוח וקרוב, אבל זה באמת לחם ששווה לאמץ מסיבות רבות.

2. נקיין, טוב, זה כמובן שם שאני נותנת לפטנט הקטן הזה, באנגלית קוראים לו

עט-מסיר-איפור. בצילום רואים לאק ורואים מסקרה. הנקיין הוא בעצם קיסם

האוזניים במהדורה מסחרית, מקצועית ויעילה יותר. הוא עשוי מחומר קשיח ומצויין

לנקות לאק שנמרח ( כמובן ) מחוץ למסגרת הציפורן, לנקות מסקרה שנמרחה

מעט מתחת לעין ( לא אותו אחד, הם עולים גרוש וחצי ), אבקה שנמרחה,

ליפסיק/אודם/שפתון שנמרח ( גם כמובן ) בדרך לא דרך. הם מתנקים בקלות

ויעילים ויש לכל החברות, במקרה הזה שווה ללכת על הזול, ולשמור את הביוקר

לדברים ששווים את הביוקר.

3. דייסון מייבש שיער הנה ביוקר שלדעתי שווה. אני לא קונה בקלות פרסום

ויחצנות, הרבה מדי שנים חידדו את החושים שלי ואני מנטרת מניפולציות יחצניות

בקלי קלות. מייבש השיער הגיע ועם כל הכבוד לורוד, מעולם לא הייתי ורדרדת במיוחד

בטעם שלי, העדפתי לבן. הוא מייבש שיער שנראה לא דומה לכלום שראיתי לפני

( בענייני מייבשי השיער ), וגם אני וגם זאתי, בעלת רעמת שיער מאד מרשימה פתחנו,

קראנו, חפפנו ובדקנו. האמת? חווית יבוש השיער לא דומה ליבוד שיער רגיל. לא הזעתי,

לא נשרפה לי הקרקפת, לא הרגשתי שהשיער שלי חאראם עליו וההרגשה הכללית

באמת, אבל באמת, הייתה שונה ומאד מאד נעימה, גם בפעם השניה והשלישית. הוא

יקר, ממש בביוקר, אבל היי, החוכמה היא לקנות בביוקר את מה ששווה, ובבזול את

מה שאפשר, והוא שווה את הביוקר, בעיקר אם אתן שתיים שלוש בבית או אחת

שמתארגנת ומסדרת הרבה את השיער לבד. וכדי לאזן הנה מברשת שיער מיוחדת

ושווה במיוחד ליבוש שיער במייבש שער.

4. הבתים של איילת, זו מתנה שלעולם מתאימה, לכל סיבה, ארוע, רצון לשמח ולרגש,

מחתונה עד ברית, מכניסה לבית חדש עד ברכת דרך צליחה ואל תשכחו לחזור. צריך 

לדפדף בין העבודות, ליצור קשר עם איילת, לפעמים כמו שאני ביקשתי, להוסיף עוד

כמה כוכבים. ברגע שתראו את העבודה שנכונה לא תצליחו לא לרכוש אותה, במיוחד

אם היא עבור עצמכם. נדמה לי שהיא גם מעבירה סדנאות כאלה, שווה לבדוק.

זהו, חוץ מזה שזו תקופת תערוכות סוף השנה של בתי הספר השווים לאמנות,

והתערוכות פתוחות לכולם, מאד מאד שווה לברר מתי ואיך ואיפה וללכת, אין כמו

עבודות של בוגרי מגמות אמנות, צילום, צורפות, אופנה, ארכיטקטורה, הם עולם ומלואו,

והעתיד. וחוץ מזה, יש גם את זה ממש בעוד כמה ימים

.

וזה, פסטיבל סרטי ילדים, זה הדובדבן הכי שווה של הסלסלה, לא?

23:00 – עדיין יום שלישי, מנצחת את עצמי, זה אושר!

.

.

ארבע המלצות, פעם בשבוע #12

.

אז החופש הגדול מתחיל,

פעם היו לי המון עצות והצעות, היום אין לי מושג מתי חגים, חופשות,

והשעה שבע בבוקר כבר לא רלוונטית כמעט בכלל,

והכי הרבה אני שמה לב שהעונות מתחלפות.

חם, וזה טוב להליכות מוקדם בבוקר או בזמן שקיעה,

זמן לחפש בריזה, לשתות אוזו או ערק,

להמציא פרוייקטים לעצמך, להתמיד בהם,

לחיות את חיייך ועל הדרך לדוג המלצות טובות עבור עצמי ועבורכן/ם כמובן,

והנה אלה להשבוע,

משמאל, למעלה, בכיוון השעון

.

1. במו ידיך אפשר להפוך כל חולצה, טי שירט, שמלה, מה שלא יהיה למשהו שהעינים

( של האחרים ) יעצרו עליו לעוד שניה, יהפוך אותו לאחד יחיד, לחולצה עם המשהו הקטן

הנוסף, כל מה שצריך זה מחט ושניים שלושה חוטי רקמה בצבעים שישתלבו עם צבעי

הבגדים שלך, לדוגמא בצילום, טי שירט פשוטה שלי, עם כיתוב שמדבר אלי וגם מתכתב

עם טרנד המשפטים על טי שירטס, הוספתי תיפור הכי, אבל ממש הכי בסיסי מתפר

מיפתח הצואר ( הכי קל זה לעקוב אחרי התפרים ) ויכולתי להמשיך עד סופו, או לעשות

מה שבחרתי לעשות, לרדת בקו ישר ולהתחבר לI  האנגלית, אחרכך המשכתי את הקו

משמאל ל B עד תפר הצד. זה הכל, לא צריך יותר ואפשר גם עם שתי ידים שמאליות,

באמת.

 

2. שייק, גלידה, שתיה, מה שרוצים, אז מאד מאד מיהרתי והתור ברי-בר היה מטורף,

המנהלת ראתה שאני ממש על קצה גבול הסבלנות שלי ואמרה לי "אולי תקחי ותכיני לך

בבית"? מ ה ? קחי, יש לנו קפואים, תכיני לך בבית. יש! זה בדיוק מה שעשיתי.

יש שלושה טעמים לקחת הבייתה,  מלון, אגס, למון גראס ונענע והשלישי מנגו, אננס,

פסיפלורה וגם מתכון מודפס על האריזה, נ.ב. ארבע מנות בחבילה, 25 שח, הכי שווה

מכל הקפואים לדעתי, וטעים.

 

3. אפליקציה – היא נקראת "אייר-בראש" ולמען האמת אם לא נזהרים היא יכולה להיות

ממש, אבל ממש מוגזמת, ממש כמו כל הטענות נגד איך נשים נראות בצילומים ברשת,

באינסטגראם, בעיתוני אופנה. א ב ל כמו בכל דבר, תהיו חכמות, חכמים, עשו תיקונים

קטנים, מותר להבהיר מעט עיגולים שחורים מתחת לעינים אם עמדת בצל ובצילום את

ניראת כאילו יצאת משיעור אגרוף לא מוצלח, תהיו חכמות, בדיוק כמו שבמוצרי איפור

צריך להשתמש במינון מועיל ובטעם טוב. אבל את הנמשים שהוספתי לעצמי בצילום

למטה אני דווקא מחבבת. בקיצור, את מה שהיא עושה, היא עושה מצויין ממש.

 

4. שלושה ספרים שהצלחתי לקרוא בחודש האחרון, כי ביננו, כולנו, כולנו קוראים

קצת פחות בגלל כל המסכים והשפע הנובע מהם, אבל אם לא לוקחים את הטלפון

למיטה, אם משאירים אותו לטעינה מחוץ לחדר השינה או מכסימום על המדף ליד

הדלת, זה חוזר, ההרגל הטוב של ספר לפני השינה. יש כאן את האנשים שנגעו בירח,

ספר פיוטי וחכם לילדים ולא לילדים, יש את הסיפורים הקצרים של קולם טובין שלא

הכרתי לפני ואת ספר המילים שקראתי בלילה ברצף כמו פעם.

.

והנה אני, משמאל, אני בלי פילטרים והסתרות גיל וכו', ומימין, עם כל אלה במוגזם,

ואין הפעם מטאפורות בעניין ימין ושמאל, רק בענייני החיים עצמם, והאפליקציות : )

 

זהו, עוד חצי שבוע עבר, ועוד חצי לפנינו,

רדו לראות שקיעה, צלצלו להורים שלכם או לסבא סבתא,

תהיו נחמדים לילדים שלכם, זה לא כל כך פשוט להיות קטנים,

ותכף הלילה הלבן בתל אביב, בקיצור, קיץ.

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek .

ארבע המלצות, פעם בשבוע #11

.

אמצע יוני, ומזג אויר קיצוני כמו המזג הלאומ(נ)י,

אבל היי, זה פוסט המלצות לייף סטייל נעים הליכות ומזג.

פרוייקט צעצועי הילדות שלי הולך וקורם אופי והפקה, בטח יגיע מימון המונים בקרוב,

נראה אם אצליח להשתלט על זה לבד. מחפשת גרפיקאי/ת מצטיינ/ת,

עדיין מבקשת מכם לשתף אותי בצעצוע ילדות שנמצא אצלכם עדיין באיזו מגירה, ארון,

פינה, נשכח אבל לא פחות מעורר רגש וזכרון, שלחו ל thegimels@gmail.com.

אז הנה ארבע המלצות, משמאל למעלה, בכיוון השעון,

וגם חמישית מפורטת בתמונה הגדולה בסוף.

1. אני בעד הביוקר ובעד הבזול, אני קצת פחות בעד האמצע, בעקרון אני בעד מה

שמוכיח את עצמו כמוצר שמועיל, עוזר ושווה את ערכו. לאבא שלי שגדל במציאות חיים

לא פשוטה היה משפט שאמר: הכלה יפה מדי, כלומר, משהו כאן חייב להיות ברמת

המלכודת כי מה פתאום שהדיל, בכלל לא משנה מה הוא מוצלח כל כך. אני לא אבא שלי

( למרות שהוא אהובי הגדול ), אני מאמינה בדילים טובים, במוצרים מצויינים גם אם הם

זולים, גם אם הם יקרים להתעלף אני מאמינה שזה ערכם וסבבה. בקיצור, רופא העור

שלי מסביר לי כבר שנים שמוצרי הכוויות מצויינים לעור, תחשבי גולדנברג הוא אומר,

אם זה מיועד לרפא את העור, לעזור לו להחזיק לחות אחרי שנשרף, לבנות אותו

מחדש, איך זה לא יכול להיות מצויין גם לעור נורמלי, צודק, ניסיתי, וצודק. לא במקום

קרמי טיפוח מיועדים ונהדרים, אבל על המחשוף והצואר והידים והכתפיים ולפעמים

גם על הפנים כל המיועדי כוויות יהיו פשוט נהדרים 60 ש"ח פלוס מינוס, הא?

 

2. אמנם אנחנו לא גרים/ות בדרום ארה"ב ולא קוראים לנו סקארלט, אבל מבטיחה

שתה קר הוא המשקה המושלם למקום, לאקלים, ולאורח החיים שלנו ויש אין ספור

אופציות למשקה הסופר קר הזה, זה הכי חשוב, כשמגישים אותו, המון קרח, בהגזמה.

– 3 שקיות תה בסיסי

– שתי כוסות מים רותחים

– חמש דקות או עד שצבע התמצית מתאים לכם

– שתי כפיות דבש ו/או ממתיק ( כשהמים חמים )

–  לחתוך לימון גדול לפרוסות דקיקות, לשטוף המון נענע, לימונית, מנטה

– לקרר, אבל ממש

– להגיש ולשתות עם המון קרח, נענע, לימון, עדיף כוסות גבוהות

– מחזיק במקרר יום, יום וחצי

התבקשתי להוסיף אופציות, אז אפשר כמובן פשוט לחלוט תה בטעמים, אבל

תה קר, עדיף לו להיות מתוק, תזכרו ואפשר את המועדף עלי, לחלוט שפע

עלי לימונית, נענע, גרניום לימוני ( כולם גם בגינות ומסביבכם ), מנטה. לקרר

לצנן, לסנן, הוא לא יהיה כהה, הוא יהיה משקה מאד בהיר, ולהגיש קרררר ומתוק.

אבל התה הפשוט הכי טעים הפעם.

 

3. אפליקציה נהדרת. פעם הייתה ורסיה ישנה שלה, מאז היא הפכה נהדרת,

מאפשרת צילום עצמי על ידי מחיאת כף, אבל בעצם כל רעש, נניח מכה על

השולחן מפעיל אותה גם ו אחת, שתיים, שלוש, קליק. היא מאפשרת צילומי

משפחות, בבית, בטיולים. צילומי זוגות לא בסלפי מעוות אלא במרחק נורמלי.

שמה Clapmera והיא חינמית

 

4. כיור נקי לפני שהולכים לישון. המלצה ישנה שלי, אבל אחרי כמה חודשים

של זיופים, חזרתי להקפיד ואני אומרת לכם מעומק ליבי שתחושת ההישג הקטנטן

הזה בסוף היום ואפילו יותר מזה, תחושת הכיור הנקי בבוקר, הערך המוסף של

הפעולה הקטנה הזו, גדול במקומות עמוקים מסתם באלאגן בכיור. נסו ודווחו.

.

וזה:

.

כי באמת אין הרבה פריטי לבוש שאין ספק שאם עברת את השלושים נניח,

אין שום סיבה או תרוץ שלא תביני שזה פשוט חוק יסוד ההתלבשות הטובה,

זה גם יפה, גם קלאסי, גם תמיד תמיד רלוונטי, זה כל כך קלאסי שאפילו

הגיזרה של מכנסי החאקי לא חייבת להיות האחרונה שבאחרונות, הנה, אלה

שלבשתי הבוקר הם של שרה בראון והם בני…לא יודעת שנתיים, שלוש, ואני

חורשת איזו-מילה-נחמדה עליהם עם עוד כמה. הם יפים עם גופיות, וטי שירט,

וחולצות מכופתרות. עם לבן, ושחור, ותכלת, וחום, ואדום ואני הכי אוהבת חאקי

וכחול כהה. יש אותן כמעט בכל חנות ורשת. זוג מצויין יגיע לאתא בשבוע הבא,

ויש במנגו, וזארה כמובן, ואצל אבישג פז, ואילנה אפרתי האגדית ובאופן כללי

שיהיה בד טוב, עדיף כותנה אולדסקול, גיזרה טובה ונוחה וכל המסביב כרצונך,

נכון לעונה ( כי הם נהדרים גם בסתיו כמובן עם גולף שחור וצעיף ), והמסביב:

או הכובע שלי ותיק קש שחזר לעניינים פתאום וחגורה ומשקפיים, ושער של קיץ,

ומגן שמש ( גם על הידיים והמחשוף, בחייאת! ) ועם אתן בדרך לפגישה עם

בני אדם מעניינים, שיחקתן אותה היום.

.

אפשר להרשם לבלוג, לשלוח לי מייל, לשתות אוזו,

קוראים לזה אסקפיזם, ולפעמים הוא הכרחי. תהיו טובים/ות.

#ארבעפעםבשבוע

.

ארבע המלצות, פעם בשבוע #10

.

פעם בשבוע, מספר עשר,

מחשיבה את השעה כיום שלישי כדי לעמוד בהסכם שלי עם עצמי ברשותכן/ם.

בינתיים קיץ, וחם,

עניין צעצועי הילדות מתקדם, ומי שרוצה מוזמנים ברצון, כאן מימין יש "כתבו אלי".

קיוסק הכובע והצעיפים שלי שומר על קצב איטי שמתאים לי בדיוק

מי שרוצות מגיעות אלי גם דרך הכתבו אלי, תמונה וכובע בסוף הפוסט.

אני יודעת ששבוע הספר, יודעת ומתאפקת. את החמישה שהייתי חייבת לקרוא

מטעמי סקרנות ורצון עז רכשתי/קבלתי לפני ואני לא קונה ספר עד שאני מסיימת

את הערימה ליד המיטה,

את הערימה בצד השני של המיטה,

את הערימה בחדר עבודה,

וגם זה עם לוותר כרגע על אלה שדחופים במדפים!

וכן, בטח שיש כמה יוצאים מן הכלל שאם יוציאו ספר לא אתאפק כמובן,

אבל בכללי התאבון גדול מהיכולת וזה יותר מתסכל ממשמח,

ובעיקר עצוב שחוק הספרים נרצח על ידי שרת הבחירות

כותבים וסופרים ראויים להרוויח כראוי ובכבוד עבור הכשרון, העבודה והכתיבה שלכם.

זהו.

הנה ארבע המלצות, משמאל, בכיוון השעון

./

1. רוטב עגבניות בסיסי, אבל לכי תביני למה מכל אלה שניסיתי אלה פשוט ט ע י מ ו ת

ומהוות בסיס נטרלי ומצויין ממש לכל מה שמבשלים עם עגבניות מרוסקות וחוץ מזה,

אחר כך, כששוטפים היטב את הצנצנת, נשאר קנקן מים קרים / לימונדה מושלם בגודלו.

בכל סופר בסביבה

 

2. סוזי. את סוזי אני מכירה דרך האנק בעלה, צלם אופנה מצליח, שהיה הבית הבטוח

שלי בשנות השמונים שלי בניו יורק. סוזי הייתה רקדנית בניו יורק בלט קאמפני, אחרכך

בלוס אנג'לס בעלת עסק וינטאג' וביגוד, צלמת ואז לפני שנה הם עשו עליה ככל שזה

קשה להאמין שאנשים עושים בגילנו, ועכשיו סוזי שלא דומה לאף אחת שאני מכירה,

נפש חופשיה והיפית פותחת חנות וינטאג' / בגדים שהיא מייצרת ברחוב גרוזנברג 2

בת"א. החנות הזו לא דומה לשום דבר שראיתם כאן, זו הבטחה. צבעוני, עמוס,

גדוש, גם וינטאג' אמריקאי אמיתי וגם בגדים שהיא מעצבת שלא דומים לכלום,

לא תראו כמו כלום שאתם מכירים, הבטחה. החנות ממש תכף נפתחת,

אבל אין לי סבלנות #susie's TLV

 

3. מסיכת זהב או מה שזה לא יהיה  כמה פלאים כבר יכולים לחולל קרמים או מסכות,

אני תמיד סקפטית כי בכל זאת, אני מכירה את מה שמביט עלי בבוקר, באור יום במראה,

אני רואה את התאריך בתעודת זהות, הלו…זו אני, אבל יש מוצרים שת'אמת? עוזרים.

אחד ליותר, האחד קצת פחות. זה ביותר. זו מסיכת יופי. שמה, אחרי רבע שעה עור

הפנים שלי נראה פי המון יותר טוב, קשה להגיד שלמחרת בבוקר משהו מהזהב נשאר,

אבל היי,  בדייט, ארוחת ערב, צילומים, ארוע' היא עשתה את שלה, ובגדול, 480 ש"ח

וזה משאיר אותי מרוצה עד כדי המלצה, פייר, לא? הנה לינק

 

4. מילים שעושות סדר ברגע שקוראים אותן.

 

וזה הכובע הזה

 

 

מזכירה שאפשר להצטרף כמנוי לבלוג ולקבל למייל את #ארבעפעםבשבוע, ובכלל.

.

ארבע המלצות, פעם בשבוע #9

.

שבוע שבו זאתי אהובתי התחילה לחפש דירה בירושלים,

ואני התחלתי לדמיין איך זה, עצות יתקבלו בברכה מהורים מנוסים בקנים מתרוקנים,

אני ממשיכה לבדוק איך אני מרגישה עם פרוייקט הקיוסק הבייתי הקטן שלי,

כובע קיץ מושלם וצעיפי משי קייצים שמכסים זרועות, מגנים מהמזגנים וסגנון כמובן,

כל אלה מתערבבים בפגישות קצרות עם נשים שאני מחבבת, וגם עם נשים חדשות,

וזה מלא מילים שוות וחיוכים, וזה משמח מאד,

אני מחבבת את האינסטגרם שלי וגם של הרבה אנשים ונשים שמעשירים אותי,

ואני מתגעגעת לרדיו, ומחכה כבר לחזור.

ובין כל אלה מתרוצצת בחיי עם פנקס אמיתי ועט שכותב בקלות,

יש כאלה טושים ועטים שכיף לכתוב איתם, לעומת אחרים שהכתיבה פחות זורמת,

ואני כותבת משהו שנזכרתי עבורכן, עבורי לכור, שגיליתי, שחשבתי,

הקיצר, פוסט ארבע המלצות, פעם בשבוע חדש, ואדום בלי כוונה, לפניכן,

משמאל למעלה, בכיוון השעון.

.

1. מאוורר שולחני שאפילו לא ידעתי שאני צריכה, אבל כשהסתובבתי מכל המקומות

ב"הום סנטר" השבוע לצרכי אמאבא ראיתי אותו. וינטאג' טהור, עגלגל, אדום   

ושחור, מאה שלושים שקלים, מתג הפעלה לשתי מהירויות ומאז הוא מול הפרצוף

שלי ואני, באמת, מחייכת בכל פעם שאני מפעילה אותו.

.

2.  העור מסביב לציפורניים, כן זה שתמיד קופץ, נתפס, מעצבן ומפתה למשוך עם

עם השיניים ( לא ולא ). והטירוף ציפורניים בעולם בכלל עלה כמה וכמה מדרגות

בשנים האחרונות לא-ברור-למה. אז זה בסדר מניקור, ומיני מניקור, אבל אם העור

סתם מעצבן ןאתן משתמשות באצבעות כדי לדחוף אותו למקומו לפעמים ולא רוצות

לגזור אותו ( כי הוא מיד צומח שוב ) וגם (ביננו ) לקנות מזיני עור לציפורניים נשמע

מגוחך, הרי לכן פתרון יעיל ופשוט, רכשו לכן אחד ממזיני השפתיים, שפתוני הנגד

יובש לשפתיים, עדיף בלי צבע כמובן, וזהו. בכל פעם שצריך, מתחשק, זמן טיפוח,

מרחו את השפתון הזה על הקיוטיקל ( זה שם העור הזה, מוזר שיש לו שם, לא? ),

עסו ודחפו, וזהו, העור מתרכך, ומסתדר כאילו טיפלו בו בקליניקת ציפורנים טופ!

.

3. משהו חדש, הכי בנאלי, הכי נדוש, הכי מדוייק, לצאת מתחום ה"אוטומט",

זה לא חייב להיות מקצוע חדש או משהו דרמטי, להיפך, הכוונה לעשות ביום יום,

איך שנוח, לקבוע יום בשבוע, או יום יום, או כל שני וחמישי משהו אחד קצת אחרת.

מצידי, הזמינו קפה אחר בטייקאווי, בלי סוכר עם חלב סויה, תחנו שני רחובות

מהמקום אליו נסעתם ולכו ברגל, נסו לפתוח את כל הדלתות היום ביד שמאל, אם

אם אתם ימניים כמובן, קראו באתר של "מקור ראשון" או ב"מקום הכי חם בגהינום"

אם אלה מייצגים דעות הפוכות משלכם, פתרו תשבץ באנגלית, לכו להצגה יומית,

לכו למקום שלא הייתם בו מעולם, או לפחות המון זמן. נערו את האוטומט, זה כיף

.

4. ברזל בין הפרעת הקשב שלי להפרעת קשב שלי הסיכוי שלי לזכור לקחת תרופות

או תוספי מזון באופן מסודר הוא אפסי. כבר הערמתי אותם ליד מכונת הקפה, ליד

המחשב, ליד המיטה, כלום. הדבר שעובד בשבילי בזמן האחרון, והוא לא מושלם

כי בגומי האלה יש לא מעט סוכר וקלוריות, אבל מצד שני אני שולחת יד ולוקחת

אותם באופן הרבה יותר סדיר, לא כל יום כמובן, אבל פעמיים שלוש בשבוע, וכולם

מרוצים. המינונים לא מאד גבוהים אבל במקרה שלי עדיף מכלום, הלינק הוא למחלקת

הגאמיס ב איי-הארב גם כי אני מרוצה וגם כי לא מצאתי עדיין מספיק כאלה בארץ, חוץ

ממולטי כזה לילדים. נ.ב. ברזל ונשים וגיל זה צירוף ששווה השגחה

. . .

וזה, כי אני כמובן זוכרת ששבוע הספר ומתכננת להמליץ על ספר שניים בשבוע הבא,

א ב ל הספר הזה הוא מתיקות חסרת תקדים, אם אהבתם את אפי וחולצת הפסים שלו,

לא של שלי גרוס האחת שאין שניה לה, של אפי, אז הספר הזה ( כבר יש שניים ) הוא

אפי מצולם, גירסת הכלב וזו מתנה מושלמת לילדים ולגדולים, ומנסיון, הקטנים מנצחים.

הנה האינסטגראם שלו @andrewknapp

.

אז הנה, עוד שלישי הגיע,

וגם הזמן בשנה ששווה לרדת לים בזמן השקיעה,

ואני ממשיכה לאסוף זכרונות וצעצועי ילדות, זה פרוייקט שלא דומה לכלום, הבטחה..

.

.

מזכירה שאפשר להצטרף כמנוי לבלוג ולקבל למייל את #ארבעפעםבשבוע, ובכלל.

.

ארבע המלצות, פעם בשבוע #8

.

איך עבר השבוע במהירות,

הספקתי לחגוג יומולדת, לספר על #גליחום הגיעה לסוף דרכה ברדיו,

ושאני מאד שלמה עם ההחלטה שלי, להתחיל לעבוד עם לב מלא על פרוייקט

חדש שתכף תקבלו עליו תזכורת גם כאן, לפגוש כמה נשים מקסימות בקיוסק

כובעים שלי, כי השמש מתחילה להיות אכזרית ובעיקר לבעבע כמו שמפניה,

או סתם מי סודה פשוטים בכל פכם שאני מגלה, נזכרת, חושבת על עוד משהו

שיכול להתאים לפוסט השבועי הזה, אז הנה, משמאל , בכיוון השעון

.

1. הלוואי והייתי זוכרת איפה קראתי את הפטנט הגאוני, לא פחות הזה, והייתי יכולה

לתת קרדיט. כולנו מכירות/ים את יכולת העמידה של מלפפונים בתנאי החיים הקיצוניים

שלנו. כבר המלצתי פעם וקניתי והשתמשתי בשקיות ניילון מיוחדות המסננות את הגז

הגורם לרקבון המהיר, האמת עובדות, א ב ל בחודשיים האחרונים קורה משהו אפילו

יותר פשוט, עם תוצאות אין-לי-מילה-טובה-דיה, והרי זה לפניכן: שימו כפית / מזלג מה

שתחליטו ממתכת בשקית הניילון וסגרו אותה היטב. מלפפונים קשים וטריים מובטחים

לכם לשבועיים, מילה.

2. עגילי הפלסטיק הגדולים, הצבעונים, המשעשעים  הפכו לאכססוריז של הקיץ וזה

נהדר לנו מכמה סיבות. ראשונה, גם אנחנו יכולות להצטרף מבלי שזה יראה מגוחך עלינו

ע"ע חולצות בטן ושאר דברים שכבר אין לי/לנו אפשרות להצטרף למסיבה הזו, שנית,

זה זמין וזול ומשמח ומשדרג  ושלישית הדרך הכי שווה להשיג אותם, דיווח מהשטח

בעוד יומיים, זה להתגנב מ י ד לקופסאות הרקומות בעמקי הארון של אמא, דודה,

סבתא ולחטט שם, כל אלה שוכבים שם כבר שנים, מחכים לסיבוב הבא,

ואחרון, אם תמצאו כאלה, בצבע עמבר, תהיו נחמדות אלי…

3. עפרונות הפכו מצרך נפוץ יותר מאשר פס שחור בעינים, מכסימום קונטור חום מסביב

לשפתיים ( נוור, נוור, תזכרו! ), הם עפרון לעינים, לצללית, לגבות, לשפתיים, לקונטור,

לסומק, להיילייטס ובאופו כללי המוצר הנצרך ביותר במוצרי העפרון. אבל בחדר

האמבטיה או איפה שאתן מתאפרות, ובטח בתיק האיפור שבאוטו חם, חום יולי

אוגוסט ולפני ואחרי גם, והם נוזלים ומתרככים והופכים לבוג'ראס הייתה סבתא יפה

אומרת, אחד גדול, או! זה משהו שידעתן ושכחתן אני יודעת. אין לי ספק שזו תזכורת

בלבד. לילה אחד בפריזר, עומדים בכוס או שוכבים על משהו, ובעשר דקות עם מחדד

טוב אפשר לחדד אותם, מוכנים למסע נוסף.

4. משייכים את המשפט החכם הזה לקוקו שאנאל, אין לי מושג אם זה נכון,

מה שאין לי ספק שזה משפט שצריך לחרוט על דלת ארון הבגדים או המראה של

כל אשה, ואם חייבים, אז על דלת ומראה של כל מי שמתקרבת לחמישים, פלוס מינוס.

זה לא אומר שאת חייבת להתחיל ללבוש חצאיות צרות וכפפות לבנות, גם לא מחייב

אותך לסבול על סנדלי עקב מוגזמים, זה אומר שכל מה שאת מהססת לגביו, אם זה

מוגזם, האם מתאים לגילי, לסיטואציה, לרגלים שלי, עזבי, שימי בצד,

אין רמז מדוייק מהמחשבה הזו, ויש גירסא נוספת, אנונימית,  less is more : )

.

.ומה כבר בקשתי, שתספרו לי על צעצועי הילדות שלכם שאתם שומרים עדיין?

.נתראה בשבוע הבא, בשלישי, ב #ארבעפעםבשבוע

.

.

.ואם יש לכן, שאלות, בקשות, תהיות, אני כאן

.

 

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #7

.

ארבע המלצות, פעם בשבוע, וזו מתחילה להיות שיגרה,

וזה נעים.

זה קצת דומה לבנית ליין אפ ברדיו,

את חיה את חייך, אבל עם פנקס אמיתי ווירטואלי כאחד,

ורושמת לעצמך אייטמים ו/או דברים שווים להעביר הלאה.

אז הנה מה ששווה בעיני השבוע, שבוע יום ההולדת שלי,

ומוגש לכן כהצעות לחיים שלכן, משמאל, בכיוון השעון

 

.

1. גולגול ( כמו זה של זאתי אהובתי בצילום )הוא מה שקורה ויקרה בחודשים

הקרובים, גם כי קיץ וחם וזה באמת סידור השיער הכי הגיוני למזג האוויר שלנו וקל

כל כך לסידור. שיער נקי, טבעי או מיובש ומוחלק קצת עם פן, איסוף כמו לקוקו,

נמוך ( או באמצע, לא גבוה בשביל גוגול כזה ) אחיזה ביד אחת, סיבוב סביב עצמו

ביד השניה, כמה סיכות סבתא ( בצבע השיער שלך ) , כמה שוונצים שיפלו גם אם

לא תרצי וזהו. חוץ מזה, מייגן, הדוכסית מסאסקס, היא מלכת הכיתה, המקובלת

הראשית של העולם כרגע, והיא כנראה תחליט על כולנו בשנים הקרובות, וככה היא

החליטה בקיץ הזה, done

2. שפתון גרגירים מצויין עם טיפ טיפה צבע טבעי שעולה גרוש וחצי, עושה טוב

לשפתיים עם החספוס שלו, נותן קצת גוון טבעי לשפתיים ואפילו טעים. ואם אין לך

חשק להסתבך במשלוח בשביל כזה דבר קטן, קחי קופסת קרם דוגמית שקבלת,

מלאי בסוכר חום דק ואורגני וקצת שמן שומשום עד למרקם סמיך אבל רטוב, אותו

דבר.

3. שקיעות הכי בנאלי, הכי מתבקש, הכי שווה. לפעמים שוכחים את המובן מאליו,

במיוחד שהשנים שהילדים שלנו כבר לא מתחת לכנפי היום יום שלנו, ומה שפעם

עשינו כדי להעשיר את חייהם היום כבר לא ברשימת המשימות ( שלי לכל הפחות ),

אז כן, להמליץ ןלהזכיר שהים, והשקיעות האדומות של הקיץ, והזריחות החיוורות

שלו גם, נמצאות ממש כאן, ליד הבית ושווה לזכור ( גם אם תזכורת בטלפון נניח )

ולרדת לים. זו שעה שאין דומה לה

4. ספרי אמנות ואוצרות ברחוב אלנבי 107 במרתף מתחבאת חנות עודפים של

סטימצקי, זו חנות שמתמחה בספרי אמנות, עיתוב, אופנה, ארכיטקטורה ושאר

עניינים שלא תמיד מוצאים בחנויות הרגילות. מי שאוהב או אפילו צריך, שווה

להגיע, אפשר לצאת משם עם ספרים מרחיבי נפש.

. נתראה בשלישי הבא ב#ארבעפעםבשבוע

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #6

.

הנה עמדתי בהבטחתי ( לעצמי ),

ארבע המלצות פעם בשבוע, עדיף ביום שלישי, לפניכן (ם)

חלק מההמלצות נובעות ומותאמות לקבוצת הגיל שלי פלוס מינוס, אני חושבת.

משמאל, בכיוון השעון

 

.

1. זכוכית היא חומר נהדר, משקף אור, משנה אותו, מוסיף עומק. התחילו לאסוף

בקבוקי זכוכית שמוצאים חן בעיניכן/ם. בקבוק וויסקי שמנמן באיזו מסיבה, כלי מעבדה

משוק הפשפשים, בקבוקי משקה קטנים במסעדה בחו״ל, צנצנת רוטב פסטה בשבוע

איטלקי בסופר, גדלים, צבעים, מה שמוצא חן. שמרו אותם ביחד, לפעמים שימו

בהם קצת ירוק, או פרחים בודדים, לפעמים תנו להם להיות סתם אוסף,

הם תמיד יצרו משהו יפה ויוסיפו עומק ויזואלי

2. אני שפנפנת נסיונות קוסמטיקה מנוסה, מהיקרים ביותר לכאלה שרוקחים בבית.

על הקרם הזה המליצה לי השולטת בקרמים שאם לא הייתה סופרת כל כך מוצלחת,

היא יכלה להיות בקלות אימפריית קוסמטיקה שווה, דקלה קידר. הייתי מאד, אבל

מ א ד חשדנית לנוכח המחיר המגוחך, אבל היי, כבר שלושה חודשים, משתמשת בו

כל הזמן ( לא לעינים ולא סביב הפה, זה לפעם אחרת ) ופשוט מרוצה ממש, אבל ממש,

גוגל איט.

3. זה נראה שההמלצה הרביעית פחות ירוקה ויזואלית, אבל הספר של מרי האנטר

אוסטין, שיצא לאור ב1903 הוא קלאסיקה בספרות הטבע אמריקאית. הוא

ספר יפייפה, פואטי, פיוטי, שעוסק ומתבונן במדבר, בחייה והאהבה עזה לטבע ולצורך

לשמור אותו. במהדורה הישראלית החדשה איורים מקוריים והיא פשוט נהדרת,

ארץ שמועט בה הגשם.

4. חטיף אצות שאין דומה לו, אבל באמת. יש קטץ׳, הוא בריא כי הוא אצות, הוא פחות

בריא כי יש בו המון, אבל ממש נתרן, מלח, וזה לא ממש בריא, בטח בגילאי הנו אתן

יודעות. אז אם אתן/ם כמוני, לא יודעים מתי להפסיק, קנו אחד שניים בודדים,

ואם אתם אנשים עם אופי, קנו חבילה גדולה של תשעה בודדים בחנויות טבע,

לי זה לא מצליח, זה טעים וממכר בטירוף!

 

.

נתראה בשלישי הבא ב #ארבעפעםבשבוע

 

ארבע המלצות פעם בשבוע #5

.

הנה, אנחנו מצליחות,

אני והפרעת הקשב שלי להתמיד,

אל יהיה הדבר קל בעיניכם, אתם אנשי החוסר הפרעת קשב,

פעם בשבוע, ארבע המלצות, ארבעה דברים מכל סוג וסגנון שווים לטעמי,

והפעם, מזג האוויר כל כך הפכפך ומעורר חוסק שקט

שבחרתי ארבעה דברים באווירה הרמונית, רכה, מרגיעה מעט.

מתחילה משמאל איך לא, וממשיכה  בכיוון השעון:

.

1. טי שירט לבנה טובה היא תמיד פריט מבוקש ומשמח. מצאתי אחת במקרה,

חיפשתי טייטס ספורט לזאתי שלי והן היו שם, אחת אפורה ואחת לבנה.

לקחתי מידה גדולה ממש, הבד מצטיין, הגיזרה קולית, מפתח הצואר

מצויין ואני מדווחת אחרי כביסה שעברה סבבה, S. wear מכל המקומות

2. מסאג׳ר לפנים, על סוללה, עושה טוב, מרעיד, קצת מותח, חפשו beauty bar golden

pulse facial massager בסביבות עשרה דולר ותשארי בגילך, סורי, אין

הבטחות שוא, אבל בכל זאת יעיל במה שעושה בנעימות ויש תוצאות

תחושה טובה שגם רואים במראה.

3. כמה שלא המלצתי, אמשיך לנסות שכנע אתכם, ואתכן להתחיל להשתמש באפליקציה

הנפלאה הזו, דקות בודדות עם הקול הבוקע ממנה ואתם הרבה יותר,

וזו הבטחה, רגועים מלפני התרגול הקצרצר הזה

4. הכי פשוט, הכי יפה. כל כלי מים שתמצאו, מכוס יין עד קערה גדולה, מלאו מים ולכו

לחפש בגינה של הבית, בעציצים, סתם ברחוב, עלעלים, פרחים קטנים,

רק נסו לתכנן בכל זאת צבעים, אולי רק ורודים וסגולים, אולי כתומים

וצהובים, רק ירוקים? מה שתחליטו

.

see you בשלישי הבא ב #ארבעפעםבשבוע

.

ארבע המלצות, פעם בשבוע #4

.

ארבעה דברים טובים לעבור את השבוע 4#

זה נכון שארבעה דברים מספר אחת, שתיים, ושלוש עלו לפני שלוש שנים,

אבל מי סופר,

והפעם אני והפרעת הקשב שלי נחושות בדעתנו להתמיד.

פעם בשבוע, ארבע המלצות, ארבעה דברים מכל סוג וסגנון שווים לטעמי,

או במילים אחרות,

סגנון ונועם ופאן גם לבנות-אחרי-ארבעים-אבל-לא-רק, נקרא להן ככה.

מתחילה משמאל איך לא, וממשיכה  בכיוון השעון:

.

1. אחרי הביקוש לכובע הנהדר הזה שהפתיע, ועדיין לכתוב לי בפרטי כי נפתחה רשימת

המתנה שווה, אני מניחה לפניכן צעיף קיץ מושלם בתוספת שאלה בסופ הפוסט.

2. מתכון מושלם, נשבעת.

3. המוצר הזה מייצר גווני שמש מושלמים בשיער, אפשר לחמם אותם עם מייבש שיער

ולאו דווקא עם קרני שמש אמיתיות כמבוקש בהוראות. אני לוקחת שערות

ממש בודדות ועם כפפות עוברת עליהן וזהו.

4. ארונות של אמא, דודה, סבתא. חנויות יד שניה, איפה שתצליחו לשים יד על

קומביניזון, שימו. עם כפכפים, נעלי עקב, ג׳קט ג׳ינס או סוודרון קאשמיר. עם

פנינים, תכשיטי עור, חצופה, רגועה, מה שתבחרו, הוא הבגד המושלם, בטח

לאביב ולקיץ. 


.. ועד שבוע הבא שאלה:

..צעיפי משי מרפרפים בצבעים של קיץ, למזגנים של קיץ זה כן או לא?

.

.

.

תוכנית רדיו אחת ועשר המלצות

.

ברדיו, ב"גלי חום" תוכנית לאנשים מבוגרים, יש אייטם המלצות קבוע שאני מאד מחבבת,

יש לי הזדמנות לחלק עצות, לינקים, טיפים, על דברים שאני קוראת, מכירה, משתמשת,

מה רע?  בעיקר כשהכל "על אמת",

אז חשבתי לאגד כמה, לא רק לנשים למרות שעל פניו זה נראה כך,

לפוסט דמי חנוכה:

 .

1. קרם פנים שלא פגשתי כזה מעולם , אבל באמת

2.  אפליקציה נהדרת שאפילו אני מתמידה איתה שתייצר לכם זמן שאין דומה לו

3.  פטנט גאוני ופשוט לבקרים עם פנים מעוכות או סתם לתחזוקה שוטפת

4. מרתה סטיוארט זו אני, פתרון לכל הפירורים האלה החיים מייצרים לנו בכל מקום,

5. הדרך הכי בטוחה לגלות סרטן שחלות כי הוא ערמומי ומתגלה כשזה מאוחר מדי

6. מתאפרת? מנקה פנים? זה בשבילך! אין דומה לו, באחריות.

7. שלי גרוס יודעת מה אסור ללבוש אחרי גיל חמישים והיא יודעת למרות גילה :)

8. הפרעת קשב וזוגיות וגם הפרעת קשב וסקס ( ריכוז יו נואו ) נקודות הבנה ועצות

9. האחד והאחר, השיטה לסגנון עצמי מבגדים ואיפור עד סלון וחדר שינה

10. תראו לבד, עם ההורים, עם הילדים עונג נטו, עונג.

ח ג ש מ ח

"גלי חום" משודרת ברדיו 103, בימי שלישי בעשר בלילה,

אבל היי, אפשר להקשיב גם באתר הרדיו או בערוצי הרדיו בטלוויזיה.

 10

עשר המלצות וחולצה אחת

.

לשלי גרוס יש בלוג מקסים, אבל באמת,

ובתוכו היה עד לפני שבועיים מדור קבוע הנקרא"חולצת הפסים שלי"

ואני, בתור זקנת השבט, לפחות זה של האופנה נדמה לי,

התבקשתי על ידי שלי להיות אורחת אחרונה במדור המילוגי שלה.

התבקשתי לבחור חולצת פסים, להצטלם איתה, למלא את הסעיפים הרגילים

ולהמליץ על חמישה דברים, טוב זו אני, שלחתי לה עשרה. היא פירסמה ששה.

עברו מאז שבועיים אז אני גם י שולחת אתכם לשם לראות צילומים ומדור ובלוג,

וגם מעתיקה לכאן את כל עשר ההמלצות שלי, בלי חיתוכים וצמצומים

יש לי כמובן עוד עשרות, רק תבקשו:

.

1. אוסף –כל אחד צריך לאסוף משהו, בכלל לא משנה מה איך זה התחיל, מתוך

החלטה או בצורה מיקרית וספונטנית,  אוי יש לי כבר שמונה קופסאות גפרורים

שונות אז החלטתי להמשיך וכו'. זו גם מתנה נפלאה לתת לילדים קטנים, ללמד

אותם לאסוף. זה יכול להיות הכל, מאבנים שחורות (כמו דיאן קיטון בסרט ההוא

עם ג'ק ניקולסון) שאין כמעט בישראל, וכן אני יודעת שמחלקת ארט פיזרה אותן

על החוף עבור קיטון, אבל בכל זאת רציתי אוסף כזה. ושברי זכוכיות ירוקות חלקות

מחודשי התחככות במים ורוח שאני מוצאת על שפת הים, ופיות או פילים, או סידרת

ספרים ישנים במלואה, נניח סידרת "מרגנית", וכל מה שקשור לנסיך הקטן (נניח)

או אבנים בצורת לב (שאני מוצאת על אותו חוף ים בדיוק) וכבר ספרתי עשרים וחמש

כאלה בקערה הקטנה כאן. מה שתחליטו.

.

2. תמונות – פעם ב אני מעלה את מיטב צילומי החיים שנאגרים בלי סוף במצלמות,

בטלפונים ובשאר כל מה שמתעד אותנו בלי סוף ומתאמצת וניגשת לחנות צילום

ומפתחת אותם למשהו ממשי. פעם מצאתי תיבה ישנה ומאז מניחה אותן בה (זו יכולה

להיות קופסת איקאה כמובן), מונחת באיזו פינה ובתוכה בלי סדר ושיטה מונחות

דוגמיות מתמונות חיינו. אלבומים הם באמת מציאות עתיקה, אבל לגשת לפעמים

לתיבה כזאת, להושיט יד ולמצוא רגעי חיים בפורמט ממשי, אין דומה לזה.

נ.ב. וגם, אם "האינטרנט יתקלקל" כמו שאמרה דודה שלי, מה יהיה על ה כ ל.

.

3. שיטת האחד והאחר – בבגדים. זה עובד גם בבישול, עיצוב, ריהוט ובכלל: הכל חדש ואחד

וינטאג', שמלת משי ונעלי צנחנים, הכל כהה וגרביים מפוספסות, הכל מסודר והשער קצת מוזר,

הכל בהיר ואורירי והשפתון אדום,  הכל רוקאנרול והעגילים פנינה. הרמוניה וטוויסט (קטנטן),

הכי מעניין, ומשעשע, (את עצמך. הכי חשוב).

.

4. סיפורים קצרים – מאליס מילר עד אתגר קרת, מקארבר וג'ון צ'יבר עד נורית

זרחי האחרון וסטפן צוויג, שלא נזכיר את "סוגרים את הים"  של יהודית קציר שהוא

ספר החניכה האישי שלי.  לקרוא סיפורים קצרים זה עונג שאני לא רק ממליצה,

אפילו דוחקת, במי שלא מכיר, לנסות.

.

5. לנסות לתקן משהו – בעולם, גדול, קטן, לא משנה. בגדים לילדים שאין להם,

ילקוטים, התנדבות במעון לנשים מוכות, ניצולי שואה, חווה טיפולית, הקראה בגן

ילדים, מה שתבחרו, מה שמתאים ללב. ובלי קשר כדאי לכם להרשם לגרין פיס,

אמנסטי, בצלם. לקבל תזכורות, שהמצפון ישאר עירני. תחתמו על עצומות, תעבירו

הלאה. אל תתנו לעולם להרדם על ענני הבורגנות הנוחה.

 

6. למחזר.

 

7. לגלוש ברשת – למוזיאונים עם גוגל ארט, להרשם ולקבל מיילים מחנויות כלבו

מופלאות בניו יורק, פריז, מילנו. גם מגלריות הכי הכי מופלאות בעולם (ובארץ),

ממעצבי אופנה שאין סיכוי שתצליחו לקנות מוצרים שלהם, ממעצבי מוצר גרנדיוזיים,

נגרים ואורגי צמר לפלנדי. תנו לעצמכם להשטף בכשרון ויצירתיות של אחרים.

 

8. להיות סבלנים – אפילו עוד יותר ממה שנדמה שאתם יכולים, עם ומול ילדים,

חברים, בני/ בנות זוג, מעבידים, עובדים ועם עצמכם (בעיקר) אם הפרעת קשב היא חלק

(החלק הוויטלי, היצירתי, המקסים, המוכשר, המנדנד, הילדי, המעייף, הסוחט, זה

שמקסים ומסחרר בעת ובעונה אחת) מחייכם.

 

9. ללמוד להגיד כן, לראות סרטים ישנים בשחור לבן, לדעת להכין שלושה מאכלים

בשלמות, שלי: מרק עוףבולונז וסלט ירקות. למרוח קרם הגנה מהרגע שאפשר על

כפות הידיים והמחשוף, לזכור להחמיא, לפרגן, לשלוח מילה טובה למי שמגיע,

(וכן, להתעלם ממי שלא מגיע לו כמובן, אף אחד לא דורש ממך, או ממני להיות

קדוש/ה). לקרוא בלוגים, לפתוח בלוג, לרקוד לבד ושאנל 5 כמובן (לפעמים).

 

10. תחליטו לבד.

.

.

.

.

.

אני מחבבת רשימות יש לי כמה חביבות במיוחד כאן :)

עשרה כללים "לעבור את זה"

עשרה דברים שמכריחים אותך להבין שאת מ ב ו ג ר ת

עשר מסקנות מהליכת בוקר

עוד עשרה דברים שמכריחים אותי להבין

.

%d בלוגרים אהבו את זה: