ארכיון תג: המלצות

ארבע המלצות, פעם בשבוע #43

.

.

יומיים לסוף שנה, יומיים לתחילת שנה חדשה,

זה תמיד זמן טוב לסיכומים, ובעיקר להחלטות שצריך להאמין שאפשר לעמוד בהן.

אז אני מתחילה ( שוב ) באמונה שאני יכולה לקושש ולאסוף ולשתף אתכן.ם

בפיסות חיים מועילות, מהנות, מייפות גם השנה.

הבנתי שכדאי לנסות למצוא עוגני חיים נעימים, טובים, מייפים ככל האפשר את

המציאות הקשה, מעכירה את הנפש, מפחידה לעיתים שמציפה אותנו,

ואני יכולה להתמקד לרגעים בזה שאתמול ירד גשם חזק ושטף כמעט הכל,

והיה בבוקר את הריח הזה של פוסט יורה,

ולהזכיר שבעונה הזו השקיעות בוהקות באדומים וכתומים וזהובים

ואין כמו ללכת, עדיף ביחפות, על חול חם מהשמש, 

ולהתמקד בקטנות של החיים לרגעים, בעולם האישי, בבועה נעימת מראה ותחושה,

ולזכור שספטמבר אוקטובר הם החודשים הטובים של השנה כאן,

ולנשום. הנה מוסיקה לפתוח בזמן קריאה

הנה ארבע המלצות, פעם בשבוע, משמאל לימין, בכיוון השעון – 

ארבע פעם בשבוע 42 מעודכן

.

  1. צבעי סתיו וסייל שווה – אני מאד אוהבת את הבגדים של גרטווד. יש בהם מאז 
    ומתמיד משהו מאד נינוח ויחד עם זה יחודי ומזוהה. שאין מחמאה גדולה מזו לבית
    בגדים. עברתי אתמול בכיכר מסריק וכמו תמיד כשאני שם בשכונה נכנסתי להגיד
    היי ולהציץ מה חדש. החדש התגלה כמכירת סוף עונה ממש ממש שווה של ממצוע
    שבעים אחוז, שזה ה מ ו ן, ובגדים שאפשר ללבוש עכשיו ובודאות גם באביב הבא. 
    .
  2. ספרים – פחות, כולנו קוראים פחות, זה מבאס א ב ל הנחמה היא שכשאני
    קוראת, גם אם זה שלושה ארבעה בחודש ולא בקצב של פעם, מסכים מסכים,
    עדיין כשאני פוגשת ספר טוב, ההנאה עמוקה ומרחיבת נפש. ספרים על גינות
    ועל חנויות ספרים מושכים אותי תמיד, לא יודעת למה, וגם הפעם לא התאכזבתי.
    זה ספר משנת אלף תשע מאות וחמישים, הזדמנות להזכיר לכם לנסות לקנות
    בחנויות ספרים עצמאיות, ילד אסופי ומוזר מוצא דרכו בעזרת אשה והופך לגנן
    ראשי ומוכשר להפליא של גבירה ואחוזה. אני לא תמיד מחבבת הומור בריטי,
    לפעמים הוא יבשושי מדי בשבילי, הפעם הוא מדוייק ויחד עם פילוסופיית חיים
    מוחבאת בדימויי עולם הצמחים, היה רהוט וקל תנועה. את הספר של לאה איני
    לא קראתי עדיין, הוא הבא בתור. פגשתי פעם את בעלה עירד שעזר לי מאד פעם
    ואני אוהבת מ א ד את כתיבתה וסקרנית לקרוא את סיפורו שמסופר על ידה.
    .
  3. הא, קינוח חטיף ממתק – זה נכון שהטיק טוק חוטף זמן מהחיים, אבל מצד שני
    חייבים, חייבת להודות שיש בו לפעמים גם תועלת. ז ה חטיף, ממתק, קינוח
    שהכנתי כבר חמש שש פעמים. גם כשהתארחתי, גם כאירחתי וגם לעצמי.
    זו הברקה שאפשר לג'נגל אותה ולהוסיף להוריד ובינתיים, פשוט תענוג:
    תמרים – פותחים ומניחים על נייר אפיה. מוחצת עם קרש חיתוך ואז עם מערוך.
    אם נשארו רווחים בין התמרים המעוכות ממלאה עם סכין ומחית תמרים ומיישרת.
    לא חובה. ואז שכבה דקה של חמאת בוטנים משובחת. ואז אני, קצת שונה מהמקור,
    מפזרת שברי שקדים, אגוזים מרוסקים, לא חתיכות גדולות מדי, שומשום, בוטנים
    מרוסקים כמו במתכון המקורי, חמוציות קטנטנות ומה שבא לכם מהמשפחות האלה.
    על זה אנילא מכסה בדרך כלל בשכבת שוקולד מלאה, אלא בפסי שוקולד חלב+מריר
    שתי וערב ולפעמים מגררת על זה עוד משהו ולמקפיא! זהו! ריבועים או פרי הנד.
    .
  4. בובה מציור ילדות – עדיין חושבת שזו מתנה או מזכרת ילדות מושלמת ממש.
    לשלוח ציור של ילד ולקבל בובה כזו מפרי דמיונו? מתנה מנצחת. יש באתר שלהם
    עוד כל מיני מוצרים ומתנות, אבל זה לדעתי המנצח הגדול.

                                           והשיר הזה מיד משפיע 

וחוץ מזה, זה הזמן לנקות מרזבים, לאסוף עלי שלכת ולהכיס לצנצנת זכוכית גדולה,

לכתוב שלט חכם או מגניב לקפלן ש #ציידתהשלטים הלא היא אני, חפשו אותי

באינסטאגרם תוכל להוסיף אתכם לאוסף שלטים שלה.זה גם זמן להכין אולי את

המרק הראשון לעונה, יש תערוכה גדולה ויפייפיה שאצר יובל סער במוזיאון הרצליה

שממש ממש כדאי לכם לראות, וסרט על לואי ארמסטרונג באפל טי וי שהוא ממתק,

וזוהי ללא ספק העונה לחולצות לבנות, פנינים וחשבון נפש.

ש נ ה ט ו ב ה

אני מאחלת לאמא שלי הזקנה כל כך, לזאתי שלי שתכף יוצאת להרפתקאה נוספת

ארוכה ורחוקה, לאהובים עלי, לאוהבים אותי, לכם ולכן ולישראלים הטובים, אחים בנפש,

ולעצמי גם, ש נ ה ט ו ב ה סופסופ.

ארבע המלצות, פעם בשבוע, #41

.

.

לפעמים אני מרגישה שלהתעסק בתענוגות הקטנים של החיים בזמן הזה.

זה דבר שאינו במקומו,

זו רמת התסכול והזעם שלי מול המציאות הישראלית כרגע,

אבל אז אני גוערת בעצמי שהחיים הם החיים,

ואם נלחמים על הטוב,

לטוב יש הרבה דרכים להבעה עצמית,

ואיכות חיים, פינוק לנפש, לגוף, להרגשה הטובה הם חלק בלתי נפרד,

לי לכל הפחות, מאיכות חיים, והכל בסדר. זה אי רך שאני בונה לעצמי ולכן.ם

והכל בסדר.

חשבתי השבוע כמה טוב שעניין קניית הבגדים מיד שניה, וינטאג ולא וינטאג

תופס כזו תאוצה. כמה שמלה שלבשת שנתיים שלוש, עשר עשרים פעמים,

כיבסת בכבוד עשר פעמים והיא במצב נהדר יכולה להיות שמלה חדשה

ומשמחת לאשה אחרת, winwin – ולכבוד זה על הדרך אתר אמריקאי ליד שניה

מצטיינת שחברה טובה שלי עברה לגור בו לאחרונה.

והנה ארבע המלצות, פעם בשבוע,

להתחיל משמאל למעלה, בכיוון השעון,

ולפתוח מוסיקה כזו ברקע כדי להרגיע את הנפש

  1. כיסוי הטלפון הזה מושך כל כך הרבה תשומת לב ושאלות בחודשיים האחרונים

שזה על סף המה קורה. זו מצלמה? זה באמת? אה, זה רק כיסוי טלפון? מתברר

שהוא הופיע באמילי בפריז באחת העונות והפך עניין לחצי רגע. אותי הוא משעשע.

2. שלוש הצלחות בצילום אחד – שיזוף עצמי מהמצויינים שפגשתי. בזהירות, לא להגזים!

פעם ב כדי לא להבהיק בלובן שלגיה אם את לא מההולכות לים. הוא בעיקר לא הופך

אותי לכתומה. השני הוא מגן שמש, קרם הגנה שנמצא באוטו ואני מורחת ידיים ואמות,

לפעמים פנים ומחשוף ( לא לשכוח מחשוף, באמת ) והוא יעיל, נעים וכו. ואם כפפות

השמש האלה ניראות לכן רעיון טוב ואפילו מוסיף קצת טאץ ( כי יש אותן בשפע צבעים)

מעבר להגנה מהשמש ונגד כתמי שמש חומים וחלילה נזקי שמש רציניים יותר, אותן

אפשר למצוא אצלי. מייל כאן למעלה בבלוג ב"כתבו אלי" שזה בכלל הזדמנות לכתוב לי

דברים ושאלות ובקשות : )

3. אימון זוקף גב -כפופת גב מבלי להתכוון? הילדים? זה מכשיר חשמלי קטנטן

שמצמידים לשכמות וכשוכחים לזקוף את הגב, לא לצרכי דוגמנות, לצורכי החיים

והבריאות, ואין כמו אדם זקוף קומה לקבל יחס ראשוני מכבד בחיים, זו עובדה, זה שולח

זרם חלש של תזכורת ואופס, הזדקפתן.

4. הו, כוס ששמה צריך להיות הקיץ הזה יהיה נהדר – זו כוס סיליקון שנמצאת בפריזר,

ברצונכם בברד מכל סוג, הוציאו מהמקרר, מלאו בקפה, מיץ, שייק, מה שבא לכם, לחצו

על הדפנות הרכות והקפואות של הכוס, ותוך שתי דקות גג יש לכם.ן ברד קר, במקרה

שלי הקפה של אחר הצהרים מושלם לימים האלה. ואם יש לכן ילדים קטנים, קנו מיד

יותר מאחת, השמחה גדולה. בתור נסיון, כי אני מנסה לבדוק אופציות מה לעשות עם

ההמלצות האלה, אני יותר מאשמח לשלוח לינק קניה למי שי.תשלח לי מייל

.

אנאפאזה חוזרת לכמה הופעות נוספות!! כרטיסים כאן

חוץ מזה, כבר אפשר להבין שהקיץ שלנו, הקיץ הישראלי כאן.

שמיכות פיקה, אפרסקים ( עדיין יקרים בטירוף ), שקיעות אדומות שיש בתחילת הקיץ

ובסתיו, אני מתגעגעת לזמנים שהייתי יורדת עם זאתי שלי לים אחר הצהרים, ענבים,

ארוחת ערב בקופסת פלסטיק, גלים רכים כמותה, חול בכל האוטו ובבית עד למקלחת,

אבטיח וחום כמו בגהינום :)

תהיו טובים, וטובות.

תזכרו מה חשוב, תשמרו על עצמכן ועל המדינה,

נסו לעשות משהו קטן לטובת כדור הארץ בכל יום.

אופס, נזכרתי, יש באיקאה פח אשפה לא גדול ולא יקר שמופרד לשני תאים נפרדים,

אחפש לינק.

ותכתבו שלטים תוצרת בית לקפלן ולהפגנות כדי שאוכל לצלם אתכם,

מכירים את ההאשתאג שלי #ציידתהשלטים? אם לא, חפשו, זה כיף.

וחוץ מזה, אעלה את הפוסט הזה לאינסטגראם ולפייסבוק מאוחר יותר, תמיד,

שם אי אפשר לינקים, רק תיוגים,

כך שאם בא לכם לקרוא מיד כשעולה פוסט, כדאי להרשם למעלה בבלוג כמנוי.ה.

והנה לסיום סיפור יפה שמצאתי באינסטגראם לא שלי לפרידה בטעם אהבה

אני כאן, זהו. #ארבעהמלצות פעםבשבוע #ארבעפעםבשבוע

ארבע המלצות,פעם בשבוע #39

.

ההרגשה שכדור הארץ מנקה את עצמו,

טיהור. מצד אחד מעלה עצמו בלהבות ענק כמו מהגהינום,

ומצידו השני שוטף עצמו בגשמי זעף שמנקים ושוטפים את הכל,

גם במחיר קורבנות, ההרגשה היא שמשהו חייב לקרות ביחס שלנו לחיים שלנו,

ושל האדמה עליה אנחנו חיים, ואם לא נחכים ונעשה לבד, אמא אדמה, כמו כל אמא

טובה,  תעשה בשבילנו את העבודה כמו שמבוגרים יודעים לעשות, ברצינות, ביסודיות,

ועד שלא ישאר כאן גרגיר אבק. ומה שמעציב הוא, שישראל, משתרכת בענייני המחזור,

הרגישות וההבנה לכמה ענייני האקולוגיה קריטיים, בסוף הרשימה, כאחת מאחרונות

המדינות בעולם השלישי. עצוב ולא הכרחי, הנה אפשרות להחליט על מעשה אחד.

ותיד ישנה המודעות העצמית והמבוכה בין עיסוק בדברים הגדולים, החשובים של

החיים לבין הטבעי והקרוב, להתעניין בדברים הקטנים של החיים הפרטיים של כל אחד

ואחת, והדרך הנכונה היא בטח למצוא את המינון בין עשיה כלשהי לטובת הכלל, הכדור,

העתיד לבין איזה קרם הכי יעיל, איך להתגבר ולהתחיל לעשות כושר ובושם בריח גורלי.,

הנה ארבע המלצות, פעם בשבוע, משמאל למעלה, בכיוון השעון והנה מוסיקה מפעם שאל

תשכחו לפתוח לפני תחילת הקריאה ( ולהשאר איתה אחרי ) .

.1. לערבב – לפעמים אני מגלה משהו במקרה, תוך כדי חפזון לעשות משהו, ואז אחרי

שאני מפסיקה להתפעל מעצמי אני תוהה אם זו באמת כזו תגלית, או שזה משהו שכל

העולם ( ובעליו ) כבר מכירות שנים ורק אני מאחרת כרגיל. אז רציתי לערבב את הסלט

והרוטב הנפלא שלו ולא התחשק לי להרטיב את הידים או אפילו להושיט יד לכפפות החד

פעמיות דבר-שאני-עושה-לפעמים, ועם כפות זה אף פעם לא מתערבב מספיק, ואז ראיתי

בזווית העין את הקערה הזהה ודינג! הנחתי את זו שעמדה בצד על הראשונה, ניערתי

וניערתי, הפכתי וניערתי, ווואלה, הסלט היה מושלם ברמת כיסוי כל עלה חסה ושאר

ירקות וגרעינים ומה לא שהיו בו. והיו. נ.ב. בטח אפשר להניח גם צלחת שטוחה, אבל

נדמה לי שבקערה על קערה יש לסלט/פסטה חופש תנועה שמאפשר תוצאה טובה יותר.

אאורקה!

 2. גבות – אני לא באמת מבינה את טירוף הגבות שאחז באנושות הנשית, באמת. זה

כבר הגיע לרמות מגוחכות, הלו…גבות, כולה גבות שלפעמים תולשים מהן כמה שערות

כדי לתת מסגרת יפה לעינים, ומסרקים, וכן, הן משתנות על פי האופנה, אבל כמות

תשומת הלב, מריטות, אביזרים לדבר הזה, למעלה מהבנתי ותודה שאני כבר לא בת

עשרים. ב כ ל מ ק ר ה, כיוון שאני לא ממש מנותקת ובכל זאת יוצאת מהבית לפעמים,

רואה מצלמה פה ושם מצאתי דרך הגיונית להתמודד עם הטירוף. מסדרת כרגיל לבד,

עם מראה מגדילה ( ראי המלצה מספר 3 ), פינצטה טובה, והנה התגלית, ו… התכשיר

הזה שיש לו מליון פרסומות? זה שעשוי מסיבים קטנטנים שנתפסים אם הבנתי נכון

בשערות הקיימות ומעבות וצובעות אותו קצת? סבבה, משפריצים קצת ממנו ( קניתי חום

בהיר, בצבע הגבות פחות או יותר ) ופשוט מסרקים, מברישים כלפי מעלה ואז הצידה

אומרים המומחים עם הסיבים האלה על המברשת וזהו, הן מלאות קצת יותר, מחזיקות

מעמד בגלל השפריץ הזה, הוא עובד קצת כמו ספריי שיער וזהו. המוצר קיים כמעט לכל

החברות, בכל הסופרפארם, בי, או בכלל.

3. ראיה – אין הרבה דברים שאני מתעבת, בל ממש, כמו את משקפי הראיה שלי, אני

מרגישה שהחופש שלי נגזל ממני, ולכן כל הזמן בודקת מה קורה בתחום. מנסה בזמן

האחרון לבדוק מהי שיטת בייטס, ובמקביל כבר כמה שנים חוזרת מפעם לפעם, בכל

זאת הפרעת קשב, למשקפי תרגול האלה, תבחרו לבד. אין כמעט מי שלא מאמין שיש

בהן מן התועלת, גם אם הן לא עושות ניסים. יש שלושה סוגי חירורים, אני מתאמנת

עם שניים, כמה דקות ביום, מתייחסת לזה כמו להליכה למכון לעינים, ומקווה לטוב.

4. סלון החורף של קרן ברגיל – בסוף אני אצליח להכין תיקיה עם העבודות שלי

שמתאימות כל כך לאוצרות שלה, אבל בינתיים, פעמיים בשנה, כמו שעון דיגיטלי

מעוצב לעילא ועילא אני מתייצבת בארוע אומנות עכשווי, מקורי, מעניין, שתמיד

תמיד משמח את הנפש. 

חוץ מזה אני מעלה לכאן תמונה וכיתוב מהאינסטגראם שלי אם לא בקרתן בו

השבוע, זה פשוט התכתב עם ההרצאת #גילובגדים שלי שלא התאפקתי.

טוטאל לוק חום, ומעיל שמעט שובר אותו אבל מתכתב איתו, שלמות. הוא צבע נהדר. עמוק, חם, קלאסי. כבר ניחר גרוני מול התגובות בהרצאות: הוא צבע של סבתא שלי – יש לסבתא שלך טעם נהדר, תשאלי אותה ממתי היא לובשת אותו. הוא לא מתאים לכלום – הוא מתוחכם ונהדר עם שחור, עם כחול כהה, עם ג׳ינס, עם לבן ועם כל הגוונים של עצמו ואני מתה עליו גם עם אדום. הצלחתי לשכנע לא מעט אני חושבת… 

.
זהו. תהיו נסיכות בנפש, חזקות, עצמאיות, אל תתנו לאיש להכתיב לכן את חייכן.
.
זה שבוע לתותים, תפוזים, פרחי חורף,  ביקור בחוף הים ביום אפור, ערמונים, טוב
.
לב, נדיבות, קביעת תור לקולונוסקופיה ( סליחה על הקפיצה, אין ברירה ), מעמ
.
מחרתיים, טלפון לדודה מבוגרת, ומשהו בשביל עצמך, אל תשכחי.
.
.
.
 ומי שלא רוצה להסתמך על הפייסבוק או האינסטגראם יכולים להרשם כאן 
 
מצד ימין למעלה, מתחת לאיור לקבלת מייל עם לינק כשמתפרסם פוסט חדש.
#ארבעפעםבשבוע #המלצות #גילובגדיםההרצאה

ארבע המלצות, פעם בשבוע #38

שתי נשים, חלוצות. האחת חוגגת היום יומולדת שבע עשרה, היא בתחילת מאבקה, אבל זה מאבק שבעולם שיודע, רואה, שותף לכל מעשיה, אינטרנט, רשתות חברתיות ופוסטים ומליוני שיתופים תוך דקות, והשניה, ג׳יין של השימפנזים, בת שמונים וחמש בעוד כמה חודשים, שכתבה יומנים בכתב יד, ושלחה מכתבים ממעמקי הג׳ונגלים, ואירחה עיתונאים שהגיעו לאפריקה מחבקת אותה, כאילו מבינה שסופסוף יש לה ממשיכת דרך למאבקים, לדרך אקטיבית שסוחפת את העולם, אפילו רחבה ומקיפה יותר מהמאבק הספציפי שלה. והתמונה, איזו תמונה נהדרת להתחיל איתה את השנה, העשור, העתיד.

.

פתאום הבנתי שאני שולחת אתכם, ואותי לקנות שטויות, ולא שטויות, במקומות רחוקים.

שעניין המחיר האקולוגי, השילוחים, הטיסות, הדלק, הפלסטיק שעוטף, שלא נדבר על

תנאי וזכויות בני האדם המייצרים את חתיכות הפלסטיק שנדמה שישנו את חיינו נשכח

בלהט שמחת המציאות (חולם), שאני מתעלמת ממנו כשזה מגיע לכאן ולהמלצות, ושזה

אינו תואם את המודעות שלי, ואת ההתנהלות ההרבה יותר מודעת שלי בחיי הפרטיים,

לכן, הרכנתי מול עצמי ראש מטאפורי ואני אנסה, אני לא קדושה, אבל אני אנסה למצוא

מקבילות מקומיות למועכי שום ( שכן, ברור שיש כאן איך לא עלה על דעתי לבדוק )

ושאר ענייני פלסטיק שאולי עדיף מכל בחינה לא להטיס אותם אלפי ק"מ, מבטיחה

לנסות, כי גרטה בת שבו עשרה היום וג'ין תכף בת שמונים וחמש, ואם הן…

.

אז זה היה שבוע של ארועים דרמטיים ומעוררי מחשבה במיוחד בעולם הגדול,

והבנה שאנחנו בנויים מיכולת מפליאה ואנושית להתעסק בחיים הקטנים, היפים,

שלנו ולנסות למצוא לעצמנו את הנעים, שולי, מהנה, מייטיב ומייפה, אולי כדי

לאפשר לנפש לשרוד מול התסריטים האפשריים, ההבנה האקולוגית האמיתית,

הגבהים הלא יאומנו של חוסר מוסריות ונאותות של ראש הממשלה ומה לא.

אז בשבת גשומה שכזו, למרות שלא קניתי ערמונים, אני יכולה לספר לכן שאחרי

כמעט שלושה שבועות הבטטה נכנעה והנצה סימן לענף ראשון, דרך אגב הנה

כלי בטטה גאוני בבילונגינג אצל נעה, צריך ליצור איתה קשר מייל או טלפון כדי

שישלחו לכם את הקסם הזה,

אז נתכנס סביב אח ההנאות הקטנות שליקטתי לעצמי ולכן, ונדמיין שכל מה שמומלץ

ומתאים כבר שלכן. הנה ארבע המלצות, פעם בשבוע, משמאל למעלה בכיוון השעון.

והנה מוסיקה לדרך.

 

1. מרק – ארטישוק ירושלמי, פטריות, שורשים. זה מרק שיכול להיות מה שתחליטו,

תלוי במינונים של הירקות. זה שתשימו הכי הרבה ממנו, הטעם שלו ישתלט על המרק,

למרות שהארטישוק הירושלמי והפטריות תמיד יורגשו, גם במינונים קטנים (אבל

נפלאים). אז שני בצלים, שתי שיני שום גדולות, שורשים אחרים,  ארטישוק ירושלמי,

פטריות, תפוח אדמה. מרככים על שמן זית, או חמאה, את הבצלים ואם יש כרישה אז גם

והשום בזהירות. אחכ מוסיפים ארטישוק ירושלמי מקולף וחתוך לחתיכות לא גדולות כי

הוא מתבשל לא מהר, את רוב הפטריות, נניח בכמות של שתי סלסלות, עדיף-לא-חובה

מזנים שונים, הרבה טעם יער, לפעמים אלה המיובשות במים רותחים, כולן קצוצות, חלק

קטן מהן לחתיכות נגיסות, תפוח אדמה אחד חתוך לריבועים לא גדולים  מדי, זהו. מלח,

פלפל אפשר לבן, לא חייבים. בערך שלושת רבעי שעה, תלוי רק בארטישוק הזה. לטחון,

אני מסננת לפני הטחינה קצת תוכן, שומרת בצד ומוסיפה בחזרה אחרי הטחינה שיהיה

מה לנגוס. להגשה לפעמים כותשת ערמונים, לפעמים פטרוזיליה. כיף חיים.

 

2. אופס הציפורן – נשברה? נסדקה? נהיה בה צ'יפ ואין בסביבה שופין? שני דברים

שחילצו אותי לא פעם. או נייר זכוכית ששוכב עם כלי העבודה יכול להציל את המצב,

אפשר לחתוך ריבוע טקן ולעטוף קופסת גפרורים או משהו לעבודה נוחה יותר, או

מה שגיליתי לאחרונה, ספוג הפלא הזה או איך שקוראים לו, עושה את אותה עבודה

בדיוק. תבחרו צבע עליז, אפור בחוץ.

 

3. חום – סתם, סתם יש לו יחסי ציבור רעים. חום הוא צבע נהדר, זה נכון שאיךשהו

הוא נראה הולם יותר את הסתיו והחורף מאשר את הקיץ והאביב, אבל סבבה, אנחנו

בחורף, לא? הוא צבע קצת נשכח, משוייך לרוב לסבתות שלנו, וחבל כי חום הוא

באמת צבע אלגנטי, עמוק, מתאים לרוב בצבעים, מתוחכם, ויפייפה בדרך כלל,

אולי לא ביום מלא בוץ וטביעות נעלים, ומכנסיים מוכתמים כמו היום, אבל בדרך

כלל.  אני אוהבת אותו עם שחור, כחול כהה, לבן כמובן והאמת שעם אדום גם.

אפשר להרכיב ממנו מראה חד, מתוחכם בלי הרבה מאמץ, רק לשמור, כמו שאני

מדקלמת נון סטופ בהרצאות שלי, על הרמוניה. כאן, מכנסים חומים, סריג בבג'

חם, חגורה חומה, וינטאג לתפארת מהאוסף שלי, דוקטור מרטין חומות, מעיל

קאמל בן אולי ארבע, חמש מזארה, אבל יש כאלה כמעט אצל כל מעצבת, רשת,

חברה, רק להקליד קאמל קואט, וכרגיל מה שעושה אותך מי שאת, הצעיף,

כפפות, כובע, עגילים, שיער, איפור, מה שתבחרי. נ.ב. על המכנסים ויטמין סי

בסוכריות גומי ב"בי", בגלל שהמינון נמוך, מיועד לילדים, אוכלת כמה ביום.

גם סוכריות, גם ויטמין, ניצחון.

 

4. look around – לא צריך הרבה כדי להכניס יופי או שקט או אסתטיקה לחיים,

באמת, רק להביט סביב ולהחליט מה בוחרים להכניס הבייתה. ענף דק של גפנית

שקטפת מגדר חיה והכנסת לבקבוק קטן, זר תבלינים באיזו פינה, והענף הזה

שראיתי בדרך הבייתה עמוסת חבילות ולא הצלחתי להתאפק והוא כאן, העלים

כאילו הבינו שתפקידם השתנה, והשלכת פסקה.

 

 

עדות מקומית נסגרת עוד ארבעה ימים, אל תחמיצו,

 

לאורית יש ספר ילדים חדש. מזל שיש כאן שתי ילדות קטנות וחכמות שמגיעות

להמון ביקורים ואפשר להקריא להן ספרים חכמים, שגורמים לפתוח את הראש

למחשבות חדשות ומצחיקות, חד קרן מסוג קרנף, הוא ספר נהדר.

 

תכף אני אעלה פוסט על ההרצאות שלי כי אחרת איך העולם ידע עליהן, אני

רק אגיד שאני נהנית הנאה גדולה משתיהן, ובשתיהן, לטעמי יש לא מעט ערך

מוסף. תכף יהיה לינק.

 

אנחנו בשבוע הראשון, לפי התאריכים, לאו דווקא על פי ימי השבוע, של שנה

חדשה, של עשור חדש (!) וזו הזדמנות למי שאוהב או חייב סימני דרך וסימנים

בכלל, כדי לעשות מהפכים בחיים, להחליט החלטות באמת חשובות, כאלה

שניתנות לביצוע, ולהצליח בהן, זו הברכה שלי אליכם ואליכן, שתחליטו,

שיצליחו לכם ההחלטות

.

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #37

.

יש משהו נעים בסיכום שבוע השבועי הזה,

זה קצת כמו סיכום היום שאני מצליחה, לא האמנתי שאצליח, לכתוב ביומן שורה ביום

הגאוני הזה שמאפשר סיכום יום במשפט שניים בלבד, עם טריק שחוזרים לאותו עמוד

כעבור שנה בדיוק במשך חמש שנים. פרטים עליו, ועל כפפות החורף גם, בפרטי.

זה היה שבוע עם הרצאת הקשב והריכוז שלי בבית ספר תל אביבי לבערך עשרים

וחמישה הורים ומורות, על פניו מעט מאד אנשים, בתכלס, שיחה מועילה, המון רגש

ודאגה ואהבה ומרצה אחת מאושרת שניתנה לה הזכות ( באמת, בלי טיפת ציניות )

להשפיע במעט על היחס של העולם לילדים שגם ככה משאם כבד.

זה היה שבוע שמביא יאוש ותקווה בענייני מדינה ובחירות,

רק יאוש בעניין האסדה שתזהם את צפון הארץ ואין מי שיצליח לעצור את הזוועה,

כזה שהביא את החורף, את הבת שלי הבייתה לשלושה ימים, את שדה הנרקיסים

בשדה הגדול לפרוח, את מרק הפטריות, ארטישוק ירושלמי, תפוחי אדמה וערמונים

להצליח ( אנסה שוב ואולי מתכון בשבוע הבא ), את עץ הכריסמס היפה שלי להדליק

את אורותיו כי זה עושה לי ממש מצב רוח טוב, ואת המוסיקה האפילו יותר קיטשית

מזו של שבוע שעבר כדי שתכנסו לאווירת השלג אפילו כשהשמים בהירים.

אז הנה ארבע המלצות, פעם בשבוע, משמאל למעלה, בכיוון השעון

 

 

1.מנקה פנים אבל זה לא העיקר הפעם – אני לא זוכרת ( כמובן ) אם כבר סיפרתי לכן

על מנקה הפנים הנפלא הזה, על זה אני זוכרת, על הראשון לא בטוח ולמי יש סבלנות

לבדוק, בכל מקרה שניהם מצטיינים, אבל העניין הפעם הוא ניגוב הפנים עם מגבת נייר

 ולא עם מגבת רגילה שתלויה באמבטיה, אפילו לא זו של הפנים והידים. על פי המלצת

קוסמטיקאית מומחית אחת וזה באמת נשמע פתאום הגיוני כל כך לנגב פנים, עינים עם

מה שאינו  צובר עליו לכלוך, זיעה, ומי יודע מה עוד. נדמה לי שכבר כתבתי על מגבות

הנייר הנהדרות באיכותן ובחסכון שיש באושר-עד מתוצרת קירקלנד בגלל שהן חתוכות

לפסים צרים יותר, אקולוגיה יו נואו, ובלי להיות קדושים מדי. אז גליל אחד מצא את

מקומו בחדר האמבטיה, וכולן, קוסמטיקאיות ורופאי עינים ( שממליצים גם ) מרוצים.

 

2. כרית לספר / אייפד תלת זוויתית – במת שזה גאוני. הרי בכל פעם זווית הברכיים,

גב, מצב ישיבה, חצי שכיבה, שכיבה מוחלטת, השתרעות שונה, ובכל פעם העינים

וחיפוש אחרי המצב האופטימלי לצפיה, קריאה ממשיך. הכרית הזו היא משולש שבכל

אחד ממצביו זוית ההנחה של הספר / אייפד שונה במעט וזה כל ההבדל ה ג א ו נ י.

מצאתי בסין, תבחרו לבד.

 

3. אורך מכנסיים – יש מכנסיים ארוכים ויש מכנסיים קולים יותר, שאינם ארוכים אבל

אינם שלושת רבעי, הם ככה באמצע, באורך המושלם ש"עושה" את הלוק הכללי, ולאורך

הזה יש מתברר מיקום מדוייק, ב ד י ו ק בנקודה שעצם הקרסול שלכן נגמרת, שם צריכה

להיות המכפלת של המכנסיים. ( לגזור ולשמור לפעם הבאה שתהיו אצל התופרת )

 

4. מתנה שאין אישית ממנה – חתונה, בת מצווה ( למרות שלבת/ בר מצווה ולברית

מילה ולחתונות אני נוהגת להביא אקסליבריס אם אני זוכרת להזמין מוקדם מספיק )

חתונה, סתם בגלל האהבה חותמת אישית של צילום שהופך לאיור שהופך לחותמת,

זו פשוט מתנה שמשאירה אנשים פעורי פה ומאושרים ( גם אם ישתמשו בה שלוש

פעמים בחיים ), וחוץ מזה תשוטטו בחנות הזאת יש לה מתנות נהדרות בכיוון הזה.

 

הנה, כמעט תמו ארבע, אבל תראו, זוכרות את אליפלט? העמותה שהתחילה כשבמחסני

הילדים של העובדים הזרים והפליטים התחילו למות ילדים, אז אליפלט עדיין פועלת

ושומרת ועוזרת למאות ואלפי הילדים האלה שלא חטאו בכלום ותראו מה חוזר בעוד 

שבועיים בדיוק – אני אהיה בסדנא של חנוך פיבן, ואתן/ם?

חוץ מזה, זה זמן התה עם הג'ינג'ר והדבש, מרק הגריסים של האמהות, זמן לנקות

את הפילטרים של המזגנים, לקנות תותים ( איך אתן פורסות את התותים, ספרו לי ),

נוריות, ספרים חדשים, ריקמה וקצת התכנסות. ולחזור ליוגה כמובן, ולא לפחד.

 

הנה המייל שלי לענייני הרצאות: chelligoldenberg בג'ימייל

וחוץ מזה בי קיינד כמו שאומרת אלן, שהלואי ואיזה זכיין כבר יצליח

להביא אותה לאיזה מסך, בי קיינד, נסו לשכנע שני אנשים להתחיל

למחזר יותר ברצינות השבוע ( אפילו רק כוסות חד פעמיות ושקיות

רב פעמיות לירקות ( אוי הנה לינק לכאלה ), ותקנו מטריה מצחיקה.

 

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek #גילובגדים #גילובגדיםההרצאה

ארבע המלצות, פעם בשבוע #36

.

אולי זה הסתיו מאפשר לי לחזור לכתוב,

אולי זה הזמן, עברו שתי עונות והזמן נע ומניע כמו שהוא יודע,

ואני במצב רוח טוב, ורוצה לחזור ולחלק ולהמליץ ולהציע מהשפע שאני והפרעת הקשב

שלי אוספות ומלקטות ורואות בלי סוף, כי אנחנו באמת לא מפסיקות לראות, הכל.

לפעמים זה מציף ומעייף ומציק לראות הכל, להפנים הכל, ולפעמים זו מתנה גדולה.

אז הסתיו כאן, תכף יהיה חורף,

זאתי שלי בירושלים ואני אפילו מצליחה לבלות שם לפעמים יומיים ולגלות עיר שיש בה

יותר ממחלוקות קודש וחול והנה בלוג חדש ונהדר וירושלמי שווה שפתח ומתפעל אותו.

ההרצאות שלי הולכות ותופסות תאוצה שזה מאד מאד מ א ד משמח אותי כי גם לדבר

ללא הפסקה וגם לקבל על זה מחמאות ולא הערות, פרס.

אז הנה, חיכיתי שהמשהו הפנימי יתעורר,

שהטלטלות החזקות שעברו על כוחות הנפש שלי גם יגרמו לניעות פנימיות כמו שסערות

עושות וגם ירגעו מעט כדי להיות מסוגלת להתעסק בדברים הקטנים, המענגים, הפשוטים

ולהנות גם מהם וגם מהאפשרות לחלק אותם איתכן,ם, עם מי שכתבו איפה את, ניגשו

לפעמים ברחוב ושמחים גם. אז תודה שחיכיתן בסבלנות, הנה חזרנו, והנה תפתחו את

המוסיקה השמאלצית והנהדרת של דצמבר, ותקשיבו תןך כדי קריאה של

ארבע המלצות, פעם בשבוע, משמאל למעלה, בכיוון השעון.

1. מועך שום – באמת שכבר ניסיתי את כולם, את היקרים, את הזולים, את המנקים את

עצמם,  את הנשברים אחרי שבוע, והנה גיליתי את הכי שווה בעיני ולדעתי. אפשר עם

הקליפה אגב, אפשר לקצוץ את את הקצה, אפשר מה שרוצים, לדעתי מצאתי את שלי.

.

2. הפטנט של הסנדלר הזקן – זה קורה בכל פעם מחדש, נעלים חדשות, נהדרות,

אצה רצה לנעול אותן ואחרי חמש דקות מתחילה אי נוחות גדולה, העור נוקשה, מציק

ומשתפשף מעל העקב או בצדדים והמלכודת של איך העור יתרכך, איך הנעליים "ישברו"

ויגיעו לנוחות המתבקשת, כשהגעתי אל הסנדלר הזקן בכוך הקטן בשכונה החדשה שלי,

הוא לקח פטיש, גדול יותר מזה המצולם ( אני מתעצלת לחפש את הפטישים של אבא

שלי שנמצאים איפשהו ) הניח על עור הנעל חתיכת בד ופשוט נתן כמה וכמה מכות גם

על הצד הפנימי וגם על הצד החיצוני של הנעליים. קסם. לא, באמת, כמה נסיון צריך

כדי לזקק ופעולה פשוטה כזו שיכולה לפתור בעיה בשתי דקות.

.

3. שפתון, ליפסטיק, אודם – בעוד כמה חודשים תצא סידרת טלוויזיה חדשה ב"הוט"

שאני משתתפת בה, קוראים לה "לאבד את אליס" וצוות הנשים הנפלא שלה כולל את

סיגל אבין שכתבה וביימה ( כבוד!), איילת זורר המקסימה בבנות, ליהי קורנובסקי, שדה

מוכשרת שמזכירה לי את עצמי מפעם, אנרגיה חסרת מנוחה וצוות גדול ונהדר של נשים.

ואז הגיעו פגישות הלבוש והמייקאפ והתסרוקות, וסיגל התעקשה על אודם אדום שזה

משהו שאני לא מחבבת כבר שנים. פעם אהבתי אותו לצורכי עבודה, בעיקר דוגמנות,

אבל בחיים הפרטיים, נדירות הפעמים שהדגשתי את השפתיים ולא את העינים, והחוק

הרי אומר שאו זה או זה. אבל סיגל התעקשה, וכיוון שגדלתי והפכתי קשובה יותר

מי היה מאמין נתתי אמון וזה השתלם, אין ספק שתמי היא גברת עם ליפסיק אדום,

כמה חודשים ותראו לבד. בינתיים פה ושם, לעיתים רחוקות ונדירות התחשק לי גם!

ומצאתי את הליפסטיק המושלם, באמת. הוא מט, הצבע שלו אדום עמוק אבל נעים,

הוא של בובי בראון ואה, קוראים לו "red arpet" – יותר מזה? :)

.

4. מחברת שעושה חשק וכפפות חורף חדשות שהגיעו – אתמול כשבאתי למפעל

של דורין אתמול, נסענו יחד להרצאה שלי ושיחה שלנו ומפגש עם הלקוחות שלה בחנות

ברחובות, ראיתי על השולחן מחברות נעטפות, מיד הרמתי אחת לראות, זה מוצר חדש,

קטן וכל כך יפה, מדוייק, שמיד עושה חשק לכתוב, לשרבט, לתת מתנה. מחברות

ופנקסים הם תמיד מלאי הבטחות, שהכל יקרה, אפשרי, יזכר. זו מחברת מרובעת

ויפייפיה ומלאת הבטחות, ומה שדורין מבטיחה, דורין תמיד מקיימת.

ואז הבוקר הגיע משלוח כפפות הסתיו חורף החדשות שלי, אלה המחליפות את

כפפות הקיץ. הן עשויות מחומר נעים להפליא, עד המרפק, מלאות סטייל ותחושת

הגנה וחום ועם פתח לאגודל ואצבעות חופשיות לשוטט בכל הפייסבוקים,

אינסטגרמים ובלוגים שרוצים. הן אצלי ואפשר לפנות אלי כאן למעלה דרך

ה"כתבו אלי" או דרך האינסטגראם.

.

והנה המוטו להרצאה השניה וכל כך כייפית ומועילה שלי #גילובגדיםההרצאה

.

אז הנה הצלחתי,

אני מזכירה לכן לקבוע תור לצפיפות העצם אם אתן בנות ארבעים והלאה, היא מחלה

ערמומית כי לא חולים בה ( כאילו ), אבל אם לא מטפלים בה, אללה יסתור איזו זקנה

איומה היא יכולה להפיל עלינו. המועמדות העיקריות, נשים גבוהות, רזות, שעישנו המון

ושלאמא שלהן יש, לא פספסתי שום קטגוריה!

דברים של הסתיו הזה : מרק גריסים, פומלות מהעץ של אבא, צעיפים שעוטפים ומוסיפים

תמיד המון, יין אדום, תיקי פאוץ' יפים ( אוהבת, אוהבת ), ג'ינס וסוודרים ענקיים, שירי

כריסמס שמעוררים כמיהה למשהו לא מוכר, עוד מעט ערמונים וארטישוקים וגרביים

עבות ושוקו חם ונטפליקס וספרים נהדרים שאביא לכאן בשבוע הבא, ועכשיו, אני חייבת

ללכת להרים קצת משקולות בשביל העצמות הזקנות שלי :)

 

היה כיף, תבואו שוב,

ובינתים, תהיו נחמדים, אל תכתבו טוקבקים, אל תאמינו לרכילות, וקחו ויטמין D

.#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים #onceaweek #גילובגדיםההרצאה

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #35

.

זה היה שבוע שבו לא ליקטתי צילמתי ושמרתי המלצות

ואז כשנגשתי בבוקר לתיקיה שבה אני שומרת המלצות לימים גשומים, כמו היום וכמו

הפתגם, התיקיה נמחקה! אין טעם לשאול איך, רק לחייך ולתהות איך החיים בלעדיה,

ועל מה אתם מתלוננים או את מי אתם מאשימים. בכל מקרה, אני הרי טובה, אפילו

מצטיינת ברגעי משבר ואילתורים, ואחרי כמה דקות של ניסיונות עצמיים בהתחמקות

ממשימה – אוי אוי אוי נמחקה התיקיה להמלצות בסטנד-ביי – שרק אני הצבתי לעצמי

בעצם, לקחתי מצלמה והתחלתי להסתובב בבית ולחפש המלצות בייתיות.

עצתי להשבוע היא לעשות בדיקת צפיפות עצם בדיוק בזמן שממליצים לכן,

ממש להתייחס לזה ברצינות כמו לכל הבדיקות האחרות המומלצות ללא אפשרויות

בחירה רבות, לקחת סידן ובעיקר ויטמין די ימח שמו, מי ידע כמה הוא חשוב ושסיפורי

האנחנו גרים במקום עם המון שמש הם רק סיפורים.

אז כיוון שאני מעט חלשה עדיין מהשבוע הזה, הנה ארבע המלצות בייתיות,

משמאל למעלה, בכיוון השעון כמו תמיד, ונורה ג'ונס אחת שבאמת עושה מוסיקה נהדרת

גם אם כל המסעדות בעולם משמיעות אותה.

1. לא חייבים לקנות – לפעמים זה אושר לקנות פרחים הבייתה, בעיקר עכשיו כשפרחי

החורף נמצאים בשיאם והנוריות שאני אוהבת אולי הכי, רק החרציות שכבר מתחילות

להצהיב את צידי הדרכים ואת השדה הגדול מתחרות בהן ( זה זמן לשים זוג מספריים

במכונית לעצירות פתע ), והכלניות והנרקיסים והאיריס המתורבתים ובכלל החורף זו

עונת פרחים נהדרת. אבל כמשמחשק משהו פחות מתורבת, מובן מאליו זה זמן לקחת

את המספריים מהאוטו או מהמגירה ולצאת לשיטוט ברחובות, בצידי הכבישים, בחצרות

עירוניות, בגנים ציבוריים, איפה שרק תביטו יש רוזמרין ולוונדר ולימונית ועלי זית אם

רוצים וענפי הדרים ואורגנו ומיני צמחים ותבלינים שירכיבו לכם זר טבע שיריח נהדר,

יראה קצת אחרת, ואם תרצו תה, יעזור גם בזה ( או תפוחי אדמה בתנור ) ובצילום,

סיבוב שלי בחצר שלי אתמול, עם עזרה קטנה מהגינה ליד קופת חולים :)

2. רצפה נקיה וריח – אני לא חסידה גדולה של ריחות מסחריים, לא של מרככי כביסה,

לעולם ומעולם לא השתמשתי במבשמים למיניהם, הם תמיד מריחים לי "גדול" מדי,

מלאכותי ומעצבן, אבל אז נכנסתי יום אחד להום סנטר אופ אול פלייסס לקנות מי יודע

מה ופתחתי את הפקק של זה ופופפפ ידעתי שאני רוצה שהריח הזה יהיה סביבי לפעמים

בבקשה. אז קניתי, ש'תמשתי, האמת שהופתעתי מכמה הריח הזה משמח אותי ואפילו,

יס מרתה, אפילו חזרתי לשם ( בשביל משהו אחר, אבל הפרטים לא חשובים ) וראיתי

שיש גם נוזל כביסה ומייבש מהסידרה עם השם הנוראי, אני הראשונה להודות, מלון.

מה מלון מה, תכתבו נסו-אותי, זה יספיק. גם לכביסה וליבוש, פשוט נסו.

3. גפרורים ארוכים – לא יודעת כמה כבר משתמשים בגפרורים להדליק את הגז,

אבל בשביל להדליק נרות לארוחת ערב, נרות יומולדת או על האש בפיקניק או סתם

לנסות להדליק מדורה וגם סתם כדי להרגיש קצת יותר סקובידו או משהו, לאיקאה

יש גפרורים ארוכים שמגיעים בחבילות של שתיים, ולי הם נעימים בעין וביד.

4. קרם ידיים שווה – זה צילום אמיתי, הידיים התייבשו מניכוש כמה עשבים שוטים

בגינה ונגשתי לקחת את השפורפרת וכמה שניסיתי כבר לא היה מה לסחוט,

לקחתי מספריים והנה אני מתקתקת על המקלדת עכשיו בידיים רכות ( יחסית,

המדובר במלחמה מתמדת בגנטיקה של איכרה אוקראינית). זה קרם ידיים מצויין.

יש טובים ממנו, יש טובים כמותו, יש המון גרועים ממנו, אותו אני מחבבת, ואופס,

יש השבוע עשרים וחמישה אחוז הנחה על כל המוצרים בחנויות ובאתר. יאפ!

מה עוד?

סולתם עושים מכירה שנתית גדולה אם יש לכם חיבה לסירים וכלי מטבח.

ותלכו חפשו אפליקציה בשם שירי, אין לינק. זאת אפליקציה חדשה של שירים

ישראלים בלבד, אפשר לבחור עד שלושה זמרים/ להקות, שאפשר למחוק

ולשנות בכל  רגע כמובן, זה מושלם. אמא שלי למשל, בזכות הגבעטרון,

יפה ירקוני ואריק לביא העבירה שעה נהדרת השבוע. אפליקציה מצויינת

למחבבי מוסיקה ישראלית, בין יום הזכרון לברבאבא, לפי טעמכם, רק תבחרו.

.

.

זהו. תכף יום האהבה וכולם ינסו למכור לכן, לכם ה כ  ל,

ממתיקות הרומנטיקה עד חובת לקנות מתנה אחרת היא/הוא יעלב.

אז גם אם אתם נכנעים לפחד להעליב או לפגוע,

גם אם זה לא ממש הכוס תה שלכם הקוצ'י מוצ'י הזה,

או שתסבירו או שתשקיעו  במשהו שאינו דלוח, בנאלי, רומנטי סתם,

הכי חשוב שמי שאתם אוהבים, ידעו שאתם אוהבים,

איך? תמצאו דרך.

הנה, אני למשל מחבבת אתכם/ן מאד, כבר שנים :)

.

.

.

.

.

.

.

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים

ארבע המלצות, פעם בשבוע #34

.

האמת שאני שמחה כל כך שלא קר ורטוב,

ואז רגשי האשם הקולקטיביים של המדינה הזו מצליחים לגרום לי להגיד לעצמי שבסדר,

שיהיה קצת קר וירד גשם, נסבול בשקט, בחדר החשוך ( והקר ) לטובת אחי החקלאים,

ומקורות המים. הקולקטיב הצליח בשטיפת המוח שלו בנושא הזה, מודה.

אופטימיות זהירה התעוררה השבוע, יתכן שנוצר מצב שזה אפשרי להחליף את השלטון

הנוכחי אמן-סלה, למרות שכנראה אשאר במפלגת האם שלי, למרות שהאמא הגדולה

חסרה ככל שעוברים הימים, השבוע מלאו חמש שנים למותה של שולמית אלוני, אשת

מופת אמיתית, אבל האופטימיות…

ומי ידע/ה שסמסטרים באוניברסיטה נגמרים בדיוק באותה מהירות כמו בבית ספר?

ושהלב והראש שלך יהיו מרוכזים בזמן הזה בבת שלך גם אם היא רחוקה בדיוק כמו אז,

ושהעונות מתקצרות ככל שאת מתבגרת,

והשהתותים מתנפחים למיימדים שכבר אין חשק לאכול אותם בגלל איך שהם נראים,

אבל אם מחפשים ומוצאים תותים אמיתיים, קטנים ועקומים ולא מושלמים, הטעם ההוא

עדיין נמצא בהם, גם באבוקדו, שכן, הצלחתי להנביט גלעין אחד סוף סוף.

ושג'ינס ישאר כנראה עד יומי האחרון הבגד הכי הכי נוח ללבוש לא-חשוב-מה,

ושמוסיקה שאנחנו שומעים ומכירים שנים מעוררת רגש ושקט,

אז הנה מוסיקה שאני שומעת לשעה אחהצ הזו,

וגם זמן לעוד הרפתקאות בדחיפות.

בינתיים, הנה ארבע המלצות, פעם בשבוע,

משמאל למעלה, בכיוון השעון.

.

1. סלט כרוב – באמת שלוקח להכין אותו חמש דקות. פשוט טעם, אבל מדוייק וצובט

בפה וטעים אש, הבטחה. כרוב פרוס לפרוסות דקיקות ממש, אם יש לכן/ם קולפן

כרוב רחב, אפילו יותר טוב.

הכל לקערה גדולה ממש. אם מעץ, לשפשף שן שום על דפנותיה, אם לא קערת עץ,

למרוח על הדפנות של קערת הלא עץ קצת מיונז במקום, אופציה לא רעה אם כי אני

מעדיפה תמיד את האופציה הראשונה. כפפות לטקס אם מעדיפים על ידיים חשופות,

לקחת מלח שולחני ואם רוצים שן שום כתוש ולפזר על כפות הידיים / כפפות, למעוך

קצת את רצועות הכרוב, לא הרבה מדי, אבל מעיכה ולעזוב. עכשיו מוסיפים, אפשר

עם הידיים: מעט מאד שמן זית, קורט נדיב סוכר, ומיץ מחצי (תנסו לבד כמה) לימון

עסיסי ולא קטן. מעורבב? יופי. עכשיו בצל ירוק או עירית קצוצים דק ושיעמוד

להתארגן על עצמו במקרר שעה או משהו כזה, לא חובה. תזכרו כשתטעמו שהוא צריך

להיות עוקצני וממש ממש לא פרווה בטעם. זהו.

2. עציצים, מישהו? – איך משקים אותם, את עציצי הבית? עם בקבוק והכל נשפך

מסביב? משפך קטן, גדול? בקבוק מזדמן? בקיצור נמצא פתרון להשקית עציצים

בתוך בית, מרפסת. זה מכסה פלסטיק קטן ומחורר שמתלבש על בקבוק מים

מינרלים סטנדרטי, וזהו. לא גאוני? גאוני. הוא כאן בבית כבר כמה שבועות ממולא

מים כל הזמן, בסטנד ביי וממלא את תפקידו בקלות, וכאן ההמלצה הייתה נגמרת

אם לא הייתי מוצאת היום במקרה  את זה, שנראה סוג אחר של פטנט, אבל שווה.

3. מולטי ויטמין בנות – יש בו הכל לפי הרשימה של האנדוקרינולוגית, והוא כמו

סוכרית גומי, שבשבילי זה נהדר כי אני לא צריכה לזכור לקחת כדור אלא להושיט

יש לסוכריית גומי, שזו אהבה כגדולה שלי. סידן, ויטמין די, חומצות, ויטמין בי, יש

במולטיויטמין הזה מכל טוב. ואם תבדקו בחברה המייצרת יש גם לגברים, ילדים

בני נוער, מבוגרים בלי אבחנת גיל ( מה, למה? ) ועוד. הספר המופלא ברקע

הגיע השבוע והוא שייך להמלצה מספר שתיים בפוסט הזה.

4. הם לא מייצרים את זה יותר – מכירות? את הבושם שהשתמשת בו שנים, את

מסיכת המנטה המופלאה, את הליפסטיק מה יש לי עם ליפסטיקים השבוע, מס 82

של איזו חברה שהיה בדיוק בדיוק הצבע המושלם בשבילך,  מצאתי השבוע יצרן

שמייצר מייקאפ, ליפסטיק, מה שלא יהיה על פי הזמנה, אבל איבדתי את הלינק

אליו, מי שמכירה, אנא כתבי לי. והארבע המלצות כבר מצולמות וערוכות יחד ואין לי

כח להתחיל מהתחלה, אז נשאיר, וככה תשומת הלב תופנה ובצדק

לגברת רוסליני, איזבלה היפה, שמתחזקת גם חשבון אינסטגראם פעיל מאד אם לא

הכרתם. שחקנית, אמא, סבתא ופעילה חברתית, ובנוסף דוגמניה ושחקנית פעילה

ושמחה. כאן, על שער חדש של ווג גרמניה, בת ששים ושש שמרגישה נוח עם עצמה,

עם גילה, ונדמה שלא נמצאת במלחמה עם כלום, הללויה.

תהיו טובים, נדיבים, אל תכתבו טוקבקים לעולם, זה מזהם את העולם,

אל תהיו קטנוניים, אל תחשבו שזה על חשבונכם, זה לא. לכו ברגל, קראו ספרים,

אפילו אחד בחודש, ככל שזה קשה עם הסמארטפונים האלה, אל תוותרו לעצמכם.

ותכף אביב.

.

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek

ארבע המלצות,פעם בשבוע #33

.

יש לי שתי אפשרויות, תמיד,

האחת לכעוס על עצמי כשאני לא מצליחה לעמוד בהחלטות שלי,

והשניה להבין שאם צלחתי חצי משנותי ושרדתי,

אז הפרעת הקשב הזו, על הדחיינות הבנויה בה, המרדנות שאינה מרפה,

וכל מה שמונע ממני לפעמים לעמוד בדד ליינים, החלטות וכו'

הם חלק ממני,

חלק שלא הייתי מוותרת עליו כנראה,

ואם אני נעלמת מהבלוג, ההמלצות, ענייני גיל ובגדים לשבוע פתאום, זה

1. לא סוף העולם, למרות שאני כל כך שמחה כשאני כן מצליחה

2. אני תמיד חוזרת, זה כבר ברור לגמרי

3. מזל שזו לא עבודה עם בוסים כי בטח הייתי מפוטרת מזמן

4. ההודעות שאתן ( ובודדי האתם ) שולחות לי משמחות אותי כל כך

5. הקיצר, היו עניינים, חלק אמיתיים, חלק מומצאים, סיימתי עוד סיפור קצר,

ניסיתי לבדוק איך זה להיות עם שיער שיבה ( עוד אין לי דעה בעניין )

וזהו, חזרתי. הנה #ארבעפעםבשבוע משמאל למעלה, בכיוון השעון, כמו תמיד,

והנה מוסיקה מסרט נהדר, לשעת בלוגינג : ) .

.

1. לחם עוגתי או ההפך – נתקלתי בו במקרה בסופר שכונתי בשטח החדש לפני שדה

דב ואני מבטיחה שאם תצליחו למצוא חנויות שמצליחות להשיג אותו מהיבואן, הבקרים

שלכם, הילדים שלכם, השמחה בלב שלכם תהיה גדולה. זה טעים באופן מטורף. אם

תצליחו להשיג את מספר הטלפון של היבואן או מקום נוסף שמחזיק את העונג הזה,

אנא ספרו לי.

 

2. שני ענייני רוכסנים – האחד ישלח אתכם לקנות מתקן רוכסנים, שזה מה זה משמח

שאפשר לתקן ריצרץ על המקום במקום להחליף אחד או ברוב המקרים פשוט לזרוק,

והשני מיועד למי שהיקף המותניים שלהן/ם גדול פרופורציונלית מהיקף הירכיים או שאר

מקומות. זה פטנט שפעם רק הריוניות השתמשו בו משום מה, והיום, אם עלית שלושה

קילו, אל לך לשכב על המיטה כדי להצליח לסגור את המכנסיים או לקנות מכנסיים

במידה אחת גדולה יותר, אין צורך, הנה מגדיל מידת מותניים וזהו.

 

3. שפתון, ליפסטיק, אודם, תלוי בת כמה את – נכון? שאיך שאת קוראת לו מעיד מעט

על הגיל שלך? אני בליפסטיק. זה אודם, שפתון, ליפסטיק של בובי בראון, שמגיע בשלוש

אופציות, ומה שמדליק בו זו העובדה שאין בו באמת צבע, אלא שהוא מגיב לפיגמנט

האמיתי שלך ומגיב אליו. כלומר, אם נניח אותו על חמש נשים שונות, הוא יראה אחרת

על כל אחת, התוצאה רכה, טבעית ושווה בהחלט. נ.ב. על הדרך הוא גם מרכך, מזין,

וכל הדברים הטובים האלה שאנחנו נותנות פחות לשפתיים, מאה ששים וחמישה ש"ח

( לחברי שח"ם הנחה, זוכרים? )

 

4. פוקנר ואו.הנרי  – סיפורים קצרים הם אהבה גדולה שלי, מאז ומתמיד. לא חושבת

שזה קשור רק להפרעת קשב שלי, כי אני קוראת רומנים ארוכי טווח בהנאה לא פחותה,

אבל ישמשהו בפורמט המהודק ובסיפור שאינו יכול להתפזר יותר מדי שאני מגיבה אליו.

מריימונד קארבר, ג'ון צ'יבר, אליס מונרו כמובן, יהודית קציר שספרה הראשון הוא

נקודת אל חזור בחיי, וכמובן אוספי "הסיפורים האמריקאים הקצרים הטובים של השנה"

שיוצא בכל שנה בארה"ב בוורסיות שונות, על ידי עורכים שונים, ואני ממש מציעה לכם

לבדוק ולהזמין ולנסות אותם. בימים האחרונים אני בדרום ארה"ב, שבלי קשר יש לי

נטיה רומנטית גדולה אליו מאז ומתמיד, ואני קוראת את הסיפורים הקצרים של פוקנר

שאיךשהו נעלמו מהרדאר שלי למרות שהקובץ יצא לאור לפני כשנה, ושוב תוהה איך

בעשרה, חמישה עשר עמודים מצליח מישהו לשאוב ולהניע ככה, בכח המילים, נפש,

והבא אחריו יהיה "כיכרות הלחם של מכשפות" של או. הנרי מהסידרה הקטנה בכתר,

גם הוא תשעה סיפורים קצרים, can not wait

 

ועכשיו צריך להחליט מה לעשות עם החודשים שלפנינו,

שיכולים להפוך למרעילים ממש, אלימים, מלאי טינופת וכעס ואלימות,

או לעשות החלטה פנימית, אבל אמיתית,

לא להסחף למסע הבחירות הזה.

למרות המעורבות, והאיכפתיות והרצון לשנות סופסופ את פני המקום הזה ואופיו,

לחזור להיות מה שהיינו ויכולים להיות,

למרות הבעירה, הכעס, המעורבות, אני שוקלת לא לעשות כלום ברשתות,

רוצה לעזור? צאי מהבית

רוצה לתמוך, לשות, להזיז דברים? צאי לרחובות, לצמתים,

ברשתות החברתיות, ת ת א פ ק י, תבליגי,

זה בכל מקרה לעולם לא עוזר,

איש לא שינה דעתו בגלל תגובה ברשת, אז מה הטעם?

עדיף להתרכז ברשימת אסכפיזם של חורף ישראלי:

שפע נוריות, כלניות, הנרקיסים הגיעו השבוע,

ריזוטו, בשבוע הבא אביא מתכון אלופות,

לראות את העונה החדשה של "גרייס ופרנקי",-זה לינק לראיון שלהן אצל אלן,

אל תפספסו, ובסידרה, חכו שלושה ארבעה פרקים, אל תוותרו,  אחרכך משתפר.

לבקש מהגניקולוגית פפס שנתי, ולהתעקש על ולטרסאונד, אותי האולטראסאונד

הציל, אצל דורין התחילה המכירה גם באתר, תמצאו חתיכת טבע, חורשה, חוף ים,

שדה קטן וצאו לחצי שעה, תהיו טובים כמו שאלן מבקשת,

וצלצלו להורים שלכם, חברה בודדה, מישהו שישמח.

אביב בינואר, זה כל כך כיף, לא?

 

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים יחזור השבוע, אתן מקסימות

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #32

.

.

מישל, היפה בנשים, פייפר הצטרפה לאינסטגראם

.

.

ארבע המלצות,פעם בשבוע #32

.

הסבר: יש לא מעט פוסטים בקטגורית הארבע המלצות פעם בשבוע שסגרתי כ"פרטיים" בבלוג

בזמן ההפסקה הארוכה שלקחתי מעניין ההמלצות, ואני לא מצליחה להחזיר אותם לבלוג ברצף,

במקום הישן כרונולוגית, אלא חייבת להעלות אותם שוב, לא'משנה, ענייני בלוג טכניים.

מה שכן, זה מחייב אותי, כדי שישארו בארכיון וגלויים לקריאה להעלות אותם שוב כחדשים.

זה מה יש. א ב ל כדי למצוא את חצי הכוס המלאה כמאמר ההוא, זו הזדמנות למי שלא הכירו

לגלות לא מעט המלצות חדשות עבורם.ן sorry

/

.

הנוריות כאן, הארטישוקים,

ההליכות לחוף הים כדי לנשום עמוק דווקא בתוך האפור והסוער.

הסוודרים הגדולים, ההתעטפויות,

הרצון להשאר בבית,

הספרים, סדרות, מרקים, קדירות, גגות דולפים ( או שלא ),

תנורי נפט, ראיתי כאלה בחנויות השבוע, זה הרטרו הכי מוזר שפגשתי בחיי,

כולל מכנסיים מתרחבים ושירי אבבא,

ערמונים, טיולים בבוץ במגפי גומי, שבץ נא, מטריות,

או בקיצור חורף וארבע המלצות שרק בשביל אחת ממש יצאתי מהבית,

וחמישית ושישית שיהיה שווה גם לי וגם לכן להגיע אליה,

ומוסיקת חורף ברקע כל הזמן כמובן

ארבע המלצות, פעם בשבוע #32

משמאל למעלה, בכיוון השעון

 

1. קפסולות רב פעמיות – נניח שיש לכם מכונת קפה של איזו חברה, ונניח שאתם

אוהבים קפה של חברה אחרת גם אבל תקועים אם זו שיש לכם, והיא נוחה לשימוש

למען האמת ואתם רגילים אליה והכל סבבה אבל אציע לכם להכין בה את הקפה

שאתם אוהבים, שהוא לאו דווקא זה של המכונה, ובונוס נוסף, כוס קפה תעלה לכם

פחות מחצי ממה שאתם משלמים עכשיו, מחיר קפסולה כ-2 שקלים בממוצע, בעוד

ש-7 גרם קפה, כמות שנכנסת בקפסולה רב פעמית, בערך 70 אגורות.לא תקחו?

למרות שזו המלצה שקשורה יותר לטעם ולגיוון, גם העניין הפיננסי שווה אם אתם

בית שצורך המון קפה, אז הנה קפסולות לשימוש חוזר, לבערך מאה חמישים שימושים,

או אחת קבועה. קנו את הקפה שאתם אוהבים, שימו בקפסולות האלה, וואלה, חסכתם

לכדור הארץ, חסכתם לעצמכם, והקפה בבית טעיםםם.

 

2. הגנה עצמית – מאז שזאתי אהובתי עברה לירושלים, הראיה שלי השתנתה מעט,

כל הזמן, טוב הרבה, לא ממש כל הזמן, אני מחפשת דברים שישמחו אותה שם, יועילו

לה, יקלו עליה, ישמרו עליה, והנה מצאתי את זה. אזעקה תלויה על מחזיק המפתחות,

קלה מאד להפעלה. אפשר ללכת בלילות חשוכים הבייתה ולהחזיק על זה את הידיים

ליתר בטחון, נראה לי שווה באופן כללי, בנים בנות.

 

3. ספר – אני אוהבת לגלות סופרים שאני לא מכירה, ואוהבת לקרוא סופרים

ממדינות ושפות שאינן הזרם המתורגם הרגיל אצלנו, אנגלית, צרפתית, איטלקית.

אוהבת גם כותבים שעניינם בכתיבה ובקולנוע מתחבר. מנואל פואיג הוא כזה,

ארגנטינאי, למד קולנוע, נסע בעולם, לא מאד הצליח כקולנוען, חזר הבייתה,

ומסוף שנות הששים כתב רומנים ( חלקם כן הפכו לסרטים, למשל, נשיקת אשת

העכביש, זוכרים? ). זה הרומן הראשון שלו, ספר צפוף ודחוס בקצב שלו, וכתוב

בשפה גורפת ובלי חשבון לכלום, ומצחיק, לא מילה מדוייקת, אבל בסביבה, ושווה.

 

4. סרט נהדר – "הספר הירוק" הוא סרט נהדר, ככה פשוט. עיקר נהדרותו על המשחק

של שני שחקניו, האחד קיבל גולדן גלוב עליו רק אתמול , והסרט בכלל זכה בשפע,

ובצדק. זה סרט מסע, חברות וגילוי עצמי ( כמובן ) ששמו מגיע ממה שלא יאומן אבל נכון,

הספר הירוק שנכתב עבור אזרחי אמריקה השחורים פעם, שידעו לאן לא להגיע

בנסיעותיהם, כדי להמנע מחיכוכים על רקע גזעני. והזמן, 1962 מאפשר לסרט להיות

בועת וינטאג-היסטורי מענג ממש, מהבגדים, המוסיקה, הרהיטים, המכוניות, אמריקה

הקלאסית אם מצליחים להניח לרגע בצד את הרע שהיה בה אז. טוני, גבר גבר אמריקאי

איטלקי חופף למאפיה אבל לא שקוע בה חייב לפרנס את משפחתו ולוקח על עצמו להיות

הנהג של גאון מוסיקלי שחור במסע הופעות של חודשיים במעמקי דרום אמריקה.

חבל להרחיב, פשוט לכו. קולנוע לב, לא במסכי בית הקטנים.

.

.

וגם המכירה הקטנה הזו שתמר עורכת בשישי הקרוב. לקרוא למה שהיא יוצרת כריות

ובובות תהיה הקטנה, אנא תציצו כ א ן, באתר שלה. הכל ברור, נכון? אז אם אתן/ם

אוהבים תנו קפיצה בשישי הקרוב 11/1 לרחוב פרנקל 43 בין אחת עשרה לארבע –

הנה האוונט בפייסבוק , ואם אני שם, תגידו היי.

 

.

ותוספת של מכירת נעלים נפלאה בימי חמישי ושישי השבוע בחנות שכבר המלצתי עליה

פעם, פרישמן 75, מול כיכר מסריק ובאתר שלהן – Abramey  והנה האוונט בפייסבוק

– https://bit.ly/2Sz5dil

 

 

 

.

.

.

.

.

 

.

.

.

וחוץ מזה, כל הרשימה מהחלק הראשון של הפוסט? אל תוותרו על אף סעיף,

ואם יש לכם/ן להוסיף תענוגות חורף, אנא, בשמחה.

 

 

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים #המלצות

ארבע המלצות, פעם בשבוע #31

.

כן, יום שלישי,

ואני עם יסורי מצפון מול עצמי שלא העלתי פוסט במשך השבת,

אבל היי, לפעמים השבת הופכת למין שבת כזו.

היה שבוע גדוש, כמו שרק המקום המטורף הזה יודע ספק,

מעמוס עוז נציג הטוב שבנו, הישראלי היפה, המוכשר, שנלחם על ישראל היפה, הטובה,

המוסרית. שלא פחד ולא ויתר, תודה על ספרים, אהבת מולדת ואומץ לב נדיר, וגם עם

אבי גבאי, שנהג באלימות חסרת תקדים ושבר כל קוד התנהלות בין בני אדם וקולגות

ושותפים בדרך בה ניסה לחשוף את ציפי לבני ברגע של הפתעה אלימה, אבל ציפי היא

בעיקר קרת רוח, שזו תכונה שאני פשוט מעריצה, גם בה, ולא הנידה עפעף, כן אשה לא

אשה, וגבאי הפסיד, אני מקווה כל מי שלא מוכנים שינהגו כך בבני אדם, בטח לא בנשים.

אבל גם ציפי עושה פילאטיס, וחושבת איזה קרם יצליח למצק מה-זאת-המילה-הזאת-

תסבירו-לי-פעם-אחת-ולתמיד  ומה ללבוש למסיבת עיתונאים והבלוג הזה החליט לעזוב

אקטואליה לפייסבוק ולבלות בנעימים,

אז הנה,

ארבע המלצות, פעם בשבוע, באיחור קל,

בתוספת פוסט ישן ומאד אקטואלי לסוף/תחילת שנה,

וגם

בגלל זה, בגלל האיחור וסוף השנה, ובכלל בגלל המצב-רוח-טוב

ליקטתי ארבע המלצות אוריריות, סטייליסטיות, מיוחדות, שימלאו את חייכן אני מקווה

בטוב טעם, שעשוע עם-עיצוב-צריך-לבלות, או לפחות בציפיה למשהו מעניין או מפתיע.

משמאל למעלה, בכיוון השעון,

שם מתחילה 2019

ובמוסיקה הזאת,

Happy New Year יקירותי ( ויקירי גם )

.

1. צילומים נפלאים על הקיר שלכם –  סלים ארון הוא צלם שאני באמת מהופנטת כמעט

אל העבודות שלו, בעיקר אל ההיא של הבית בקצה הצוק בלוס אנג'לס בשחור לבן, אבל

גם העבודות הצבעוניות, המתעדות חיים דקדנטיים במידה, מתוסרטים ומעומדים להפליא

כמו הסרטים הישנים שלפעמים תופשים בערוץ נידח ממלאים אותי שמחה. היום, יתכן

שבאיחור גדול אחריכם מי יודע, גיליתי שבגטי אימאג'ס אפשר לרכוש פרינטים של ה מ ו ן

צלמים. שבסביבות מאה דולר וקדימה אפשר להשיג הגדלה אוטנטית של סלים ארון

למשל  או של הצלמים והצילומים העל נצחיים שמחזיקים שם. כרגע הם לא שולחים

לארץ, הזמנתי דרך משלוח לחברים בארהב, אבל במקביל שלחתי שאילתא לאנטישמיים

למה אין משלוח לישראל, ונראה מה תהיה התשובה. אבל אם מתעלמים מהמכשלה,

אפשר לבחור גדלים, נייר, מסגור אין-סיבה-אפשר-למסגר-בארץ חטטו כאן באתר, מצאו

צילום שישמח אתכם כמו שהצילום שבחרתי אני, זה שרואים כאן ודמיינו אותו תלוי

אצלכם בבית, עם קוד bye2018 יש עשרים וחמישה אחוז הנחה, התחלה נהדרת לשנה

חדשה, תודו.

 

2. ספרים מוצרי נייר flow – היום הפוסט כולו נשען על בחורות ראויות שדרכן אני מגלה

עוד ועוד דברים חדשים, כמו שכולנו מגלות לאלרות ומרוויחות מאחרות ( ואחרים ). גם

הדס אוהבת מוצרי נייר, ולפלואו מוזר-לכתוב-שם-זר-בעברית יש המון מוצרים הורסים

אבל בעיקר ספרים שמאגדים כל מיני מוצרי נייר ביחד. המטרה היא כמובן להשתמש

במה שבהם, ניירות, מעטפות, מסגרות, פוסטרים, פתקים ומה לא, אבל האמת שאין

שום אפשרות לגעת ולהחריב את יצירת האומנות הזו, הספרים האלה פשוט יעשו לכם

לילדים שלכם חשק לשרבט, לצייר, לרשום, להדפיס, להמציא, לקשקש, לחתוך,

להדביק, ובעיקר להביט ולתת לנשמה להתרחב משמחה, כי לראות כשרון, צילום,

רישום, עיצוב, אריכטקטורה, בכלל לא משנה מה, זה החיים,

הנה הספר האחרון. flow with it

 

3. חול ושמיים ועור פנים נפלא – זאתי אהובתי גערה בי קשות איך אני לא מכירה,

אז הלכתי להכיר, sandandsky זו חברת מוצרי קוסמטיקה אוסטרלית עם אטיטיוד צעיר

ומפתה, אבל בעיקר, מדווח הדור הצעיר, בעיקר עם הייפ מטורף ותוצאות נהדרות של

מוצרי החימר הורוד, וביננו, איך אפשר לסרב לשים חימר ורוד על הפנים, בעיקר כשהוא

נותן תוצאות וגם סלפי! איזה סלפי נהדר הוא נותן.

 

4. בליינד דייט עם ספר – אין לי בכלל צורך להוסיף לדעתי, לקנות ספר על עיוור,

האם יש משהו מרגש או משמח מזה, חוץ מאולי בליינדייט, טוב אין לי דוגמא טובה.

בקיצור, השקעה קטנה לציפיה גדולה, והאריזה שווה הכל. אם תזמינו, ספרו לי, אני

אספר גם, מבטיחה. אחרי הכל, לא בכל יום אני מסכימה לבליינדייט, אני סרבנית

גדולה של הרעיון הזה.

 

הקפסולות מניקל לקפה יחכו לשבוע הבא, יחד עם מתכון סלט סלרי נפלא כי

עכשיו זה שחלק מכם אולי ראה ברשתות

.

לאה׳לה רחלי ונתיבה, יומולדת שש, רמת החייל. בגדול לא התראינו או היינו בקשר רציף

או אמיתי בערך מגיל שלוש עשרה. עם לאהלה נפגשתי לאיזו שנה בנווה מגן לפני

שהמשכתי לעוד בית ספר, את נתי פגשתי בשכונה פעמים בודדות במשך השנים, וגם

בפייסבוק התחברנו ממש לפני שבועות בודדים. אבל היום, היום נפגשנו בבית קפה,

עם ורד אדום לזהוי ( סתם, זה שעשע אותי שיהיו שם ורדים בסצנה ) והמשכנו בטבעיות

כאילו רק אתמול שרה גרוס צעקה עלינו בקשיחות המדומה שלה לשתוק כבר, היה כיף

שבכיפים, לא היה רגע של מבוכה או שקט מוזר, היה בטחון, סיפרנו דברים אישיים בלי

לעמוד על המשמר, הרגשנו בבית, וגם בעינויים קשים לא תוציאו ממני את מספר השנים

המדוייק שעברו מאז,

והמלצתי אליכן/ם חפשו את הכמה הקרובים מפעם ונסו, מכסימום לא יהיה המשך,

אבל אם כן?

.

אני מאחלת לכן, לכם שנה טובה, שתפגשו רק אנשים ראויים.

 

#ארבעפעםבשבוע #תקריב #גילובגדים ביום שלישי האינסגראם שלי כאן

 

 

ארבע המלצות, פעם בשבוע #30

.

הזאתי מסוגרת ולומדת בחדרה, שבת לא שבת,

כאן יש בן אדם עם משמעת עצמית שלא הועברה גנטית ממני,

בזה אין ספק, וזה ממלא אותי שמחה וכמיהה למה שאני לא מכירה כמעט.

אני אדם מאד לא קנאי,

אני לא מקנאה במי שיש לו/לה, לא משנה מה,

מכסימום, אני רוצה גם אבל לא על חשבון ההוא או ההיא שיש להם,

שיהנו, זה לא על חשבוני,

זה כמעט לעולם לא על חשבוננו מה שיש לאחרים

חוץ במקרים בודדים ונדירים שאינטרסים, ומשפחה במוקדי כוח למשל,

בכל זאת משפיעים על החלטות,

לא נתקלתי הרבה בחיי, מעט, פה ושם, ודווקא לאחרונה כן,

חבל.

אז, זאתי לומדת, ואני במשמרת אמאבא אחרכך

כי גם לנשים האלה ששומרות ומטפלות ומבשלות להורים שלנו יש חיים פרטיים,

ואין מי שמגיע לה חופש, כמו למי שמטפלת באנשים זקנים עשרים וארבע שבע,

והמטבח מסודר אחרי הכאוס שהיה בו ע"ע ארוחת ערב ואורחים,

נ.ב. שכחתי לשאול אם אתן/ם שמים לב לתמונות,

יש בהן לפעמים לא מעט פרטים בנוסף להמלצה עצמה,

דברים שמסתתרים ככה על הדרך בתוך הצילום, אז הקדישו נא תשומת לב גם אליהם,

לא רק למילים, אני עובדת עליהם, על החיבור הויזואלי בין ארבעתם,

מסגננת ומצלמת את כולן במו ידי ועיני, זה חלק בלתי נפרד מהפוסט עצמו מבחינתי,

והנה ארבע המלצות, פעם בשבוע,

משמאל למעלה, בכיוון השעון

1. מחבוא תכשיטים – תמיד השאלה איפה להחביא דברי ערך בבית, ואם יבואו גנבים,

שזה המשפט שהפחיד בילדות ומעורר צמרמורת בהווה וזה הרי לא קשור רק לאובדן

פיננסי אלא גם לאובדן דברים שערכם הוא רגשי, ומצאתי לי דרך שמאד מרגיעה אותי

כשזה מגיע לתכשיטים קטנים, בעיקר טבעות, אבל לא רק. קערת זכוכית מלאה כמעט

עד גדותיה במטבעות של עשר אגורות, עומדת בנון שלאנטיות ליד המחשב והתוכה

מוטמנות הטבעות שאני לא עונדת, צמיד זהב חוליות, עגילים יקרים, ובא שקט לליבי.

 

2. אתר שיאתר, ימצא, יעדכן ושמלת נקודות מקסימההאתר הזה יודע לאתר עבור

מי שרוצה למצוא און-ליין בגד מסויים, של מעצבים ששמם מוכר, במחיר הנמוך האפשרי,

האתר סורק כל הזמן מאות חנויות ואתרים ברשת ומאתר לך את מה שרצית, ודמי

משלוח קטנים ממש, עשרה דולר על קניה מעל מאה דולר, תודו. כדוגמא,

הנה שמלת נקודות מקסימה שכדאי שתהיה שלך כי אין על שמלת נקודות כחולה

 כמו שאיתי כבר כתב, והאתר שמצא כזאת אחרת. *דקלה.

 

3. גם איקאה וגם לא – זה נכון שכרגע אין לי ספת איקאה בבית, אבל יש לי שפע רב של

דברים אחרים מהגאון השוודי, ובאיזה שיטוט רשת לטובת דירה ירושלמית מסויימת

הגעתי לאתר הזה, גאוני, לא פחות, שלדעתי עם רב של אנשים ישמחו בו ממש. באתר

יש דגמי ספות וכורסאת של איקאה שניתן און ליין לבחור בד, מסוגים שונים, איכויות

שונות,  ובעיקר דוגמאות שונות ולהזמין ( און ליין כן?) מהם כיסוי מושלם לספה, כורסא

המוכתמת או הסתם נמאס-ממנה-למרות-שהיא-במצב-טוב שיש לכם. תודו שהברקה.

.

4. זיפו, לא מה שחשבתם  אני קניתי לה את הבקבוק הם בגודל כף יד כדי להכניס

לכיסים בבקרים הירושלים שלה, אבל אביה המנוסה בענייני ירושלים יותר ממני הניח

על פיתחה משהו יעיל אפילו יותר. זה מחמם ידיים של זיפו ( געגועים לזיפו הזהובה שלי

שמטעמי נוסטלגיה, לא חלילה ממחשבה לחזור לעשן אחרי שתים עשרה שנים, הוריי

לעצמי, טמונה במעמקי אחת המגירות ), בכל מקרה, המחמם הזה פועל על הדלק הרגיל

של זיפו א ב ל אין אש כמובן והוא מחמם, אנחנו ניסינו, שמונה שעות לפחות, הם אומרים

שיותר. לדעתי חיילים יתעלפו על זה, וסטודנטיות בירושלים גם.

.

המלצה בלתי נמנעת כי זה הזמן בשנה של התערוכה הנפלאה תמיד הזו,

 עדות מקומית נפתחה השבוע,

וגם זה, ונדמה לי שניפגש שם זה הארוע הנחמד הזה:

 

.הנה עבר עוד שבוע,

מתקני הגגות עבדו לא מעט כדי למנוע את הדרמות הבאות,

אני מתאמנת בהכנת מרק בשר נפלא ממש שאכלתי בביקור ירושלמי

ומיד בררתי עם השף איך עושים,

אתמול היה נסיון ראשון ממש ממש לא רע,

הבנתי שהפתרון להתמדה בספורט היא כנראה הקירבה לבית שלך,

כשזה קרוב, תגיעי, כשזה רחוק, הסיכויים לביטולים גדלים,

הציצו על השורות הראשונות בפוסט הזה.

הזכרתי שיש לי שתי הרצאות מלבבות שאני מתרוצצת איתן?

האחת הפרעת קשב, והשניה לא תאמינו,

שרדתי כדי לספר, גיל המעבר ואני, סטוץ לא קצר.

הנה לינק להזמנת הרצאות.

חוץ מזה,

שתקבלו השבוע מתנה קטנה ממישהי/י,

שתקנו לעצמכן/ם משהו, לא בגד, רק בגלל שהוא גורם לכן/ם להרגיש טוב לרגע,

שתזכרו לצלצל למי שאין להם הרבה אנשים בחייהם, ואתם נחשבים,

שצאו להפגנות ככל שתוכלו, כל ראש ואפוד צהוב נספרים ומשפיעים,

וחוץ מזה, אם תלחצו על כפתור הפייסבוק מתחת לפוסט, בריבועים האפורים האלה,

אופס,

בשניה אתן יכולות לשתף אותו, גם באינסטגראם, גם בפייסבוק, ובכלל, קלי קלות.

 

#ארבעפעםבשבוע #תקריב #גילובגדים ביום שלישי

 

ארבע המלצות ועוד כמה קטנות, פעם בשבוע #29

.

זה היה שבוע מעניין,

בכל פעם שמתפרסמת כתבה בעיתון או איפהשהו יש בוסט אנרגיה מהעולם,

כמו גל הדף. אני שוכחת את זה תמיד משום מה ומופתעת בכל פעם מחדש.

זה גם מוזר איך בגלל כמויות התוכן שכל העולם צורך,

מיד אחרי כתבה בעיתון, יש גל פניות מתוכניות בוקר, לייף סטייל וכו',

אבל למחזר אני אוהבת רק בשקיות ניילון ושאר עניינים,

ולהגיע להתראיין בלי סיבה מדוייקת,

ספר, סרט, פרוייקט, תוכנית, מטרה או לטובת משהו, אין באמת סיבה,

למרות שהסוכנת שלי וכל מי שמבין באיך העניינים מתנהלים היום טוען אחרת,

אם תהיי שם, בחוץ,

בארועים, תוכניות בוקר, השקות, תהיה לך נוכחות, יכרו אותך, יציעו לך,

בינתיים זה תיקו,

אני הולכת מעט, או מתוך רצון טוב, או מתוך עניין או מטעמים פיננסיים,

והדברים מגיעים, לכי תביני איך ומי צודקת : )

ארבע המלצות, כמה קטנות נוספות מתחבאות בתוך הטכסט עם לינקים ובלי,

נסו לקרוא ולגלות את הלינקים הכאילו סתמיים האלה, הם שווים.

פעם בשבוע, משמאל למעלה, בכיוון השעון – כיף גדול מבחינתי,

ותודה גדולה זה-באמת-לא-מובן-מאליו למרות בנאליות, על התגובות הטובות.

ומוסיקה לקריאת הפוסט, ובכלל ברקע ליום כזה – https://www.youtube.com/watch?v=Y5FiEHryDIs

1. – אורז מלא אבל טעים ממש, נשבעת – 

כוס וחצי אורז חום

אה, והוספתי חופן חיטה שיש בבית,

השרתי בקערת מים, שעה, שעה וחצי, לא בטוח שצריך.

בינתיים טגנתי שני בצלים גדולים חתוכים לקוביות קטנות

וחמש שיני שום כתושות בשמן זית עד רוך.

כשהבצל והשום  הריחו כמו שהם יודעים,

הוספתי ארבע כוסות מים, כפית מלח, כמה סיבובי פלפל שחור

וזיפ קטן של שמן זית.

שלושים-ארבעים וחמש דק על אש נמוכה אחרי הרתחה ראשונה כמובן,

ועוד רבע שעה דקות מנוחה.

בינתיים

קשיו, שקדים, אגוזי מלך בשקית ניילון או קוצץ מיועד עד שהפכו לחתיכות בגודל

נעים ללעיסה. את הערמונים בואקום חתכתי בסכין. כל אלה נקלו עם מעט מלח

על מחבת ברזל יבשה ובנוסף פטריות מכל הסוגים שהיו לי נחתכו ונחרכו/טוגנו

על מחבת עם טיפטיפה שמן עד ש"התייבשו" וזהו.

.

כשמוכן, שתי אופציות: לערבב את האורז עם כל הטובין

או לסדר בצלחת עמוקה את האורז ועליו מהסיר את השפע, שיערבבו לבד.

לזלף קצת שמן זית ומלח גס, וזהו. שלמות ובריאות.

נ.ב לזכור, לא מתאים לילדים קטנים, המון אגוזים וחתיכות שכאלה

2. עפרון קסמיםארבעה צבעים, ארבע אפשרויות בעפרון קסם אחד שלמה אף אחת

לא גילתה לי שיש כזה, למה? זה עפרון/עט כמו שהיה לנו כשהיינו ילדות לבי'ס, כזה

שמורידים ומעלים כל צבע בלחיצת אצבע, אני שמחה איתו, אבל ממש. תראו מה זה,

לגבות ( לא שאני מצליחה להבין את טירוף הגבות שאחז בעולם, אין מספיק דברים

לתחזק, עכשיו גם הגבות הפכו לחלק מתוחזק, מצוייר, חשוב, אוף. בכל מקרה, לגבות,

לאיילנר מושלם באמת, חוד דק וקשה כמו בנניח עט פיילוט של משרדים כך שאפשר

לצייר  קו דק ממש על קו הריסים בקלי קלות, ואחרון חביב ( וקצת אדום מדי לטעמי אז

אני מטשטטת ) אדום לוהט. תודו שזה משו.

3. גולף שחור ומושלם – פוסטים טובים בבלוג תמיד מקבלים יותר כניסות, לא הצלחתי

להבין באמת איך זה קורה,  איך קוראות ( וקוראי וקוראי ) הבלוג שלי מריחות מתי פוסט

מעניין או שווה  ומתי זה עוד אחד שיגרתי, בכל מקרה, פוסט הגולף השחור מקטגוריית

#גילובגדים החדשה והמרגשת (אותי ) קיבל הרבה מאד כניסות ואני קבלתי המון תגובות

בפרטי, כולל לא מעט בקשות להפניה לגולף שחור נהדר, אז יצאתי לחיפוש קטנטן, גם

בשביל עצמי, גם בשבילכן ומצאתי. לא תאמינו, אבל במחלקת הגברים של זארה,

בין כל הסווטשירטים והסוודרים שגם שווים מבט שני ( כן, תשאלו את אבא שלי ואת

אהובי על הנטיה שלי להתאהב בסוורים שלהם ) שוכן לו גולף שחור ומושלם, אבל

ממש, שגם היה השבוע במבצע, ועוד אחד ועוד אחד שהצטלמתי איתו,

ושכחתי שמתחבאים שם מוצר אסתי לאודר הטוב

בעולם וספר נהדר של מאיה אנג'לו

4. אחסון ישר מהטלפון – יתכן שאני בכלל האחרונה בעולם שיודעת שקיימת אפשרות

כזו, להעביר למתקן מאחסן היישר מהטלפון ואז לאן שרוצים. כזו אני, לייטבלומר כזאת.

יקר, אבל מבחינתי שווה כל שקל בנסיוני להתנתק מהענן של אפל ולאחסן עצמאית את

כ ל מה שהטלפון האומלל שלי צריך לסחוב עליו.

.

ומילה על פרגון, בלוגים והחיים עצמם – כאן

.

ואפרופו בלוגים,

הנה בלוג של שתיים שמתחזקות בצילום וכתיבה פרוייקט / בלוג מסקרן, אני עוקבת

אחריהן כבר  כמה זמן ומוצאת שהנסיון שלהן לבדוק יחס של נשים לבגד מסויים שווה

בדיקה ופרגון,  ואם תרצו להשתתף, כתבו להן, לדעתי הן ישמחו מאד.

.

ותוספת קטנה בין יפי הנוריות, הסרט "רומא" שכנראה חייבים לראות, ובבית קולנוע

אמיתי עם פופקורן ומים ולא בנטפליקס, אספר בקרוב, קצת עבודה, ספר, אהבה,

חיים שקטים, מה כבר ביקשנו, לכו לעשות בדיקת צפיפות עצם אם עברתן את גיל

ארבעים, השבוע הבנתי שאוסטופורוזיס או איך שקוראים לנבלה הזו, זה לא סתם

קשקוש, אלא עניין רציני במיוחד, אז לכו, עכשיו!

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים #גילובגדיםובכלל

.

גיל ובגדים #3 – גולף שחור

.

פתיח

איך מתייחסים לקלאסיקות?

כלומר האם גבר זוכר את הפעם הראשונה שענב עניבה?

האם חרוטה אצלנו הנשים הפעם הראשונה שרכסנו חזיה?

והג'ינס, ונעלי העקב, ותחתוני תחרה, ולאק אדום, ליפסטיק אדום או יהלום.

יש סימני דרך, כאלה שכבר בזמן שאת חווה אותם את מודעת שעברת שלב.

לפעמים בגלל מסורת משפחתית,

לפעמים בגלל סרטים, ספרים, סדרות, טורי רכילות, נקודות זמן ומעשים.

יש מעשים אתן בטח יודעות מה שלכן,

ובגדים שיש את הלפני שלהם, ויש את האחרי.

ככה הרגשתי כשקניתי לי את הגולף השחור הראשון שלי, באחרי.

שחור הוא צבע שלא חיבבו בבית ברמת החייל,

זה צבע עצוב, רציני, לימים קשים אמרה זו שהכי אוהבת ללבוש ירוק וסגול ואדום

ועדיין מביטה בי בתמהון ושואלת אם שוב מישהו מת, אבל בחיוך.

גולף שחור סימן עצמאות, אלגנטיות, אני כבר גדולה ועושה מה ש א נ י רוצה,

איפשר לי להסתתר מאחורי הצוארון הגדול

ולמשוך את השרווולים עד מאחורי כפות הידיים שלי כמו שאני אוהבת.

מועטים הבגדים שמחזיקים את עצמם ואת הלובשת אותם בבטחון וקוליות כאלה,

וחולצת, סריג, סוודר, שמלת, הגולף השחור היא כנראה הילדה הכי קולית בכיתה.

גולף שחור

.

הזהרת גיל, שהרי הבלוג הזה, הפוסטים האלה, מיועדים לגיל הזה פלוס מינוס,

שכבר מחוברות אליו הזהרות פה ושם, מקדימה ומאחורה, ומהצדדים.

הגולף השחור יכול להיות ידיד או אויב, הוא דורש בחירה מפוקחת, לא על אוטומט,

גם של סוג הצוארון הגבוה, אמצעי, גבוה מאד, וגם סידור השיער מצריך תשומת לב,

עברו הימים של גולף וקוקו וביי נתראה כשאחזור, אם אחזור.

הגולף יכול להסתיר קמטי צואר, לתת מסגרת דרמטית ויפה וקלאסית לפנים,

אבל מצד שני, לפנים עם לחיי בולדוג כבדות, לסת לא חדה וחזקה כמו פעם,

הוא עשוי לפעמים להדגיש את החולשות,

וזה לא מה שאנחנו מחפשות בבגדים, אנחנו מחפשות לחזק את החזק, לא?

אז איך ללבוש את אייקון האופנה הזה? הנה כמה הצעות הגשה:

עם מכנסים שחורים קלאסיים, או כמו שאני אוהבת כאלה שרחבים במיוחד על גבול

מכנסי גברים, חגורה שחורה או חומה, נעלים שטוחות עם גרב דקה במקרה השני,

נעלי עקב ( אבל אם עקב, אז גבוה בבקשה, אין באמצע ) במקרה הראשון, תיק עם

נוכחות גדולה

או עם ג'ינס, חגורה, מגפיים עם נוכחות מתחת לקצה ג'ינס, גובה לפי החשק, או נעל

סירה פשוטה, טבעות וצמיד, שיער אסוף ברישול ומשקפי שמש שחורים.

או אולי חצאית ארוכה, בכל צבע שמתחשק, גולף שחור, חגורה חלקה רחבה, ג'קט

ג'ינס או עור, שרשרת על הגולף

אולי בכלל שמלת גולף קצרה ( יחסית ) עם גרבונים עבים, מגפונים שחורים ותיק קטן

כדאי להתייחס אליו כמו לבגד עם המון נוכחות מצד אחד וסופג הכל מצד שני,

כלומר אפשר לעשות איתו הכל, אבל המלצה שלי, לעשות איתו מינימום,

הוא ממש ממש מחזיק את עצמו לבד לא רע, הנה דוגמא מושלמת , והנה עוד אחת:

סופדבר

ידעתם שסטיב ג'ונס ביקש אי אז בשנות השמונים

מאיסיי מיאקי לעצב דגם עבורו? ביקש, וקיבל מאה

סריגי גולף שחורים וזהים.

שאודרי

הפבורן

שלבשה אותו

עם מכנסים

שחורים וגבעוליים כמעט כמותה, היא זו שהפכה

אותו לאייקון אלגנטיות, עידון וקלאסיקה?

שהוא "הומצא" בעצם על ידי מלחים ועובדי חוץ במקומות סוערים בתחילת האלף הקודם

כדי להגן על הצואר והפנים מהרוח?

אז איפה מוצאים אותו את זה, האמת שבכל מקום, רשת, מעצב/ת, אוןליין, אני יכולה

להמליץ כמובן, לתת לינקים, בארץ, באתרים, ראיתי בכל הרשתות בסיבוב קטן שעשיתי

השבוע, אבל בשביל אחד בסיסי וקולי אין סיבה מבחינתי להמליץ על אחד ולא על השני

היום. רק תבחרו טוב, גם באיכות וגם במה אתן בוחרות, צמוד, רחב, ארוך, צווארון ענק,

מגיע לחצי דרך, גבוה ומוגזם, מינימליסטי. יש הרבה אפשרויות ואופי למשהו שאפשר

לתמצת ב"גולף שחור, מה הבעיה". המלצתי במקרה הזה, עדיף אחד מאיכות מצטיינת,

מאה אחוז כותנה או קשמיר או משי או תערובת אחרת ממש איכותית של חומרים ובדים

שיחזיקו מעמד וישתפרו עם הזמן וישדרוג לא משנה מה תרכיבו סביבו, ויש מה, לא?

..

ולסיכום, אין שמחה ממני לכשלונה של מירי רגב,

כבר יש רקפות, גלעיני האבוקדו מתבקעים בצלוחיות שלהם,

זה זמן לתבשיל עדשים, או מרק עוף ותכף תכף תכף הנוריות יהיו נפלאות,

והכי שווה שמישהו מרגיש אליך ככה.

נ.ב. פוסט שבועי #גילובגדים או בשמו המתעדכן #גילובגדיםובכלל מתוכנן לעלות

כאן בימי שלישי, והנה עכשיו שני בערב, אצלנו, בהפרעת קשב, זה אותו דבר.

ארבע המלצות, פעם בשבוע #26

.

כשהזמן עובר כל כך מהר,

כשאני אומרת לעצמי עוד ארבעה חודשים אביב ומבינה שזה לא המון זמן,

כשאני רואה את הילדות הקטנות שאני פוגשת שחיות רק את הכאן ועכשיו,

וכשהחורף כאן הן לגמרי בחורף כאילו אין מלבדו ולא כלום,

וכשיגיע הקיץ הן יהיו בלהט ובתחושת החום מבלי להכיר בקור שהיה, ושיהיה,

ואני מקבלת עוד סימן לעובדה שהשינויים אינם רק במזג האוויר, ומחייכת.

אז הנה, מוצאי שבת חורפית, ארבע המלצות, פעם בשבוע #26

משמאל למעלה, בכיוון השעון, כרגיל

ומוסיקה לדרך

.

1. אבוקדו טיים – כי מכל הדברים הטובים שיש בחורף, ויש אנ'לא מכחישה, אבוקדו הוא

בשלישיה המובילה, תודו. כמו שהוא, מעוך, פרוס, בכפית, כממרח, מה שלא תעשו איתו,

יצליח. מצאתי שני פיצ'יפקס שיעזרו איתו, האחד יצליח להשאיר אותו ירוק מבלי להשחיר,

כלומר לימון יעזור, אבל גם זה, והשני הוא החותכן הזה, כי הטריק שרץ ברשתות איך

להוציא את כל החצי עם כף, לא מצליח לי. ואתם בטח מכירות/ים את הטריק של חציה

לחצי, נכון? חותכים אתו לרוחבו ואז מניחים כף יד אחת שתחזיק את החצי התחתון, כף

יד שניה מונחת על החצי העליון ומסובבים לשני כיוונים נגדיים, וואלה.

נ.ב. ואם אתם חייבות, הנה גרבי אבוקדו.

 

2. תזכורת – תזכורות קטנות של אכפתיות או אהבה או חברות הן דבר משמח תמיד,

זה מחזיק מפתחות שהזמנתי והגיע תוך עשרה ימים בשביל זאתי שלי הנוהגת לירושלים

הלוך ושוב, וכבר רטוב על הכביש, וחושך, ולכי דעי מי המטורפים שנוהגים סביבה,

ואני דואגת בניגוד לרצוני, מודה. אז אם גם לכם יש מישהו כזה, הנה ג'סטה משמחת

שאינשאללה תזכיר להם להזהר כי יש מי שאוהבים אותם/ו כל כך.

 

3. צריך כזה וזהו – בשבוע שעבר האוטו של זאתי לא נדלק, אחרי שעמד כמעט

שבועיים, זה מה שקרה. אה, אולי לא לגמרי פי.סי. אבל לפעמים אם יש לי ברירה, אני

בוחרת את הברירה הקלה, מודה. צלצלנו לאבא. גם לילדה שלי יש אבא כל יכול, לא

רק לי, ואין הרגשה טובה יותר מזו לעבור את החיים. אבא הגיע עם זה, התניע ברגע את

האוטו, בלי כבלים מהבגאז' ועניינים, לימד אותה ברגע מה לעשות אם זה קורה שוב,

הסביר לכל הנוכחות למה ואיך המוצר הזה מתפקד, גם מטעין את הטלפון בשעת חירום,

גם פנס ובכלל זה מה שצריך, השאיר לה את זה ודהר לדרכו. בנות הבית מרגישות מאד

בטוח עם זה בתא המטען. נדמה לי שכדאי לכם/ן גם. החיים קלים יותר נדמה לי, וחורף.

 

4. צעיף דק – למה זה צעיף דק ולא עניבה דקה אין לי מושג, אבל אם בענייני טרנדים

שאפשר לאמץ בשמחה ובקלות, כזה שמתאים לכל גיל, כיס ועושה את העבודה לגמרי,

אז הצעיפים הסקיני האלה, זה שמם סקיני סקארפ, הם הדבר שכדאי לכן להתאהב

בו ( לרגע ). יש דרכים רבות לקשור אותם, אולי אצליח להעלות פוסט עם חלק מהן

בימים הקרובים, נראה, אבל הדרך הבסיסית והעיקרית היא כמו בצילום, שלי, זאתי לא

בבית, תכננתי לצלם עליה. סביב הצואר, שזה גם טריק צואר לא צעיר מושלם, כלומר

מניחים אותו עם הקצוות לאחור ומסובבים, ומשם מה שתרצו, לקשור, להשאיר פתוח,

לקשור בצד. הם בעיקר שחורים, יש גם בצבעים אחרים. הנה, טרנדי, וסבבה לגמרי.

וביד אני מחזיקה את ספרה של הגברת מהמשובחות שיש לגזע שלנו, הגזע הנשי,

דוגמא לכוח ושכל ונשיות ואורךרוח ומנהיגות והורות כנראה וזוגיות כמעט ללא ספק,

מגיע לה שנקרא את סיפור חייה, אין ספק שאפשר להרוויח ממנו, כל אחת ומה שתבחר.

.

ובעניין התוספת שמגיעה לכאן תמיד, הפעם התוספת היא אני

 

 

אופס, עברו שלושים שנה.

זה היה נעים ומוזר לחזור לנעלי הזאת מהסופר, ממילקי,

יש תפקידים שילכו איתך תמיד, וצריך להכנע בחיוך לאנשם ברחוב,

ולא להתייחס לטוקבקיסטים שאללה יסתור הגזימו השבוע ימח שמם.

נ.ב.מצפה לקרב חוזר בעוד עשרים וחמש שנים, על כסא גלגלים.

 

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים #גילובגדיםובכלל .

ארבע המלצות, פעם בשבוע #24

.

חצי שנה,

פעם בשבוע ( חוץ מחודש נורא אחד )

גאה בעצמי ומגלה שפוסט קבוע זה הרגל מצויין,

גם להפרעת קשב, וגם עוגן פנימי מינימלי אך מחייב.

יש זמנים שהתחושה היא שכולם צריכים ממך משהו,

הורים וילדה/ים וחברים והחיים עצמם גם יודעים לדרוש את שלהם,

ועולמות פנימיים נחים מעט מלהביע וליצור ולייצר כל הזמן,

זמן התכנסות מלא סקרנות,

מה יגיע אחר כך.

הנה

ארבע המלצות, פעם בשבוע בפעם העשרים וארבע,

וגם פס-קול גוספלי משו לסוף הוויקאנד שכאן, ולסתיו שמתארך השנה.

ושיגיעו השבוע דברים מעניינים, מהרצאות, מאנשים, מספרים שלא שמעתי קודם,

זה הכי כיף.

משמאל למעלה, בכיוון השעון..

.

.

1. קרם פלאים – זה קרם רב תכליתי אבל ממש ממש מצויין. לגוף, שפתיים, פנים, ידיים,

כפות רגליים, מה שתרצו. איךשהו קצת מסובך להצליח למצוא אותו עם משלוח לא מאד

יקר ( אם תצליחו, אנא כתבו בתגובות ), אבל אם תחפשו באי-ביי אמזון וברשת תצליחו

ולדעתי שווה לגמרי את המאמץ. הצבע של המיכל כחול בוהק, אבל זה צרם לי מדי

בעינים, אז  שיניתי לשחור לבן את ה Egyption magic

 

2. קופסאות פלסטיק משומנות- עכשיו, בזמנים האלה כשאני משנעת קופסאות אוכל

לירושלים, שיהיה לה, שתהיה לה הרגשת בית, ואם היא תשכח סיר על הכיריים, עדיף

שנכין, ומקבלת אותן בחזרה, אני צוברת לא מעט עצות ופטנטים קראו לי מרתה סטיוארט

בקרוב, בענייני אריזה, תעבורת אוכל, מתכונים חדשים, והנה אחד, אם לא ה פטנט

שלמדתי השבוע מאיזה סטטוס בפייסבוק לא-זוכרת-מי-סליחה נוסה בהצלחה במטבח

כאן כמה וכמה פעמים ואני מתחייבת שזה באמת עובד באופן מפתיע ונפלא.

הבעיה: קופסאות ומיכלי פלסטיק אחרי שאין בהן אוכל אבל השמנוניות על הפלסטיק

סרבנית ועקשנית ודורשת עבודה והמדיח לא ממש טוב להן או עושה עבודה רעה

הפתרון: ובכן, קצת סבון כלים, שליש מים חמים, מגבת נייר. לסגור את הקופסא, מיכל

עם המכסה המתאים ולנער. כמה שנשמע טיפשי, ככה עובד, חצי דקה והקופסה מוכנה

להטען מחדש. נסו ולא תתאכזבו, מילה של אמא של זאתי.

 

3. טעיםםם – מתברר שלהכין אוכל רק לעצמך, שכחתי מימי הרווקות רחוקים שלי,

זה גם כיף גדול, הטעם היחד שיש להתחשב בו הוא שלך, גם אפשר לחפף בלי יסורי

מצפון, גם לאכול לפעמים מול הטלוויזיה או המחדב שישמור אותך האלוהים וגם לגלות

דרכים חדשות לאוכל מהיר כי-למי-יש-סבלנות-להשקיע-ממש וגם טעים כמו שלא האמנת

בפעם הראשונה שאילתרת והצליח ככה:

המצרכים: תפוח אדמה או שניים

הכנה: מיקרו לתשע עשר דקות, אתם מכירים את המיקרו שלכן/ם, שיהיה רך.

כשהמיקרו עובד, להניח על הכיריים את המחבת הכי כבדה ומסיבית שתתחמם ממש.

להוציא את תפוח האדמה, לעטוף במגבת ולתת מכה / מעיכה על השיש, שימעך קצת.

עם סכין חדה במיוחד לחתוך את המעוך. המחבת לוהטת?  לפזר עליה קצת שמן זית,

מלח, פלפל, גם על שני החצאים ולהניח אותם, חצי חתוך כלפי מטה, על המחבת תצצצ.

לקחת כף עץ גדולה וללחוץ מעט ולמעוף מעט את תפוחי האדמה כדי ששטח הפנים

יגדל. להמשיך ללחוץ לא מדי / להדק עם כף העץ. כשיהיה ריח של להט תהפכו פינה

ותציצו, אם יש סימני חריכה חזקים, שחורים, זהו. לא משנה מה ליד, טעים בטירוף.

 

4. סוודר משלך – סוודרים זה כיף. כשהם עשויים מחומרים נעימים, לא מכבידים מדי,

עם חולצה מתחת, בלי חולצה. בגודל מדוייק עד המותן, אוור סייז כאילו גנבת מבן זוגך

או אבא שלך ( אני, תמיד ), או בדוגמאות או חלקים, והשנה יש גם את אלה שנראים

כאילו מישהו הוסיפ/ה להם טאצ' אישי, מה שאני עושה כבר שנים, זה קלי קלות גם

לאלה שלא עושות כלום, זה גם לוקח רבע שעה, זה גם אפשר לעשות עם ילדים

ונוער או סבתות והתוצאה נותנת לסוודר שלך יחוד, אין עוד אחד כזה. זה יכול להיות

הרמוני ורגוע כמו שאני בוחרת או הכי פרוע, אקלקטי וצבעוני כמו מישהי אחרת.

המצרכים: סוודר, מחט גדולה עם קוף גדול וחבילות צמר על פי טעם, תוכנית, בחירה,

רכשתי בחנות לחומרי יצירה את הכל בארבעים ש"ח. הדרך הקלה היא להתחיל פשוט,

במקומות הברורים בסוודר הראשון, הצמרוהמחט הגדולה עושה הכל ממש ממש קל,

אז כמו בצילום, מתחילים בתפרים, בשוליים, מסביב  לכיסים, לצואר, אפשר לאורך

השורות, אפשר בתפר שכחתי-את-שמו-הולכת-לבדוק-שניה, הנה,  תפר-תך-שינים

או תפר פשוט כמו בשיעורי מלאכה. יש תוצאות. אעלה באינסטגראם מחר.

 

#גילובגדים זה ההאשתאג שלי באינסטגראם לענייני בגדים וגיל, עוד לא באמת

הצלחתי לפענח לעצמי מה אני רוצה לעשות עם התאבון החדש שלי לבגדים, להעלות

פוסט על נושא מסויים שקשור לאופנה, בגדים, גיל? לצרף כאם את ההמלצה החמישית?

משתעשעת, בסוף כמו תמיד מגיע רגע שברור מה נכון,

בינתיים, בהיר על בהיר, מעתיקה פוסט מהאינסטגראם.

בחירה בצבע אחד, גם אם בכמה גוונים, היא בחירה ברורה של מראה.

בבוקר הזה זה היה הלבן המלוכלך עם האוף וייט, הבג׳, צבעים בהירים והרמוניים בכל

עונה, אבל איכשהו בסתיו הם תואמים להתרככות הכללית, לתחילת ההתכנסות.

נכון שיכולתי להתפייט עליהם באביב, אבל עכשיו נובמבר והאמת שהם קצת יותר

מפתיעים כשהם נלבשים בסתיו ובחורף, וחוץ מזה, סריגי כותנה כאלה מדוייקים עכשיו,

בטח אם תיישמו את סעיף ארבע בפוסט. עם גופיה דקיקה שתחמם כי הסריגה מחוררת

וכבר קצת קריר, עם כתף חשופה במקרה, מכנסיים רחבים ומושלמים לנצח, נעלים

חרדליות שרק מציצות, צמיד מידתי, צמיד או צעיף, לא להעמיס, משקפיים ותפוז ראשון,

סתיו.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

 

.

 

.

.

ועוד לא דברתי על to blond or to grey

………………………………………..///#ארבעפעםבשבוע #24 #onceaweek

 

 

ארבע המלצתו, פעם בשבוע #23

.

נובמבר,

פעם הוא היה אמצע החורף

ועכשיו אני מורחת קרם הגנה ( גם על כפות הידים והמחשוף פליז ) לפני  שאני יוצאת

מהבית. מה מחכה לדורות שיבואו, ואיך עניין המיחזור נעלם מהשיח הציבורי כאן כמעט

לגמרי. גם בפרטי אני רואה ומרגישה החלשות, אוי מיכל האיסוף רחוק, לא משנה פעם

אחת, גם בתקשורת ואפילו בבחירות לעירית תל אביב אפילו לא עלה לדיונים, עצוב.

אני חושבת לנסות לעבור עם הפוסט השבועי הזה לשבת,

החיים קורים כל הזמן בלי התחשבות במחוייבות האישית שלי,

אז אנסה.

חוץ מזה, העניין הזה של זאתי לומדת וגרה בירושלים מתקדם לא רע יחסית לציפיות של

כולם that is. ווטסאפים, שיחות, אפילו בואי-תקחי-אותי-עכשיו אחד שעמדתי בו בגבורה,

שישי שבת בייתי של פינוקים ושמחות,

כביסה, קופסאות אוכל, חדר נקי,

או בקיצור חזרנו לטירונות,

אבל זאת תמשך שלש שנים אם אלוהי אפלטון וחבריו יסכים.

וממרומי גילי,

שמחו בחייכם קצת, יש שם בחוץ צרות גדולות ורציניות באמת

ותנו בלב מילה התכוונות אמיתית וטובה למי שצריך אותה.

והנה,

ארבע המלצות, פעם בשבוע בפעם העשרים ושלש,

משמאל, בכיוון השעון,

וגם מוסיקה להקשיב לה בזמן שאתם קוראים את הפוסט,

ותכף,

עוד מעט, יהיו שמים מעוננים ורקפות ומרקים סמיכים ונתגעגע לשמש,

מעגלי עונות וחיים.

 

1. גרביים – נכון שתמיד שואלים לאן הן נעלמות, היחידות האלה? גרבנו שתיים, הסרנו

שתיים, הנחנו בסל כביסה, כבסנו, תלינו, יבשנו ואחת נעלמה. זו באמת תעלומת חיים כל

כך אווילית וכלל עולמית ויש כל מיני פתרונות: לתלות אותן בזוג, לכבס אותן

בשקית כביסה שמיועדת לכביסה, לשבת פעם ב עם כל הבודדות ולגלות שזה מצליח

לגרום לאיחוד משפחות בכל זאת, לקנות מראש כמה זוגות זהים, אבל הלינק הזה,

מציע פתרון שאיך לא חשבו עליו קודם, תודו, ויכול להיות גם סתם מתנה משעשעת.

חוץ מזה ידעתם שאם אתם לא מצליחים להבדיל במיון בין שחור לכחול כהה, בצילום

רואים מיד את ההבדל? אז תדעו.

 

2. חורף ושכל – מאז שזאתי עברה לירושלים ומקננת לה דירת סטודנטיות מוארת

ומקסימה, הראש שלי מחשב כל הזמן. מה היא יודעת, מה היא לא יודעת, מה אני

חייבת להגיד, להזכיר, לקנות לה, מה אני חייבת לשתוק לגביו ולאפשר לה ללמוד

לבד. אחד הדברים הראשונים שקניתי והנחתי בארגז הגדול שבו מניחים דברים

שיעודם ירושלים בימים האלה היה מטף הכיבוי אש הזה, תנורי חימום, קצר במזגן,

קצר בחימום באמבטיה, נר רומנטי שנשכח, סדין חשמלי למי שאוהבים, אין לדעת

והחורף, בפרט זה הקפוא בהרים יכול להביא לא מעט טפוטפוטפו תאונות אש. אז

עשו לעצמכם/ן טובה, יש להשיג בכל חנויות ההום סנטר, טמבוריות, הנה למי

שמתעצל/ת, מטף כיבוי לרכישה אוןליין וגלאי עשן גם. בחייאת, לא רק לסטודנטיות.

 

3. משבצות ופלאנל – באמת שפלאנל זה כזה אושר שבכלל לא משנה אם הוא

במצעי מיטה, בפיג'מה, בבגדי בית או בשיאו בחולצות משובצות, והנה שוב מסבירים

לנו המסבירים לנו שהמשבצות חזרו, אני אוהבת משבצות תמיד, גם פלאנל ובכל פעם

שהאופנה שוב עושה סיבוב ומעלה לגדולה זמנית משהו שאני אוהבת אין שמחה ממני,

כי זה אומר שאני יכולה למצוא בחנויות מה שאני אוהבת ושישאר איתי ואצלי גם אחרי

שהמחליטים ימשיכו לטרנד אחר, אז השנה, משבצות ואתמול מצאתי לי שתי חולצות

פלאנל מושלמות וגם אחת חולצת ג'ינס פשוט אקסטרה נהדרת באמריקן איגל שנדמה

שהפכה להיות מה שהגאפ היה פעם, אופנת בייסיק מצטיינת לכולם, שום קצוות, שום

יחוד, עשוי אחלה ואם משכילים להשתמש בבייסיק עם מה שיש לך להוסיף, נהדר.

 

4. כבר שבוע שאני מסתובבת עם שפתי אנג'לינה ג'ולי, גם אתן? אין מילים להסביר את

היובש הזה בסוף אוקטובר ולא בגלל הקור אם נפליג למחוזות ניו יורק בחורף למשל.

אז הנה המלצה למוצרי עור אמריקאים ונפלאים, ברי השגה בארץ. בעניין היובש הזה

בשפתיים ובאופן כללי, זו המלצה רחבה יותר מרק שפתיים יבשות, kiehl's – שני

שימושים והמצב משתפר, אבל ממש. בדיזינגוף סנטר, בקניון אביב ונדמה לי שבTLV.

 

 

והנה, אחת מקופסאות האוכל שיעלו לירושלים היום,

אבל בקלות אפשר לאכול אותן בבית עם נודלס, אורז, אטריות אורז או בלי כלום,

השם שלהן: אמא תקפיצי משו, הכנה כאן למטה:

.

ווק, שמן זית.

לחתוך מראש מה שיש: בצל לטבעות, גזר קטן לעיגולים, גזר גדול לג'וליאן, ע"ע

פרוסות דקות ולא ארוכות מדי, פלפל גם. קולורבי לריבועים, כרובית וברוקלי לפרחים

לא קטנים מדי, שיהיה מה לנגוס, לא גדולים מדי, לא נעים בפה. מה עוד? מה שאתם

אוהבים. כשאני מכינה בלעדיה, אני מוסיפה תפוחי אדמה חתוכים לריבועים קטנים,

היא טוענת שזה הופך את המנה לקצת קמחית בפה. שעועית ירוקה קפואה, לפעמים

גם גזר גמדי קפוא כי יש לו טעם אחר מסתם גזר, פטריות אם יש, תירס אם יש או

קפוא או הקטנים מהשימורים, הקיצר כל מה שיש ומתחשק ממשפחת הירקות.

הכל על משטח גדול, או צלחת גדולה, ערימות ערימות.

מחממים את השמן, בצל ושום ( הרבה ) לבד בווק לחצי דקה, מערבבים כל הזמן,

מתחילים להכניס את הירקות, מתחילים באלה שצריכים יותר זמן להתבשל, להצלות,

להיות מוכנים, כרובית, גזר, קולורבי, ברוקלי, מערבבים המון, ממשיכים להוסיף ירקות,

ולערבב.  עכשיו מלח, פלפל, התבלין הזה שאתם מאד רוצים, ומערבבים כן?

האחרונים, פטריות ופלפל אדום ונבטים אם מוסיפים. מערבבים כבר אמרתי? לקראת

הסוף מוסיפים קצת, ממש קצת, נניח חמש שש שבע  כפות של או ציר או סתם מרק

ירקות צלול, או מרק עוף או קצת מזה שתזמינו מיד.

מערבבים, כן? מוכן? סבבה.

לא לארוז כשזה חם, אבל לאכול כשזה חם. אמא הקפיצה משו.

——————————————————

זהו. תהיו נדיבים, לכו לבקר את ההורים שלכם,

או לפחות תרימו טלפון, אפשר את סבתא במקום,

אני משקיעה בעתיד הרחוק שלי כרגע,

אתם בטח מבינים…

.

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek

ארבע המלצות, פעם בשבוע #22

.

אז הסתיו כבר עושה סימנים,

כאלה שאם מעט תשומת לב אפשר לפרש כהתחלה,

צינת בוקר מוקדם, אור אפרפר, מזגן מופעל פחות.

זאתי מקננת חדר בירושלים,

ואני מקננת כאן בטירוף,

הגעתי למסקנה שאני מקננת לכבוד עצמי,

מסדרת, ממיינת, מארגנת כאילו אין סבתא שלי עומדת לי מאחורי הגב,

ומחר ליל הסדר. כל טיפת אבק, כל קיפול ותפר נבחנים בקפידה.

גם בהמלצות אני מזהה מגמת התכנסות,

אולי של הסתיו, אולי של עצמי, ימים יגידו.

אז הנה, צהרים וארבע המלצות, פעםבשבוע #22

משמאל למעלה, בכיוון השעון, כרגיל.

 

1. עץחגמולד – זו תהיה השנה הרביעית, הדצמבר הרביעי שבו אני מסמנת גם את

כריסמס כאן בבית. עץ ירוק ( מפלסטיק, למרות שהייתי שמחה לשחזר את מג ראיין

סוחבת עץ ענק בעצמה ), מקשטת אותו באורות קטנים ונוצצים, מניחה, תראו בצילום,

את אחד מגמדי שלגיה מגחך, מקשטת בהכי נוצץ, מואר ומשמח לב ועין שאני יכולה.

זה עושה לי מצב רוח טוב מאמצע דצמבר עד תחילת ינואר, מה רע? כאן בלינק,

חנות אחת מרבות. יש גדלים שונים של עצים ירוקים שיחזיקו שנים. נ.ב. חנוכיה, זה

וסופגניות, והבית שמח, הבטחה. אם אתם חותמים על הצ'קים וינטאג' שלכם

בתאריך עברי, ההמלצה הזה לא בשבילכם.

 

2. מסכים – שתי ציפורים בתמונה אחת.  – ה…לא יודעת איך לקרוא לזה, מתקן,

או קיי, המתקן הזה הוא המצאה כל כך מוצלחת ומגוחכת , תבחרו בעצמכם, שרק

אחרי שזה הגיע אלי ושינה את חווית הלראות אייפד במיטה או על הספה או איפה

שלא יהיה הבנתי את הגאונות שבה. הערה: אין לי כבר שנים טלוויזיה בחדר שינה,

מצד שני, היי, לא קדושה, אז עד היום הנחתי על לוח, כרית, החזקתי בידיים, לא היה

כיף, מהשבוע האחרון, שלמות, לא פחות. זה מתקן שעולה חמישים עד מאה ש"ח,

יש לו ארבע זרועות מאד גמישות וחלק עליון עם חריץ למכשיר שיכול לשנות זוית

וסוג של וו שמחזיק ותופש את האייפד, טלפון, מה שתרצו. מניחים אותו כמו נניח מגש

מיטה, מכוונים את גובה הרגלי עכביש ( באמת דומה ) וזוית המסך ואפשר לשתות,

לפצח גרעינים, להתמתח ובאופן כללי לא להתעסק עם המסך הזה יותר. מינוס

יחיד, צריך להוציא את האייפד מהמגן שלו, מעבר לזה, שלמות, לא צחוק.

 

2ב – זו הסידרה שמצולמת על המסך, שברצינות אם יש לכם נטפליקס ואתם לא

מתחברים אליה כרגע, כל כך צר לי עליכם,שמה Wanderlust  "תאוות נדודים"   

עם טוני קולט שנותנת משחק שאין דומה לו, אין מחשבה שלא רואים על הפנים שלה.

זו דרמת יחסים, משפחה, זוגיות ארוכת שנים, טיפולים פסיכולוגים והמון המון סקס.

סטיבן מקינטוש משחק את בעלה וגם הוא, תביאו לי כזה.

 

3. פופקורן – גם לסידרה, גם לעכביש, גם לסתיו, גם לקלוריות. גילינו פופקורן מחולק

למנות קטנות שזה פטנט נהדר. גם פופקורן וגם בלי חזירות. בכל הסופרים לדעתי.

 

4. חולצת ג'ינס – מי שעוקב/ת אחרי באינסטגראם ראה את תלונתי השבוע שאמרה

ככה: נכון שחולצת ג׳ינס טובה היא אוצר? נכון שלוקח עשר שנים של כביסות ולבישות

ופיקניקים ונסיעות ומה לא כדי לרכך אותה לדרגה מושלמת? נכון? נכון. אז כשזאתי

הצטרפה לשותפות עליה לפני כמה שנים נאנחתי והסכמתי, לפחות יש לה טעם טוב

לחשתי לעצמי כשלקחה אותה בדיוק כשאני התכוונתי. השותפות החזיקה יפה עד השנה,

לא היו לי תלונות, אבל עכשיו, ממש עכשיו הסתיו מגיע לירושלים היא אומרת לפני שהוא

בתל אביב ואורזת אותה, ואני שותקת #אמאסמרטוט. אז נכון שיש לי עוד כמה (וכמה)

חולצות ג'ינס, זה אחד המלבושים החביבים עלי אבל יש תמיד אחת שהיא המושלמת.

בקיצור, כתבה לי לא זוכרת מי שהיא סומכת עלי שאמצא חדשה להמליץ עליה,

הא, אתגרים הם דבר חביב עלי, יצאתי למסע קטן, הימים כאן מורכבים מכל מיני דברים,

והמסקנות הן:  – לחולצת ג'ינס יקח זמן לההפך לנהדרת, כדאי לכבס אותה בהתחלה

שוב ושוב, כשצריך וכשלא ממש צריך. – גשי לארונות של הגברים בחייך – בקרי

בחנויות יד שניה ווינטאג'. רגישות לרעיון יד שניה? הרתיחי את החולצה כשתגיעו הבייתה

– מצאתי כמה נחמדות, הנה אחת, ועוד אחת מאסוס, ואפשר למצוא כאלה באתרים

יקרים, בעיקר אמריקאים במאתיים דולר חולצות ג'ינס נהדרות, אבל היי, חולצת ג'ינס היא

חולצת ג'ינס. צאו למסע וכשתמצאו, שיהיו לכם שרירי לב או התנגדות חזקים משלי,

א ל תתנו לילדות שלכן את החולצה האהובה שלכן,

או לפחות תוציאו הבטחה שכשהחורף הממשי יגיע לירושלים,

תקבלו אותה בחזרה,

עד האביב.

.

וההמלצה החד משמעית שלי להשבוע היא ההפגנה הזו.

זה כבר לא קשור לימין או שמאל ( למרות הנסיונות כן לשייך את זה לשם(,

זה הפגנה למען העתיד של הילדים שלנו,

למען חופש הביטוי, היצירה והאמנות,

שכל מי שמנסה להגיד לנו מה מותר לנו לנגיד או לחשוב או להאמין בו,

מהווה סכנה אמיתי לעתיד שלנו כמדינה חופשית ודמוקרטית,

ומי שממונים כרגע על התרבות והחינוך פועלים נגדנו,

אין דרך אחרת להגיד את זה,

הם אוייבי חופש הביטוי, חופש האומנות,

מסכנים את החופש שלנו להיות מי שאנחנו בוחרים להיות,

לא מי שהמנוולים האלה חושבים שאנחנו צריכים להיות.

ואם אתן מגיעות, גם אתם, תגידו היי,

אני אהיה עם שלט תוצרת בית שיסביר להם בדיוק, בדרך יצירתית אני מקווה,

מה ב ד י ו ק אני חושבת על חוק הנאמנות שלהם.

 

 

תקשיבו רק לקול הפנימי שלכן/ם, הוא המצפן הכי טוב,

איש לא יכול להגיד לכם מה טוב לכם,

בטח אם אתם אנשים חושבים ומבוגרים.

אז,

הנה חווה אלברשטיין, שאומרת דרך האמנות שלה כל מה שהיא רוצה.

עוד מעט יהיו רוחות, ושעון חורף, וחוף ים סוער,

וערמונים, ועץ מנצנץ, וסוודרים גדולים, וזה יהיה חורף נהדר,

אני יודעת את זה בעמקי ליבי.

 

נ.ב. אתן יודעות, או זוכרות, שבבלוגים יש אפשרות לקבל התרעת פוסט במייל, נכון?

 

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek

.

ארבע המלצות, פעם בשבוע #20

.

עוד בקיץ.

אבל הנה, רמזי רמזים מתחילים להסביר שיתכן שהלהט שוכך,

בבקרים לפעמים ואפילו בלילה מאוחר יש לחשוש עלים שיכול להחשב,

במצב רוח אופטימי לתחילת בריזה,

ואורך הרוח הפנימי גם מתעגל מעט כי תכף יהיה נעים.

האחד בספטמבר כבר לא אומר כאן בבית כלום,

כאן מתכוננים לאמצע אוקטובר השנה,

אני מתחילה לקנן בקן של ציפור אחרת, מכינה לה דברים והפתעות,

וגם לכם לפעמים.

הנה ארבע המלצות, פעם בשבוע בפעם העשרים ( כיפק היי ),

משמאל, בכיוון השעון,

אחרכך איחולי שנה טובה, יש זמן.

אולי תלחצו על לינק מוסיקה ותקראו הכל כאילו כבר סתיו?

1. חיה רעה – קבלתי כמתנת חג לפני כמה ימים ובאמת, מכל משחיזי הסכינים

שפגשתי בחיי, לא פגשתי חיה רעה כזאת. הוא הופך אתה סכינים שלי

לקוטלי ירקות או כל מוצר אוכל אחר במטבח, שלאק, נחתך. שלושה סוגי

חריצים להשחזה וממש ממש מ מ ש לא לתת לילדים או קשישים להתקרב

לסכינים אחרכך, אבל אתם, אתן לא תאמינו. ואין טעם ללינק, פשוט חפשו

איפה מוכרים אותו.

2. מתחילה להתכונן לסתיו – הסתיו דורש ( ומעניק ) אנרגיה ודברים אחרים

מהקיץ. סתיו 1. אני משתמשת בקרם החדש של חווה זיגבויים כבר כמעט

חודש, בישן, בקופסא האדומה כבר כמעט חצי שנה וכבר כתבתי עליו, אני

מאד מרוצה, בעיקר מהתוצאות הניראות לעין בקימטוטי העישון (לא

מעשנת כבר עשור וקצת ) מסביב לפה, ובאופן כללי הוא משמח את הפנים

שלי, וכשהפנים שלי שמחות, גם אני שמחה. סתיו 2. רימון, אבוקדו, לימון,

חלק מעונגי הסתיו הטובים, בריאים ובעיקר טעימים 3. צעיפים, תתחילו

לאסוף, לקנות, לחפש צעיפים. זה חלק נהדר של התלבשות, של הופעה,

הוא יכול לתת טוויסט, לרכך, לצבוע ואל נשכח לחמם ולהסתיר זרועות

שהשנים הצליחו לתת בהן סימנים כמו שרק השנים והגנטיקה יודעות.

צעיפים מהסוג המצולם כאן אפשר לפעמים להשיג דרכי תאמינו או לא.

3. עגילים – גם עגילים הם פטנט לא יקר, מגוון מאד, נותן אפשרויות רבות

מאד כדי לקחת הופעה לכיוון מסויים, והשנה, הוהו, השנה הם והשרשראות

פשוט זינקו ראש לקופסאות התכשטים של אמא שלי ודודה שלי. עגילים

גדולים, מודגשים, מפלסטיק, מנומרים, צבעוניים, אשכולות פירות. שרשראות

מטבעות פלסטיק מוגזמות, המון חישוקים, בכל הגדלים, הצבעים, החומרים,

ןמה שמשמח שאפשר למצוא גם במגירות של הסבתות, גם ברשתות,בכולן,

מזארה, מנגו, עד כל היתר, וגם בחנויות יד שניה או וינטאג מצויינות,

והמחירים ממש ממש מ מ ש סבבה. אל תפחדו להגזים, אם הבגד רגוע, עגיל

או צעיף או נעל קיצונית רק יעשו טוב. אני חייבת למצוא איפה כתבתי את

שיטת האחד האחר שלי, אמצא ואעלה. ובצילום, סופיה לורן והחישוקים שלה,

לתפארת הנפלאות הנשית.

4. סרט נהדר – "שרוכים" הוא סרט ישראלי שמוקרן בימים האלה. ינקול גולדווסר

ביים, דובלה גליקמן ונבו קמחי משחקים. היום הסתיימה הצבעת חברי האקדמיה

לקולנוע, ביום חמישי יתקיים טכס "פרסי אופיר" אני מאד מקווה שתצפו בו, זה

טכס חשוב, חשוב שיהיה רייטינג טוב כדי שאנשי הממון יבינו שקולנוע ישראלי

מעניין אתכם וכדי שהשרה לחוסר תרבות והתנהלות שאיני נוקבת בשמה למען

לא תרויח עוד קצת יחצנות מתלהמת תבין שלא יעזור לה, תעשית הקולנוע

והיוצרים ימשיכו ליצור סרטים ישראלים בלי פחד ממנה, מהצנזורה הלאומנית

שהיא מנסה, בינתיים בלי הצלחה, לייצר ובלי טיפת פחד ( או כבוד * מול

נסיונותיה להפחיד במימונים תלויי נאמנות לאומנית וצעקות. א ב ל זה בכלל

לא העניין, הסרט הזה, אני מבטיחה, מבטיחה, הוא סרט קטן ונהדר ונוגע ללב

באופן כל כך חכם ופשוט ומלא אהבה ששיוצאים ממנו אנשים טובים יותר

משנכנסתם אליו, איך אני אגיד לכם שתאמינו שאין לי שום אינטרס, זו מתנת

חג בשבילכם.

אין פעם שאני לא מחייכת לעצמי כשאני קונה גלדיולות, זה אמנם קורה לעיתים רחוקות,

אבל לפעמים אני רואה ופשוט חייבת את הגובה בזה בבית, ואז מתחילה לגחך על עצמי.

אין פרח שהבהיר את המרחק ביני ובין אמא שלי, דודה שלי, סבתא שלי, השלישיה שלי.

הוא ייצג את כל מה שניסיתי להרחיק ממני, מהמפות תחרה עד הגפילטע פיש,

מהשמלות המגוהצות שלהן עד הספריי בשיער,

והנה אופס, עשורים אחרי,

הגלדיולות הלבנות בבית שלי, רגע לפני ראש השנה, מפת התחרה וגם הגפילטע שיהיה,

והמרק עוף שלי כמובן, תלחצו, תנסו, מבטיחה לכם/ן אין דומה לו למרק עוף שלי.

והן כל כך יפות בעיני, לפעמים.

חמישה ימים לשנה החדשה,

זה תמיד זמן טוב לנסות להחליט החלטות טובות,

כמו להיות נדיבים, אנושיים,

לא לוותר לרעים, להעיר, לכתוב, להפגין,

לא לתת להם לשכוח שגם אנחנו כאן,

והטובים, בקונוע כמו בקולנוע, הטובים תמיד מנצחים.

.

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek וזה כדי לזכור מה חשוב.

ארבע המלצות, פעם בשבוע #19

.

שפעת קיץ היא ארוע לא נעים, אז היינו חולות, שתינו,

אבל עכשיו אנחנו בסדר, מתכוננות כל אחת בדרכה למעבר הזאתי לירושלים.

האם דירת סטודנטים הופכת לבית או נשארת דירת סטודנטים, ימים יגידו,

ובינתיים ההתנהלות כאן שגרתית ככל שיכולה להיות בבית ומשפחה,

שמי שאין לו או לה, גם בלי אבחון, הפרעת קשב נחשב היוצא דופן.

ארבע המלצות, אחת לפחות כבר קשורה ישירות להתכוננות הזו.

וחוץ מזה נ.ב. אני כל הזמן בודקת את כיווני ההמלצות כאן,

האם הן צריכות להיות יותר מכווננות אופנה, טיפוח, לייף סטייל במובן המקובל,

האם המיש מש כמו שסבתא שלי הייתה אומרת, של כל מיני, אין לדעת מאיפה

תדיע ההמלצה הבאה או מה יהיה אופי הפוסט השבועי השבוע נעים לכן, לכם?

יש דברים שיש לכן לבקש, להעיר, להגיד גם כאן,

לא רק בפרטי ( למרות שמילים טובות בפרטי זה עונג אמיתי ),

אם יש, תגידו, תגיבו, ספרו לי, אני מסוקרנת ומתעניינת באמת.

הנה הן, משמאל לימין, בכיוון השעון המלצות השבוע,

בלי אופנה, טיפוח, איפור, אוכל, ספר, סרט, אבל כל אחת מאלה ממלאה אותי רגש טוב.

.

1. אופניים –  כבר שבועות שאני רואה אופניים כתומים בכל מיני מקומות בתל

אביב ושכונותיה. הייתי גם חשדנית וגם סקרנית. חשבתי שמצלמה נסתרת אז לא

נגשתי כמובן, חשבתי פרסומת אז נרתעתי גם ( סולדת מפרסום גס ), אבל השבוע בדרך

לקופת חולים ע"ע שפעת עצרתי וניסיתי להבין, וזה ג א ו נ י, באמת לא פחות.

אופניים להשכרה דרך אפליקציה, קוראים לה mobike וזה לא פחות מגאוני.

 

2. במקום גוגל משפחתי – התכוננות. גם אני לפני שנסעתי ללמוד בניו יורק בקשתי

מאמא שלי, מסבתא שלי, מדודה אתי מתכונים של אוכל בית שהכי אהבתי והייתי

משוכנעת שאתגעגע אליו, ועדיין זוכרת שצלצלתי באיזה יום ראשון בוכה מגעגועים

וחייבת, חייבת לדעת איך מכינים קיגלה ( קוגל בשבילכם ) מאטריות רחבות, קינמון

וצימוקים. אז הוריה של זאתי מכינים לה מחברת אוכל בית, סוג של גוגל משפחתי,

אפשר להכין למפרע, לבקש עכשיו מהוריכם, גם אם אתם בני ארבעים, מסבתא

שלכם, דודה, זה אוצר שאין גוגל שישווה לו.

 

3. מתנה מושלמת לעצמך או לאחר/ת – זו הייתה מתנת יום ההולדת שלי לאחותי והיא

הייתה מושלמת, באמת, לא פחות. אחותי אופה, מבשלת, מצלמת לפעמים ומעלה

לרשת, אבל היה משהו בצילומים שהיה פשוט מדי, לא העביר באמת את מה שנראה

בחיים, שלא נזכיר ת'טעם, כראוי. את אסנת ( בן דב )אני מכירה שנים רבות, סוג של

משפחה מורחבת במיוחד, דברתי איתה וביחד יצרנו על פי הרעיון שלי מתנת יומולדת

לקטנה. אחרי הצלחתה אסנת ממשיכה עם הרעיון ומדווחת שאלה שעות מקסימות, אז

ככה: אסנת מגיעה לבית שלך, של אחותך, של מקבלת המתנה. אתן מכינות מאכל אחד,

מאפה, עוגה אחת שתהיה מוכנה מראש ואז במשך שלוש, ארבע שעות, אסנת עוברת

ויחד איתך מתעדת, מלמדת אותך ואת הבת, אמא, חברה שתיים נוספות איך לצלם את

התהליך, איך להשתמש באור שיש לך בבית, בכלים, מפות, תאורה שלך כדי להגיע

לתוצאות מצויינות. ואז אתן מצלמות גם את התוצר המוכן למפרע, איך לצלם, להציג,

למקסם את התוצר המוגמר. הן דיווחו שהיו שעות מקסימות ומהנות, אני מעידה שמעבר

לחוויה הנהדרת עצמה, גםהתוצאות המצולמות השתפרו ממש ( הטעם היה ונשאר

מצטיין ). מחיר, פרטים, אצלה.

 

4. אחינועם וג'אז – אין ספק שתהיה הופעה נפלאה, חובה. נתראה שם.

 

.

לסיום, מניחה ציטוט שלי מאיזו כתבה עם תמונות יפות שאעלה השבוע גם

לכאן, כדי שישמרו, בפייסבוק הכל נעלם מהר מדי. ביקשו  משהו שיפנה לנשים,

קיבלו, ואני עומדת מאחוריו לגמרי:

 

ץ #ארבעפעםבשבוע @onceaweek ותכף סתיו, תשמעו.