תקריב

.

כשהזמן עובר כל כך מהר,

כשאני אומרת לעצמי עוד ארבעה חודשים אביב ומבינה שזה לא המון זמן,

כשאני רואה את הילדות הקטנות שאני פוגשת שחיות רק את הכאן ועכשיו,

וכשהחורף כאן הן לגמרי בחורף כאילו אין מלבדו ולא כלום,

וכשיגיע הקיץ הן יהיו בלהט ובתחושת החום מבלי להכיר בקור שהיה, ושיהיה,

ואני מקבלת עוד סימן לעובדה שהשינויים אינם רק במזג האוויר, ומחייכת.

אז הנה, מוצאי שבת חורפית, ארבע המלצות, פעם בשבוע #26

משמאל למעלה, בכיוון השעון, כרגיל

ומוסיקה לדרך

.

1. אבוקדו טיים – כי מכל הדברים הטובים שיש בחורף, ויש אנ'לא מכחישה, אבוקדו הוא

בשלישיה המובילה, תודו. כמו שהוא, מעוך, פרוס, בכפית, כממרח, מה שלא תעשו איתו,

יצליח. מצאתי שני פיצ'יפקס שיעזרו איתו, האחד יצליח להשאיר אותו ירוק מבלי להשחיר,

כלומר לימון יעזור, אבל גם זה, והשני הוא החותכן הזה, כי הטריק שרץ ברשתות איך

להוציא את כל החצי עם כף, לא מצליח לי. ואתם בטח מכירות/ים את הטריק של חציה

לחצי, נכון? חותכים אתו לרוחבו ואז מניחים כף יד אחת שתחזיק את החצי התחתון, כף

יד שניה מונחת על החצי העליון ומסובבים לשני כיוונים נגדיים, וואלה.

נ.ב. ואם אתם חייבות, הנה גרבי אבוקדו.

2. תזכורת – תזכורות קטנות של אכפתיות או אהבה או חברות הן דבר משמח תמיד,

זה מחזיק מפתחות שהזמנתי והגיע תוך עשרה ימים בשביל זאתי שלי הנוהגת לירושלים

הלוך ושוב, וכבר רטוב על הכביש, וחושך, ולכי דעי מי המטורפים שנוהגים סביבה,

ואני דואגת בניגוד לרצוני, מודה. אז אם גם לכם יש מישהו כזה, הנה ג'סטה משמחת

שאינשאללה תזכיר להם להזהר כי יש מי שאוהבים אותם/ו כל כך.

3. צריך כזה וזהו – בשבוע שעבר האוטו של זאתי לא נדלק, אחרי שעמד כמעט

שבועיים, זה מה שקרה. אה, אולי לא לגמרי פי.סי. אבל לפעמים אם יש לי ברירה, אני

בוחרת את הברירה הקלה, מודה. צלצלנו לאבא. גם לילדה שלי יש אבא כל יכול, לא

רק לי, ואין הרגשה טובה יותר מזו לעבור את החיים. אבא הגיע עם זה, התניע ברגע את

האוטו, בלי כבלים מהבגאז' ועניינים, לימד אותה ברגע מה לעשות אם זה קורה שוב,

הסביר לכל הנוכחות למה ואיך המוצר הזה מתפקד, גם מטעין את הטלפון בשעת חירום,

גם פנס ובכלל זה מה שצריך, השאיר לה את זה ודהר לדרכו. בנות הבית מרגישות מאד

בטוח עם זה בתא המטען. נדמה לי שכדאי לכם/ן גם. החיים קלים יותר נדמה לי, וחורף.

4. צעיף דק – למה זה צעיף דק ולא עניבה דקה אין לי מושג, אבל אם בענייני טרנדים

שאפשר לאמץ בשמחה ובקלות, כזה שמתאים לכל גיל, כיס ועושה את העבודה לגמרי,

אז הצעיפים הסקיני האלה, זה שמם סקיני סקארפ, הם הדבר שכדאי לכן להתאהב

בו ( לרגע ). יש דרכים רבות לקשור אותם, אולי אצליח להעלות פוסט עם חלק מהן

בימים הקרובים, נראה, אבל הדרך הבסיסית והעיקרית היא כמו בצילום, שלי, זאתי לא

בבית, תכננתי לצלם עליה. סביב הצואר, שזה גם טריק צואר לא צעיר מושלם, כלומר

מניחים אותו עם הקצוות לאחור ומסובבים, ומשם מה שתרצו, לקשור, להשאיר פתוח,

לקשור בצד. הם בעיקר שחורים, יש גם בצבעים אחרים. הנה, טרנדי, וסבבה לגמרי.

וביד אני מחזיקה את ספרה של הגברת מהמשובחות שיש לגזע שלנו, הגזע הנשי,

דוגמא לכוח ושכל ונשיות ואורךרוח ומנהיגות והורות כנראה וזוגיות כמעט ללא ספק,

מגיע לה שנקרא את סיפור חייה, אין ספק שאפשר להרוויח ממנו, כל אחת ומה שתבחר.

.

ובעניין התוספת שמגיעה לכאן תמיד, הפעם התוספת היא אני

אופס, עברו שלושים שנה.

זה היה נעים ומוזר לחזור לנעלי הזאת מהסופר, ממילקי,

יש תפקידים שילכו איתך תמיד, וצריך להכנע בחיוך לאנשם ברחוב,

ולא להתייחס לטוקבקיסטים שאללה יסתור הגזימו השבוע ימח שמם.

נ.ב.מצפה לקרב חוזר בעוד עשרים וחמש שנים, על כסא גלגלים.

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים #גילובגדיםובכלל .