.

ההרגשה שכדור הארץ מנקה את עצמו,

טיהור. מצד אחד מעלה עצמו בלהבות ענק כמו מהגהינום,

ומצידו השני שוטף עצמו בגשמי זעף שמנקים ושוטפים את הכל,

גם במחיר קורבנות, ההרגשה היא שמשהו חייב לקרות ביחס שלנו לחיים שלנו,

ושל האדמה עליה אנחנו חיים, ואם לא נחכים ונעשה לבד, אמא אדמה, כמו כל אמא

טובה,  תעשה בשבילנו את העבודה כמו שמבוגרים יודעים לעשות, ברצינות, ביסודיות,

ועד שלא ישאר כאן גרגיר אבק. ומה שמעציב הוא, שישראל, משתרכת בענייני המחזור,

הרגישות וההבנה לכמה ענייני האקולוגיה קריטיים, בסוף הרשימה, כאחת מאחרונות

המדינות בעולם השלישי. עצוב ולא הכרחי, הנה אפשרות להחליט על מעשה אחד.

ותיד ישנה המודעות העצמית והמבוכה בין עיסוק בדברים הגדולים, החשובים של

החיים לבין הטבעי והקרוב, להתעניין בדברים הקטנים של החיים הפרטיים של כל אחד

ואחת, והדרך הנכונה היא בטח למצוא את המינון בין עשיה כלשהי לטובת הכלל, הכדור,

העתיד לבין איזה קרם הכי יעיל, איך להתגבר ולהתחיל לעשות כושר ובושם בריח גורלי.,

הנה ארבע המלצות, פעם בשבוע, משמאל למעלה, בכיוון השעון והנה מוסיקה מפעם שאל

תשכחו לפתוח לפני תחילת הקריאה ( ולהשאר איתה אחרי ) .

.1. לערבב – לפעמים אני מגלה משהו במקרה, תוך כדי חפזון לעשות משהו, ואז אחרי

שאני מפסיקה להתפעל מעצמי אני תוהה אם זו באמת כזו תגלית, או שזה משהו שכל

העולם ( ובעליו ) כבר מכירות שנים ורק אני מאחרת כרגיל. אז רציתי לערבב את הסלט

והרוטב הנפלא שלו ולא התחשק לי להרטיב את הידים או אפילו להושיט יד לכפפות החד

פעמיות דבר-שאני-עושה-לפעמים, ועם כפות זה אף פעם לא מתערבב מספיק, ואז ראיתי

בזווית העין את הקערה הזהה ודינג! הנחתי את זו שעמדה בצד על הראשונה, ניערתי

וניערתי, הפכתי וניערתי, ווואלה, הסלט היה מושלם ברמת כיסוי כל עלה חסה ושאר

ירקות וגרעינים ומה לא שהיו בו. והיו. נ.ב. בטח אפשר להניח גם צלחת שטוחה, אבל

נדמה לי שבקערה על קערה יש לסלט/פסטה חופש תנועה שמאפשר תוצאה טובה יותר.

אאורקה!

 2. גבות – אני לא באמת מבינה את טירוף הגבות שאחז באנושות הנשית, באמת. זה

כבר הגיע לרמות מגוחכות, הלו…גבות, כולה גבות שלפעמים תולשים מהן כמה שערות

כדי לתת מסגרת יפה לעינים, ומסרקים, וכן, הן משתנות על פי האופנה, אבל כמות

תשומת הלב, מריטות, אביזרים לדבר הזה, למעלה מהבנתי ותודה שאני כבר לא בת

עשרים. ב כ ל מ ק ר ה, כיוון שאני לא ממש מנותקת ובכל זאת יוצאת מהבית לפעמים,

רואה מצלמה פה ושם מצאתי דרך הגיונית להתמודד עם הטירוף. מסדרת כרגיל לבד,

עם מראה מגדילה ( ראי המלצה מספר 3 ), פינצטה טובה, והנה התגלית, ו… התכשיר

הזה שיש לו מליון פרסומות? זה שעשוי מסיבים קטנטנים שנתפסים אם הבנתי נכון

בשערות הקיימות ומעבות וצובעות אותו קצת? סבבה, משפריצים קצת ממנו ( קניתי חום

בהיר, בצבע הגבות פחות או יותר ) ופשוט מסרקים, מברישים כלפי מעלה ואז הצידה

אומרים המומחים עם הסיבים האלה על המברשת וזהו, הן מלאות קצת יותר, מחזיקות

מעמד בגלל השפריץ הזה, הוא עובד קצת כמו ספריי שיער וזהו. המוצר קיים כמעט לכל

החברות, בכל הסופרפארם, בי, או בכלל.

3. ראיה – אין הרבה דברים שאני מתעבת, בל ממש, כמו את משקפי הראיה שלי, אני

מרגישה שהחופש שלי נגזל ממני, ולכן כל הזמן בודקת מה קורה בתחום. מנסה בזמן

האחרון לבדוק מהי שיטת בייטס, ובמקביל כבר כמה שנים חוזרת מפעם לפעם, בכל

זאת הפרעת קשב, למשקפי תרגול האלה, תבחרו לבד. אין כמעט מי שלא מאמין שיש

בהן מן התועלת, גם אם הן לא עושות ניסים. יש שלושה סוגי חירורים, אני מתאמנת

עם שניים, כמה דקות ביום, מתייחסת לזה כמו להליכה למכון לעינים, ומקווה לטוב.

4. סלון החורף של קרן ברגיל – בסוף אני אצליח להכין תיקיה עם העבודות שלי

שמתאימות כל כך לאוצרות שלה, אבל בינתיים, פעמיים בשנה, כמו שעון דיגיטלי

מעוצב לעילא ועילא אני מתייצבת בארוע אומנות עכשווי, מקורי, מעניין, שתמיד

תמיד משמח את הנפש. 

חוץ מזה אני מעלה לכאן תמונה וכיתוב מהאינסטגראם שלי אם לא בקרתן בו

השבוע, זה פשוט התכתב עם ההרצאת #גילובגדים שלי שלא התאפקתי.