תעלומה

.

.

– אני לא מוכנה שתגידי לי מילה …

– על מה מותק?

– על העובדה שאני יחפה..

– למה? את יחפה?

– כן ולא באשמתי

– כלומר?

– כלומר שתמו גרבי

– כלומר…?

– כלומר אמא יקרה שאין לי גרביים!

– בארגז כביסה?

– לא.

– במייבש? בסל התכלת שליד המייבש?

– לא.

– במגירות שלי?

– לא.

– אצל אבא?

– לא. אמא אין לי גרביים יותר.

– גם לי לא.

– א מ א

– מה?

– מה יהיה? לאן הן נעלמות כל הזמן?

– בואי, הגיע זמן תחקיר

אספנו את כל הבודדות בבית. ממגירות עלומות, שקיות ניילון שכוחות, פינות אפלות, מדפי ספרים,

מתחת למזרונים ובתוך ערסל מקופל, כל הבודדות כונסו בשבת סגרירית – אם כי פחות סוערת מציפיות

הבית הזה שהתכונן לסערה כמעט כמו לסוף העולם – לכביסה, מסדר זיהוי, מיון ומסקנות:

ארבעים ושמונה גרביים בודדות. אין לי מושג. באמת שלא אין-הגענו-למספר-הזה  נזרקו על השטיח

בעלת עניין נדרשה למיון ראשוני,

והתוצאה הסופית:

נ.ב. אלה ממשיכות להוות תעלומה

כמה זה יקח? חודש? חודשיים?….

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 16:59

    תעלומה חוזרת על עצמה. נואשתי, אני זורקת את הבודדת על בסיס עונתי וקונה חדשים, שבמהרה מצטרפים לחוג הרווקים

    אהבתי

  • אביבה יובל  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 17:10

    כל הדברים הקטנים הולכים לאיבוד, כשגדלתי שודרה סדרת טלויזיה , התרגום העברי שלה היה "הלקחנים" על משפחה של גמדים קטנים שמתגוררת מתחת לבית, וכל הדברים שאנחנו אף פעם לא מוצאים, בעצם משמשים אותם לרווחתם.

    :-) אני למשל, עדין מחפשת את הכפתור של המעיל היפהפה שקניתי לי ונפל, הנחתי אותו בצד לשימוש מיידי, ומאז לא נודעו עקבותיו.

    אהבתי

  • יובל  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 17:25

    חברה שמייצרת סטים של שלוש גרביים, וכשגרב אחת נעלמת מגייסים את השלישית
    http://www.throx.com/home.html

    אהבתי

  • אמיתי סנדי  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 17:35

    פשוט מחליטים שמהיום והלאה ללבוש גרביים לא תואמות זה מגניבלי זה עובד כבר שנים.
    בדרך כלל לא שמים לב, וכששמים, אני מתגאה בנונקונפורמיות המתפרצת שלי.

    אהבתי

  • אחת שקוראת  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 17:39

    אפשר להשתמש גם בבודדות…
    http://lennytaylor.freeyellow.com/Monkey.htm

    אהבתי

  • אייל  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 17:40

    שאת האמא שלה. הפוסטים שלך הם תענוג צרוף

    אהבתי

  • שונרא  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 18:03

    קונים שלושה זוגות מכל סוג.

    צריך לאבד חמש גרביים כדי להישאר חפים מגרביים – ואת זה אפילו הלקחנים מתקשים לארגן.
    וזה לא משעמם ברגלים כשקונים גרביים מעניינות בשלשות.

    מוגש בחסות האגודה למיגור בדידות בגרביים.

    אהבתי

  • זו ש  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 18:10

    מאגודת הגרביים הלא תואמות (כן, גרב היא זכר, אבל אני אוהבת אותה יותר בנקבה).
    כבר שנים שאני לא מתאימה גרביים, הרבה יותר כיף ככה, אני מפתיעה את עצמי עם צירופים לא שגרתיים, וזה גם תמיד מאוד מצחיק לגלות שרוב העולם נורא נעול על הקטע של התאמת הגרביים, ותמיד כיף להראות שאפשר אחרת.
    (ושרית אומרת שיש ארץ הגרביים האבודות)

    אהבתי

  • דניאלה  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 18:12

    ורק לבנות, מעכשיו כולם בבית שלנו לובשים את אותן גרבים לבנות באותה מידה, וכך בדרך כלל יש גרביים.
    הצילומים יפהפיים!

    אהבתי

  • adi  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 18:14

    יש ממלכה שאליה מגיעות כפיות , וגרביים יחידות

    אהבתי

  • אילנה  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 18:46

    הביטי שוב בתמונה של הבודדות. עיני קלטה לפחות צמד אחד לא מחובר. הלבנות עם הפסים האפורים..חח
    ויש אומרים, לחפש בקרביים של מכונת הכביסה הבולעת הכל. לא ניסיתי

    אהבתי

  • א  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 19:02

    יש ארץ מיוחדת שאליה נודדים כל הבודדים (כן, גם גרביים הם זכרים). שם הם יושבים וצוחקים עלינו

    אהבתי

  • עלמה  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 19:38

    גם אנחנו פעם בכמה זמן עושים מבצע שידוך. ההצלחה תמיד חלקית בלבד.
    אפשר אולי לפנות לאתר הבא
    http://www.findyoursock.com/?page_id=44

    אהבתי

  • נעמה  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 20:38

    ואני חשבתי שרק אצלנו הם נעלמים…

    השיטה שלי היא כזאת:
    1. למבוגרים – לקנות כמה זוגות גרביים זהים כך שיוצא שמכל אלה לכל היותר גרב אחד ישאר רווק (לא כלכך עובד לאחרונה כי גרביים שחורים מבאסי ישבנים ומהצבעוניים המא-גניבים, עד שאני מוצאת כאלה במידות שלנו, אין יותר מזוג אחד)
    2. יש בבית שקית בד אחת עליה כתוב "גרביים בודדים" ואליה מגיעים ישירות הגרביים הנותרים בדד בתום הקיפול (שלא אחשב בחורה מסודרת אבל גרביים בודדים במגירת הגרביים זה דבר מחרפן. לא יקום ולא יהיה). פעם בכמה זמן אני פותחת את השקית ומשדכת שידוכים. פוגשת מכרים ותיקים.
    3. הגרביים של הילדות מגיעים (מהחנות) לרב בשלישיות של זוגות שכולם מכילים את אותם הצבעים רק בדוגמאות ומינונים שונים (וריאציות על ורוד, במקרה שלנו). אפשר לשדך שניים כאלה גם אם הם לא זהים (ואם סבתא לא רואה אז אפשר לשדך שניים שכל הקשר ביניהם הוא הגודל).

    לפי התגובות כאן נראה שנגעת בנקודה רגישה :-)

    אהבתי

  • בייביסיטר  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 22:36

    פשוט מקסים :-)

    אהבתי

  • efyska  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 22:42

    אהבתי את הפוסט והתמונות

    אהבתי

  • מיכל  ביום 22 בפברואר 2009 בשעה 00:28

    ושתי התמונות האמצעיות נהדרות כל אחת בדרכה.

    יש לי מישהי בבית שמורידה נעל וגרב כשמשהו מציק לה למשל בכף הרגל. היא יכולה להעביר כך עוד שעתיים עד שהנעל השניה והגרב הנוסף מוּסרים לאחר כבוד, תמיד בחדר אחר. את מבינה? עוד לפני שזה מגיע לכביסה, אין זוגות, לא של גרביים ולא של נעליים :)

    אהבתי

  • שרון רז  ביום 22 בפברואר 2009 בשעה 07:41

    באמת פוסט תענוג

    אהבתי

  • שמנת מוקצפת  ביום 22 בפברואר 2009 בשעה 09:55

    כאשר א(י)בדנו, אבדנו
    ולפחות יוצאת מזה יופי של דרך להעביר כמה שעות של יום גשום.
    אצלנו גם נערכה אליפות מציאת הזוגות והבכורה מונתה גם ללמד את אחיה על צבעים ומספרים תוך כדי (הכי הרבה שמעתי-לבן P-:)

    וכל כך ריגש אותי לקרא שאני לא היחידה שעדיין מאמינה ב"לקחנים" (-:

    אהבתי

  • כליל  ביום 22 בפברואר 2009 בשעה 11:29

    בזמנו לפני עשרות שנים מאיר עוזיאל במאריב כתב מאמר על החור השחור שימוטט את כל היקום שקיים בתוך מכונת הכביסה ובולע את הגרביים
    ואולי הוא דיבר על הגמדים שעושים את העבודה הזו
    אני לא זוכר

    אהבתי

  • michaly  ביום 22 בפברואר 2009 בשעה 17:02

    הגרביים אף פעם לא הולכים לאיבוד. פעם חשבתי שזה לגמרי נורמלי, והיום אני כבר מבינה שאני פה החריגה. איך זה קורה? לא יודעת. אני מכבסת אותם בזוגות, תולה אותם בזוגות ומחזירה לארון בזוגות. הסוד, נראה לי, הוא לוודא שיש זוג כבר בשלב הכביסה.

    אהבתי

  • שירה  ביום 22 בפברואר 2009 בשעה 18:43

    יש שקית מיוחדת לגרביים בודדים. קוראים לה 'מועדון הגרביים הבודדים' ולעתים גם 'מועדון פנויים פנויות'. מדי פעם אני מוציאה את השקית ומוצאת בה כמה גרביים ברי מזל שמצאו את בני זוגם האבודים.
    הבעיה היא הגרביים שנמצאים שם הרבה זמן – אני מוצאת שקשה לי לזרוק אותם. לאחרונה הכנתי כמה צעצועים לחתולים מגרביים ישנים, אבל הם לא התלהבו.אולי בפעם הבאה אנסה להכין מהם דובי (מהגרבים, לא מהחתולים).

    וטיפ קטן: חלק לא מבוטל מהגרביים האבודים נמצאים בסופו של דבר בתוך ציפות.

    אהבתי

  • כ.  ביום 24 בפברואר 2009 בשעה 12:57

    או שנדמה לי?

    היא חזרה.

    יחי הגרביים האבודים.

    (קחו את כל הכפתורים הנשורים ותעשו מהם בובות כף יד).

    אהבתי

  • מיכאל  ביום 30 בדצמבר 2011 בשעה 14:30

    צריך להקים אתר שידוכים לגרבים בודדים

    אהבתי

  • אביבה יערי  ביום 30 בדצמבר 2011 בשעה 15:27

    מי אמר שמוכרחים לגרוב גרביים זהים (גרב- זכר, ולא נקבה, כפי שחשבנו פעם)?!

    אפשר בהחלט שעל כל רגל יהיה גרב מסוג אחר. זה הרבה יותר cool.

    אהבתי

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: