תקריב

.

השבתות כאן מתחילות לקבל את כיוונן החדש,

עכשיו כשהן ביקורי סופשבוע לפעמים של הזאתי הירושלמית הזמנית.

הן הופכות מאד מאד משפחתיות, שקטות, מאפשרות מנוחה ולימודים, כמה לימודים,

מה שמאפשר לאמא הזאת שרוצה לשמור על שקט לטובת הקשב והרכוז של כולם/ן,

להתיישב בעצמה ליד המחשב,

גם להעלות פוסט בזמן,

גם מי היה מאמין לכתוב מילים לא לרשתות, בלוג, ומיילים,

גם לעשות קצת סדר באלפי הצילומים במחשב,

דברים שהיא ( האמא הזאת ) מנסה להשלים או להתחיל או לסיים או לבצע,

בחרו פעולה אחת, עדיף את כולן.

הנה ארבע פעם בשבוע, די עמוסות השבוע,

מתחילות משמאל עליונה וממשיכות בכיוון השעון

 

1. מרק גריסים – כי לפעמים ממש ממש מתחשק לי, בטח גם לכם/ן לא רק לאכול את

האוכל של אמא סבתא דודה אלא גם להכין אותו. התחלתי היום להשרות את קליפות

הפומלות אני אוכלת ללא הפסקה, דיווח ופירוט בשבוע הבא, בינתיים, כיוון שאני מכינה

לשלוחה הירושלמית סיר סופר אקסטרא – סייז של מרק ירקות בכל מוצ"ש התגעגעתי

למרק בטעם אחר ואז בלילה הגשם העיר אותי ואופס, רציתי מרק גריסים של השלוש

האלה. קלי קלות, נשבעת, קלי קלות:

לסיר לא ענק ולזכור שגריסים בולעות/ים נוזלים אז אחרי יום תצטרכו להוסיף ציר ירקות

או מים או לאכול תבשיל ( טעים ):

תפוח אדמה, בצל, גזר אחד, גבעול סלרי אחד, שן שום, פטריות מכל

הסוגים, כמה שאתם אוהבים, לא יותר מדי, נניח כמות של סלסלת

שמפניון.

לחתוך לקוביות, רצועות, מה שבא לכם די קטן,

לטגן מעט בשמן זית או חמאה,

להוסיף כוס גריסים שטופות,

לבשל בין חמי שעה לשעה, תחליטו,

מלח, הרבה פלפל שחור, פטרוזיליה קצוצה בהגשה,

בתאבון ביידיש.

 

2. פילינג פנים – הנה הוא כאן, מושלם, באמת, לא שאין עוד נהדרים ומושלמים אבל

ממבחינתי הוא השולט ביום יום. מנקה, מבריק, מוריד, זול, לשימוש פעמיים בשבוע

ובארועים מיוחדים. אני זוכרת להשתמש בו אז גם על כפות הידים, ואם נכנסת למקלחת,

אז גם במחשוף.

 

3. שעון מעורר ( וספרים על הדרך ) – אני לא שומעת מצויין, מתמיד. יש מחקרים

ששמיעה לא משו בילדות והפרעות קשב, יש בינהן קשר. בכל מקרה, אני לא ישנה

עם הטלפון הנייד שלי בחדר שינה, עדיין מאמינה בקרינה ממנו ומעדיפה לשמור על

המוח האחד שיש לי כמו שהוא, והשעון המעורר שהולך איתי כבר עשרות שנים נחלש

( ברור שזו אני, אבל מעדיפה להפיל עליו את האשמה). חיפשתי שעונים מעוררים עם

צלצול חזק בארץ ואז כחובבת רשת ניגשתי לאמזון ומצאתי את היפיוף הזה. לא אגיד

את דעתי האמיתית על שוד לאור יום של אותן חברות שכל כך דואגות לזקנים

שמרוויחות שלוש מאות ויותר אחוזים על מכשירי עזר, רק אגיד שכשהאדום ההורס

הזה הגיע אלי לפני כשבועיים, בפעם הראשונה שהוא צלצל הייתי בטוחה שמלחמת

המפרץ שלוש פרצה, אין לתאר, אני שמה אותו מחוץ לדלת ועדיין מזנקת כמו מירי רגב

מול המילה חופש היצירה. יש לכם בני נוער? אל תהססו.

ואז בגלל שאני מצלמת את הדברים שאני מעלה (נהנית מכל רגע, אני אוהבת לצלם)

לא הצלחתי לצלם אותו בלי כלום סביבו וצרפתי את אלה שיש לי תקות גדולות לפחות

מאחד מהם.

אני אוהבת מאד מאד סיפורים קצרים ( או, נזכרתי בערב הזה של מבחינתי אין שניה לה,

יהודית קציר בצוותא ) רכשתי במבצעים שאני לא מחבבת עקרונית ונענית להם מעשית,

שלושה, האחד מסקרן כי נשים וסיפורים קצרים, השני בגלל המקום שממנו הוא מגיע

ואנחנו כמעט לא מכירים והשלישי כי לא הצלחתי לעמוד מול השם שלו. שלא יכזיבו.

 

4. מבצע השלמת חדר סטודנטית המשך – חדר, דווקא גדול ומאד ירושלמי אם מביטים

החוצה. בשבתות, אם פותחים חלון מגיעה מוסיקת ג'אז מבית הקפה למטה, אחד מנערי

בצלאל מעדיף לנגן על המילצור כנראה, והלב מתרחב. זאתי שלי עברה לירושלים והחדר

והדירה שהיא בונה לה שם מתעצב בשלבים. מיטה, ארון, שולחן כתיבה, אלה הגיעו לשם

עוד לפניה, ואחר כך התחילה מלאכת איסוף ועיצוב של כל מה שבונה טעם וחדר וחיים.

אני רואה קצת עקבות של הטעם שלי, של הבית שבו גדלה ( גם קצת מהבית השני ),

אבל הכי הרבה אני רואה בחירות אישיות ולי רק נותר להביט, לפעמים לאשר בקטנה,

ולשמוח. מתחם גולף, מה שפעם היה כיתן הוא חלק מהחיים שלי מתמיד, גדלתי ברמת

החייל, עכשיו אני בשכונה דומה ואחרת לא רחוק וחלק מהחיים זה אני אאסוף אותך ליד

גולף, אז זהו שהם עברו ( זמנית לחמש שנים הבנתי ) למתחם גדול מול קניון איילון,

ברחוב הלח"י משהו. אוקיי, נכנסנו למכונית ונסענו למלא את החדר הירושלמי במה שאינו

מיטה או ארון. הם הצליחו להפוך את החלל הגדול והחדש הזה לחלל מאד נעים לשהיה

והסתובבות וקניות ( חבל שאין פינת קפה או תה ) גם לבנות הפרעת קשב שמשתעממות

מהר. הצלחנו לאסוף כורסא, ושטיח, ושטיח כניסה, וסדיני פלאנל, יהיה קר שם בירושלים

אמרתי לה, ומגבות גדולות שאני אדע שלא קר לה, וסיר, וכוסות גדולות לתה, וסכ"ום, וגם

קולבים יפים ןכמה קקטוסים ואם תתרכזו לרגע בצילום תראו שהיא עשתה לי פפארצי

קטן בעודי מתרוצצת ומלקטת לה ( ולי ) דברים. אם היא רק הייתה נותנת לי, הייתי

מצליחה לבנות לה שם נדוניה משו משו.

.

 

וחוץ מזה, אל תרפו מהמאבק בחוק הנאמנות המסוכן הזה,

כל סטטוס, איזכור, התנגדות חוקית מצטברים למסה נחשבת,

ונסו לרדת לים בתקופה הזו,

שקיעות החורף הן שקיעות לוהטות בצבעים ואנרגיה.

ועצה שחוקה אבל עובדת, נסו לעשות משהו אחד חדש השבוע,

לא כל יום, לא צריך להגזים, פעם בשבוע,

משהו מפחיד מעט, אמיץ,

הנצחון מול עצמכם שווה הכל,

ותביטו בעננים זזים, בסערה, בעלי שלכת,

ברחוק, לא רק בקרוב,

ותשמחו בחלקכם.

ורעשי הרקע,

אלה אנשים קטנים,

כל כך מבוהלים וכל כך מתאמצים להיות,

שעזבו, תנו להם, זה כל מה שיש להם.

הכי שווה.

.

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים ביום שלישי #גילובגדיםובכלל

ומי שרוצה להציע מרק שאני לא מכירה וטעים אש, מוזמנ/ת.