10 כללים לעבור "את זה"

.

1. לדבר רק כשחייבים וגם אז, בצמצום.

2. לענות כששואלים אותך, בטח, אבל בקצרה (קשה לך, יודעים, אבל הכרחי).

3. לא לתכנן כלום.

4. אוכל קפוא במקפיא כי את זה שאת מכינה על פי המערכת, חבל עליו.

5. לא לקחת את זה באופן אישי.

6. לא להעלב בשום פנים ואופן, מכלום.

7. יש דברים שהכללים הר"מ מתבטלים, בעיקר ע"ע חוקי הבית וכבוד בסיסי (נדיר עד מאד שמופר)

8. לא להגרר לויכוחים (כלל זהב) לשתוק (מה שמנוגד כלכך לאופייך) גם כשאת צודקת (תמיד כזכור).

9. לזכור שזה הכרחי, רצוי ומצויין חיתוך הקשר הגורדי/טבורי הזה. מ צ ו י י ן.

10. לזכור מי היא באמת, מי את באמת ולחכות.

אנחנו בדשא

אלוהים, זה קשה.

ומשמח. משמח וקשה.

קרוסלת רגשות וטלטלות בלתי אפשרית ההתנתקות הזאת.

רכבת הרים מרגשת ומשמחת ומפחידה, ממש כמו זו האמיתית, ויותר,

ולא, לא שמתי לב שאני משתמשת במטאפורות מחיי הלונה פארק עד השניה הזו ממש :)

/

נתראה בקצה השני של הקשת :)

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אורית  ביום 17 בפברואר 2013 בשעה 21:08

    מצויין ונוגע ללב

    אהבתי

  • יעל  ביום 17 בפברואר 2013 בשעה 21:15

    איזה פוסט קשה. אופטימי, אבל קשה. איך לא לוקחים את זה באופן אישי? אני כבר בהתחלה של גיל ההתבגרות והיא רק בת 5. אין לי מושג איך אני אתמודד עם הטלטלה של עשר שנים מהיום.

    אהבתי

  • ada k  ביום 17 בפברואר 2013 בשעה 21:21

    במיוחד סעיף 8, ו-10, ו-2. כמה יפה ונכון. ואני אקח לתשומת לבי שוב את 5 ו-6 (שוכחת לפעמים).

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 17 בפברואר 2013 בשעה 21:42

    זה כל כך נכון, גם אני מנסה לא להגרר לויכוחים, לשתוק ולחכות, הם גדולים ועדיין לפעמים זה קשה….

    אהבתי

  • michalfrenkel  ביום 17 בפברואר 2013 בשעה 22:01

    בדיוק (((:

    אהבתי

  • א.  ביום 17 בפברואר 2013 בשעה 22:44

    הרגת אותי.

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 17 בפברואר 2013 בשעה 23:46

    מהממת, היאתיכף תחזור ובגדול

    אהבתי

  • הילה  ביום 18 בפברואר 2013 בשעה 07:07

    שלי רק בת עשר וכבר כל כך בנאדם בפני עצמה. והכל נשמע כל כך מה שזה ואני, בניגוד אלייך, לא מצליחה לשתוק. לא מספיק בכל אופן. אבל מתכוונת. ממחר. מבטיחה.

    אהבתי

  • פרי  ביום 18 בפברואר 2013 בשעה 09:03

    וכמו ששר קראוס -"הוא עוד ישוב…"הגיל עובר והם חוזרים אלינו בגדול

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 18 בפברואר 2013 בשעה 09:29

    יפה. מאוד. מזדהה עם הדברים.

    אהבתי

  • מוׂמוׂ  ביום 18 בפברואר 2013 בשעה 10:43

    :) שגם שהם עוברים את הגיל – 5, 6 ו-10 בעיקר …

    אהבתי

  • גיל  ביום 18 בפברואר 2013 בשעה 19:19

    יסורי אהבה שאין דומים להם

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 19 בפברואר 2013 בשעה 09:22

    זה לא קשור אבל הייתי חייבת להציע לך לצפות בהרצאונת הזו:
    http://www.tvland.co.il/DisplayInside.asp?catID=472&Sno=1&ID=34689
    ברין בראון, על העוצמה שבפגיעות.

    אהבתי

  • לאה  ביום 20 בפברואר 2013 בשעה 08:17

    אפשר את זה בגרסת הדפסה לשים על המקרר ולשנן? ;-)

    אהבתי

  • רוני  ביום 10 באפריל 2013 בשעה 08:58

    תודה חלי

    אהבתי

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: