השבוע ירדתי עם אבא שלי למרתף הקסמים שלו לצרכי מדַפִיוּת וחיטוטים. אין הרבה דברים שמצליחים לעקצץ אותו, את אבא שלי, אבל יש דבר שהוא ממש לא סובל. שאני מחטטת. שונא, ממש שנוא שאני מחטטת. חומדת לעצמי קופסאות ישנות, ברגים חלודים, צינורות מוזרים ומה לא, והוא, שטוב ליבו ונדיבותו ואהבתו אלי אינם עומדים כלל לשאלה הופך כילי זקן וחשדן: [...]
ארכיון תג: בית
זה קורה לעיתים נדירות
היום קרה דבר שלא קורה הרבה. שקורה לעיתים נדירות. נסעתי לארוחת יום שישי – הילדה שלי לא הייתה איתי - מהימי שישי האלה – אבל כבר לא היינו שם שני ימי שישי אז החלטתי שכן. כמה רמזורים ביני לבינם? שבעה שמונה? חשבתי ללכת ברגל, חצי שעה, ארבעים דקות, לשמוע מוסיקה ולנקות יסורי מצפון אבל בסוף נהגתי כמובן וכשהגעתי, [...]
מה עושה בחורה כועסת?
. . התעצבנתי ממש. ה ו א כמובן לא יודע, אין לו מושג. ובצדק. אין לו שום אפשרות בעולם לדעת, שלא נדבר על להבין. שום אפשרות. אבל אני פשוט עליתי באש עם טיעוני הלא הגיונים, ילדותיים ובעיקר לא מציאותיים. עכשיו כמה אפשרויות עומדות בפני בחורה בוערת, עולה באש ממש, בצדק או שלא? 1. לעלות על נעלי התעמלות ולקרוע [...]
שמונה דקות, ובכל זאת, געגוע תל אביבי
. . כשהאור הצהוב התחלף והאוויר אִבֵּד מעט, מעט, מחומו יצאתי להשקות את הדשא. הוא מצהיב בסופו של קיץ לוהט במיוחד וגם הצמחיה, התבלינים ועץ הלימון הצעיר ששתלנו באביב לא עומדים בתפארתם. אני ניגשת לקצה הגינה, מושכת את הצינור הארוך ופותחת את הברז. הכלבה נמלטת על נפשה והחתולה מהססת, לזוז או להחמיץ לי פנים, שלא אעיז לחשוב על [...]
זה נגמר בעץ מנגו
. . בבית ברמת החייל יש שער שאבא שלי צבע בירוק, רנו לבנה וישנה, שביל מרוצף, דשא, פרחים ועציצים מטופלים בקפידה, כלבה שחורה ועץ מנגו ענק, בא בימים וחולה. אי אפשר לא לראות שהוא חולה. כמוש. אבדה תפארתו. אבא שלי עקשן כמו פרד – ואני מקווה שאשתו מזה שישים שנה, אבל מי סופר, מראה לו את המילים כאן. יש [...]
10 + 10 דברים שאני אוהבת בבית שלי
. . זה פוסט ישן. רשימה רשומה שפרסמתי, באמת, ב22 דצמ 2006 – נתקלתי בה היום ולכבוד הפרוייקט הכל כך נחמד של אח'י דקר – ובגלל שאני ממש מחבבת פרוייקטים ורשימות ילדותיות כאלה, אני מפרסמת אותה שוב – את 10 הדברים שמכריחים אותך להבין שאת ממש מבוגרת כבר כתבתי. עברה למעלה מחצי שנה, לא הרבה פעמים ניתנת אפשרות [...]
אתמול, לרגע, בעשר בלילה
. . החלונות כבר פתוחים גם בערב. צונן, אבל ממש במידה. בחלונות עץ המנגו הגדול במיוחד של השכנים והגפן השופעת שלי. בYes יש מוסיקת ג'אז מצויינת למי שאין כח לבחור ולהחליף מוסיקה. הסלון הכמעט ריק שלי – זרקתי, העברתי, נראה כמה זמן אני אצליח לא לעשות עם זה כלום, למרות שצריך, מנוקד בשאריות אחר צהרים של ארבע טרום נערות [...]
שאלה וצילומים בדרך הבייתה
. . חורף 2006 – אמא – מה? – איך זה שהשמים כהים וקצת מפחידים ואני במצב רוח כל כך טוב? – כי אנחנו בדרך הבייתה. – תמיד כשחוזרים הבייתה שמחים? – אני כן. את? – כן. גם אני. – יופי. רוצה לחפש צורות בעננים? – אוף אמא…… http://www.notes.co.il/chelli/26636.asp – ה ד ב ר י ם ש [...]
