אל תשכחי לחזור

 

 

לכי לדרכך. לכי לשנה חדשה בכיתה שלך, לחלל המקבל את פניך בכל בוקר בנועם וכוונות טובות. לכי למורה החדש שלך המתייחס למקצועו ברצינות מעוררת תמיהה וכמיהה, לחברותיך הצומחות איתך אל ימי נערות חדשה ומתרגשת. אל אלה, ההם המתגודדים סביב עצמם וסביבכן בפרצי אנרגיה מעוררי געגועים אף הם. לכי לך לזמנך. ללמודיך, תהיותך, חייך. לכי אל רגעי הפלא והתובנה, לכי גם אל החולשות. אל מחשבות נעורים ראשונות. חיים ומהות מחפשים דרך ותשובות בתום לב ונעורים וחדות מחשבה. לכי להאבק במה שקשה, לכי ללמוד לא להקל ראש ולהפחית מערך מה שקל, לכי להרחיב נפשך ורוחך. שמעי דברים חדשים, הסתקרני, בדקי. למדי לוותר לשעמום, להכנע לפעמים, ובפעמים אחרות התעקשי עד שבאמת אי אפשר יהיה יותר. לכי, מתעקשת תמיד על זכותך להשאר את. אדם ספציפי, לא רק חלק מקבוצה, בלי קשר כמה הדוקה וחשובה היא הקבוצה. אל תכנעי להדף ההמון והחברה, החליטי לעצמך, מכח עצמך. לכי להעמיק את תשוקותיך. את חייך, את עצמך. לכי בשמחה ועניין. כמה שמחה יכולה להיות בנפש אחת תגידי. וכמה ההיפך. לכי לדרכך אבל אל תשכחי לחזור, טוב? כל יום, אחרי השעות והדרך שתעשי, עייפה או שלא, שמחה, עצובה, מובסת זמנית או מנצחת בגדול, איך שלא תהיי, מה שלא תהיי, חזרי לכאן טוב? אל המקום הזה שכל כך שמח שאת ובאמת באמת מתעניין בך ובשלומך.
 
 
 
 
 
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רזי בן-עזר  On 2 בספטמבר 2009 at 06:59

    מזדהה. כתבת כל כך נוגע ללב

    אהבתי

  • אמא גם  On 2 בספטמבר 2009 at 07:08

    .

    אהבתי

  • עידית פארן  On 2 בספטמבר 2009 at 08:13

    היא לא כל הזמן פה?…

    אהבתי

  • גילי  On 2 בספטמבר 2009 at 08:25

    אני רואה אותם נעלמים ממני כל בוקר עם הילקוט על הגב כמו בתמונה אל החיים שבהם אין לי חלק ומתפללת שיחזרו בריאים ושמחים. תודה שכתבת גם בשבילי :-)

    אהבתי

  • אביבה  On 2 בספטמבר 2009 at 09:12

    שימי לב איך ככל שהיא גדלה, גם את גדלה בתור אמא – עכשיו את אמא לנערה.

    אהבתי

  • אמא  On 2 בספטמבר 2009 at 13:26

    רחלי את זה אני אומרת שנים הכל יום ששי
    ואני מרשה לך למחוק

    אהבתי

  • אלה  On 2 בספטמבר 2009 at 13:29

    את אמא אלוהית,איה בורכת

    אהבתי

  • אורח מבית  On 2 בספטמבר 2009 at 14:30

    לכתוב מה שכל הורה מרגיש ולא כולם מצליחים לבטא זה כיף. תודה.

    אהבתי

  • נגה  On 2 בספטמבר 2009 at 21:46

    יפהפה.

    יש לה שפע לחזור אליו

    אהבתי

  • שרון רז  On 3 בספטמבר 2009 at 08:23

    מאוד יפה, עדין ונוגע וקולע

    אהבתי

  • חתולה בסנדלים  On 7 בספטמבר 2009 at 21:15

    והיא, בעיקר היא, זכתה בך ובכך שיש לה מקום חם ובטוח לחזור אליו. זה המון. זה הכול, בעצם.
    כתבת מקסים.

    והאתר הזה נורא.
    זו הפעם השלישית שאני מנסה להעלות תגובה.
    מחזיקה אצבעות שהפעם יצליח.

    אהבתי

  • אמא אחת  On 2 בספטמבר 2010 at 06:53

    רחלי מה שכל אמא מתפללת כל יום.
    את בדבריך ובהבנתך, הלבשת את תחושותינו במילים.
    תודה לך!
    לזה כל אמא מתפללת כל יום בחייה

    אהבתי

  • tsoof  On 2 בספטמבר 2010 at 11:08

    מקסים

    אהבתי

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: