בנידודים

.

.

בני דודים זו קרבה משפחתית אופטימלית.

מצד אחד קרבת דם ממשית ומרוכזת, מצד שני לא על בסיס יומיומי, בלי אהבה/עצבים/חשבונות עבר/

מיקומי במשפחה, שלא מעט פעמים מהווה סוג של סיר לחץ לא פשוט מול אחים אחיות.

הם בדרך כלל בני אותו גיל, פחות או יותר.

מקובצים בשכבות גיל. הגדולים, אלה שחוגגים הכל ראשונים. בר מצווה, צבא, חתונה.

אלה שמביאים לסבאסבתא נכד ראשון ובכלל, אלוהי הבכורות והראשונות מבודדיפ בענייני "הגדולים".

האמצעים, שזה אנחנו, שכבת ביניים רבת משתתפים –

משחקי כדור, מונופול, שינה בחופשים אצלינו או אצלם – לפעמים נשאר מהחופש זכרון חזק במיוחד

פטפוטים, קינטורים ושותפות גילאית מול הגדולים וגם מול הקטנים, אלה שנשארים הקטנים לתמיד,

לא יעזור להם כלום.

ואין כמעט חשבונות וחשבונאות , כמעט.

מי גנב את האפיקומן הכי הרבה פעמים כשהיינו ילדים, או ויכוח על איזה זכרון או מה סבתא אמרה או

באיזה צבע היו הכסאות בפינת האוכל של סבא, זה בתנאי שהפוליטיקה מחוץ לטריטוריה.

בדרך כלל פוגשים אותם בארוחות משפחתיות. אצלם, אצלינו, אצל הסבים כמעט תמיד לשישי, שבת,

וגם כמובן בליל סדר, חגים, ימי הולדת מצומצמים – אנחנו והאחים והאחיות של ההורים פלוס הילדים,

חתונות, בר מצוות, בריתות ושאר שמחות, עד שאחרכך מצטרפים שבעת ימי אבל ואזכרות.

.

ובת דודה גדולה.

בת דודה גדולה היא מעמד נפרד.

כשאת ילדה, בת דוד גדולה היא בדרך כלל דמות על-סף-האלוהות.

אמא, אחות גדולה, חברה, אפילו הגננת או המורה שלך, אף אחת מהן לא מצליחה להרטיט – כן,

להרטיט – את לבך, את האוויר בחדר, את ההתרגשות שנוכחותה מאצילה על כל ארוחת ערב,

חגיגת יומולדת או סתם מפגש משפחתי. כשהיא משחקת איתך, את מאושרת, כשהיא נותנת לך

שמלה שכבר קטנה עליה, או מצמה את שערך לשתיים מדוייקות, את נשבעת שלעולם לא תפרעי

את שערך וכשאומרים לכן שאתן דומות או שואלים אם היא אחותך הגדולה, אז בכלל….

.

לי הייתה כזו.

היא הייתה / עדיין גדולה ממני בשש שנים והייתה מופלאה מכל בחינה אפשרית.

ג ד ו ל ה בשש שנים. יפה להתעלף. אמריקאית. לבושה בורודים מהודרים ומהוקצעים.

מדברת אנגלית עם אמה ואחיה, עברית במבטא קל איתי, מתולתלת כחולת עינים.

גרה רחוק. מגיעה לעיתים נדירות, וחגיגיות ממש. מסתורית בעיני. מלכותית. נסיכה ממשית.

היא ניראתה כמו היילי מילס, גם אני.

כשאמרו לי שאנחנו נראות אחיות, הלב שלי היה נעצר מעונג.

אחר כך כולם גדלים ומתפכחים מתחושת האלוהיות וההערצה עד….

עד שלבת שלך יש בת דודה גדולה ואת מחייכת ולבך חם מול אהבה נקיה כזו,

ואת אוהבת את בת אחותך בגלל עצמה כמובן וגם בגלל שהיא בת דודה גדולה מוצלחת כל כך.

.

.

פוסט מוקדש לנטע, בת הדודה הגדולה של הבת שלי ולרוני הרפז גולדנברג הבן דוד הכי גדול שלי שמת הרבה יותר מדי מוקדם יוני2017


.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נגה  On 17 באוקטובר 2010 at 10:51

    המממ הממממ חשבתי שאני הכי גדולה!!!

    אהבתי

  • chellig  On 17 באוקטובר 2010 at 10:53

    לא כתבתי הכי גדולה שלה נ. אהובה כתבתי הגדולה שלה :)

    את כבר גדולה בלתי מושגת, את במגרש של הגדולים :)

    אהבתי

  • שרון רז  On 17 באוקטובר 2010 at 11:01

    אינני יודע איך את מצליחה לדייק כל כך במילים ולתאר ממך פנימה והחוצה את מה שנוגע לכל כך הרבה אנשים. חוץ מזה, הצילום נהדר, לבוש פשוט, ריצפה, קיר נקי, תריס ישן, הכל כזה פשוט, צנוע, נקי, כנראה מרפסת מקורה של פעם, נפלא.

    אהבתי

  • מיכאל זילברמן  On 17 באוקטובר 2010 at 11:46

    קורא את זה וקצת מקנא, משום שאני הייתי בן הדוד הגדול, ועם בני הדוד הגדולים באמת לא ממש התראינו.
    מאד אוהב את האווירה המשתקפת מכל תמונות המשפחה שלכם.
    התחלתם כבר עם פרוייקט הסריקה?

    אהבתי

  • הפעם בעילום שם  On 17 באוקטובר 2010 at 12:02

    כמו תמיד, את כותבת כלכך מדוייק ונוגע.

    לי דווקא היתה בת-דודה גדולה, יפה שגרה במקום רחוק ואקזוטי.
    היא תמיד היתה לא מושגת ומזלזלת בקיבוצניקיות שלי.
    עד היום, בארועים משפחתיים, אנחנו מנקרות נשיקות במרחק רב זו בלחייה של זו.

    אהבתי

  • מוׁמוׁ  On 17 באוקטובר 2010 at 13:59

    לא בטוחה שהיא ראתה….

    בביקור הבא בבית – חייבת להראות לה, אפילו אם זה רק בעוד שבועיים…

    אהבתי

  • הלה, סידני, אוסטרליה  On 18 באוקטובר 2010 at 01:23

    וואללה, טוב שהזכרת לי, אני צריכה לכתוב אימייל דחוף לבן דודי הנערץ-עד-מאוד (6.5 שנים לטובתו – ואני לא המעריצה היחידה שלו)
    (וזה שלבנות שלי אין בני דודים – נו, מבחינתי זו ילדות עשוקה, בחיי)

    אהבתי

  • דורשנית  On 19 באוקטובר 2010 at 08:04

    הזכרת לי. שאני לא שומרת על קשרים.
    ובטח לא עם בני דודים.
    תודה חלי על כתיבתך. את משמחת אותי
    בכל פעם שיש לי הודעה במייל שיש לך
    פוסט חדש.

    אהבתי

  • galithatan  On 21 באוקטובר 2010 at 23:19

    בנות במשפחה זו ברכה למשפחה!

    אהבתי

  • מ.  On 25 באוקטובר 2010 at 18:27

    וואו, הזכרת לי כמה הערצתי את הדוד שלי, שגדול ממניב-14 שנה. כמה קינאתי לחברה הראשונה שלו …

    אהבתי

  • אלקה  On 25 באפריל 2011 at 08:02

    זכרו כי פעם תצטערו על שלא שמרתם על קשר משפחתי.
    בסופו של דבר זה מה שיש לכם -באמת-
    עמוק בלב-רק -הם שלכם. אין כמו קשר דם.

    אהבתי

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: