בשבע ועשרה כשהתעוררתי

בשבע ועשרה כשהתעוררתי הכיור היה ריק, השיש נקי והריצפה חסרת פירורים.

עכשיו  שמונה וחצי, חזרתי מהסעת בוקר לבית הספר –

מה כבר יכול  לקרות בשעה וחצי.

וככה השיש נראה עכשיו. והכיור.

והרצפה? עליה כבר סיפרתי.

אז עכשיו אני מצלמת.

בוקר טוב.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • לינוי  On 4 במרץ 2010 at 09:11

    או שעשית "שיש" מעץ גושני? אם כן – איך זה, באמת? (שואלת לרגל בנייה…)

    אהבתי

  • עידית פארן  On 4 במרץ 2010 at 09:15

    את גורמת לי
    להרגיש

    נורא
    נסיכה….
    וכבר מזמן לא אמרתי את זה

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 4 במרץ 2010 at 12:31

    כמה מוכר. ההבדל שאת משתמשת ביום יומי שלך ואני מתייאשת "=)

    אהבתי

  • צמח בר  On 4 במרץ 2010 at 14:45

    אני לא מספיק מאופסת בשעות כאלו בבוקר על מנת לעשות כזה יופי, אבל תנו עוד חצי שעה- שעה, אני אוספת את שאר חלקיי שהתפזרו במהלך הלילה, אבל אני לא יכולה להבטיח מאומה.

    אהבתי

  • נבט חיטה  On 5 במרץ 2010 at 08:11

    מעורר השראה :)

    אהבתי

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: