לולו לא רואה

.

.

לולו לא רואה.

אני חושדת כבר יומיים שלושה ועכשיו אני יודעת.

בעין אחת היא היא לא רואה כבר כמעט שנתיים מאיזו תאונת קפיצה שעשתה,

זה לקח זמן להתרגל, כי אסטטית העין העיוורת לבנה ומכוערת,

אבל התרגלנו.

ואתמול השניה. אני חושבת שמאתמול.

.

פתאום ראיתי שהיא מביטה במשהו על הרצפה באופן מוזר…והיום כבר נפנפתי מולה פילים

והיא לא הגיבה. מיד צלצלתי לעינת גם בת דודה וגם וווטרינרית מופלאה וקשובה ורגועה והיא לא ענתה,

אז מיד צלצלתי למיכל ואיתי – שכנים. גם נחמדים וגם וטרינרים מה צריך יותר מזה בבית עם חיות…..

בואי. איתי פנוי. אז באתי, בטח באתי.

איתי אמר שהוא כמעט בטוח שזו לא העין, אלא משהו ניאורולוגי –

בשתיים נהיה אצל הוטרינרית עינים המומחית בנווה מונוסון.

ובינתיים, השאלות. השאלה.

הסיוט הגדול שלי, הפחד הקמאי, השחור, המסוייט שלי הוא להיות עיוורת.

הכל קחו ממני ומגופי רק לא את הראיה. ככה אני מרגישה מאז ומעולם.

יש לי מכתב בבית המבקש ממי שאוהב אותי שאם אתעוור אז אנא…

ואני מתכוונת, עדיין, ברצינות וכוונה לכל מילה שם. ככה אני מרגישה.

ועכשיו לולו.

ונניח, נניח שהיא באמת עיוורת. חד וחלק לא רואה, בלי אפשרות לניתוח וראיה, אפילו חלקית,

נניח שהיא עיוורת ממש, מה אז? אז מה אני עושה?

אני חתומה ב"לילך" כמובן, ולגמרי בעד המתת חסד.

תומכת בזכותו של אדם למות בכבוד.

ומקווה שבסוף ימי יהיו לי ימים טובים וכבוד עצמי,

ואם ימנע ממני, שיהיו סביבי אנשים אוהבים ואמיצים שיקשיבו לי בכבוד ואהבה.

ועכשיו לולו.

איתי הוטרינר אומר שמבחינתו, לכלבים יש חיים טובים גם כשהם עיוורים:

אוכל, שתיה, אהבה, זה מה שהם צריכים הוא אמר לי הבוקר.

בית שהיא מכירה, אוכל, ריחות ואהבה.

ומה עם אחות/חתולה ומשחקי מחבואים, מה עם חגבים ודשא ברוח?

מה עם ריצה חופשית בדשא עם שער מתנפנף ונחיריים מתרחבים?

מה אם ל ר א ו ת?

אין איש שישכנע אותי שלי יכולים להיות חיים טובים בלי לראות.

אני לא ניתנת לשכנוע בנושא הזה כשזה נוגע אלי.

אבל לולו היא לא אני.  לולו היא כלבונת. לא אדם שאפשר לשאול ולברר את רצונו.

והשאלה שאני שואלת את עצמי קשורה ללולו הכלבה האהובה, המעצבנת – אין נביחה צורמת

יותר מזו שלה – ניג'סית מקסימה ומנחמת ולא אלי. זה לא עלי, זה עליה.

מה טוב לה?

איך אני יכולה לדעת מה לולו רוצה?

איך אני יכולה להחליט עבורה על חייה עכשיו?

לא כואב לה.

היא מבולבלת, חוששת, דרוכה מאד הבלונדה הזקנה שלי.

יקח לה כמה ימים והיא בטח תסתגל …איך יודעים מה זה להסתגל?

אז היא לא תתקל ברהיטים, אז מה?

עדיין כל רחש, רעש, צלצול יקפיץ אותה, דרוכה להגן ו…עיוורת.

זה לא עלי. עלינו. מה פתאום, זה על לולו שלי. שלנו.

מי אני להחליט על חייה?

מי אם לא אני?

חזרנו ממומחית העינים. בינתיים היא עיוורת לגמרי.

בעוד שבוע נדע אם אפשר להחזיר לה ראיה, אפילו חלקית, בעין הבריאה.

חדשות יותר טובות מלא חדשות בכלל.

בינתיים השאלה היפוטטית, מוסרית, תיאורטית

אבל לרגע לא פחות ממפחידה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • וטרינרית  On 6 באפריל 2010 at 17:03

    הכרתי כלבים לא מעטים שהתעוורו וחיו שנים רבות ומאושרות

    בבקשה אל תהרגי אותה

    אהבתי

  • תומר  On 6 באפריל 2010 at 17:33

    ולו רק מפני שחוש הראיה הרבה הרבה פחות דומיננטי אצל כלבים מאשר אצלנו. זה בכלל לא אותו משחק. אם תקחי לה את האף, זה יותיר אותה באמת משותקת, אבל בלי עיניים היא יכולה להסתדר, בטח בבית שהיא מכירה ועם אנשים שדואגים לה. יש לה עולם שלם וקסום של ריחות להתענג עליו, אל דאגה…

    אהבתי

  • דודי  On 6 באפריל 2010 at 17:54

    הפחד שלנו לאבד דווקא את הראייה הוא משום שהיא החוש העיקרי שלנו, אצל כלבים לא כך הדבר וההשלכה הנכונה (אלינו האנשים) של מה שהיא כנראה מרגישה, זה שהיא נעשתה חירשת, לא עיוורת.
    קצת על חוש הריח בכלבים: http://ezinearticles.com/?How-Good-is-a-Dogs-Sense-of-Smell?&id=2841835

    שבוע טוב שיהיה:)

    אהבתי

  • רוני  On 6 באפריל 2010 at 19:16

    לא מבינה כלום בכלבים, אבל איזו אהבה ואיזה צער עולים פה. והיא חמודה הלולו, למרות שחטפתי ממנה ביס. עצוב. הלוואי שתצליחי להציל לה את הראייה.

    אהבתי

  • לינוי  On 6 באפריל 2010 at 20:08

    כדאי להיזהר מהאנשת כלבים, למרות שנדמה לנו רפלקסיבית שהיא הדבר המוסרי לעשות. זה נכון הן לגבי עולמם הרגשי והן הפיזי. היא לא תופסת את המציאות כמוך, חושיה שונים בעוצמתם משלך, רגשותיה מופשטים משלך והיכולת הקוגניטיבית שלה פחותה בהרבה, כך שהיא אינה קושרת בין השינוי במצבה לבין העתיד כפי שאת. היא לא מסוגלת לכך. זה הדבר הנפלא בכלבים. הם אמנם נרתעים משינוי, אך מסתגלים אליו מצויין (בהנחה שהשינוי אינו כרוך בהתעללות או בפרידה טראומטית). ואם תרצי יותר פרטים – אוכל להפנות אותך לחמי, משה, שהוא מומחה בנושא אילוף והתנהגות כלבים.

    אהבתי

  • שי  On 6 באפריל 2010 at 21:00

    צ'לי,
    עיוורון לכלב זה לא עיוורון לאדם, ומעבר לזה – עיוורון לאדם זה לא בהכרח מה שאת מדמיינת שזה. החלק הכי קשה בפוסט שלך זה התיאור שלך שאת מעדפה למות מאשר להתעוור.
    הכלבה תהייה בסדר, אני בטוח שהיא תהיה בסדר כמו עוד המון כלבים עיוורים והמון אנשים עיוורים שממש, אבל ממש לא רוצים למות.
    אני גם בטוח שאת לא תרדימי את לולו, פשוט בגלל שאת לא מסוגלת לעשות את זה רגשית. את הרי לא תוכלי לצאת מהבית עם לולו ולשאת את המחשבה שתחזרי בלעדיה. זה עדיין לא זמנה ואני בטוח שאת יודעת את זה. אם וכאשר יגיע זמנה של לולו (והוא יגיע, כמו שהזמן שלי ושלך יגיע) את לא תשאלי אף אחד ותעשי את מה שאת חייבת לעשות. כשזה יהיה אמיתי לא תהיה לך התלבטות. את דתעי.
    אבל עד אז, תתמודדי עם הפחדים שלך ותניחי ללולו לחיות במנוחה.

    שי

    אהבתי

  • שואלת  On 6 באפריל 2010 at 21:36

    אילו היה שמץ רציונליות בפחד שלך הית מבינה
    שאדם גם אם התעוור עדיין יכול לחשוב להביע רצונותיו וגם לפעול
    את לא צריכה מכתב בשביל להחליט למות אם חלילה תתעוורי
    החוסר המוחלט של רציונליות ביחסך לנושא פוסל אותך מלשבת בדין על חייה של הכלבה

    אהבתי

  • ח ל י  On 7 באפריל 2010 at 10:00

    פחדים אגב, הם אכן לא רציונליים..
    וחייכתי לחוסר ההגיון שבמכתב הזה….

    ובקשר לכלבה שלי,
    אין סיבה לדאוג לה. יש מי שדואג ואוהב ומטפל בה כל חייה. הפוסט הזה הוא פוסט תהיה מוסרית והלואי וכל חיי ישארו בי שאלות ותהיות, על כל הקושי שבהן.

    אהבתי

  • שואלת  On 7 באפריל 2010 at 13:26

    פחדים יכולים להיות גם רציונליים
    כפי שכבר אמרו לפני
    העולם מפחיד אז פוחדים
    לפעמים חוסר הרציונליות הוא דווקא בחוסר הפחד
    או כפי שאמרו אותם אלה שלפני
    העולם מפחיד אז צוחקים
    ורק שלא יקחו לנו את השאלות והתהיות כי
    בלעדיהן באמת נעמוד ככלי ריק

    בריאות ואושר
    מיכל השואלת

    אהבתי

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: