Category Archives: עד כאן

חמישים

.

היום, חמישים שנות כיבוש.

אני הדור שהוריו הקימו את המדינה ולחמו את מלחמותיה, בעיקר את המלחמה ההיא.

אנחנו הדור שהתהלך זקוף קומה מכמה אנחנו גיבורים ( והיינו גיבורים אין ספק

ובלי ציניות ), שנסע לטיולים עם ההורים והצטלם מול נופים זרים, קנה מזכרות ותמרים

.

( כמה זול אמא אמרה )

אנחנו הדור שידע שהוא הישראלי היפה, המוסרי, החזק, יפה הבלורית והטוהר.

חמישים שנות כיבוש.

גדלנו, התבגרנו, עברנו מלחמות ( כן, גם אנחנו, הבנות ), שלמנו מחיר, איבדנו חברים,

קראנו, ראינו, התפכחנו והבנו כמה זה נורא לשלוט על עם אחר,

איזה פרדוקס שאנחנו, דווקא אנחנו מתכחשים לעניין השייכות והזהות של האחר

ובנרטיב אכזרי ומתוחכם במיוחד רבין נרצח על מזבח הכיבוש או השלום, תלוי מי המספר,

בהפגנה ההיא שרבים מאיתנו היו שם והבינו שהרע רק מתחיל להראות את עומקו.

חמישים שנות כיבוש והעתיד מפחיד

אם

לא יגיע

סוף

לדבר הארור הזה,

למה שהורס אותנו מפנים ומחוץ.

.

תראו לעצמכם, שלום,

חיים פשוטים, שקטים, רק שלנו, לא של אחרים.

.

 

הבוקר שאחרי

.

זה סיפור אמיתי: הבוקר, הבוקר שאחרי הלילה של שרונה,

כשהחזרתי את זאתי הבייתה סופסופ, אתמול לא הרשו להן לעזוב את היחידה אחרי

שסופסופ הצליחו לחזור אליה, החנתי את האוטו ליד הבית והתכוננתי לצאת.

חשבתי מה אכין לה לארוחת בוקר, חשבתי שהלוואי שתצליח להרדם ולתת לנפשה לנוח..

על המדרכה מתקרבת לכיווננו צעדה אשה.

היא הייתה מרשימה באופן מיוחד. גבוהה מהרגיל, זקופה מהרגיל, פנים חזקות ובעלות

הבעה חדה וחזקה. היא בדיוק הדליקה לעצמה סיגריה וסידרה את החג'אב האפור כהה

שכיסה את ראשה וצוארה ולא הביטה בי, בנו. לא הצלחתי לראות את עיניה ממש.

העינים שלי סורקות את העולם תמיד,

לא בגלל הפחד אלא בגלל הסקרנות, הפרעת הקשב, הרצון למפות, לתייג, להמציא

סיפורים, לדעת מה קורה. אז העינים שלי סרקו, הגב הזדקף מעט, הנפש נכנסה לכוננות,

בכל זאת החזרתי הבייתה חיילת שעברה שעות מטורפות רק לפני כמה שעות בפאתי רחוב

קפלן וגם השעות שאני עברתי בבית לא היו מרמלדה נגיד ככה. הבטתי בה, המחשבות

רצו במוח בטירוף: אשה יפה, נשק, פיגוע, חג'אב, פנים קשות, מחבלת, אוניברסיטה,

שכונה שקטה,קיצור דרך, תיק, מה לעשות, איך להגיב,

ובאותה שניה קרה משהו,

התודעה שלי הייתה בזמן אמת, הבינה מה עובר אלי כאן ועכשיו,

הבנתי בזמן אמת איך הדעות הקדומות שלי, הפחד המוצדק כמובן אבל שאין להתבלבל

בינו לבין זהירות או מודעות, זה שאסור לו לנהל את חייך בשום מקרה, הוא מטעה וקיצוני,

שנים רבות כל כך של שנאה ודמוניזציה של האחר, בעיקר כזה שנראה שונה ממך,

כל אלה משתלטים עלי ושוטפים אותי בחשדנות ופחד ובהלה, שאינם תואמים אותי,

לא את אמונותי, דעותי, הדרך בה אני מנסה לחיות,

גם לא בבוקר שאחרי פיגוע, אחרי לילה מפחיד במיוחד,

בבוקר קייצי בפרוור תל אביבי עשיר ומוגן,

ואז, בהרף עין שבו הבת שלי שאין סיכוי שהייתי מעבירה אותה אפילו רגע קטן של פחד,

במיוחד בבוקר הזה, פתחה את דלת המכונית, רכנה לקחת את התיקים שלה הזדקפה

והסתכלה בי ובאישה שהלכה על המדרכה, הרגשתי בלי לראות גם את הדריכות שלה

וזה לקח שניה. החלטה, לא כל כך מודעת אני חושבת בדיעבד,

שניה של החלטה הורית (לא רק, אבל הרבה) שאחריה חייכתי אליה,

לאשה שעברה ליד הבית שלנו ואמרתי בוקר טוב.

בוקר טוב היא ענתה בקול שקט (ממה שציפיתי יחסית למרשימותה) ורך

וחייכה אלי בחזרה.

אני לא יודעת מה עבר במוחה,

אבל אני מקווה ששלושתינו שמחנו מעט עם ההחלטה שעשינו,

דווקא בבוקר הזה.

לבלוג

 

 

.

אין פואנטה, רק עצב, סיפוק שהשדים מובסים ותקווה .

לא מעט גברים שאני מכירה

 

לא מעט גברים שאני מכירה, שחקנים, אנשי תקשורת, במאים,

יוצאים בימים האחרונים,

בדרך זו או אחרת, מתוחכמת יותר או פחות,

מטומטמת יותר, או פחות,

לנסות להגן באיזה אופן על משה איבגי,

– מלטעמי, הם מזיקים יותר ממועילים –

או לפחות לנסות להגחיך ולהקטין את הנשים ו/או התלונות ( הלא רשמיות )

שנאמרו ונאמרות נגדו.

זה מעצבן אותי ברמות גבוהות עד גבוהות ממש, עד הזהרת צונאמי עצבים,

סתמו!

מה יש לכם?

כמעט עשר נשים מספרות על מה שהן חוו כהטרדה מינית,

מה נראה לכם? זה כיף לדווח על זה? זה נעשה לשם פאן?

יש התאגדות של ארגון מחתרת נגד איבגי?

ברצינות?

או שנדמה לכם שטפיחה-על-התחת-מה-את-עושה-עניין

היא מכסימום אל-תלכלך-אחי, אפשר לחשוב מה כבר קרה שם,

אפשר לחשוב אונס,

מ-כ-ס-י-מ-ו-ם הציע לה להזדיין.

.
הזמן יגלה את האמת.

אני לא מגנה אותו ולא מתקיפה אותן, אני מחכה.

נטית ליבי נוטה לצד הנשים המדווחות, תמיד.

אין בי ספק שאין (כמעט) אשה בעולם שתמציא הטרדה מינית, התקפה מינית,

ותטרח לספר, להתלונן.

זה מסלול לא פשוט, מלא מכשולים ובקפייר.

ועשר נשים? כל אחת ממקום וזמן אחר? ברצינות?

הזמן יגיד, יתכן שלא יצא כלום ממהומת האלוהים הזו,

יתכן שהעניין יתאייד כלא היה.

יתכן שיקרה ההפך, שתוגש תלונה, תלונות, תהיה חקירה, משפט, פסק דין, גזר דין.

היו כבר כאלה, והיו גם כאלה.

בינתיים,

גברים שכאלה אתם, חבר'ה,

ממוסקונה ואנסקי, עד אלברט אילוז ועוד,

שמנסים להקטין ולהתנהג בפטרונות גברית אולדסקול שכבר אין לה מקום בעולם של

הבנות שלנו, וכמה טוב שכך,

זה לא הומור, באמת,

סתמו! פשוט סתמו וחכו לראות מה קורה.

גם אני סותמת ומחכה.

.

אני מחכה לראות מה יקרה ואיך יתפתח,

אני סומכת על יושרת המשטרה ורשויות החוק לברר את העניין עד הסוף,

אני סומכת על מי שצריך להגן על המתלוננות לתת בהן אומץ ולהגן עליה,

אני מלאה אמפטיה למשפחתו של איבגי על מהומת האלוהים האופפת אותן,

ומקווה שכבר יגיע הזמן שיהיה ברור גם לכל גבר מוסקונאי שהביטוי "שווה הטרדה"

הוא לכשעצמו שווה תביעה.

ולנשים המתלוננות ולאיבגי אני מאחלת שהצדק יצא לאור באופן ברור, פשוט

ובעיקר בלי שנים של הליכים ודיונים, ועד אז, החברים של משה או סתם גברים

משו משו, פשוט סתמו.

זמנים חדשים

זמנים חדשים

יום האם היום,

כל מה שלא תרצו שיעשו לבנות שלכם,

כל איך שלא תסכימו גם אם ימות העולם שידברו לאמהות שלכם,

כל איך שלא תקבלו שיעירו, יגעו, ירמזו לבנות הזוג שלכם,

ככה תתנהגו לכל הנשים בעולם.

ובא שלום בין המינים

.

 

תרשום אותי מותק

.

.

"נתמודד עם הידיעה שבתוכנו חיים ופועלים אנשים שעברו היפוך תודעתי ועכשיו עושים הכל כדי

שנפסיד בקרב מול האיסלאם. נכבוש את הזעם, נקבל צרבת, נירק דם, ונזכור את כולם" –

כותב מי שאין טובה ממני להעיד שזה נכון, שיש אנשים העוברים "היפוך תודעתי" ומצפוני.

# תרשום אותישני שמאלנים בהריון

שני שמאלנים

.

מכתב התפטרות מהועד המנהל של שח"מ

.

חברי ועד מנהל יקרים,

 

הנני מגישה את התפטרותי מהועד המנהל של שח"מ.

זו התפטרות מחאה המצטרפת להתפטרותם של עוד ארבעה חברי ועד מנהל.

 

התפטרות מחאה של ארבעה מתוך שנים עשר חברי ועד שאחד מהם הוא היו"ר,

עשרה ימים לפני תום הקדנציה  אומרת הרבה, גם על התנהלות הועד והיו"ר, המוזכר בצורה

ברורה במכתבים האחרים וגם על הצורך הברור של כולם, חברי הועד הנוכחים, היו"ר, וחברי

שח"מ כולם להבין  שזהו תמרור הזהרה ברור ותקיף.

 

משהו בהתנהלות הועד המנהל והעומד בראשו אינו נכון.

 

בלב כבד אני מגישה את התפטרותי, אני חושבת ששח"מ צריך וחייב להיות קול תקיף ושפוי

במסגרת הדה ליגטימציה לתרבות בישראל שמובילה באגרסיביות פוליטית חסרת תקדים

שרת התרבות בימים האלה. צר ועצוב  שהדבר אינו קורה, ששח"מ משתרכת מאחור, שקולם

של אלפיים ויותר שחקנים בקושי נשמע, בודאי לא בצורה ברורה וחד משמעית בנוגע לחופש

הביטוי והיצירה.

 

הרעיון היחיד שיכול להביא לידי ביטוי את קולם האמיתי של חברי שח"מ בעניינים עקרונים

ממש כמו זה הנוכחי הוא משאל חברים. הייתי מציעה לעוסקים במלאכה, כולל אני אם אחזור

לועד המנהל מתישהו ( ואני בהחלט שומרת לעצמי את הזכות -הטובה – הזו) להשתדל להעביר

בתקנון אפשרות כזו.

 

היושר הפנימי שלי והסירוב להעמיד פנים מול העולם ויתר חברי שח"מ ש"הכל בסדר" לא

מאפשרים לי כרגע להשאר פסיבית ולא לנקוט עמדה גם מחוץ, שהרי רק אתם יודעים שמבית

אני ממש, אבל ממש לא יושבת שקטה ופסיבית, ועל כן אני מגישה בזאת את התפטרותי,

העצובה,-מהועד המנהל, כאקט של מחאה וחוסר רצון להיות מזוהה איתו ועם מהלכיו בימים

אלה.

 

אני שומרת לעצמי (כמובן) את הזכות הדמוקרטית לנסות להבחר שוב בעתיד.

 

חלי גולדנברג

במקום הלוהט ההוא

.

אני מנסה להזכר אם הייתי בעזה.
.
אם בשנות האופריה הבלתי מתקבלת על הדעת ,לא נתפסת היום, בטיולים בשבתות עם חוג המשוטטים
.
של "דן", עם חברים של ההורים וילדיהם, ואוטובוסים מלאים בנו, בציידניות שלנו, עוף קר, מלפפונים
.
קלופים, תירס שימורים, בין הטיול לשארם בו נער אחד נישק אותי במערה, בין מדורה שההורים הקימו,
.
צילומים קבוצתיים מול נוף מרתק וטיול לירושלים איפה-שהבייגלה. בין טיול ליריחו שאני זוכרת כמקום
.
היפה ביותר בעולם על דקליו והלובן מסביב, וכל טיולי המשפחות המופלאים האחרים,
.
האם היה טיול לעזה, אני לא מצליחה לזכור.
.
האם פסעתי שם, בחופש הגדול בין ילדות לנערות, בין הצעות הגמלים שקיבל אבי יקירי (וסירב בנימוס),
.
מביטה בהשתאות באקזוטיות המרתקת, קונה שרשרת, תיק כתמתם, מאושרת מהטיול שבת שלנו.
.
האם הייתי במקום האומלל והלוהט ביותר על פני האדמה כרגע ולא ידעתי שגם אני אחראית על עתידו,
.
בדיעבד, כמו כולנו.
מטיילי
 .
וכן, לא נתניהו ולא הליכוד ולא "הימין" התחילו אותו, ויודעים מי התחיל אותו והמשיך אותו הרבה מדי,
.
וגם זוכרים מצד שני מי ניסה כמעט שלושים שנה מאוחר יותר לשנות גורלות ושילם בחייו.
.
אבל זה לא דיבור שמאלני אוטומטי, זו עובדה, כיבוש הוא דבר משחית מוסרית,
.
לאט לאט אבל עושה עבודת עומק יסודית,
.
כמה עצוב, כמה חבל, יכול היה להיות כלכך אחרת.

 

.

נ.ב. כמה עצוב שזה לא זמן שאפשר להשאיר את אופציית תגובות פתוחה.

.

יש דרכים לעשות את זה

/

בקורת עצמית

 

כבוד שר הבטחון, ראשי מועצות עירוניות, אישי ציבור ומעלה, כתבי עתונות, רדיו וטלוויזיה, מורי ורבותי.

 

בוש ונכלם, ויחד עם זאת אסיר-תודה, עומד אני בפניכם היום. מאמציכם הכנים והבלתי-נלאים להורדת

ההצגה "מלכת-האמבטיה" פקחו את עיני וגרמו לי שאהרהר שנית במה שכתבתי. עתה, עם הורדת

ההצגה מעל בימת "התיאטרון הקאמרי", יכול אני להודות בראש מורכן: ש ג י ת י. נצלתי את עקרונות

הדמוקרטיה והחופש על מנת לערער את מוראל הציבור, לחרף ולגדף מערכות ישראל ולזרוע איבה

ומבוכה בקרב אומה מלוכדת; וכל זאת תוך שמוש במילים באנאליות והמעידות על הפרעותי הנפשיות.

 

אני חוזר בי מכל מלה ותג שכתבתי. הרני מבקש מכם, בשפל קול, ליחס את משונותי לגילי הצעיר

ולחינוך הקלוקל שקבלתי בבית-הורי.

 

ועם בקשת הסליחה, אני מוסיף לקוות כי תינתן לי עוד הזדמנות נוספת להוכיח

עצמי בעבודה פרודוקטיבית כאזרח מועיל מים השורה – לתפארת המדינה והלאום.

 

 

  חנוך לוין

 

/

 

רגע האמת הגיע, הפעם בעזרת אייל גולן, אבל לא זו הנקודה

פסטיבל העצמה נשית עם הופעות רבות של מיטב ה מתקיים בקרוב באילת, ביניהם, אייל גולן.
כשגיא ואורלי, מרוז את וילנאי גילו שהם אמורים להופיע איתו באותו פסטיבל הם בטלו את הופעתם.
דבר ראוי בעיני,
אחרי הכל, פסטיבל נשים ראבעק, אין גבול לציניות, לחוסר טעם, אפילו סתם לטיפשות.
ההתנהלות של גולן על פי המשתמע גם אם לא חרגה מגבולות החוק,
קשה לא להסכים שהיא חרגה מגבולות הטעם הטוב או מגבולות של איך-הייתי-רוצה-שיתנהגו-עם-הבת-שלי-או-שלו.
.
עכשיו נראה מה יבחרו לעשות יתר האומנים:
מירי מסיקה, צופית גרנט,
ענת הראל, שלישית מה קשור,
קטורזה, ליאור נרקיס, נדב אבוקסיס ועוד.
.
יש רגעים שאמן עומד מול ה"עד איפה" שלו בלי יכולת המלטות. חד וחלק, אין דרך ביניים,
כן או לא?
מצפון או כסף?
מה שנכון מצפונית מול למה לעורר מהומות?
להכנס למתח עם גולן, עם רני רהב יחצנו?
מה עושים? מה בוחרים?
יש רגעים כאלה במקצוע הזה,
לא רבים מדי,
שצריך לקחת החלטה ברורה, לקחת צד.
אני זוכרת שהבנתי שאני צריכה לקחת החלטה בענייני תצוגות אופנה (פעם, מ ז מ ן)או הרצאות
או סתם נסיעה לירושלים וצורך לעבור את הקו הירוק, ולקחתי החלטה ועמדתי בה כמעט במאה אחוז
בכל השנים שעברו. לא עוברת את הקו הירוק לצורכי פרנסה, ביקורים, הנאה, טיולים, פשוט לא,
אם אני (לדוגמא) חושבת שהכיבוש הוא אם כל הרעות שבאו על המקום הזה
אין בי יכולת לחיות עם הגם וגם, גם לצעוק ולהפגין ולהתנגד לכיבוש
וגם להרוויח ממנו פרנסה בנסיעה לתוך השטח הכבוש ונתינת הרצאות, צילומים וכו",
לפעמים אי אפשר גם וגם.
כך גם הפעם,
אייל גולן וכבוד לנשים זה לא מרגיש כמו סלוגן מדוייק בימים האלה, ההיפך הוא הנכון
ואם נקרא בין השורות אפשר להזדעזע מיחסו של הגבר הזה לנשים צעירות, ממש להזדעזע.
וזה הרגע של האנשים האלה,
האם ישתתפו לצד (גם אם לא פיזית לצד)אייל גולן בפסטיבל נשים
וכן, ודאי שזה משנה שזה פסטיבל נשים ולא סתם פסטיבל מדברי/רוחני/חגיגי כלשהו
או יגידו ש"סליחה עד כאן. מצפוני אינו מאפשר לי" ….
.
מעניין.
.
.
#מעניין אותי באופן מיוחד הפעם 
אח"כ הגיע זה:איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות לנפגעי תקיפה מינית קרא לכל האומנים שאמורים להופיע ב"פסטיבל נשים" יחד עם אייל גולן לבטל את השתתפותם באירוע. "לא יעלה על הדעת כי זמר שהתנהג אל קטינות כאל חפץ ושעשוע לסיפוק צרכיו יופיע בפסטיבל להעצמת נשים",
.
.

שלש איה

           .

. ..

.                                               על שלש איות רציתי לספר היום

..

.

1.  איה המתה.

בתו בת השלש עשרה של דוקטור עז א-דין אבו אל-עייש שנהרגה עם שתי אחיותיה ובת דודתה

במהלך מבצע עופרת יצוקה ינואר 2009

איה ואחיותיה, שלושתן נהרגו

.\————-

.

.

2. איה שלי.

הבת שלי, בת השבע עשרה, זאת הנושאת את לבי בכף ידה מהרגע שנולדה, זו שחייה טובים,

בטוחים, רגילים. שחינוכה מצויין, שמיכתה חמה, והיא מוקפת אהבה ובטחון.

venic 1998

.

..

3. איה הפליטה .

בת שמונה, פליטה סורית בלבנון, סיפורה ותמונותיה בלינק בשורה מעל, ואני מתפללת בכל לבי,

אבל באמת, שעם פנים כאלה, וחדוות חיים ותום ילדות המנצנץ מעיניה,

העולם יעשה את המוטל עליו, יחזיר לה את חייה ויבטיח את עתידה,

מגיע לה,

צלם: ס. בולדווין, סוכנות האו"ם לפליטים

צלם: ס. בולדווין, סוכנות האו"ם לפליטים

.

ולא בגלל שקוראים לה בשם היפה בעולם…

.

.

                                                                               איה

                                                         שם תנכי – כנראה של גבר (רצפה בת איה)

                                                        ציפור טרף קטנה וחומה ממשפחת הנשרים.

                                                        פיסקה בקוראן – שם נפוץ לילדות מוסלמיות.

                                                        קדושה בשפה הלטינית.

                                                       יפה ביפנית – שם נפוץ של ילדות יפניות.

                                                       אמה/בת לוויה בהינדית.

                                                       ראשי תיבות – ארץ ישראל היפה (בלבד).

 ..

.

ילקוט, קלמר, מחברות. אלמנטרי, לא? אז זהו שלא

.

.

יש ילדים שקופים.

ילדים שהעולם, המדינה ומי שאחראי עליהם פשוט שכח מקיומם,

כאלה הם ילדי הפזורה הבדווית בנגב.

ילדים שקשיי החיים שלהם הם משהו שאנחנו יכולים לבטא במילים,
אבל אין לנו שום יכולת להבין באמת.
ילדים המשלמים את מחיר החלטות שלקחו ולוקחים הוריהם ושאר מבוגרים המנהלים
מדינות ומדיניות ושוכחים שמאחוריהן חיים ילדים קטנים, חפים מכל חטא ועבירה שרק
רוצים ילקוט (כאן לא מתעקשים על חדש) יפה, מחברות, עפרון וללכת שעה ברגל כל
בוקר לבית הספר ושעה את כל הדרך בחזרה, חורף, קיץ, סתוו, אביב.
דוקטור אסי סיקורל הוא רופא משפחה מסור החי ועובד בקבוץ רביבים ובמרפאה
אזורית בנגב. בזמנו החופשי הוא מטפל ככל יכולתו באוכלוסיה החלשה ביותר בארץ
והתחרות במדינה לא פשוטה בזמנים האלה אתם יודעים.
זו הפעם השלישית שאנחנו מתארגנים על "מבצע ילקוט מלא" לילדי הפזורה,
הפעם האחרונה הייתה לפני שלוש שנים, כך שנוצר דור חדש ובלאי מספק כדי להבין
שבית הספר של ילדי הפזורה וילדיו שוב זקוקים לנו, למבוגרים אחראים וילדינו ברי המזל.
.
אנחנו אוספים עבורם ילקוטים ומה שהצלחנו לעשות בפעמים הקודמות הוא למלא
אותם בערכה בסיסית של קלמר ובתוכו בצורה שווה לכולם עפרונות, מחק, מחדד, סרגל
קטן, טושים או צבעים וחמש מחברות להתחלה טובה של שנת הלימודים.
אסי אומר ש"סידרנו" את בית הספר בשנה ההיא.
ואנחנו רוצים גם השנה.
ולכן אנחנו אוספים: ילקוטים, תיקים (גם טוב), קלמרים, עפרונות, טושים, סרגלים,
מחדדים, צבעים, מחוגות, מ ח ב ר ו ת (גם כאלה שנתלשו מהן דף או שניים),
דפי מחשב, דפי טיוטה, דפי ציור, קלסרים גדולים, קטנים, כובעים, מחשבונים
וכל מה שנדמה לכם שצריך לבית הספר.
כי אסור שיהיה ילד אחד שירגיש  ככה

כי אסור שיהיה ילד אחד שירגיש ככה

הטנדר הגדול מהנגב יגיע לכאן בשבוע האחרון של אוגוסט לאסוף את הילקוטים ומה שיצטבר,
אז אולי תעבירו, תפיצו, תנו לינק, תשלחו במייל לרשימת קשר של הכיתה, מה שתחשבו שיועיל,
ואז, מצד ימין למעלה, מתחת לרישום כתוב "כתבו אלי", שם אני והמייל מגיע אלי מיד,
כל עפרון ומחק קצת משומש משמעותים, באמת.
אז תשאלו אותי לאן להביא את מה שהצטבר לכם במגירות טוב?
.
.
.

בת שש ויאנוש קורצ'ק

.

בת שש ניסתה להתאבד.

ככה כתוב בעיתון שבאינטרנט, בת שש שחוותה הצקות, השפלות ומה לא מבני כיתתה.

בגלל צבע עורה:

"כושית"

"סודנית"

"יש לנו אלרגיה לכושים"

בני שש כן? ניסתה ל ה ת א ב ד.

לקחת מספריים וניסתה לחתוך את ורידיה. בת שש.

בגיל שש אוהבים בובות, ותיק בית ספר ורוד ופתיתים וסנדוויץ עם שוקולד וללמוד לכתוב

א מ א באותיות דפוס וכמה זה אחד ועוד אחד ולשחק תופסת בהפסקה, לא?

.

זה נכון שילדים, חברת ילדים יודעת ויכולה "לסמן" ילד ולרדת לחייו ובהרבה מקרים אין "לגדולים"

אפשרות להבין למה דווקא זה. הילדים בוחרים את החלש בדרך כלל. ממשוקף, חנון, ביישן, גדול

מיימדים, בעל מבטא ועכשיו טראאררם….צבע עור או עינים מלוכסנות נכנסו לקטגוריה גם.

איך ילד בן שש יודע ללגלג, לצחוק, להבין מנקודת מבטו את שהשונה פחול "יפה" "שווה" אם לא

ספג את הרעיון מהוריו, חבריו, מהערכים הסמויים ולא סמויים בטלוויזיה, ממוריו וסביבתו, איך?

וכאן ב ד י ו ק מגיע הזמן של המערכת החינוכית אם לא הבייתית, כמה חבל,

לנקוט יד תקיפה, חינוכית וחד משמעית: א ס ו ר. זה אסור.

להפסיק התעללויות והצקות באופן חסר פשרות ואחרכך לפתוח במלאכת הסברה והשמה.

שיוויון, מילת מפתח, שיוויון

אבל,

אבל אחרי האדמה החרוכה של גדעון סער ושל מדיניות הגזענות והאפרטהייד של ממשלת נתניהו

מה יגידו ילדי הגן להגנתם, הרי ככה חינכה אותם המדינה.

ילדים זרים נידונו לפחד, בקורי משטרה, וגירוש ומעכשיו גם לנסיונות התאבדות,

איזה יופי, יאנוש קורצ'ק בטח גאה בנו ממש.

.

אנחנו עם גזעני ואין פלא שהילדים שלנו גזענים גם הם.

.

והנה תגובתו הפדגוגית ומלאת החמלה של דובר מחוז תל אביב במשרד החינוך, אבי קצובר:
"קבוצה של תלמידים אכן הציקה בראשית השנה לתלמידה, אולם בהתערבות מהירה של מנהלת
בית הספר הדבר נפסק לאחר תקופה קצרה, ומאז ועד היום התלמידה אינה סובלת או מושפלת על
ידי חבריה. לתלמידה יש בעיות חברתיות ורגשיות שמשפיעות על התנהגותה החריגה.
התנהגות זו מטופלת באופן סדיר על ידי צוות בית הספר".
.
.הברזוון מס 1
אבוי ואבוי ואבוי לנו
.
.

אני דורשת הסבר

.

תראו:

ח"כ עיסאוי פריג' ממרצ מפרסם שהצעת החוק שלו שביקשה לחייב את משרד החינוך להקדיש שעה

שבועית למאבק בגזענות ולחינוך לשיתוף וקבלת האחר נפלה בפער של 4 קולות.

ואלה הח"כים שהצביעו נגד, לשיפוטכם:

אברהם וורצמן, אופיר אקוניס, אורי אריאל, אורית סטרוק, איילת שקד,

אלי בן-דהן, אלעזר שטרן, בועז טופורובסקי, גלעד ארדן, דב ליפמן,

זבולון קלפה, חמד עמאר, יאיר לפיד, יאיר שמיר, יואל רזבוזוב, יעל גרמן,

יצחק אהרונוביץ', יריב לוין, ישראל כץ, מאיר כהן, מאיר שטרית, מיקי לוי,

מירי רגב, מרדכי יוגב, ניסן סלומינסקי, סופה לנדבר, עדי קול, עוזי לנדאו,

עמרם מצנע, עפר שלח, ציפי חוטובלי, ציפי לבני, ראובן ריבלין, רוברט אילטוב,

רונן הופמן, רות קלדרון, רינה פרנקל, שולי מועלם-רפאלי, שמעון סולומון.

.

ממירי רגב ואקוניס הגאון וסטרוק ההזויה ושקד לא חשוב אין לי כח אפילו להסביר ולנדאו ואחרים,

אין לי אפילו כח לצעוק, אבל יש שם שמות (רובם מ"יש עתיד" אני רואה, איפה שר החינוך מיד אבדוק)

שעד שלא יתנו הסבר ציבורי, רהוט וברור כפי שהם יודעים לעשות כל כך יפה במקרים אחרים

אין סיכוי שאשתוק.

ת ס ב י ר ו.

http://www.youtube.com/watch?v=osnEGXT3SvQ&list=PLFrmhbY09kOLDc-mjTw4F1wmLoFbXChpK

.

ההסבר היחיד שעולה על דעתי, והוא גזעני ונורא יותר מכל הסבר אחר הוא שהחבר כנסת ע ר ב י

העז להעלות הצעת חוק שתלחם בדעות הקדומות של הילדים והנוער שלנו, שתנסה שעה בשבוע,

ש ע ה אחת לנסות ולהסביר ולהלחם במה ואיך החיים כאן והחינוך, והרחוב, והאלימות והממשלות

הקיצוניות של מר נתניהו מחדירות להם מיום הוולדם,

והנה עופר שלח הנאור, רות קלדרון הטובה, עמרם מצנע למען השם,

ציפי לבני?!

יעל גרמן, מאיר שיטרית, מיקי לוי, יאיר?!

האיש שמאמין בחינוך והשפעת מילים נכונות על ילדים, הוא?!

.מפגינה

שעה בשבוע להלחם במה שהורס כל חלקה שעדיין נשארה כאן. ת ס ב י ר ו את עצמכם.

.

נ.ב. איפה היה שי פירון? השר האחראי על בתי הספר והחינוך?

.

ואז זה היה בסדר לאנוס אותך?

/

בהרבה חששות ובעדינות אני מנסה לכתוב את הפוסט הזה.

התגובה שלי להעמדתו לדין של האנס משה קצב מתועדת היטב בבלוג הזה,

הרבה לפני שכולם התנפלו עליו פתחתי עצומה למען העמדתו לדין ובעד שיוויון מול החוק,

הפגנתי, כתבתי, עשיתיכל שביכולתי (הפרטית והמוגבלת) לא לתת לעניין להמחק ולדהות לפני שיבוא

למשפט ואם חטא ופשע, יתן את הדין, וכמה שמחתי שכך היה,

ועכשיו אני קוראת את וידויה של א' שנאנסה והרגש סוער,

אמפטיה אין קץ מול המילים והפנים של אורלי רביבו בסרט בערוץ עשר

ועצב גדול על מילים שאמרה,

מילים שאסור להגיד. בטח להאמין ולהרגיש.

מילים מקבעות הצטדקות נשית מיותרת ומלאה דעות קדומות, חולשה, פסיביות ורגש אשמה ששנות

דור לא הצליחו לצערי למחוק ולתקן בינתיים:

"לבשתי הכי צנוע והוא אנס"

הו אורלי,

עם כל האומץ שלך, והחשיפה, והטראומה הגדולה שצרבה את חייך,

כמה נזק את גורמת,

איזו טעות את ממשיכה לקבע אצל נשים ונערות הקוראות ושומעות אותך מתנצלת,

אבל אני לא אשמה, התלבשתי צנוע,

מה זה אומר, שאם היית מתלבשת "לא צנוע" זה היה "יותר מובן" שאנס אותך?

נדמה שככל שדרך שעברנו הייתה ארוכה וקשה ומורכבת,

זו שלפנינו תהיה דרך ארוכה וקשה לא פחות,

אולי אפילו יותר,

כמה עצוב.

אסורה לאינוס. תמיד אסורה לאינוס, בלי קשר ללבושה, גובה חצאיתה, עומק מחשופה וצבע שערה והשפתון שלה.

אסורה לאינוס. תמיד אסורה לאינוס, בלי קשר ללבושה, גובה חצאיתה, עומק מחשופה וצבע שערה והשפתון שלה.

אני מאחלת לך החלמה מלאה אורלי שהייתה א'. אני מאחלת לך שצלקות ליבך ידהו, שחייך יהיו טובים,

שלא תאשימי את עצמך בכלום, גם לא עמוק עמוק בליבך. שתזכרי שאין בך רבב ואשם, אין ולא הייתה

לאיש זכות לאנוס אותך בלי קשר להתנהגותך, לבושך או כל דבר אחר, ואם יהיו לך הזדמנויות, למען

עתיד הבנות שלנו, אנא….

.

.פלירטוט וזכות סרוב.

.

ארזת לבד?

.

22 ינואר 2013.

ארזתי לבד.

החלטתי לבד.

ערכה

עכשיו תורכם.

.

טבלת מציאוּת

.

מצביעי ליכוד יקרים, אנשי לח'י ותיקי קרבות, מצביעי מח'ל נאמנים,

אני מעריכה את הנאמנות שלכם, את העצב הגדול שבהתפכחות,

את המרחק הגדול שנפער בין ז'בוטינסקי ומנחם בגין לבין אלה שמנופפים לשוא בדגל הליכוד היום,

את הקושי להודות ש"זה כבר ממש לא זה"

השייכות שנמוגה מול מה שרואים ושומעים מאלה שאין לאיש מושג איך הם בכנסת,

רק לקבלני הקולות יש מושג, ועוד איזה מושג.

ולכן,

דווקא בגלל שאני יודעת שאכפת לכם,

אנא, קחו רגע לקרוא ב א מ ת את נתוני הטבלה הזו שיצרו אנשי "איך הם הצביעו" ואחרכך, תחליטו.

ורק אעתיק את הסטטוס שלי מאתמול:

באלוהים שאני לא מבינה את מי שמצביע ליכוד או איך שלא קוראים להם עכשיו, ביתנו.
לחיות חיים קשים ומתוחים כמו שמעולם לא חיינו כאן ולא להסכים להבין שמי שמנהל את החיים שלנו,
ממשלת נתניהו ליברמן ש'ס הם באמת אלה שאחראים על המצב המחורבן שלנו כאומה, מדינה וגם
החיים הפרטיים שלנו לא שלאגר, תודו. ועדיין לשים את הפתק בקלפי שיאפשר להם להמשיך.
באלוהים, החילוני שלי, שאני לא מבינה.
באמת.
 .

בנט, אל תגע ב"דפי העד" המשפחתיים שלי

.

מדפדפת וגולשת באתרי הבוקר שלי ורואה את נפתלי בנט מקשר ןמנכס ב…..במחפשת מילה שתתאים

למופע המניפולציה המכוערת, הניכוס המתנשא ובאופן כללי הנמיכות המוסרית של מפלגת הכיעור הימני

הזאת. אם גם בשבילך דור שלישי  זה לא רק סמארטפון….

כלומר, אם כשאני חוזרת וקוראת את "דפי העד" שכתב סבא שלי בדם ליבו ב"יד ושם",

אם הבת שלי מספרת את סיפור המלטותו של סבה מצד אביה מהגטו,

אם אני עומדת פעם בשנה בנחלת יצחק על קבריהם של מי שמחלקים איתי די.אן.איי, אלה שלא ניצלו,

ולא הצליחו להעביר לילדיהם, נכדיהם את תסמונת הדור השני הקשה והמתסכלת או אפילו השלישי,

אם האחיינים שלי בעבודות השורשים שלהם שמעו איך סבא שגב שלוש שנים בעלית גג בלי יכולת

לשבת או לזוז בין אביו ודודו, וסבתו עברה את שנות נעוריה בדרך שקשה להאמין,

האם נפתלי בנט טוען שהוא וחבורתו יכולים להיות "בית", "בית אידיאולוגי" לצאצאי ניצולי השואה?

האם הוא רומז שמי שלא חווה אשכנזיות שואתית לא ימצא מקום בגבעות הטרשים של ההתנחלויות?

כי בשמאל לא יהיו בית לצאצאי פליטי השואה? כי אני מסתדרת מצויין עם יהדותי, הקשר המשפחתי

שלי לשואה והדבקות שלי במחנה השלום.

השתגעתם תגידו? השואה וניצוליה ובניהם שייכים לימין?

אגב, גם יאיר לפיד נכלל בקטגוריה הזאת של אלה שצריכים להגיע אליכם כדי להרגיש בבית?

עכשיו תתחיל תחרות  למי מהמפלגות יש "זכאות" להשתמש בשואה?

תגיד, ה ש ת ג ע ת?

בנט שואה

.

משהו חדש אכן מתחיל, והוא מסוכן אפילו יותר מהישן

.

When nothing…

.

אחד עשרה מ י ל י א ר ד ש'ח עלתה  ה"הכנה לתקיפת איראן", ככה כתוב בכל מיני מקומות היום.

גם אם הגזימו קצת ע'ע תכף בחירות, ולאולמרט יש מפלגה מועדפת,

גם אם נעגל לעשרה מיליארד.

עשרה מ י ל י א ר ד. זה באמת סכום לא נתפס.

10.000.000.000 התעופפו מתקציב המדינה.

.

כמה ילדים כמו זה שהראו רק השבוע, כאלה שלא מקבלים ארוחת צהרים חמה בבית ספר?

כמה כוח אדם נוסף בבתי חולים?

כמה תקנים יכולים להוסיף? כמה עובדות סוציאליות, פסיכולוגים בשרות למען הילד,

אחיות בית ספר, כוח סעד בבתי אבות, מורים, גננות, רופאים?

כמה מכשירי  MRI כדי שלא יחכו בתור חודשיים לבדיקה?

כמה תרופות מצילות חיים יכנסו לסל הבריאות?

כמה כיתות יבנו כדי שיהיו פחות מארבעים ילדים בכיתה?

כמה תשתיות כבישים? שוטרים? ציוד כבאות תקין?

מדינה שלא תתפרק בשלושה ימי גשם כי חברת החשמל…..?

שלא נדבר על תרבות, קולנוע, וסתם חיים טובים.

מיליארדים.

לפט

היידה ביבי, ליברמן, נפתלי וש'ס. Go home

קר במדבר

.

במדבר נורא קר, אבל ממש,

בעיקר בחורף, בעיקר בלילה, בעיקר באוהל או פחון.

.

אסי סיקורל, שכן מרשימות ובעיקר אדם ורופא עם לב ענק לעולם כולו אבל בעיקר לחסרי הישע

האמיתיים מבקש לכעשרים ילדים הגרים בנולנד הזה הנקרא הפזורה הבדווית מעילי חורף, בגדים

חמים ושמיכות.

קשה להאמין או לדמיין את המחסור בו חיים אנשים.

כשחושבים על ילדים, זה אפילו קשה יותר.

החורף כאן ונורא נורא נורא קר בנגב.

אז אם תצליחו למצוא קצת בגדי חורף, אבל בעיקר מעילים. ושמיכות זה יחמם,

גם את הלב, אבל בעיקר את הילדים האלה, שלא בחרו בחיים כלכך קשים, ובכל זאת…

.

וילדים.

Aya's hands 2000 1

"כתבו אלי" מימין למעלה, הדרך הישירה לתיבת הדואר שלי. תשתדלו, טוב?

.

תמלול תגובתה של ורדה רזיאל למאזינה שהותקפה מינית # לא להאמין

להמשיך לקרוא

בובות וגיבורי על

.

.

זוכרים שכתבתי שעד שעד שלא תראו לא תבינו… ?

כי אי אפשר לדמיין ארבעים ילדים קטנים, חודשיים עד חמש מבלים את יומם בשני חדרים סגורים,

כי בצהרים מגיעים עוד כעשרמ, חמישה עשר ילדי גנים ובתי הספר לאכול, להכין שיעורים, ללכת

לצופים ולהיות בסוג של השגחה עד שמי מהוריהם יחזור למה שמהווה בית אחרי יום עבודה קשה,

מתגמל בקושי, משפיל – כי כאלה אנחנו לזרים שחורים – ומעייף ועם מעט מעות לאוכל, גג וסכום

סמלי לפלורנס ומי שעוזרות לה..

הביקורים בגן שלה מתחילים להיות חלק מהסידור השבועי שלי,

אני לא מתחייבת אבל מנסה ומצליחה,

הילדים האלה ממלאים את הלב חום.

הצורך שלהם במגע, יחס, צחוק או משחק בכדור – ששלבתי היום עם תרגילי חשבון, בכל זאת אתם

כבר בכיתה אלף אמרתי להם והם כלכך, אבל כלכך שמחים בכל מה שהוא יותר מיחס פרקטי של אוכל

והוראות וגערות.

הם התחננו לצאת לפארק הילדים הגדולים (כיתה גימל) ופחדתי לקחת אחריות, אם יקרה משהו?

אז הסברתי ומיד שיחקנו המלך אמר ונפסלתי ראשונה והייתה שמחה גדולה.

אחרכך ראיתי את מרים בת התכף בת שלוש, צמות קלועות ועינים מחבקת בובה,

שאלתי אותה איך קוראים לבובה והיא פתחה אלי עינים מלאות תמהון ואמרה: בובה.

היא לא ידעה שלבובות יש שם, היא רק ידעה לחבק אותה,

ואז הגיעה מי שאני לא מצליחה עדיין לבטא את שמה, בת תשע, מלכת המקום, הכיתה ובקצב הזה,

גם העולם יכרע לפניה ברך ועזרנו למרים למצוא לבובה שם. הכירו נא את הבובה שירה.

ואז הגיעה קטנה נוספת וממש תלשה למרים שחיבקה את הבובה שירה ואפשר היה לראות כמה חום

ורוגע ילדה קטנה אחת מפיקה מבובה אחת והן התחילו למשוך ולריב על שירה שסבלה בשקט,

וכששאלתי איפה יש עוד בובות, הסתבר שאין.

אז ככה.

במבצעים ממוקדים אני מצויינת.

המטרה ואין מקום (גדול מדי לדאבוני) לחינוך מגדרי במציאות ההיא שם, בתחנה המרכזית,

אני מנסה לאסוף:

בובות –  אבל אמיתיות, עם עינים וידים ושער. לא פרוותיות וחיות אלא בובות שהילדות האלה יוכלו

להקשר אליהן, לתת להן שם ואני אנסה לדבר עם המאמא הגדולה כל ילדה תקבל בובה אישית שלה.

אם אתם קונים, לא ממיינים מהבית, תנסו (סליחה על הפסיכולוגיה בגרוש) לבחור בובות חומות

או שחורות שער.

גבורי על – למיניהם, עדיף מגודל כף יד ולמעלה לבנים המתפוצצים מעודפי אנרגיה בחדר הזה שישבו

וילכו מכות דרך סופרמנים, מפלצות ושאר גיבורים.

כדורים  –  גומי, לא קשים כמו כדורסל, למשחקים בחדר. מסירות, מעגלים וכו.

מסדרון, שני וחצי חדרים (אחד לתינוקות) מטבח, שירותים. שלוש ארבע נשים, ארבעים + ילדים קטנים ממש. חיתולים, מגבונים, מגבות, סבון כלים, טשיו, ושאר ענייני ילדים קטנים, בשמחה, תמיד. המייל למטה.

.

chelli.goldenberg@gmail.com

.

הגברים הגיבורים של הפייסבוק

.

.

לא תצליחו לדמיין איך זה באמת

.

.

הדבר הכי, אבל ממש הכי קורע לב וקשה בביקור למטרת הקראת סיפור – כמה נאיבית יכולתי להיות –

בגני הילדים של העובדים הזרים החוקיים, לא חוקיים, פליטים, למי אכפת כשרואים אותם – הוא הצורך

שלהם במגע אדם, ביחס. הכמיהה שלהם לליטוף, חיבוק, פיסת עניין או חיוך.

כמו ילדי מוסדות,

מושיטים ידיים למעלה, עינים תמות מביטות בך ומחייכות חיוך שאין מילים מולו,

מה כבר תגידי…

ארבעים ילדים, חמישים ילדים, ילדי שוקולד רובם, בני חודשיים עד שש סגורים בשני חדרים,

חדר לגדולים, חדר לתינוקות.

שלוש נשים נפלאות עובדות כלכך קשה, מרימות, מחתלות, מאכילות. מרימות, מחתלות, מאכילות.

וגם שוטפות ידים דביקות, מחליפות בגד רטוב, ממלאות בקבוקים למי שעדיין צריך,

מחתלות, מאכילות, משקות, מרימות, מפרידות, מחתלות, מאכילות, פיפי, קקי, לנגב, בקבוק,

חיתול, בכי, נזלת, מכה, עלבון, חיבוק, חיתול.

למי יש זמן לליטופים, חיבוקים,

למי יש זמן להקשיב, לנחם, לספר סיפור,

למי יש חצר להשתולל, טריטוריה, מקום עם קצת שקט,

למי יש ידיים פנויות,

למי יש משהו חוץ מצורך דחוף בהשרדות.

בצהרים מצטרפים ילדי הגנים ובתי הספר עד הלילה שיגיעו, מי שיגיעו, ההורים.

וכל זה לפני החורף, הנזלת, השיעולים, המחלות,

שני חדרים סגורים, ארבעים ילדים, חמישים. תינוקות, פעוטות, ילדים ששרו איתי את אליעזר

ןהגזר היום בשמחה ועשו תנועות בידים, ומשוך ומשוך ולא יצא הגזר.

קופצים ושמחים כמו שרק אפשר בגיל שנתיים ושלוש וארבע,

ידים מושטות לחיבוק, ועינים מפחדות מאכזבה,

שמגיעה, בטח מגיעה.

שאלוהים יעזור להם, שיעזור לנו.

.

הם צריכים הכל, מגיל אפס ועד שש, ממש הכל:

חיתולים בכל המידות, בגדי חורף, גרבים, נעלים (!) מגפים, כובעים, סוודרים, טרניניגים, נייר

טואלט, מגבונים, טחשיוז, כסף, צעצועים לא שבירים, צבעים, ניירות ציור, דפי טיוטא, אוכל

תינוקות, שמיכות, זמן לבוא סתם לשבת עם כמה ולשחק בכדור קטן, לנסות לספר סיפור, לשיר

ובעיקר לעשות פרצופים, לחבק, לדגדג, ללטף, להגיד איזה יופי וכללללל הכבוד לך בטון ההוא

שילדים שומעים ויודעים שמישהו הקשיב וראה אותך, אותך האחד, הילד החמוד שאתה, האהוב.

.

המייל שלי לאיסוף תרומות או קבלת טלפון רלוונטי chelli.goldenberg@gmail.com

.

בִּמְקוֹם לִשמוח

.

.

בבוקר התעוררתי, גם אני, מהרעש המפתיע בכל פעם מחדש, גשם חדש וכבד,

אחרי סיבוב בגינה עם הריח הזה והכלבה הזקנה והמבוהלת,

אחרי הצצה מהירה על האורך השרוע בשנת נעורים עמוקה אחרי יום עמוס בפסטיבל בחיפה,

עשיתי מה שתמיד, קפה וסיבוב מחשב ראשון, הארץ, ווינט, בלוג, פייסבוק,

ושם השתנה המבט הרך שלי על היורה, הריח הנפלא הזה ותחושת הנקיון והבריאות שעטפה אותי,

היא כתבה:.

"ופתאום בעודי במעמקי הים שוחה לאיטי, השמיים קדרו, הרוח והעננים נשאו אותי אל החוף.
.
השמיים היו קודרים ומרתקים, וטיפות הגשם הפכו ליהלומים כשפגשו את המים.
.
ואני רקדתי לי על החוף מאושרת"
.
.
חייכתי ואמרתי לעצמי שהיא אלופה הענת הזאת. ענת צחור. כלכך מוקדם והיא לא מוותרת וכבר בים.
.
שוחה, מרגישה את הגשם הראשון הזה על כובד טיפותיו בתוך הגלים והשמים האפורים לרגע,
.
ורוקדת ואז קראתי מה שכתבה אחרכך:
.
.
 ואז פרצה זוהמה אדירה למים, מים שחורים עם צחנת מוות, כל הטינופת של העיר זרמה למים והציפה
.
את החוף. הידעתם שקברניטי ואדריכלי העיר תל אביב אחראים לזיהום המים והחוף?
.
לפני כמה שנים שינו את כל מערכת הניקוז בעיר ומאז כל הזוהמה זורמת עם הגשמים לים.
.
.
ומי נפגע – אנחנו, שהים שייך לנו ויצורים החיים במים, מי סופר אותם…
.
אנשים שחו בים, והים פשוט השחיר והשחיר.
.
רצתי אל הפקחים והמצילים, ביקשתי שיודיעו בכריזה לאנשים שהים מזוהם,
.
רצתי על החוף הודעתי לאנשים בעצמי שלא יכנסו.
.
זהירות.
.
.
ככה זה נראה הבוקר בזמן אמת. תראו. טינופת, זוהמה, שפכים. צילום: דן הולנדר
.
לא תמצאו עכשיו שלטי אזהרה המזהירים אתכם שים מסוכן עכשיו, מסכן עכשיו את בריאותכם.
.
ממש ובאמת. הים מ ז ו ה ם.
.
אז הפיצו את הידיעה. הים מזוהם ומסוכן לרחצה.
.
היופי האדיר של הגשם והים, החוויה שחוויתי לא יטשטשו בגלל אותם אדריכלי וקברניטי הזוהמה
.
האחראים על דיכוי כל חלקה טובה שנשארה לנו.
.
הים יבריא וישתקם ויחזיר אותי אליו. אני מקווה שבמהרה.
.
.
.
.
ומה שעצוב הוא, שלמרות שהרשת סוערת והצילומים והסטטוסים מצלמים ומדווחים וכועסים,
.
ובצדק. חופש היום, מחר, אלפי אנשים מנצלים שמש אחרונה, ואם לחשוב ברצינות, אז גם הדגים
.
של ארוחת החג או דגים באופן כללי חיים שם, במים האלה, ולמרות הכל, זה כנראה יגמר בשתי
.
שורות בדף צדדי במה שעדיין מודפס, ואולי בלינק וכמה טוקבקים כועסים באיזה אתר חדשות, וזהו.
.
תכף בחירות.
.
.
.
.
.

חֶלֶם זה כאן

.

.

אם מישהו מהם יצליח לשכנע אותי שמהלך הזה יש בו הגיון,

שמישהו ישכנע אותי למה האינטרסים של סוחרי כוח האדם הפיליפיני, הודי, וסיני

חזקים מכל הגיון ופתרון אנושי לעשרות אלפי הפליטים הגוועים כאן,

אלה שמיד נתפשים ככלבים ומושלכים למחנות אוהלים וגדרות תיל באמצע הנגב,

אם מישהו יצליח לשכנע אותי,

אני צמה ביום כיפור ומבקשת סליחה על חטאי, על חטאי אלי ישי – הוא הרי יצטרך המון עזרה בענייניו

שם למעלה – ובאופן קולקטיבי, עלינו, החוטאים בגזענות, ערלות לב, יהירות, פטפטנות ויכולת להרוס

כל מה שהיה בנו טוב, והיה.

.

 

.

.

וכדי לא לסיים שנה ככה, לחצו על הלינק...

..

.

הקרן החדשה לקולנוע נותנת יד לאפליה על רקע מגזרי

.

ועכשיו אחרי שקראנו שיוצרי סרטים מהמגזר החרדי מוזמנים להגיש הצעות לפיתוח תסריט בתוכנית

מיוחדת להם, למה לא נשאל – בעצם בואו נשאל – את מנהלי הקרן החדשה, או אולי את המשרד שהיא

כפופה לו, מתי הם מתכננים להכריז על תוכנית מיוחדת ליוצרי סרטים מהמגזרים הבאים:

נשי, ערבי, אתיופי, רוסי ובטח יש עוד מגזרים היכולים להיות יחודיים,

או שבעצם, ש ו ב, מתארגנות קומבינות לטובת החרדים: למד תורה ועשה סרטים אחי,

אנחנו נאכל חול במילואים, נקרע ת'תחת בלימודים, ובגיל עשרים ושמונה ננסה להרים סרט,

אחרי הכל, אנחנו לא מגזר, אנחנו סתם המוני אזרחי מדינת ישראל.

.

.

אני רוצה להוסיף, זה ב א מ ת נכתב ומקומם ברמת העקרון והשיוויון ולא מתגובת נגד אוטומטית.

.

תמיד

.

.

 

.

תמיד אפשר לבחור איזו דרך לקחת, תמיד.

.

אפרטהייד טהור באריאל

.

.

זו ההודעה שפורסמה (קראתי אתמול) מטעם מר רון נחמן באתר העיר אריאל:

עדכון ראש העיר בנושא נסיעת פלסטינאים בקווי חברת "אפיקים"

ראש העיר מבקש לעדכן את התושבים בנעשה בתחום הנוסעים הפלסטינאים בקווי חברת"אפיקים"לאריאל.

כאמור, בעקבות פניות רבות לראש העיר מר רון נחמן בנושא, עדכנו אתכם התושבים, בפעולות שנקט

לטיפול בנוסעים הפלסטינאים. כמו כן, צרפנו את המכתבים הרלוונטיים, לזאת למרות שאין הרשות

המקומית אחראית בתחום זה ואף יתרה מכך, אין באפשרות הרשות המקומית לתת הנחיות לביצוע  .

ראש העיר עוקב מקרוב אודות המתרחש והתעדכן היום, כי מאות פלסטינאים הורדו מקווי חברת

"אפיקים" המובילים לאריאל וזאת מאז פניתו לגורמים צבאיים ומשטרתיים, הנוסעים תושבי אריאל,

לבטח חשים בתכונה זו במהלך הנסיעה .

בנוסף , פנה ראש העיר לשר התחבורה בבקשה להקצות קווים ממחסום אייל לכוון מזרח,

קווים המיועדים לפלסטינאים באופן מכוון.

ראש העיר מבטיח כי ימשיך לפעול לקידום הנושא.

.

וכך נראתה הודעת ראש העיר אתמול בלילה:

נסיעת פלסטינים. מאות פלסטינים הורדו מהאוטובוסים. הקצאת קווים לפלסטינים בלבד.

.

והבוקר, לא תאמינו, הפוליטיקלי קורקט או אולי הפחד מתגובת הציבור והרשת הפך את הטכסט שיכול היה להעמיד את מי שעומד מאחוריו למשפט שונה, וכל הפלסטינים שונו לשוהים בלתי חוקיים, אותם
מותר כנראה להוריד מהאוטובוסים, אחרי הכל זכותו של אדם להשתמש בתחבורה ציבורית קשור קשר
ישיר לזהותו, ללאום שלו ובמקרים מסויימים גם לצבע עורו.

נ.ב. עדיין נשארה בסוף בקשה מטעם רון נחמן להקצות קווים "המיועדים לפלסטינים באופן מכוון" –
רשלנות? האם גם כאן "הפלסטינים" יוחלפו בהמשך היום לשב"חים? מכבסת מילים גזענית.

.

כנראה שמתקשים למצוא באריאל את הניסוח שיצליח ג ם להסביר למי יהיה א ס ו ר לעלות על

האוטובוסים הטהורים של תושבי אריאל היהודים וגם להצליח למצוא מינוחים ומונחים שמותרים

על פי החוק כדי לא להתבע בגין אפליה וגזענות.

.

ומי תהיה רוזה פארקס הפלסטינאית ( לא שבח"ית חלילה) שתתעקש על זכותה לשיוויון?

כי אין ספק שתהיה, ובצדק.

.


גזל

.

התביעה הבסיסית הזו, לשלוח למגורשים את רכושם ששמו כאן למשמרת ותרופות וכילות נגד יתושים

והידיעה שרשות ההגירה מתנערת מהאחריות להעביר להם את רכושם ראויה לתפוצה רחבה, ולמישהו

עם מספיק כח והשפעה כדי שהדבר הראוי (לפחות זה) יעשה מול האנשים האלה.

הטכסט ששלחה יעלי:

.
חברים, אני פונה אליכם בנושא דחוף וחשוב, אני מניחה שידוע לרובכם שהסתיים הגירוש הנתעב לדרום

סודן, מה שפחות ידוע היא העובדה שכרגע תקועות בישראל 14 טון של מזוודות של המגורשים שרשות

ההגירה החליטה פשוט לא להעלות למטוסים כי "זה יקר מדי".

לי עולה תמונה אחת בראש שאני מדמיינת ערימה ענקית של מזוודות נטושות.

המזוודות האלו הן כל רכושם של המגורשים, בתוכן נמצאות גם הכילות נגד יתושים ותרופות רבות

שחולקו על ידי אירגוני הסיוע על מנת להגן על בריאותם וחייהם של המגורשים, היום נפטר המגורש

החמישי, בין המתים גם תינוק בין חצי שנה מערד. רשות ההגירה מתנערת מאחריות, חייבים להפעיל

עליהם לחץ עצום, לא מתקבל על הדעת שאנשים האלו לא יקבלו את רכושם, זוהי גניבה.

מי מביניכם שיש לו קשרים עם אנשי תקשורת או עם כל אחד בעל השפעה,

בבקשה הפיצו את הסיפור הזה, אפשר לפנות אליי בטלפון 0523990762.

תודה, יעלי

.

קבלתי תשובה, בעצם שתיים ממוזיאון ישראל

.

.

—– Original Message —–

Sent: Monday, July 23, 2012 5:18 PM

Subject: מענה מוזיאון ישראל לכתבה בעיתון הארץ 23/7/12

.
אדון וגברת נכבדים שלום רב,
.
קבלנו את תגובתכם על הכתבה בעיתון הארץ ולהלן תשובתנו:
.
כותרת הכתבה בעיתון מהיום מטעה את ציבור הקוראים והמגיבים.
.
על מנת לתקן התרשמות זו מוזיאון ישראל מודיע כי אין ולא היתה בכוונתו להפריד בין
.
גברים ונשים בשעות הביקור.
.
המוזיאון נשאר כמות שהוא – פתוח לכולם ומסביר פנים לכל אדם.
.
במידה ותפנה אלינו קבוצה לביקור פרטי כולל הדרכה בתערוכת חסידים: לא רק שחור-לבן
.
היא תטופל בהתאם, כמו כל קבוצה אחרת המבקשת לבקר במוזיאון.
.
נשמח לענות לכל שאלה או הבהרה נוספת בנושא זה.
.
בברכה,
סוזי גביזון
מנהלת השירות לקהל
.
 *********************************************************
 

Sent: Monday, July 23, 2012 5:24 PM
To: Suzi Gabizon [suziga@imj.org.il]
Subject: Re: מענה מוזיאון ישראל לכתבה בעיתון הארץ 23/7/12

שלום סוזי.

תודה על תשובתך.

האם ניתן לבקש ביקור פרטי כולל הדרכה גם לתערוכות אחרות או שזו פריבילגיב הניתנת

לתערוכה זו בלבד.

בתודה.

חלי גולדנברג

***************************************************** 
/
שלום חלי,
.
מן הסתם ממש לא.
.
לביקור מודרך לקבוצה ניתן לפנות לטלפון  026708884
/
המשך יום טוב סוזי
.
/

***************************************************

                                                 .
                             I rest my case
.
      ***************************************************
/
/
/

לכבוד: מנהל מוזיאון ישראל, ירושלים

.

נשלח גם במייל:

מנהל המוזיאון: chandime@imj.org.il

דובר המוזיאון: chandime@imj.org.il

..

.

שלום לכם.
.
.
קראתי בצער רב, ואמיתי, על החלטת המוזיאון להקציב שעות ביקור נפרדות לגברים ונשים
.
במוזיאון ישראל.
.
זו החלטה עצובה,
.
זו אפליה על רקע מגדרי, 
.
כניעה ונסיגה נוספת בפני הכפיה הדתית והלך הרוח הקיצוני המפעפע במדינה.
.
מהלך מפלה, כופה ומטעה
.
וכמה חבל שאתם, האמורים להוביל מהלכים תרבותיים, נאורים ומחנכים מצטרפים אליו.
.
.
.
.
אבל עד שתחזרו בכם לא אבקר במוזיאון ישראל,
.
ככל שיהיה נפלא ומשופץ ומרחיב דעת ולב.
.
עד שתחזרו בכם אעשה ככל יכולתי להפיץ את מעשה האנטי שוויוני והמיותר הזה
.
בכל הכלים העומדים לרשותי.
.
.
חלי גולדנברג
..
.

הכתובת על הקיר בתלמה ילין

.

.

בעתיד, אל תגידו לא הייתה כתובת, הייתה, עובדה.

.

והשימוש בצילום הזה מותר לכל מי שרוצה, לכל מטרה ועניין.

.

הימים שחורים, לא האנשים

להוציא המצולמים ומצוטטים, שנפשם וליבם שחורים ואפלים. גזענים.

דני דנון      מירי רגב     אריה ביבי   שמלוב אברקוביץ  שטייניץ

איש לא מעוות את דבריהם,

איש לא מוציא דברים מהקשרם,

והם עומדים בראש זקוף מול המון משולהב וממשיכים להסית ולהבעיר שטנת זרים.

.

לנו היו קרניים ושתינו דם

וההם מזהמים בריכות ואונסים.

ימים שחורים, לא אנשים שחורים.

.

מירי רגב לפני שנתיים וחצי # מה שפוליטיקה עושה לַנפש

.

הכנסת השמונה-עשרה

      הצעת חוק של חברי הכנסת  חיים אורון

                                    מירי רגב

                                    דב חנין

                                    איתן כבל

                                    אברהים צרצור

                                    שלמה מולה

                                    ניצן הורוביץ

                                    יולי תמיר

                                    אילן גילאון    

     פ/1630/18   

הצעת חוק אמנת הפליט להסדרת מעמד מבקשי מקלט ופליטים בישראל, התש"ע-2009

עקרון יסוד
  1. ז
זכויותיהם של מבקשי מקלט ופליטים ומחויבותה של מדינת ישראל לזכויות אלה מושתתות על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל ההכרה בזכותו של כל אדם לחיות ללא מורא רדיפה.
מטרה חוק זה מטרתו לעגן את מחויבויותיה המשפטיות והמוסריות של מדינת ישראל כלפי פליטים ומבקשי מקלט באופן העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה לפי המשפט הבינלאומי והעקרונות הקבועים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו1.
הגדרות 3. "אמנת הפליט" – סעיפי האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים, שנחתמה ב-28 ביולי 1951, בג'נבה ואשר אושררה על ידי ממשלת ישראל, וסעיפי הפרוטוקול לאמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים משנת 1967.
קליטת אמנת הפליט 4. לאמנת הפליט יהיה תוקף של חוק והיא תחול על אף האמור בכל דין.
ביצוע ותקנות 5. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוען של הוראות אמנת הפליט ולמילוי התחייבויותיה של המדינה על פיהן, לרבות בדבר המעמד וזכויות מבקשי המקלט והפליטים.

דברי הסבר

  הצעת החוק נועדה לתקן מחדל רב שנים, שבמסגרתו נמנעה מדינת ישראל מלעגן בחקיקתה את הוראות האמנה הבינלאומית משנת 1951 בדבר מעמדם של פליטים.

  ישראל, יחד עם ארגונים יהודים רבים, הייתה בין המדינות שניסחו את אמנת הפליטים, אמנה שנגזרה באופן ישיר מלקחי השואה וממצוקתם של הפליטים היהודיים אשר ניסו להימלט מאירופה בתקופת המלחמה ומצאו עצמם מול דלתות נעולות. מדינת ישראל הייתה גם בין המדינות הראשונות שחתמו ואשררו את האמנה (בהמשך אשררה מדינת ישראל גם את הפרוטוקול לאמנה משנת 1967).

  למרות כל אלה, לא עיגנה מדינת ישראל את האמנה בחקיקתה הפנימית, בניגוד לאמור בסעיף 36 באמנה. מחדל זה הביא לכך שלמעלה מחמישים שנה לאחר הצטרפותה לאמנת הפליטים, אין בישראל דין המסדיר את זכויותיהם של פליטים ומבקשי מקלט.

  העמימות החקיקתית הפכה כר נרחב להפרת זכויותיהם של פליטים ומבקשי מקלט, ובין היתר למאסר ארוך טווח של פליטים או לגירוש מבקשי מקלט פוטנציאליים אל גבולה של המדינה בסמוך לזמן הגעתם, מבלי לערוך הליכים כלשהם כדי לברר האם מדובר במבקשי מקלט שהגירוש עלול להעמידם בסכנת חיים.

  הצעת חוק זו מבקשת לאמץ בחקיקה הפנימית של מדינת ישראל את אמנת הפליט ועל ידי כך ליתן לה תוקף מחייב, שיאפשר למבקשי מקלט ולפליטים הנמצאים בישראל לתבוע את זכויותיהם מכוחה. עיגון האמנה בחקיקה יהווה גם מנוף להקצאת המשאבים התקציביים והמנהליים הדרושים ליישומה של האמנה. יצוין, כי הוראות האמנה מהוות את המינימום אותו התחייבה מדינת ישראל ממילא לקיים לגבי פליטים ומבקשי מקלט, והצעה זו אינה כרוכה בחובות נוספות מעבר לאלה המנויות באמנה. יתרה מזאת, אמנת הפליטים משקפת את הקונצנזוס הבינלאומי ומכילה את האיזונים והבלמים הנדרשים כדי להבטיח הגנה על זכויות הפליטים ומבקשי המקלט מחד, ועל אינטרסים מדינתיים, דוגמת ביטחון הציבור, מאידך.

  הצעת חוק זו נועדה למקד את הדיון בסוגיה האמיתית העומדת כיום לפתחה של מדינת ישראל והיא האופן בו יתקבלו בה פליטים ומבקשי מקלט.

  הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל מלכיאור (פ/2910/17).

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ד בתשרי התש"ע – 12.10.09

לגרושות מותר, נכון?

.

שאלה דחופה לחבר הכנסת הנאור מסיעת ש'ס,

זה שהציע היום לאסור בחוק, אחזור כי בכל זאת, זה נאמר בעברית לא בפרסית,

ל א ס ו ר ב ח ו ק קיום יחסי מין לפני הנישואין,

ואני מודאגת, מאד,

ולמען שלוות נפשי מפנה שאלה פומבית לחבר הכנסת זאב,

זה שהציע אגב, בנושא אלימות במשפחה כי "יש לקחת בחשבון את המסורת של עדות המזרח ולא

לחוקק חוקים נוקשים" כי החוקים האלה עלולים להביא ל"הרס משפחות":

חבר הכנסת זאב,

האם במקרה של סיום נישואין, זה בסדר מבחינתך או שחזרנו לנקודת ההתחלה?

בתודה,

.

נ.ב. צבע הרעלה שלי יהיה נתון לבחירתי, נכון? בכל זאת, דמוקרטיה.

.

שאלה ותשובה # גדעון סער, השר האחראי

.

זה קשה להאמין שמישהו, גם אם דתי, אישר טכסט כזה,

אבל עובדה. טל רבינובסקי העלה את צילום הדף הזה לפייסבוק, קשה להאמין נכון?

קשה להאמין שמישהו שמבין משהו בחינוך אישר טכסט מטורף כזה, תשובה מופרכת, לאומנית,

שוטפת מח לילדים בני שבע.

וככה לומדים תורה במקומות אחרים

ואיפה ועד ההורים הארצי או איך שלא קוראים להם?

נ.ב. בית ספר פרטי, בטח שפרטי. בגללכם.

נ.ב.ב. אנחנו באנו מפולין וכבר תרמנו שם, זה נחשב נכון?

.

.

כשהוא מביט במראה הבוקר

.

אני לא מחשיבה את עצמי כאדם תם מדי,

אני מודה שיש בי מידה מסויימת של תום שהצליח לשרוד את כל השנים האלה בלי להכתם,

יש אומרים שאנשי הפרעת הקשב יש בהם את יכולת השימור הילדית הזו,

וטוב שכך, אני שמחה איתה רוב הימים.

מצד שני, כשאני קוראת כותרות כמו זו של הבוקר, התהיה שלי אמיתית ועמוקה,

ותחושת חוסר ההבנה שלי איך מישהו יכול לנהוג כך אותנטית בכל אחוזיה, נשבעת.

אני מנסה, באמת, להבין איך מי שכתב – לדעתי זו התחייבות, כמעט חוזה לא חתום בינו לבין

בוחרין – לפני לא הרבה זמן את המילים האלה:

תקשיבו טוב: אני לא אכנס לממשלה של ביבי. לא היום. לא מחר ולא אחרי שאעמוד בראשות

קדימה ב-28 במארס. זו ממשלה רעה, כושלת ואטומה וקדימה בראשותי תחליף אותה בבחירות

הבאות. מספיק ברור?"…

מה הוא אמר לעצמו כשהוא החליט לעשות בדיוק ההפך?

מה הוא אומר לעצמו הבוקר כשהוא קורא בכל מקום שהוא שקרן? פשוט ככה, ש ק ר ן.

אי אפשר לעשות מעשה כזה בלי להפיק לעצמך תרוץ, טיעון, הצדקה לסיבוב כזה,

מצד שני, זה הרי בלתי אפשרי למצוא משהו שיצדיק התהפכות כזאת…

אני באמת, באמת לא מצליחה להבין והטיעון שככה בנויים פוליטיקאים לא מקובל עלי,

אני לא חושבת שהוא בהכרח אדם פרטי חסר מצפון, מוסר ושאר רעות,

אני מאמינה שהוא מאמין שהוא אדם בסדר.

אז איך? איך הוא מוצא לנפשו שלום ברמה העקרונית עם השקר,

ואין מילה אחרת, השקר ששיקר לבוחריו בקדימה?

הוא מתגאה במה שקרה אתמול? שמח שהתחמנות הצליחה?

או שבבוקר מוקדם כשעמד מול המראה והתגלח, כדי להראות טוב מול כל הצלמים שבודאי

מחכים מחוץ לביתו, ברגע האמת ההוא מול עצמו הוא בכל זאת מתבייש קצת?

אפילו רק קצת?…

.

אז הם עדיין מבררים מה היה הריח הזה?

.

אין לי הרבה מה להגיד,

חוץ מהעובדה שזה שמתייחסים אלינו כאל ילדים מפגרים,

מאות אלפי אנשים סבלו מריח מוזר ומפחיד, כאבי ראש ובחילה (עדות אישית) , ושריפה בעינים,

ואחרי עשרים וארבע שעות כל מה שיש למשרדי הממשלה הרלוונטים, עיריות ושאר אנשים

היושבים על תקנים ומשכורות ממשלתיות להגיד זה: אנחנו עדיין בודקים.

עשרים וארבע שעות.

ואנחנו, כמו החרקים הקטנים שמסביבנו, נשתוק ונתן להם לעשות בנו כרצונם. עדר.

.

מדרון חלק # משכנות שאננים ודמוקרטיה, מה האמת?

.

שני הסופרים שיישאו השנה דברים באירוע הפתיחה של פסטיבל הסופרים במשכנות שאננים התבקשו

להעביר את נאומיהם להנהלת הפסטיבל מראש. אני מעתיקה שוב: התבקשו להעביר את נאומיהם

להנהלת הפסטיבל מראש. למה? ובכן, באירוע לפני שנתיים, שנערך במעמד נשיא המדינה שמעון

פרס ושרת התרבות לימור לבנת, נאם הסופר ניר ברעם והדברים שאמר עוררו ביקורת ואי נחת.

ברעם העלה בנאומו את התהייה אם אפשר לדבר רק על ספרות מבלי לגעת בתנאים החברתיים

והפוליטיים שבהם היא נכתבת. "תחת גלימת הקורבן שאמנם נתפרה לנו, היהודים, על ידי ההיסטוריה,

אנחנו עדים להפרה שיטתית של זכויות הלא-יהודים בתוך מדינת ישראל ובשטחים הכבושים", אמר

אז ברעם.

אז מסתבר ומתברר שהמדרון חלק מכפי שחשבנו והסכנה לחופש הדיבור במדינת ישראל 2012

היא כבר לא רק סכנה תיאורטית, תחושת פראנויה אצל השמאלנים האלה, אלא עובדה ממשית:

אנא מסור לנו את נאומך מראש למעו נוודה שלא תגיד דברים שאסור, שלא תמתח בקורת,

ח ל י ל ה, מול נשיא המדינה או מול הודה של הגברת לימור לבנת – זו שתחלק פרסים על סרטי

ציונות בכזו שמחה בעוד כמה חודשים, הו, איזה מפעל מלבב – בטכס ההוא בודאי לא תדרש דרישה

כזו, כי כידוע (?) ציונים לא מותחים בקורת על מדינתם, או אולי צפויה שםהפתעה? כנראה שלא.

.

בטקס פתיחת הפסטיבל שייערך ב-13 במאי יישאו דברים שני סופרים,

לסלו קרנסהורקאי ההונגרי כנציג הסופרים הזרים, וצרויה שלו כנציגת הסופרים הישראלים.

אני לא יודעת אם יש בהשתתפות רווח אמיתי מעבר לכבוד,

האם יש בו גם הטבה כספית שאין לזלזל בה,

אני רק יודעת שהציפיה שלי מסופרים, מאנשי תרבות, מילים וכשרון,

לשמור על הקו הפנימי החזק שלהם, על אמות מוסר וחופש מינימליות (לפחות), ולהבין את

המשמעות האמיתית, המסוכנת באמת לחופש הביטוי במדינה דמוקרטית, ולסרב לקחת חלק

בארוע פרדוקסלי כזה.

מי שלא מוותר על הכבוד והיקר ונכנע -לא מקנאה בה ובו, בעיקר בה – בלי קשר למה תכנן/ה

להגיד, אם דברי ספרות ורוח האדם ואם דברי מוסר ומצפון ורוח האדם והמקום, לנסיון הזה

לפגוע פגיעה חמורה כלכך בחופש הדיבור יפסיד, ואנחנו בעקבותיו הרבה יותר.

המורד חלק ומתעתע מכפי שחשבנו.

.

נ.ב.מנהלת הפסטיבל, טל קרמר, אמרה אתמול כי "בעקבות מה שקרה עם ניר ברעם ביקשנו מהסופרים

השנה להעביר את נוסח הנאום. זאת היתה טעות הפקתית שלנו, למרות שאני לא חושבת שתפקידי לשים

מחסום ולעשות צנזורה. יקירתי, אם את לא חושבת שמתפקידך לשים מחסום ולעשות צנזורה,

אז למה את עושה בדיוק את זה?

.

מזהמי זהות או למה לא להגיד אמת:קו קלוקס קלאן

.

קו קלוקס קלאן (באנגלית: Ku Klux Klan,

שילוב של המילה היוונית למעגל קיקלוס (κυκλος, מעגל) ושל המילה האנגלית clan שפירושה

שבט או קבוצה של אנשים, ובראשי תיבות: KKK), הוא שמם של ארגוני אחווה בארצות הברית

הדוגלים בעליונות הגזע הלבן ובאנטישמיות והחל במאה העשרים גם באנטי-קתוליות

ובהעדפת תושבים מקומיים על פני מהגרים.

עכשיו תסבירו לי אם יש הבדל בינם ובין הנבלות שזרקו בקבוקי תבערה הלילה על בתים וגן

ילדים בשכונת שפירא כי   דיירי הבתים וילדי הגן הם פליטים מאפריקה,

תסבירו לי,

כי אני לא מצליחה להבין.

.

וכל הנאומים הנשגבים על נפלאות מדינת ישראל ביום עצמאותה, כל נאומי יום השואה, יום הזכרון מתכערים

מתגמדים ומתגחכים מול המציאות המכוערת, הבלתי נתפסת של הפשיסטים, הגזענים, מכוערי הנפש שהפכנו

להיות # אין גבול לבושה ולחרון.

.

אני מקווה שכשיתפסו אותם, את מזהמי הזהות הנבערים האלה, הם יועמדו לדין על כוונת רצח.

.

ככה?

.

נכון שלקח לכם זמן להבין מה אתם רואים בתמונה?

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

צולם היום בגן לווינסקי. ישראל. פברואר  2012

/

ככה צריכים לחיות בני אדם?

גם אם מסתננים, פליטים לא חוקיים, מהגרי עבודה שאלוהים ישמור, ככה?

מדינת היהודים.

רחמנים בני רחמנים.

.

.

רעֵב לצדק

.

.

במחלקה הפנימית ב' בבית החולים זיו בצפת שוכב צעיר פלסטיני תשוש ורעב, והוא עלול למות בכל רגע. מצבו הולך ומחמיר, הוא כבול למיטתו באזיקים בידו האחת ובשתי רגליו, סוהרים שומרים עליו יומם וליל והוא שובת רעב כבר חודשיים רצופים. חאדר עדנאן שובת רעב במחאה על שהתעללו בו, לדבריו, בחקירתו והשפילוהו, ובעיקר במחאה על מעצרו הממושך בלא משפט.

מי אחראי על ההחלטה לתת לאדם לגסוס כך, אדם שבוחר יום יום, שעה שעה ל א לאכול. בוחר למות כדי לעמוד על זכויותיו לצדק, לשיוויון. כמה כוחות נפש, כמה עמוקה צריכה להיות אמונתך בצדקתך כדי להביא על עצמך גסיסה ארוכה ומייסרת כזאת?

בן 33. אשה, שני ילדים קטנים.

מה יש לכם?

מה הביא אתכם לאטימות לב כזאת?

להצמדות לנוקשות, גאווה ויהירות של כובשים?

כמה כוחניות אתם חייבים להפגין מול מי שלכאורה חלשים ממכם?

בינתיים אגב, הוא מנצח, אפילו אם ימות.

ובעיני, בעיני, אין הבדל בין הסטודנט הסיני שעמד מול הטנק בכיכר ההיא, ובין חאדר עדנאן. אין .

/

/

/

/

/

בעיני הוא גיבור.

זוכרים ילדה שהפילה ממשלה? יש עוד אחת, הפעם מטבריה, תתכוננו.

.

.

רק על טל חג'ג בת הארבע עשרה השובתת רעב בירושלים אני מצליחה לחשוב בערב שבת הזה.

חמים ומוגן הבית שלי – הבת שלי תכף שש עשרה שוכבת עטופה, בוערת מחום שפעת עונתית,

מרק העוף רק מחכה שתגיד שהיא רוצה, מוכנה לטעום אותו – ואני ספונה במעגל חיי הקטנים, הנוחים

יחסית ומתפנקת – מתייסרת, זה פינוק להשתמש במילה הזו ככה – ביסורי מצפון על הילדה ההיא,

טל חג'ג שאני לא מכירה אבל נשארת פעורת פה ונפש מול הנחישות – ראיתי אותה מתראיינת אתמול –

האומץ וכוחות הנפש המובילים ילדה, נערונת בתחילת נעוריה, לקרוא תגר, לעמוד על זכויותיה ולהלחם

את מלחמת הקיום הבסיסי, המינימלי, הזכות לחיות בכבוד בשם הוריה וחמשת אחיה ואחיותיה.

אבא צדלניק, זה כל הסיפור, הטרגדי, הבעיה במדינה הגזענית, כפוית הטובה, הזו. מולדת.

אביה שנלחם עבור ועם מדינת ישראל כמעט עשר שנים והיום זרוק עם משפחתו ככלב חסר כבוד

עצמי בדירת קטנטנה. בלי קיצבה, בלי עבודה, בלי כבוד, במדינה שיודעת רק לקחת.

רק לקחת.

ואני מטפלת בבת שלי ומתפנקת ביסורי מצפון, בכתיבה בבלוג או בפייסבוק במקום להיות שם,

ממש שם,

באוהל איתה,

עם הילדה המדהימה הזו שמתוך חוסר ברירה וכנראה שגם מתוך אמונה פנימית חזקה שמה שהיא עושה

ודורשת הוא נכון וצודק, ולהסביר למטומטמים המנהלים את המדינה, את מוסדותיה, את חוסר מצפונה

ואנושיותה בשנים האלה,

שזו לא חוכמה נגד חלשים,

נגד קטנים

ובמקרה הזה גם נגד צדלניקים,

זו לא חוכמה.

תסתכלו עליה רגע. בת ארבע עשרה.

תסתכלו על השער הגולש, הלאק הורוד על הציפורניים,

החיוך שקצת מתרגש מהמצלמה, בכל זאת…

תסתכלו רגע …

.

.

.

.

.

.

.

.

.

איך במקום לחשוב על שיעורי היסטוריה או אזרחות היא שובתת רעב.

איך במקום לאכול שוקולד ולחשוב שרק לא יהיו לי פצעי בגרות היא שובתת רעב.

איך במקום לריב עם אחיה ואחיותיה ו, הוריה, היא ש ו ב ת ת  ר ע ב,

תקראו:

בת ארבע עשרה שובתת ר ע ב. לא אוכלת.

רעבה ומתאפקת כי אין ברירה. היא נלחמת על חייה וחיי משפחתה.

בת ארבע עשרה.

.

.

.

.

.

.

אבל לא נורא, עוד מעט בחירות,

עוד מעט נעמוד מול הקלפי,

ואנחנו, אני מבטיחה לכם,

שמשפע הסיבות שנתתם בשנים האחרונות לבוז לכם, לא להאמין למילה שאתם אומרים,

טל חג'ג, ילדה אמיצה אחת,

היא תהיה לי מול העינים כשהפתק יהיה לי ביד, אני מבטיחה לכם.

תתבישו,

תשפילו עיניכם מולה.

סיורי תלמידים לחברון, גדעון סער ומורים

.

.

ככה צריכים להיות מורים. כאלה המאמינים במקצועם, ביעודם, בחופש שילדים צריכים לקבל.

חופש חשיבה, אמונה, לימוד כדי לגדול להיות אנשים חושבים, משכילים ומפוכחים.

יום קרה דבר נפלא.

יושרה ואומץ וחוסר פחד התגלו במערכת החינוך הישראלית, טוב, בחלקה.

מאות מורים מסרבים לצאת לסיור בחברון.
לראשונה בתולדות מערכת החינוך, מכריזים מורים מרחבי הארץ על סירוב לבצע מדיניות רשמית
של המשרד – התוכנית "ביקורים בארץ האבות".

"ייתכן ואנחנו ניצבים בפתח תקופה שבה אנשים צריכים לשלם מחיר אישי כדי לעצור את הגל

הלאומני שתוקף אותנו. אני מקווה מאוד שמורים אחרים לא יפחדו, כי אנחנו בפירוש לא מתכוונים

לסגת או להירתע מאיומים כאלה או אחרים. מערכת החינוך נתונה למתקפה ולהשתלטות של כוחות

קיצוניים, פוליטיים, כשהמגמה היא להפוך את החינוך לאינדוקטרינציה. לא עוד".

את הדברים האלו אמר אתמול אודי גור, מורה לספרות ומחנך כיתה י"ב בתיכון הניסויי בירושלים.

"אנחנו רוצים להגיד לשר החינוך באופן ברור: אנחנו והתלמידים לא חיילים שלך", מדגיש גור.

"זו לא אמירה של השמאל הפוליטי אלא של מורים שמעוניינים שהתלמידים שלהם יגבשו דעה עצמאית

ומושכלת. הסיורים האלה לחברון ולשילה הם הדבר הרחוק ביותר מכך שאפשר להעלות על הדעת,

מכיוון שהמטרה שלהם היא בכלל לא חינוכית. היא מטרה שנועדה ליצור הזדהות רגשית ולעצב

ילדים כחומר גלם תוך צבירה של הון פוליטי".

.

איתי שניר, מורה לפילוסופיה בתיכון אלון ברמת השרון, אומר כי "התוכנית הזו מהווה אנטי מוחלט

לרוח והפתוחה שאני מלמד על פיה. במובנים רבים הגיעו מים עד נפש. הדברים שקורים במשרד

החינוך הם מספיק חמורים כדי שאני וכמוני מורים אחרים נצא באמירה שהיא לא פשוטה.

..

מכתב לגדעון סער, זה ששלח את בתו לבית הספר השמאלני ביותר בארץ – עד השנה לפחות – ומנסה

ולא יצליח לעולם להביא את הבת שלי לסיור בשטחים הכבושים ובכלל לא יצליח לגעת בחינוכה ככל

שזה נוגע לי….ובעיקר, והכי חשוב, תחתמו, לינק לעצומת הורים נגד הסיורים האלה .

.

..

.

נ.ב. ועל האבולוציה, שמעתם כבר, ויתרו במערכת החינוך הישראלית…אצלנו יו נואו יש הסברים אחרים לבריאת העולם…

.

ממתקים ואיילה חסון

.

.

תקשיבו למלל הזה, תקשיבו. זה ב א מ ת לא להאמין.

.

הרהור:

האם יש להרחיק את איילה חסון מסביבת עבודה גברית בגלל נתוניה הגופניים

והחשש שהגברים בסביבתה יכנעו לחולשתם, ימשכו ל"ממתקיה" מינוח שלה.

איילה חסון סיפרה בתוכניתה על אירוע שהתרחש בלשכה בכירה ביותר בישראל,

כה עבדה אישה יפיפיה. בכיר שעבד באותה לשכה "חמד אותה כממתק", זה ציטוט,

סובביו ראו את משיכתו אליה, את סימני ההתנהגות (שלו)

ובדיסקרטיות, העבירו את העובדת  (היפיפייה, הממתק)  מתפקידה

וכך חסכו לבכיר הסתבכות בהטרדה מינית – ויטרידו אותה מינית?

 

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

צלם: אמיר מאירי וואלה

.

היא אמרה.

אני אומרת שהיא שוביניסטית, אינטרסנטית ומהווה סכנה ממשית לעתיד ושיוויון הנשים,

במקום המתחשך הזה שקוראים לו מדינת ישראל ואני מתחילה לחשוב לדאבוני, שיתכן

שהמכשולים הגדולים בחיי, הדעות הקדומות שחסמו את דרכי, החשדנות שבה נתקלתי,

כיפייפיה עם תעודות יו נואו, הגיעו כנראה מנשים כמותה ולא מהמין הגברי.

.

ותגובת רשות השידור, לא שציפיתי לתגובה אחרת מהאנשים הכפופים לממשלה:

Amir Gilat:נציג פניות הציבור רשות השידור, שפיגלמן, בדק את התלונות בענין השידור
ב"הכל דיבורים"התייחסותו: "חזרתי והאזנתי להקלטת שידור התוכנית ומן הראוי לציין
שהגב' אילה חסון הביאה לשידור מעשה שהיה. הן הגב' חסון והן עמיתה חנן קריסטל לא
הצדיקו את העובדות אלא ציינו שכך התנהלו הדברים באותה לשכה.
הגב' חסון רואה עצמה כמי שלא תצדיק לעולם פגיעה בנשים ותדאג לתמוך במי שנפגעה,
רואה עצמה כמי שמגנה על זכויות הנשים באשר הן.
ביום חמישי הקרוב הגב' חסון תשדר התנצלות בפני כל מי שרואה עצמו
כנפגעת או נפגע מהדברים שנאמרו בשידור"

 

.

.

רואה עצמה כמי שלא תצדיק פגיעה בנשים – נא להקשיב שוב להקלטה.

לא הצדיק את העובדות… – נא להקשיב שוב להקלטה.

רואה עצמה כמי שמגנה על זכויות נשים באשר הן – נא להקשיב שוב להקלטה.

תתנצל בפני מי שרואה עצמו כנפגעת – אני בתור אשה, לאו דווקא בתור יפייפיה, אבל גם.

.

אל תתנצלי "ממתק", תתביישי.

להיות חרדי, זה שווה

.

.

פטור משרות צבאי

פטור ממילואים

התנחלויות

דיור בר השגה

קצבאות

הנחות

ועכשיו זה מ"כלכליסט":

שכר רבני הערים יזנק באלפי שקלים — ללא דיון בכנסת.

שכר המכובדים יעלה בבין 54 אחוזים ל…149 במילים: מאה ארבעים ותשעה אחוזים.

הקבינט החברתי־כלכלי בראשות שר האוצר יובל שטייניץ יתבקש לאשר מחר הצעת מחליטים שלפיה

יוענק שכר גבוה משמעותית לרבני הערים, כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בהצעה שגיבש השר לשירותי

דת יעקב מרגי, בתיאום עם שר האוצר. אם ההצעה תאושר, שכר הרבנים יעלה החל מחודש מרץ 2012.

הקבינט החברתי־כלכלי הוא גוף שמתנהל בדלתיים סגורות, והפרוטוקולים שלו אינם מתפרסמים.

כבר במאי חשף הממונה על השכר באוצר אילן לוין בדיון בוועדת הכספים את מדרגות השכר החדשות

של הרבנים, אולם רק כעת אלו מגיעות לאישור. בעקבות הסערה הציבורית שפרצה לאחר הדיון

בוועדת הכספים מקווים השרים, ככל הנראה, לאשר כעת את ההצעה הרחק מהעין הציבורית.

.

.

. שווה להיות חרדי…



סופה לנדבר, פשוט נורא

.

.

לפעמים אני פשוט לא מצליחה לנשום. ברצינות. תראו. זה ב א מ ת אי אפשר להאמין.

סופה לנדבר שרת הקליטה לפעיל אתיופי: תגידו תודה על מה שקבלתם.

ואם הוא היה דרום אמריקאי? רוסי? אמריקאי? היא הייתה מעיזה שרת הקליטה הגזענית שלנו?

סופה לנדבר: ק ב ל ת ם.

רוצה למדוד מי קבל יותר מהמדינה את או אני? מי נתן יותר, את או אני? חצופה.

שרת הקליטה.

הבה נחדד: סופה לנדבר. נולדה בלנינגרד שברוסיה לגירש וחיה, ועלתה לארץ בשנת 1979. כשהייתה

על פי חשבוני בת שלושים. תזכורת: כתבה בהארץ לפני חודש. שרת ה ק ל י ט ה בממשלת ישראל:

שוב: שרת ה ק ל י ט ה. הגדרת תפקיד משרד הקליטה:

המשרד לקליטת העלייה אחראי לסיוע הניתן על ידי מדינת ישראל, לעולים ולתושבים חוזרים, המגיעים ארצה.

הוא אחראי על סיוע ומעקב אחרי העולים, משלב ההתארגנות הראשונית ועד השתלבותם בכל תחומי החיים

בחברה הישראלית, תוך כדי שאיפה לשיתוף פעולה מקסימלי.

המשרד לקליטת עליה מסייע בתחומי הדיור, התעסוקה, והחברה ומשתדל להקל על העולה במגעים

עם מוסדות וגופים שונים במדינה. המטרה היא לזהות את הפוטנציאל של העולה, לעזור לו להביא

את הפוטנציאל לכדי מימוש, ועל ידי כך לתרום גם לעולה וגם לחברה.

המשרד לקליטת עלייה שואף לתת לעולים את הכלים הדרושיםלהתמודדות עם אתגרי הקליטה,

שבעזרתם יוכלו להשתלב בצורה הטובה ביותר ולהגיע לעצמאות המרבית במדינה החדשה עבורם.

הוא דואג לעולה בשלוש השנים הראשונות שלו.

לכל קבוצת עולים יש את האופי המיוחד לה, אחד הדברים הבסיסיים בקליטה הוא להתאים את הסיוע הבסיסי

לאופי המסוים של אותה קבוצת עולים. יש צורך לעשות שני דברים במקביל: גם לחפש דרכים לחזק את

השייכות לחברה הישראלית של נוער ומבוגרים, ויש לעשות זאת תוך כדי שמירה על הזהות הייחודית של

העולים ועולמם התרבותי.

.

נ.ב.פולני, אוקראיני, רומני, הונגרי וצכי, אלה האופציות העומדות בפני אם אני רוצה….

נ.ב.ב. בחיים, בחיים אני לא אצליח לגמור את הספר הזה או להכין את התערוכה עם חדשות כאלה…

.

אז באיזה מחנה נולדתי אמא?

.

.

.

אני תוהה איזה שם נעים לאוזן, מרכך, פוליטיקלי קורקט הם יצליחו למצוא למחנות האלה?

מחנה מעבר? מחנה הסגר? גוואנטנמו במבטא ישראלי? מחנה שלושת השנים? מחנה ר–ז?

לא רכוז הם לא יעיזו, זה לא יראה טוב בכרזות נגדם בזמן הבחירות.

ושאלה שניה: אלה הנותנים מחסה לפליטים בסכנה לא מוגדרים, ובצדק חד משמעי, בסופו של דבר, גם אם

זה לוקח עשורים, כחסידי אומות עולם?

זה נכון שההגדרה היא:

בהתאם לחוק ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת היהודים

בתקופת השואה תוך סיכון חייו.

אבל אם נחליף "מי שאינו יהודי" ב…ישראלי נניח, ופעל למען הצלת "בני אדם", "פליטים"….

בתקופה "חשוכה במדינת ישראל" תוך הסתכנות במאסר של חמש שנים כמו שהם אשרו הלילה,

אז ההגדרה תתלבש בול, כמו כפפת עור שחורה על היד, לא?

מגלב? מה פתאום מגלב?

מה אנחנו…

אני שואלת אתם יודעים,

כי אני מנסה לשמור על שמה הטוב של מולדתי – אך, איזו מילה מלאה משמעות והוד והדר –

מול עיניה של הבת שלי, ולא מצליחה. תראו מציאות:

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

מתוך אתר הכרזות

וגם:By Yael Gvirtz

רשמתי בפני את שמות 8 הצדיקים בסדום שהצביעו נגד חוק ההתאכזרות לפליטים: זהבה גלאון,
ניצן הורוביץ, אילן גילאון, דב חנין, שלמה מולה, איתן כבל, נינו אבסדזה, בוז'י הרצוג.
רשמתי בפני את כל עלובי הנפש שלא התייצבו להצביע איתם.
ועוד מחשבה: איפה הח"כים הערבים כשפוגעים בחרותם של בני מיעוטים אחרים…..
נ.ב.
שלי יחימוביץ הצביעה נגד. הסטטוס של יעל גבירץ עושה לה שלא במזיד כמובן עוול, וחבל.

.

.

לא כל חובש כיפה הוא….תבחרו אתם

.

.

לא חייבים לפתוח בחקירה על כל ילד פלסטיני שנהרג אמר אביחי מנדלבליט הפרקליט הצבאי לשעבר,

ואני חושבת לעצמי למה לא להרחיב את הרשימה, הגיע הזמן:

לא חייבים לדאוג לכל ניצולי השואה

לא חייבים לחנך את כל הילדים

לא חייבים שהלב ישבר מכל אשה מוכה, בחורה נאנסת

לא חייבים שישבר הלב מכל ילדים רעבים

לא חייבים לדאוג לכל מחוסרי דיור

לא חייבים לדאוג לכל אדם חולה

לא חייבים לאשפז כל חולי נפש

לא חייבים להצהיר על כל מה שהרווחת השנה

לא חייבים לציית כל רמזור אדום

לא חייבים לחלץ את כל הפצועים בקרב

לא חייבים לעמוד בכל פעם שמנגנים התקווה

לא חייבים לראות בכל אדם אדם בלי קשר למוצאו, דתו ומינו

לא חייבים לעמוד בכל יום הזכרון

לא חייבים לא לנהוג בכל יום כיפור

לא חייבים לכבד את כל מה שכתוב בהצהרת העצמאות, חוקת ישראל או התורה

לא חייבים לציית לכל הוראות המשטרה

לא חייבים דמוקרטיה

והכי חשוב כנראה

שכבר לא חייבים לגור במקום הנורא הזה שבו אדם מבוגר, אחראי, רציני,

אלוף בצהל מוציא מפיו מילים שרק בגרמניה הנאצית אפשר לדמיין אותן נאמרות,

כולה ילד, מה אתם עושים עניין, יהודי.

.

אבל חייבים למות מבושה, אי אפשר שלא. למות מהם.

.

עדכון, כי היום הזה לא נגמר…מעניין לאיזה מחוזות הזויים הן יצליחו להגיע עד סופו

.

עוד פנינה

.

נ.ב. לא כל חובש כיפה הוא אדיוט.

.

.

מה אמרו לו לקטנצ'יק הזה?

.

.

מה אמרו לו, למויישה, ארון או מנדל הקטן,

אתמול בלילה, בקור הירושלמי של סוף דצמבר,

מה אמרו לו,

כשבמקום אמבטיה, סיפור או תפילה לפני השינה,

משחקים וצחוקים עם אחיו וחיבוק מאמא,

הלבישו אותו בבגדים מוזרים ואמרו לו להרים ידיים.

עצוב או מבוהל לא הצטרכו להגיד לו להיות, להראות,

רואים עליו שזה בדיוק מה שהיה, מבוהל, מפוחד ומבולבל.

מה הם אמרו לו?

אלה האמונים על בטחונו, אושרו ועתידו?

שמשחקים באנדסאפ, משחק חדש שהגיע לשכונה?

שהיום פורים?

מה אמרו לילד הקטן והתם הזה לפני שצרבו אותו בזכרון כולנו כאות קין?

. .

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

נקמת ילד קטן…

צילם:אוהד צויגנברג

.

שומרות הסף

.

.

מיכאל שאל אותי בדרך אם אני חושבת שזה משנה אם נגיע או לא

ואמרתי לו שחשוב שהתחושה תהיה שהגיעו הרבה אנשים ושחשוב שיבינו שהגיעו הרבה אנשים.

ודווקא אנשים שהדבר הזה לא נוגע – עדיין? – ביוםיום שלהם, כאלה כמונו,

שנשמו עמוק היום ועזבו את חייהם לכמה שעות בערב צונן כדי להגיד שאכפת להם ושלא נסכים.

וכאלה אנשים שיגידו עוד פעם ועוד פעם שלא נסכים, ולר רק בכיכר רבין לא נסכים.

לא נסכים בכל מקום שנחשוב שחשוב להגיד שאנחנו לא מסכימים.

בערב שאל אותי מישהו אחר למה אני שומרת על העולם כל הזמן –

הוא גם שאל אותי לא מזמן מי שומר עלי, אבל זו הייתה שאלה מסוג אחר –

וכתבתי לו שזה בכלל לא בגללי,

It is not about me

כי עלי הם לא יכולים, אין סיכוי.

אני כבר יודעת להבדיל בין נכון ללא נכון,

בין צודק ללא צודק,

בין מה מותר ומה אסור,

ומה אני יכולה ומה לא, ומה קשה לי ומה לא,

ולהחליט להכנס לאוטו ולעלות על כביש 6 ולחזור הבייתה אחרי חמש שעות, זה קל,

זה רק לקחת החלטה לא באמת דרמטית ולעשות.

אבל הילדות שלנו,

אפילו שכבר יש עשרה בגיל שלהן, לחלקן, ובטח הקטנות יותר עשויות לחשוב שככה זה.

שככה מתנהלים חיים. שככה זה גברים וככה זה נשים.

רק המחשבה שיש ילדה קטנה שתראה שוט בטלוויזיה של נשים חרדיות הולכות רק איפה ש"מרשים",

ולא תשאל מי בכלל מחליט מי מרשה או אוסר,

או ילדה קטנה שתגיד בעינים גדולות שאסור לה ללבוש את החצאית הזאת,

או שתחשוב שאיזה ילד או גבר יכול עליה במשהו רק בגלל שהוא גבר,

יכול או רשאי להכתיב לה איך להרגיש – זה בכלל שיעור, השפעת המילים הגבריות עלינו –

או מה לעשות. אז בגללן, בגלל ובעד חייהן ועתידן.

כי אנחנו מהבחינה הזו, והכוח הפנימי, ותבונת הגיל ולב – ברוב המקרים – מסודרות,

אנחנו הנשים, אהובות, חברות, אמהות, אחיות,

כל מה שאנחנו,

האמהות של העולם,

אנחנו בסדר. עלינו הם לא יכולים, זה סופי וסגור.

אבל הן?

חובה חובה חובה עלינו לשמור עליהן.

להיות שומרות הסף,

ולעשות עבורן.

להסביר, ולהגיד, ולחזק, ולצעוק ולהפגין גם,

ולא לתת לאפלת ימי הביניים לגרור אותנו לאחור ולקלקל את הטוב שנבנה,

לבינתיים, עד שילמדו, ויפנימו.

לתמיד.

.

.

אין אנחנו יכולים

.

.

.

.

 

מצאתי דרך להתעשר, האומנם?

.

.

.

אז רגע…תנו לי להבין….

אם מתפרסמת תמונה לא מוצלחת שלי בטור אופנה/רכילות ואיזה טוקבקיסט כותב: חלי גולדנברג ניראת נורא,

אני יכולה לבקש את הפרטים שלו ולתבוע את האםאמא שלו, נכון?

כי במקצוע שלי להראות רע זה ממש לשון רע, כמעט כמו להגיד גזען על ליברמן או הססן על ביבי…

רגע, תתרכזי בטוקבקיסט, אה….

אז הטוקבקיסט/ית  שלי בטח י/תנסה להוכיח שזה נכון,

ואני אביא כל מיני חברים שלי, עורכי מדורי אופנה, במאי קולנוע, מלהקות ומעצבות שיעידו לטובתי

שמה-פתאום-אני-ניראת-נפלא-על-פי-כל-קנה-מידה-של-כל-טור-רכילות-או-מי-לבש-מה-ואיפה,

ושמה שהוא כתב/ה בטוקבק עושה לתדמיתי נזק נוראי ושהנה הפסדתי תפקיד ממש בגללו….

וככה אני אתחיל להצטלם בלי איפור ופוטושופ או סתם אראה אומללה ואתעשר…

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

למרות האופציה הנחמדה הזו לרפד את חיי בכפולות של 300.000

אני חושבת שחוק חשיפת הטוקבקיסט המתחבר לעדכון חוק לשון הרע הן הצעות חוק מסוכנות ואפלות,

ומהוות סכנה אמיתית לחופש הביטוי.

.

.

אילה או זאבה # רגע האמת לעיתונאי החצר

.

.

ציטוט ווינט:

אחרי שהודחה מתפקידה כמגישת "מבט שני" בטענה כי היא "לא עוברת מסך",

נראה כי קרן נויבך מאבדת גם את רצועת השידור שלה ברשת ב' – שתעבור לידיה של אילה חסון.

אז מעבר לעובדה שמעניין איך יתרצו את סילוקה מהרדיו,

כי הרי מה יגידו הפעם? לא עוברת מיקרופון?

או שהם כבר איבדו בושה ויעזרו אומץ להגיד לנו שככה הם רוצים, ככה זה מתאים להם וזהו, עובדה.

אני לא מצליחה להבין מאיפה החוצפה, האטימות, ההתנשאות להעיז ולעשות מעשים שבאמת, אבל

באמת לא יעשו במדינה מתוקנת, במקום שמתנהל על פי אמות הגינות, מוסר, דמוקרטיה,

מה מאפשר להם לחשוב שהם יצליחו?

שתהיה מהומה קטנה טאחרכך הכל יעבור,

ובשטח, הם יקבעו את העובדות, הם יחליטו איפה יעמדו עושי דברם, היס מנים שלהם.

אבל די,

כי הפעם זה כבר ברור שמי מאנשי התקשורת שיעיז/ תעיז לרשת את תוכניתה של קרן נוייבך,

שמסולקת ומפוטרת רק, וזה ברור וידוע, רק בגלל דעותיה הפוליטיות, החברתיות,

ר ק בגלל יושרתה והאומץ שלה לדבר בקול רם, בלי אינטרסים, בלי פחד,

יאבד את כבודו/ה, יושרתו/ה ומבטיח לעצמו – אם אני מכירה את הרשת, ואני מכירה –

סערת אינטרנט שלא הייתה כאן מעולם.

כי סולידריות היא לא מילה מהספרים וההיסטוריה, ואדם לאדם, לא זאב, גם אם הוא אילה…

..

ככה אני מאמינה.

.

ורק לציין שאילה חסון היא כמובן לא העניין, ויום אחרי מכחישה מכל וכל,

אז כמו בהתחלה, העניין הוא אנשי השלטון והשררה, הגבולות ההולכים ונחצים בגסות ויהירות שלטונית

מידי יום, וגם, כמובן, עושי דברם, עיתונאי החצר ואנשי האינטרסים……

..

.

או פשיטת רגל או הפתרון הזה

.

.

בין הפרעת הקשב שלי המכילה בעיקר אימפולסיביות וחוסר יכולת להתאפק כשיש לי מה להגיד,

לבין הלב שלי שבוער בחודשים האלה מזעם, חרון ותסכול על מה הם מנסים לעשות מאיתנו,

לעשות לנו, איך הם מנסים לנהל את חיינו, עתידנו ומה ואיך אנחנו מרגישים ואומרים וכותבים,

הבנתי היום שהדרך היחידה שלי לא לפתוח את הפה ו/או המקלדת כמו שאני חייבת, ממש חייבת

או האפשרות השניה, לא להגיע לחובות בכפולות של 300.000 היא אחת :

.

.

בברכת חזק ואמץ מול כוחות השחור, אם לא אומרים מי הם, לא נוקבים בשמותיהם או מצרפיםלשמותיהם שמות תואר עסיסים, אז מותר, נכון? עדיין.

.

מייקאפ ואיפור מוסרי, יש צילום.

.

.

הם מורידים לפעמים את האיפור? מול עצמם בלילה מאוחר, רגע לפני השינה?

ומה קורה אז, יש שם דין ודברים אמיתי ואינטימי עם עצמם?

האם מי שעושה מעשה פחדני ונקלה יודע או מסביר לעצמו תירוצים?

נתניהו וברק, אחינו גיבורי התהילה שאבדה, והמייקאפ המוסרי.

היום קראתי שראש הממשלה החליט להיעדר.

שדווקא בערב המכריע, בו עמדו להצבעה בכנסת שתי הצעות שנויות במחלוקת ודרמטיות למדי אם

מדברים על פוליטיזציה של מערכת המשפט במדינה דמוקרטית, האחת לשינוי הרכב הוועדה לבחירת

שופטים ווהשניה "חוק גרוניס" כמובן, לא הגיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו לדיון.

תקראו שוב: לא הגיע ראש הממשלה לדיון.

גם שר הביטחון אגב, אהוד ברק, ושרי "עצמאות" נעדרו. שוב: גם שר הבטחון לא היה שם.

בעמוד הראשי התפרסם הצילום הזה של שניהם:

.

והסתכלתי על שני הגברים האלה. מנהיגי המדינה שלי. חורצי גורלי, גורלכם.

עומדים בחליפות האלה, במיטב שנותיהם, ידיהם בכיסים, שקטים משהו, מחליפים, כך נראה, מילים ביניהם, אולי משפט יחיד אולי יותר, לך דע.

הם מכירים שנים רבות, אחים לנשק אומרים "אצלנו" – אני כבר לא יודעת איפה זה ומי זה  אצלנו –

אני משוכנעת ששניהם אינטליגנטים, שגדלו וחונכו אולדסקול. עם ערכי מוסר, כבוד, הדדיות, עבודה יושר ויושרה, בזה אין ספק.

הם מבוגרים ממני בעשור ומשהו אני חושבת,

מה שאומר שגדלתי והתבגרתי בערך בסביבת הזמנים שלהם ואני יכולהלהעיז ולנחש שהם דומים

בסהכ לבחורים המבוגרים שהסתובבו בבסיס שלי, בחצרים פחות או יותר, רק ירוקים.

.

אין אדם מאלה שאני מכירה מזמן שרותי הצבאי, ואני מוכנה להעמיד את זה למבחן,

שיכול היה לנהוג כפי ששני אלה נהגו היום בכנסת, פשוט אין.

זה כל כך לא יאומן, זה כל כך הזוי שבאמת, אני מתקשה למצוא מילים לכמה זה מבזה.

אותם. וגם אותנו שאלה הם מנהיגנו. פלוס אביגדור כמובן, אבל זה סיפור אחר.

שני חוקים דרמטיים, המסעירים את המדינה, העשויים לשנות את אופיה הדמוקרטי מזהירים רבים

ומזהיר העולם המערבי ושניהם, שני לוחמי היחידה ההיא, אחינו גיבורי התהילה, אלה שסיכנו את גופם

וחייהם למעננו, אבל לא יסכנו את עתידם הפוליטי עבור כ ל ו ם, התחמקו.

נעלמו והתחמקו מלעמוד שם ולעשות מעשה.

לכאן או לכאן, לנקוט עמדה ולעמוד מאחוריה. אני בעד או אני נגד. אני נגד ונאלץ להצביע בעד.

אני כאן, עומד מולכם ואומר לכם, לכולכם את החלטתי,

ולא שני פחדנים, חסרי יושרה ואומץ שלא מעיזים לנקוט עמדה כי יתכן ותחזור אליהם כבומרנג

בקמפיין הבחירות הבא.

ץ

ואני חושבת לעצמי איך הם שני אלה מתחת למסכה הציבורית שלהם?

מתחת למייקאפ ולאפור הפוליטים, מה הם שני הגברים האלה,

מה הם אומרים לעצמם, לנשים שלהם הערב, אחרי הטלפונים, הזפזופ בין הערוצים לדעת מה

קורה, מה הם אומרים, הצלחתי שלא יתפסו אותי בהקשר הזה?

וואלה, התחמקתי מלהגיד מה אני ב א מ ת חושב.

אתם בושה.

.

הנה אני מורידה איפור, נראה אתכם גיבורים.

נ.ב. "חוק גרוניס" עבר בקריאה ראשונה. 52 חברי כנסת הצביעו בעד, 35 התנגדו.

.

.

פרפר קטוע כנף וסרט רלוונטי מתמיד

.

.

.

בשבוע האחרון ניסיתי להיות אופטימית, באמת.

אמרתי שאחפש כותרות טובות, כאלה שיסמנו לי שיש מי שדואג לחיים שלי במקום הזה,

שדואג לבת שלי, לחיים שלה. חינוך, בטחון, בריאות, השכלה, פרנסה, תרבות, ככה חיים,

ולא מצאתי, באמת, מה שמצאתי התנקז בתסכול וזעם נוראי לסטטוסים מעלי עשן בפייסבוק:

מנסיון החוק ללשון הרע, דרך פיטוריה המקוממים של קרן נוייבך – ראבעק, אם אתם מחפשים

תרוץ לפטר אותה לפחות אל תפילו את עצמכם למקום עלוב ושובינסטי כמו "היא לא עוברת

מסך" אחרי שלש שנים בתוכנית ובודאי שלא אחרי גוגל קטן "כרמית גיא".

והכתובות "רבין מחכה לך" ו"תג ממיר" בפעם השלישית בביתה של פעילת השלום בירושלים,

ואני כל כך מקווה שמישהו שם משגיח עליה כדי שלא יצטרכו להכות על חטא " לא האמנו

שזה אפשרי", ונתניהו ןאטיאס סיכמו שרוה הדירות ב"מחיר למשתכן" ימכרו לחרדים.

ושר האוצר שלנו, זה שהכריז לאחרונה מלחמה על העסקת עובדים זרים בארץ, אישר

לחברת "שפיר הנדסה" להביא ארצה מאות עובדים – בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים

במשרדו – כשגרי חכים, גיסו מייעץ לחברה. לשכת השר בתגובה: ההחלטה – משיקולים

מקצועיים בלבד. כמובן.

ובשלטי אדי לתרומת אברים בירושלים ובני ברק הודרו הדמויות הנשיות והעמותה תירצה

תשובות חלשות ומעליבות.ואלי ישי החליט שמה שנכון הוא ששופטי בית המשפט העליון

חייבים להבחר לא רק על פי כישוריהם אלא גם על פי מוצאם – טוב שלא הוסיף על פי

השתייכותם הפוליטית, אבל אל תדאגו, זה יגיע.

וביבי הראה לאונסקו של מי יותר גדול והנחה להאיץ בניית 2000דירות בירושלים,

בגוש עציון ובמעלה אדומים. ומשרד החינוך מקדם יוזמה שתשלול את נקודות הבונוס

ממרבית המקצועות המוגברים בבחינות הבגרות. הם מעוניינים לגדל רובוטים.

בסופו של חיפוש- וחסכתי לכם לא מעט נוספות, כשכל אחת עולה על השניה, תאמינו

לי, מצאתי ידיעה אופטימית אחת, בעצם שתיים. לא מקומיות, הגויים מככבים בהן,

אני מקווה שאלי ישי וחבריו בכל זאת יסכימו שהיא משמחת, כי במקרה שלי,

החופש של הפרפר, והנחישות של החתול, נותנים לי תקווה לרגע:

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

ואז נזכרתי שזה מזכיר לי משהו

.

אה,  תענוג, לא?

ודווקא רובי ריבלין מי-היה-מאמין # תוספת

.

.

.

תוספת: ואתמול, עשרה חודשים אחרי כתיבת הפוסט הזה, רובי ריבליןשוב הפתיע לטובה:

ייו"ר הכנסת תקף בחריפות את הצעת החוק שתעלה לקריאה ראשונה: "ללא חופש עיתונות

האזרח שרוי באפילה ויכולת קבלת ההחלטות שלו נפגעת באורח קריטי"….אפשר לכתוב לו,

שידע שיש מי שמעריכים כשצריך, לא רק מותחים בקורת –   yor@knesset.gov.il

?

לפעמים אני מחבבת אותו, בדרך כלל לא.

הסגנון שלו לא לרוחי, גם החן הילדותי הזה לא.

הוא ימני מדי, נאמן מדי לאדוניו בדרך כלל וירושלמי – אני כבר פחות מחבבת ירושלמיים מקסימים –

אבל הבוקר רובי ריבלין הוא התקווה הלבנה הגדולה שלי.

הוא זה המעז להגיד בקול רם מה שחבריו לקואלציה חוששים.

הם חוששים – מטעמים מובנים אני לא כותבת מ פ ח ד י ם – לפתוח את גשם הזעם והחרון

והתועבה והשיטנה והפאנטיות שיפילו עליהם חבריהם לקואליציה. הם חוששים מאביגדור, ובן ארי,

ודנון, והצייתנית של ליברמן שהגישה את ההצעה המטורפת הזו לבדוק את הארגונים הפועלים

בשטחים, את מקורות מימונם – כי את מקור הכספים במפלגות ההגונות שלנו, מאהוד ברק עד

אביגדור דרך נתניהו אנחנו כמובן יודעים, הכל כל כך שקוף והגון וישר דרך הממשל שלנו, שמה

שנשאר זה רק לבדוק את מצפונם ויושרם שלא-נגיד-יושרתם של מי שלוחמים למען זכויות אדם,

בלי קשר לדת, צבע, לאום או שייכות אחרת.

ורק רובי, ג'ינג'י חם מזג, פוליטיקאי מנוסה ובדרך כלל מדוייק בדעותיו,

הבין הבוקר שהפעם נחצה גבול באמת מסוכן ופתח את הפה:

יו"ר הכנסת תוקף בחריפות את ההקצנה ואת התמיכה הגורפת של הקואליציה בוועדת חקירה

נגד ארגוני זכויות האדם. "יש לעצור את הגל העכור, ועדה רק תעצים את הפגיעה בישראל"

וגם:

"זה דומה למעשה לקיום משפט ראווה".

וגם:

יו"ר הכנסת התייחס לזכות עמותות השמאל לנהל את ענייניהן, כל עוד אינן פועלות בניגוד לחוק:

"ייתכן שיש דברים שהעמותות עושות ושמהווה פגיעה קשה במדינה. אבל מי שצריך לחקור את

מעלליהם הם שלטונות החוק, היועץ המשפטי לממשלה, הממשלה. לקיים ועדת חקירה פרלמנטרית

בה אתה יודע מראש מה הרוב ירצה לקבוע היא לקיים למעשה משפט ראווה. הרי ברור מראש שלא

תהיה פה חקירה. אני מתנגד באופן מלא לוועדת חקירה פרלמנטרית בנושאים הקשורים לפוליטיקה".

"אי אפשר לגרש כל מי שחושב אחרת"

"לומר שהקמת הוועדה מיועדת לבלום את אותם דברים שלטענת המבקשים פוגעים בישראל זו טעות",

הוסיף ריבלין. "הרי לא רק שלא ימנעו, הם רק יעצימו את הפגיעה. עצם הטענה שתעלה, שבישראל יש

רוח מקארתיסטית הפוגעת ברוח הדמוקרטיה, רק תעצים את הפגיעה בנו. גם אומות העולם בוודאי יראו

זאת כך. אנו פוגעים גם בנאמנותם של רבים מיהודי העולם באהבתם לציון. אי אפשר לגרש את כל מי

שאתה חושב שדרכם אינה נכונה.

בצד התועלתי הדבר לא יביא תועלת, הוא רק יוביל לעוד רוח רעה שתנשב מצד מבקרינו"..

.

.

.

.

.

.

תכתבו לו מייל. שידע שגם אם יתנפלו עליו חבריו

מהליכוד, מהימין ומאיפה לא, יש לא מעט אנשים

המעריכים עד מאד את היושר המצפוני שהפגין היום –

yor@knesset.gov.il

.

וגם, נזכור יקירי את אלה שנמנעו מלהגיע, נפגש ביום ההוא, עם הפתק ביד:

רשימת הנעדרים מההצבעה על וועדת החקירה: העבודה: שלי יחימוביץ', דניאל בן סימון, אבישי ברוורמן, עמיר פרץ,

איתן כבל, עינת וילף, מתן וילנאי, אהוד ברק, בנימין בן אליעזר, אורית נוקד. קדימה: 20 ח"כים – ציפי לבני,

יוחנן פלסנר, אורית זוארץ, נינו אבסדזה… שי חרמש, רחל אדטו, דליה איציק, זאב בילסקי, רוני בר-און, יואל חסון,

ישראל חסון, שאול מופז, אבי דיכטר, מרינה סולודקין, אלי אפללו, רוחמה אברהם, מגלי ווהבה, אריה ביבי,

יעקב אדרי, רונית תירוש רע"ם תע"ל: איברהים צרצור, טאלב א סאנע חדש: מוחמד ברכה, עפו אגבריה  בלד:

ג'מאל זחלקה, סעיד נפאע.

..

ובבניין מחודש של מצפון, יושרה ומוסר נתנחם.

.

ובזה אני מסייגת את תרומתי

.

.

בירושלים יש קמפיין לעידוד חתימה על כרטיס "אדי", יפה, נכון?

רק מה…..ראו נא את ההבדלים בין תמונת אד"י רגילה

.

.

.

.

.

.

.

.

.

לתמונת אד"י ירושלמית.

בירושלים אין נשים, והן בודאי אינן מוזמנות לחתום על כרטיס אד"י.

דיליט. לאט לאט מצליחים לעשות עלינו ד י ל י ט.

.

ולכן,

בגלל שאין בי ספק שהגבר הדתי שיצטרך את הכבד שלי, הקרנית שלי או הכליה בזמן אמת,

טפוטפוטפו,

לא יעצר לברר אם הכליה שתציל את חייו היא נשית,

וגם אם יתברר לו שאני אשה, וגם אם יתברר לו ששרתי בקולי קולות מול גברים – נניח –

נדמה שהרב שלו ימצא מיד איזה פסוק או פסק הלכה שיאפשרו לו לחיות איתי בטומאה למרות הכל.

לכן,

אני מצהירה כאן ועכשיו ואנסה גם לסייג את תרומתי באד"י,

שאני מסרבת לתרום כל חלק מגופי לגבר לפני שישאלו אותו את השאלה הבאה:

האם תסכים לשמוע אשה שרה?

ואם יענה בשלילה,

יענה בשלילה גם על חלקים נבחרים בגופ/תי.

.

לחוסר שיוויון, אפליה וכפיה יש פנים רבות.

..

.

מי שמעוניין לעזור לי להפיק קליפ שבו מזמרות להנאתן נשים רבות ומגוונות אנא שיפנה אלי.

.

.

רואים את (אולי) מרגלית שפי הבאה? ואת הבחורים האלה עם הרוע הטהור בפנים?

.

.

.

דמיינו ילד ונערה אמריקאים, הולנדים, בלגים, גרמנים, שוודים, איטלקים,

תבחרו.

ובמקום האשה הפלסטינית, דמיינו יהודיה עם שביס,

טוב אפשר בלי שביס,

אבל שיהיה ברור שהיא יהודיה.

גם לחיילים אתם יכולים להחליף את המדים אם אתם ממש במצב רוח לתחפושות

ועכשיו,

ספרו לעצמכם כמה אתם מזועזעים ומה אתם עושים עם הרגשות שלכם.

.

.

.ועכשיו,

תסבירו לעצמכם למה אתם רואים את הצילומים האלה, את הנערה הזו והילד,

את הפנים המעווותות משנאה של נערי הישיבות האלה, על ציציותיהם ולא עושים כ ל ו ם.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

..

.
Photo: Nasser Shyoukhi
 Hebron 2001.

הצילום הופץ היום בפייסבוק בנרחבות.

התברר  שהוא צולם ב2001 , בחברון, הוכתר כצילום השנה ופורסם בusatoday.

המציאות בשטחים לא השתנתה לטובה, להיפך, תג מחיר הולך ונעשה מציאות יום יומית,

ואנחנו ממשיכים לקרוא, לראות, להזדעזע ולהשאיר בשלטון ממשלות המקבעות את הכיבוש,

לגדל דורות של נערים ונערות חדורי גזענות ושנאת האחר,

בלי נגיעה בשיוויון, כבוד לדעה אחרת, לדת אחרת, וכל זה בשם ובכסות האמונה הדתית והיהודות.

ובכן,

גם אני יהודיה. גם אני ישראלית,

וכיוון שדעותי הפוכות מאלה המצולמות כאן,

אני משתדלת לחנך ולגדל את הבת שלי לראות לכבד את האחר בדיוק כמו את עצמה ובני עמה,

בדיוק בגלל זה, למרות שהצילומים צולמו לפני שנים, החלטתי להשאיר את הפוסט. שלום עכשיו.

.

.

ולמי שטוען שפרסום הצילומים האלה הוא יריה עצמית, אני לא יורה לנו ברגל בפירסום הנערה והילד המתעללים ומבזים אשה פלסטינית מבוגרת, או פרסום בחורינו מלח הארץ ממש עם הרוע הטהור על פניהם, זדון, לעג ושיטנה,

גם אחרות המראות עקירת עצי זית, או סתם תג מחיר סטנדרטי – יש כזה?

המתנחלים, אנשי תג מחיר, הם החומסים ממני את הזהות היהודית והישראלית שלי

ויורים לי ברגל, ובלב.

ולילדה שלי ושלך ושל כולנו הם יורים ישר בעתיד.

.

.

.

.

.

.

הדף הורוד ואין לי מושג איזה צבע יש לגזענות

.

.

בפייסבוק של דרור פואיר היה צילום של דף ורדרד והיה כתוב שהוא חולק אתמול לפני עירוני א'.

בגלל הכחשה חלקית למשקפיים לא הצלחתי לקרוא ברגע הראשון מה כתוב – בגלל שיש כאן תלמידת

תיכון ממש טריה רציתי מאד לקרוא מה כתוב והצלחתי לקרוא את האותיות הגדולות :

"בהתחלה הכל היה ורוד" וגם: " ומה קרה בסוף?"

נו, הייתי משוכנעת שזה מניפסט נגד קיום יחסי מין בגיל צעיר מדי – מי בעדו? א נ י !! – בעד שימוש

תמיד ותמיד ותמיד לא-משנה-כמה-הוא-אומר-לך-שהכל-בסדר וזה לא קולי בקונדום, ושאר עניינים

שמחכים לי פעם, בעתיד הרחוק עד מאד. בעוד ה מ ו ן ה מ ו ן ה מ ו ן זמן.

עברה בי מחשבה שאופסס..אולי זה ממש לא הכיוון ויתכן שהאחראים לו הם הארגון נגד ההפלות הזה

-לא-זוכרת-את שמו….וכל הדרך אל המשקפיים התנדנתי בין תחושת "יפה שהם מזהירים נגד מחלות

והריון בגיל צעיר"  לבין כעס על- נזכרתי בשם – ארגון אפרת המסיונרי ומסוכן ופאנטי שעליו אכתוב

בפעם אחרת, ואז מצאתי את המשקפיים.

עכשיו תקראו..

.

אני מודה לכותבים,

היום, בזכותם הבנתי. אלה הערבים. הם ורק הם.

רק הערבים מתנהגים לנשים שלהם לא יפה, מורידים סטירות, מקנאים בטירוף…

רק הערבים הורגים את הנשים שלהם במכות, בנשק, בדקירות.

רק הערבים.

וכל הכותרות בעיתונים ומקלטי הנשים המוכות, ומוקדי החירום ואלפי נשים השקטות –

כי אפשר לשתוק בכל השפות – אלה שלא אומרות מילה ומסבירות שנתקלו בדלת הארון…..

כל אלה חיות עם ערבים ובני מיעוטים.

כ ו ל ן. הבנתי.

מה שלא הבנתי זה איזה צבע יש לגזענות טהורה, בטח שחור, לא?

.

.

ש'מעו, אם הייתי מחליפה את השפה, ואת השנה לסוף שנות השלושים……

.

%d בלוגרים אהבו את זה: