תקריב

.

הפלות וסיפור אישי

כי אני לא נרגעת,

לא מצליחה להשתחרר מהמועקה שהחלטת בית המשפט העליון בארהב הפילה עלי.

החוק שהתיר הפלות בכל מדינות ארהב בוטל. אמריקה פוסט טראמפ משלמת את המחיר.

אם לא הייתי בת שמונה עשרה אז, כמה חודשים לפני הגיוס, מגלה באיחור לא פשוט

( כן, הפרעת קשב מזיקה בתחומים שלא תמיד חושבים עליהם ), ממש חודש אחרי

פרידה מסיפור אהבה ראשון וגדול, ובעיקר עם הורים טובים, מכילים, ששילמו כסף רב

לרופא פרטי ובית חולים פרטי כי אלה היו האפשרויות המחתרתיות אז וטיפלו בי

( ובכו זו בזרועות זה בחדר האמבטיה שלא אראה אותם, אבל ראיתי ),

איך היו נראים חיי? בלי שירות צבאי, בלי בן זוג, כי ברור שהפרידה סופית באופן מוחלט,

וגם חייו. שני בני אדם צעירים שהיו מחוייבים לקשר לכל החיים, גם אם לא זוגי,

ובודאי בלי החלטה להביא ילד משותף לעולם, בלי לימודים, עם קריירה אחרת ללא ספק,

מהלך חיים שונה לחלוטין כמו תאונה שקורית במפתיע ובום!. רק שכאן זו ל א תאונה

שאי אפשר לשנות את תוצאותיה, כאן זו ״תאונה״ שאפשר להחליט את תוצאותיה.

חופש בחירה קוראים לזה, מילים פשוטות וטבעיות למי שגדל במדינה דמוקרטית,

חופשיה, גם אם בישראל עניין ההפלות מורכב יותר עדיין, ויש היום את ענייני הועדות

להפסקת הריון שאפשר הרי להוליך אותן לאישור די בקלות אני מבינה.

מה היה עולה בגורלי

מה היה מסלול חיי אין לי כמובן יכולת לדעת, א ב ל, אין לי בכלל ספק שהדבר המרכזי שהיה נחרט

ומצטלק בנפשי הסוערת, מרדנית תמיד, דורשת חופש ושיוויון מהיום שאני זוכרת את עצמי ואת דעותי,

זו העובדה שמישהו מנע ממני זכות יסוד מבחינתי, הזכות שלי להחליט עלי, על חיי ובודאי על גופי.

הרחם שלי, ההריון שלי, הגוף שלי, החיים ש ל י.

הילד ההוא, אם לא היו לי הורים טובים כל כך, שמיד תמכו, הושיטו יד ושילמו, ויתכן שאקס חבר הגון,

לא בדקתי אז, הילד ההוא היה נולד לא מתוך רצון ( בלי קשר לכמה ברור שהיה הופך לילד אהוב בדיוק

כמו זאתי שלי, הבת שלי, ליבת ליבי ), הילד ההוא היה נולד לא מתוך בחירה, אלא מתוך חוסר בחירה,

ברירת מחדל של מוחלשים.

והילדות שלנו, מה איתן?

מה על העתיד שלהן?

הבת שלי בת עשרים ושש,

אני מעוניינת לראות מישהו מנסה להכתיב לה או לחברותיה איך ומה לעשות עם עצמן, עם גופן?

ואני מבינה שבהיסטוריה, בחיים כמו בחיים, לפעמים החיים מנצחים, ובאיראן למשל יש צעירות לא

פחות סוערות ואינדיבידואליסטיות ממנה שהמדינה הקנאית שבהן הן חיות מצליחה להכניע אותן.

ומה יעשו במדינות ארהב שיאסרו על הפלות, נשים צעירות, נערות בנות חמש עשרה, עם משפחות

לא משכילות, חלשות, שמרניות, בלי כסף או הבנה מה נכון, מה יעלה בגורלן בלי הבחירה שלהן, בלי

יכולת להחליט ולבצע מה שהן בוחרות לעצמן?

זה לא נתפס, ואסור לתת לזה לקרות.

הכוח הנשי הוא באמת כוח חיים גדול מחלקיו.

אנחנו אמהות, גם אם החלטנו לעבור הפלה.ות מסיבות כאלה או אחרות, אנחנו אחיות,

ולא נאפשר להם לחזור אחורה, אין מצב.

זו מלחמה של כולנו.

אלה שזוכרות את השינוי

אלה שמבינות שאין סיכוי שנוותר על חופש הבחירה שלנו,אלה שמבינות שזו מלחמה על העתיד,

בעיקר עבור העתיד, עבור הילדות שלנו, שיהיו אמהות נהדרות, כשיגיע זמנן לבחור בחלק המופלא

הזה של החיים.

.

.

אני לא נוהגת לחלוק דברים פרטיים מחיי ברשתות, אישיים כן, פרטיים לא, אבל העניין הזה פשוט טלטל אותי בעוצמה שאני לא זוכרת כזו. כמעט כמו שיקחו ממני את הזכות לבחור לכנסת, ככה חזק זה מכה בי.

.

.

.

מוזמנות בהחלט לשתף לינק, להעתיק טכסט וכל מה שיעזור.