מרילין מונרו, לייק?

.

נתקלתי היום בצילום הזה של מרילין מונרו.

1954, מבקרת, מבליטה ומעודדת את חיילי המארינס בקוריאה.

צילום נפלא, הורד מכאן.

Annex - Monroe, Marilyn_124

היא עומדת מולם, יש צילומים אחרים מהביקור הזה שהיא עומדת זקופה מולם, ידיה פרושות לצדדים

וכולה זוהרת מהאנרגיה שנמצאת שם, מול מאות, אלפי גברים במדים.

בצילום הזה היא שקועה מעט בעצמה, בדף שהיא מחזיקה, שכתבה ונקריאה להם, לגיבורי אמריקה.

עקביה דקים וגבוהים, שמלתה – הו, הוינטאג' המופלא הזה – חושפת זרועות, מפתח צוואר, חזה

(כמובן). שערה הבלונדיני עד מכסימום עשוי בתסרוקת דורשת הספריי וניפוח שלה, עגיליה מודגשים,

הליפסטיק – שום שפתון בשנות החמישים, ליפסטיק – שלה אדום דם זוהר והיא כולה מרילין מונרו.

מאות ואלפי גברים מביטים בה,

כמה עיתונאים שנילוו לסיור מצלמים,

חשבתי איך התמונה הייתה ניראת היום.

במקום גברים מרימים עינים מעריצות היינו רואים אלפי ידים גבריות מונפות באוויר בהתרגשות,

אוחזות סמארטפונים מסוגים שונים, ומצלמות דיגיטליות קטנות – כאלה שאפשר לקחת למילואים –

והצילומים שלה היו מופצים כאן, בבלוגספירה, בתוך שניות.

אלפי, עשרות אלפי תיעודים של הבלונדה המופלאה מכולן היו נשלחים לחלל הוירטואלי בנו טיים,

והגברים ההם, אלה שרואים אותם עומדים נרגשים ועיניהן כלות מערגה וערצה וכיסופים היו חווים

חוויה שונה לחלוטין.

חוויה שנחוותה בחוץ, דרך פילטר.

המצלמות, סמארטפונים, אינסטגרם ושאר פלטפורמות היו מרוויחות את מלחמת התיעוד ומי צילם

מקרוב, ומי הצליח לראות משהו שאיש לא הצליח לצלם, והלייקים, שרים ושאר לחיצות היו שם ללא

ספק,

והלב שלהם,

הלב שלהם היה מרגיש פחות, או בודאי שאחרת.

ידיים

.

כי ככה זה היום, פחות, או לפחות אחרת..

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עודד  On 23 בדצמבר 2012 at 20:46

    חלי תודה;
    הזוית של הצילום הראשון גאונית
    ככה מצלמים אלילה…

    אהבתי

  • אורי  On 24 בדצמבר 2012 at 06:32

    ידים מונפות עם סמרטפונים בכל הופעה במקום לשמוע. זה דור חסר

    אהבתי

  • michalfrenkel  On 24 בדצמבר 2012 at 09:05

    מה שעודד כתב. מלה במלה

    אהבתי

  • ליהיא לפיד  On 24 בדצמבר 2012 at 10:03

    יש משהו נוגע ללב בתמונה הראשונה.. מאוד.

    אהבתי

  • bddaba  On 24 בדצמבר 2012 at 11:41

    כל מה שכתבת חלי, נכון ומדויק, ואכן, כמו התגובות כאן מעליי, הצילום העליון פגז לגמרי, לא רק בגלל הקו האלכסוני הדרמטי והחזק והבדלי הלבן בוהק ושחור, גם שלה, עם עורה ושמלתה, גם של הרקעים, אלא גם בגלל העומק בתמונה, של הטבע, נוף, העוצמה של כמויות החיילים המסכנים, המוני החיילים שבהפוגה מהאימה אל מול הכוכבת הזוהרת והנוצצת. מעולה. שרון

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 26 בדצמבר 2012 at 07:44

    מקסים. תודה!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: