קצב, לילה אחד בכלא, לפחות, אין אפשרות אחרת

.

.

.

פרקליטיו של קצב הדגישו את עינוי הדין שנגרם לו, "המתבטא בשפיטתו על-ידי התקשורת בטרם

משפט, ובקול ההמון שיצא פה אחד נגדו". ההגנה הרבתה לדבר אודות הדמוניזציה שנעשתה לקצב

בציבור, והדגישה את "גלי השנאה והלעג שהיו מנת חלקו מזה יותר מארבע שנים, באשר אין להם

אח ורע בכל תולדות ההיסטוריה המשפטית בישראל" –

ומה הגיע לו לדעתם? מחמאות ופרס הוקרה על תרומתו למעמד האשה ולמעמד נשיא המדינה?

.

נטען כי "הפרסומים בתקשורת, ההדלפות המגמתיות, התבטאויות אנשי ציבור כולל היועץ המשפטי

לממשלה, מצדיקות הקלה מפליגה בעונשו של הנאשם, שלא זכה למשפט הוגן והגיע למשפט כשהוא

מפורק, חבול, מבוזה ומוכה". –

כי אין לדעת, ובודאי לא להושיט אצבע מאשימה. אנחנו הרי לא יודעים מי זה שהטיל רפש,

האשים בזנות, פלרטוטים, רכילויות זולות והדלפות ממה שאסור לכיוון א' הראשונה.

עוד ביקשו פרקליטיו לזקוף לטובת קצב את ההדלפות שיצאו בעניינו חדשות לבקרים, "ואשר הפכו

את חייו לסיוט". הם טענו כי "אין לו כל סיכוי לקומם את עצמו". ההגנה גם העלתה טענות לגופה

של הרשעה, ובין היתר טענה כי לכל היותר כשל הנאשם במעשים שנעשו תוך ניצול מרות,

שהתיישנו זה מכבר –

איך אפשר לטעון בעד גבר שנאשם באונס שחייו שלו הפכו לסיוט? נסו לדבר פעם עם אשה

שנאנסה, שהוטרדה כדי להבין מה זה חיים כסיוט. גם לאשה שנאנסה לא קל, לא פשוט, אם

בכלל אפשרי לשקם את עצמה, את חייה.

.

ההגנה ביקשה לא לזקוף לחובת קצב את ניהול המשפט על ידו משום שזו זכותו היסודית לאור אמונתו

בחפותו, מה גם שהמשפט נוהל על-ידי סנגוריו בהגינות. "קצב", טענו פרקליטיו, "הפך מאיש רם ונישא

לשבר כלי וכי כבר בא על עונשו באופן שמטרת הענישה כבר הושגה". הם גם ביקשו להתחשב בגורם

הזמן ובשנים הרבות שחלפו מאז האירועים ועד היום.

המדינה דורשת להטיל עונש מאסר ממושך על הנשיא לשעבר בין היתר, בשל ה"חרפה שהמיט על מוסד
הנשיאות". עם זאת, הודיעו נציגי התביעה כי יתחשבו ב"מסע העכור שהתנהל נגדו בתקשורת. יש ליתן
לגורם זה משקל לקולא, אם כי באופן מדוד". מנגד, ביקשו סנגוריו של קצב לא להטיל עליו מאסר כלל,
משום שהוא "חי מת", ואות קין מוטבע לנצח על מצחו. גזר הדין יינתן ב-8 במרס.

אני לא אדם ערל לב. אני תופסת את עצמי כאדם רחום וחנון, בעל לב רך ואמפטיה אין סופית לחלש.

אבל משה קצב הוא לא החלש בפרשה הזו.

גבר אונס לעולם אינו החלש. אדם הכופה את רצונו בכוח, במרות, בערמומיות ושררה על אדם אחר,

חלש ממנו, נשי ממנו, קטן ממנו, לעולם אינו יוכל לטעון לחולשה.

עצבנת אותי אמר הגבר המכה, אני לא אשם, זו את.

לא הצלחתי להתאפק אמר הגבר האונס, מצאת חן בעיני, אני לא אשם, זו את.

לעולם לא.

.

אני מבינה שמשה קצב חי את סיוט חייו,

אני מבינה שאיבוד כבודו הציבורי אוכל כל חלקה בנפשו, אני באמת מבינה.

אני מבינה שאפשר למצוא מידת רחמים מסויימת – בתיאוריה, אני לא באמת מצליחה, אני כועסת

עליו מדי, על מה שהרס ועיוות וקלקל במעמד נשיא המדינה – אבל בתיאוריה אני יכולה להבין

אנשים המרגישים מידה מסויימת של חמלה כשחושבים על מה שעובר עליו בשנים האחרונות.

אבל

אני מאמינה שמה שהאמנתי אז כשהכל התחיל,

כשכתבתי על פרשת קצב בלי סוף, כל הזמן. כשכעסתי, כשהסברתי לבת שלי מה קורה,

כשעמדתי בהפגנות, כשלא האמנתי שלא מאמינים להן, כשהזכרתי שיש איפה לספר.

והכי הרבה אופטימיות הייתה בי כשפתחתי את העצומה ההיא,

שדרשה בדיוק מה שצריך לדרוש גם היום, שבועיים לפני גזר דינו.

שוויון מול החוק. לכולם. פועל דחק ונשיא מדינה, מורה, מהנדסת, משורר ונשיא בנק,

כולם, אבל באמת כולם חייבים להיות שווים בפני החוק.

משה קצב חייב לשבת בבית סוהר,

הוא הואשם בעברות חמורות ונמצא אשם,

אני שמחה שהצדק יצא לאור, אני כועסת עליו, אני רוצה ומייחלת שעונשו יהיה חמור,

אני חוששת שבגזר הדין משהו יתרכך,

ואני משוכנעת, משוכנעת שגם אם מידת הרחמים תגיע, שלא בצדק, אל לב שופטיו,

שלא יוותרו לו בגלל העלבון והבושה והחרפה שירגיש, שלא יוותרו לו.

שיתחשבו במה שהעלו עורכי דינו,

כל נאשם מבקש חסר ורחמים, זכותו. חובתם.

אבל שיזכרו שופטיו מי הוא, או בעצם מי הוא היה, ואיך רמס כבוד אדם וכבוד מוסד ומדינה,

שלא ישכחו.

שיבינו שאין דרך שהאיש הזה לא ישב בבית סוהר,

ולו גם לילה אחד בלבד.

ולא כי אין לי לב.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • גולדבלט משה  ביום 22 בפברואר 2011 בשעה 16:40

    הפוסט שלך אבסורדי מיסודו-אם קצב יידון ללילה אחד איך תתרצי זאת בפני אלו שישבו שנים על עבירות חמורות פחות? ההקלה היחידה האפשרית היא שלא נחמיר איתו יותר מאדם רגיל למרות שהוא עשה את המעשים בהיותו שר-זה עדיין אומר כמה שנים טובות בכלא-לפחות שש

    אהבתי

  • chellig חלי גולדנברג  ביום 22 בפברואר 2011 בשעה 16:49

    "אני משוכנעת, משוכנעת שגם אם מידת הרחמים תגיע, שלא בצדק, אל לב שופטיו, שיבינו שאין דרך שהאיש הזה לא ישב בבית סוהר,ולו גם לילה אחד בלבד"

    אהבתי

  • א.  ביום 22 בפברואר 2011 בשעה 16:56

    כמה שאת צודקת.

    בלי קשר הצילום עוצר נשימה

    אהבתי

  • shlomiyosef  ביום 22 בפברואר 2011 בשעה 18:29

    חוצפנים!!!
    פרקליטים חוצפנים!!!
    ולא לדאוג הוא עוד יישב בכלא
    ואוי לנו אם לא!!!

    אהבתי

  • יוסי דר  ביום 22 בפברואר 2011 בשעה 21:37

    נאשם צריך לבצע כמה פעולות הכרחיות – אם הוא רוצה לזכות ברחמי בית המשפט:
    עליו לשתות גלונים של מים בבוקר של הטיעונים לעונש – כדי שיהיו לו רזרוות מספיקות לדמעות.
    בטיעונים לעונש עליו לעלות על הדוכן אל מול השופטים ולייבב נון סטופ בצורה משכנעת במשך עשר דקות לפחות.
    עליו להביע חרטה כנה (וכמובן להודות לפני כן במיוחס לו).
    עליו לבקש סליחת הקורבנות.
    עליו להתמוטט על הדוכן ולחילופין לחטוף התקף לב.
    רצוי גם שהוא יהיה חולה במחלה ממארת במצב כמעט סופני.
    עליו לבקש באופן אישי ובקול שבור את רחמי בית המשפט.

    מה קצב עשה מכל אלה? כלום.

    אהבתי

  • אליסיה  ביום 22 בפברואר 2011 בשעה 22:22

    מסכימה עם כל מילה. בעצם, את אומרת שוויון מול החוק. ואני חושבת, שדווקא בגלל התפקיד החשוב שהוא מילא, הוא צריך לקבל עונש חמור יותר.
    אין גבול לאבסורד. לתאר אותו כשבר כלי. לנסות לעורר רחמים.

    והצילום יפה-יפה

    אהבתי

  • galithatan  ביום 22 בפברואר 2011 בשעה 23:00

    אני לגמרי איתך. הפרקליטים שלו ממש איבדו את כל הנקודות האפשריות עם הטיעונים האלה. לא שהיו להם מי-יודע-מה נקודות מלכתחילה, אבל מתברר שתמיד אפשר לרדת נמוך יותר.

    אהבתי

  • דן נחושתן  ביום 23 בפברואר 2011 בשעה 04:38

    "גלי השנאה והלעג שהיו מנת חלקו מזה יותר מארבע שנים, באשר אין להם אח ורע בכל תולדות ההיסטוריה המשפטית בישראל"
    ממש צער בעלי חיים, וסליחה מבעלי החיים על ההשוואה.
    ולא ציינו את שזכאי לו הקצב – בנוסף – מלוא הקיתון, והוא הבוז. בוז על הצדקנות, ההשמצות כנגד אלו שביצע בן את זממו, ההתלהמות והכעס שהיה בם פאתוס של תולעת ושאר חסרי חוליות ועמוד שידרה בראיונות על "שפיכת דמו", על חוסר הכבוד העצמי והמוסר – אם ניתן לכנותו כך – של מי שאינו יודע ומבין את משמעות המילה, על ניצול מעמדו הרם למעשי נבלה, על ניצול גופן של נשים ככלי למילוי יצרו הבלתי נשלט והמעוות, על התזכורת משך 4 שנים מהו החומר ממנו קורץ פוליטיקאי, על דרך מימון שכירת עורכי הדין מן השורה הראשונה (שאינם אלא בני עוולה) שסביר להניח שאינה שבירת קופת החיסכון שלו או של ילדיו.
    בקיצור, תולעת אדם במירעה הגורמת לכל אדם צימרור על אשר גם זה ייקרא אדם ועל זאת אשר הכתירו מוקיריו הפוליטיקאים להיות לנו לנשיא. (גם עליהם מן הדין כי יספגו קיתונות של בוז).
    על החרפה והבוז לא נכנסים לכלא, לצערי, אך על מה שעולל לחוק מן הדין שישב בכלא וירצה את שנותיו ככל אדם אחר. 6 שנים בממוצע על עבירה ממין זה כבר אמרנו?
    בל יתחשב התובע וכבוד בית המשפט בנפילתו של האיש כיוון שלא נפל משום מקום שלא היה בו קודם, וכל אשר אירע לו הביא על עצמו. לא מידת הרחמים אלא מידת הדין!
    יכבד ויכנס לכלא וייעלם מחיי הציבור לנצח.

    אהבתי

  • דן נחושתן  ביום 23 בפברואר 2011 בשעה 04:41

    והצילום – יפהפה כשלעצמו, ויש בו כה הרבה מעבר לנראה לעין.

    אהבתי

  • אמא  ביום 23 בפברואר 2011 בשעה 07:31

    רחלי
    סוף סוף יצא הצדק לאור-נקוה-
    וחדל האישים ישב בכלא החרפה ובוז!!!!

    יהה זה לכל מחזיקי השררה והכח
    כנר לרגליהם

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: