שבת. חוף הים. גשום. מעילי גשם. מצלמה.
רואה עם איה דברים דרך העדשה. זום-אין. זום-אאוט.
– אמא את רוצה להיות ראש ממשלה?
– סליחה??!!
– שמעת…את רוצה להיות ראש ממשלה נכון?
– לא. למה את שואלת?
– אז למה פתחת את העצומה הזאתי?
– אומרים זאת. פתחתי את העצומה כי….. מאד הפריע לי משהו
ורציתי שעוד אנשים ידעו ויחשבו על זה ואם גם להם מפריע, שיגידו.
– בסדר. עכשיו את יודעת שלהרבה זה מפריע…אז מה תעשי עם זה?
– קבלת פה …איך את מדברת?
– תמיד היה לי. עכשיו אני פשוט משתמשת בו אחרת. מה תעשי?
– אני מנסה שיחתמו עוד אנשים..
– על העצומה הזאת שבגללה את ליד המחשב ובטלפון כל היום?
– כן
– את חושבת שאם יחתמו ה מ ו ן, מליוני, טריליירדי אנשים זה ישנה משהו?
– מה את חושבת?
– א מ א…
– תגידי. מה זה דמוקרטיה?
– די…אמא… כבר הסברת לי …
– נו..נראה אותך.
– זה שהרוב קובע.
– נכון.
– נו…
– נו…אם הרוב קובע…אז אם הרוב לא חושב שהנשיא הוא אזרח יותר נחשב
והרוב יחתום ויגיד שלדעתו כולם שווים מפני החוק. אז כל מי שיעבור על
החוק, יעמוד למשפט וירצה את עונשו בדיוק כמו כל אזרח אחר. גם נשיא
המדינה.
– ואת זה צריך להסביר אמא?…….זה ברור.
בואי …….הנה עורב…….רוצה לנסות לצלם אותו?
תקריב 
תגובות
קופירייט קריאטיבי של ילדה
מציאת המסר החשוב בבליל של מילים של מבוגרים
אחלה
אהבתיאהבתי
טרקבאקים
[…] על פרשת קצב בלי סוף, כל הזמן. כשכעסתי, כשהסברתי לבת שלי מה […]
אהבתיאהבתי