אני כועסת על משה קצב – גם אם הוא חף מפשע.

 

אמירה הס שאלה יום אחרי נאומו של הנשיא –

http://www.notes.co.il/hess/28090.asp?p=0

נאמר ואדם עשה מעשה פשע והוא אשם, ופסקו לו את ענשו.
האם אנו פטורים מרחמים על עצם המצב שאדם נקלע אליו,
או נפל לתוכו, או אתרע מזלו והא נלכד במזל רע?
האם לא מספיק שהעונש שהוא נמצא בגוף כזה שנשא אותו אל עונשו?
או שהוא לכוד בתוך נשמה כזו שסרחה מהדרך?

ובימים האחרונים אני קוראת יותר ויותר מילים מתרככות –
מילים אמפטיות לסבלו של הנשיא. לתסכולו.
יש אנשים האומרים ששנים של קיפוח ורגשי נחיתות באו לידי בטוי
בנאום התוכחה המאשים שלו.
קיפוח. תסכול. מזרחיות. ההגנה הכי טובה היא ההתקפה. המון מילים.

 

ואמירה שואלת
האם לא מספיק שהעונש נמצא בגוף הזה שנשא אותו אל עונשו –

ואני מרגישה שהיא לא מרשה לי לכעוס עליו.
שה'מסביב' נהיה רך. אסור לכעוס.
הוא בשעה כל כך קשה. ביסורי נפש כל כך עזים.
שאי אפשר לכעוס עליו עכשיו. עכשיו זמן הרחמים. אמפטיה לסבלו.
עולמו חרב. עולמו התמוטט. הוא במצוקה.

ואני לא מסכימה.

אני רוצה לכעוס עליו. אני כועסת עליו. על הנשיא שלי. על משה קצב.

אני רואה את עצמי כאדם מ א ד מ א ד (כן. כתבתי פעמיים) אמפתי ורגיש לזולת,
די נאיבית יחסית לגילי המתקדם ונסיוני המעשי בחיים, ובאופן קבוע עומדת מעשית
ורגשית לצד הילדותי, החסר מגן, הפגוע והתמים.
משה קצב הוא אף אחד מכולם –
מבחינתי הוא לא אדם פרטי כרגע –
הוא נשיא מדינת ישראל. תגידי שוב. נשיא מדינת ישראל.
ומחובתו המוסרית מול כולנו לדאוג לכבוד מעמדו ולכבודנו ל פ נ י שהוא דואג לכבודו.

ואת זה הוא לא עשה מהרגע שהתחילה הפרשה להתגלגל.
לרגע אחד הוא לא דאג לכבודו של אדם זולת כבודו הוא.
האדם הפרטי. משה קצב.
הוא לא דאג לכבודה של גילה, שכן, עליה נכמרים רחמי מאד מאד מאד.
הוא לא דאג לכבוד התפקיד שהוא נושא.
הוא לא דאג לכבודה ותדמיתה של מדינת ישראל בעולם.
הוא לא דאג לאיש מלבד לעצמו.

אני יכולה להביט עליו בשעה האיומה שלו, עולמו מתמוטט וחרב עליו, כן –
ולראות שהוא במצוקה איומה, נלחם על חייו מבחינתו –
לזהות את העינים המתרוצצות והסערה הפנימית –
יכולה. מה לעשות עם ההרגשה הזו?
אני נזכרת מי הוא (הנשיא) ובמה הוא כנראה נאשם (יחסים בכפיה, אונס ועוד)
ואני כועסת –

מותר לכעוס. כעס הוא לא ניגוד להבנה או חמלה או אמפטיה –
אני מזהה את כל הרגשות שמתרוצצים בי –
ובוחרת להשאר עם הכעס. עם הזעם. עם העלבון.
אני כועסת על הנשיא שלי. נשיא מדינת ישראל על הבזיון, חוסר הכבוד
וההשפלה שהוא משפיל את מעמד הנשיא.

לא לכבודו של הנשיא. לא לכבודנו.

מה ההבדל בינו ובין כל מי שנאשם. אנס/פושע/גבר מכה אחר?
מעמדו? העובדה שאנחנו מכירים אותו? הלבנת פניו?
גבר שביזה/הטריד/כפה/הפחיד/אנס  – אין לי אליו ולא כלום.

אם משה קצב אשם במה שהוא כנראה, להבנתי ותחושותי, יואשם בו –
נו מה לעשות, לא נראה לי שהמשטרה והיועץ המשפטי מחליטים החלטות
רציניות כל כך כמו להמליץ להעמיד לדין את נשיא המדינה מבלי שהם
מאמינים ומשוכנעים לחלוטין שיש בסיס מאד חזק וראיות מספיקות כדי
להעמיד אותו למשפט ולהוכיח את אשמתו –
אם הוא אשם –
שיתפטר, יתחנן לסליחה בפני אשתו, קורבנותיו, חבריו, בוחריו במשך השנים,
שיתרום את כספו למרכז לקורבנות אונס, שילך לגור בביתו הפרטי,
שיעוף לי מהעיניים. ובעיקר ש י ת ב י י ש.

ואם הוא זכאי –
גם אז תזכר לו לעולם, לדראון עולם, התנהגות לא הולמת ולא מכובדת.
גם אם הוא יצא זכאי – גם אז הוא היה חייב לנהוג אחרת. באופן ראוי.
הוא היה חייב להתפטר או להשעות את עצמו בשניה שהפרשה התחילה
ולהלחם את מלחמתו ה פ ר ט י ת מתוך ביתו ה פ ר ט י  –
לא מתוך הבית ששייך לי. בית נשיא מדינת ישראל.

 

אני כועסת עליו. על הנשיא שלי. משה קצב – נשיא מדינת ישראל.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • A  On 28 בינואר 2007 at 10:53

    וכועס מאד

    אהבתי

  • אמירה הס  On 28 בינואר 2007 at 11:11

    חלי,
    אני מכבדת את רגשותיך.
    קודם כל מכבדת. ואני לא אומרת שאסור לכעוס.
    מותר להרגיש הכל.
    אני רק מעלה שאלה לגיטימית שמרחיבה את הדעת, ולא פסקתי פסוק ולא דברתי משפט. פלוסופית אני שואלת. ולא קובעת שום עובדה.
    אין לזה שום קשר עם מה שמתברר לך לא נכון, בענין סבל וקפוח. מאשה רגישה כמוך אני מצפה ליותר פתיחות

    אהבתי

  • מואיז  On 28 בינואר 2007 at 12:27

    ובכלל למה לכעוס על מישהו, אין לך משהו אחר לעשות עם רגשותייך?

    אני כן כועס על מוסדות המדינה שלא העמידו לדין את עזר ויצמן שנחשד בקבלת שוחד ושלחו אותו לבלות את ימיו האחרונים בקיסריה, כי זה מעביר מסר מאוד לא טוב לאשכנזים בעמדות שלטון שאם יש להם כוח הם יכולים לקבל שוחד וזה יעבור לסדר היום.

    אבל על קצב, יישב בכלא לא יישב בכלא, ימשיך להיות נשיא לא ימשיך להיות נשיא , הוא היה נון אנטיטי, יישות לא קיימת מרגע היוולדו כפוליטיקאי. בסך הכל הוא היה במשבצת המזרחי של בגין או קבלן קולות או משתיק מחאות או כל חרא מהסוג הזה.

    לכעוס עליו נראה לי ביזבוז זמן רבתי

    אהבתי

  • עדיקא  On 28 בינואר 2007 at 12:48

    מספיק.
    אתה לא כועס וחלי כועסת הרבה.
    אתה כועס על השלטונות שלא החמירו עם עזר ואני כועס על משה קצב שלא החמיר עם עצמו. מה זה קשור לאשכנזים רק אתה מבין.

    אהבתי

  • יעל ישראל  On 28 בינואר 2007 at 14:41

    אני כועסת עליו מהיום הראשון שהפרשה התפוצצה והוא לא פרש בצורה שהיתה מכבדת אותו ואת התפקיד.
    וצריך לכפות את זה עליו אם הוא לא פורש עכשיו. פשוט לכפות.
    אבל מה שאמירה אמרה קשור בעיקר לכך, שגם אם אדם אשם וחרא בעצמו, קשה, לפחות לה, וגם לי, לראות אדם מפרפר ככה בהיסטריה ומתפרק לרסיסים, כי זה מה שקרה לו לדעתי בנאום האיום והנורא שלו, שהזיק הכי הרבה לתדמית שלו.

    אז שוב, לכפות עליו פרישה, בהחלט. לשפשף ידיים בראותנו אותו נופל ומתבזה, לא. כבני אדם, זה המינימום שצריך, לגלות אמפטיה למי שנופל, גם אם הוא חרא גדול. ברגע שהוא מאבד עשתונות ומתבזה, אין מה לשמוח על זה.

    ואני יודעת שאת לא שמחה בנפול האדם העלוב הזה, זה ברור לי, וכעסך ברור לי גם. ובכל זאת אני חושבת שכעס לגיטימי זה דבר אחד, ולהתנפל עליו כמו עורבים על פגר, דבר אחר לגמרי, ולדעתי פסול בכל מצב ובכל מקרה..

    אהבתי

  • שוקי  On 28 בינואר 2007 at 20:40

    וגברת יעל ישראל אני קורא אותך כבר איזה זמן, את משנה את דעותיך כמו זיקית. כשהתחילה הפרשה היית הראשונה שדרשה להעניש אותו ולקחת לו את הפנסיה ואת הזכויות האחרות אם הוא יצא אשם ופתאם את כועסת אבל מרחמת? איזה לב זהב.
    חלי את צודקת לגמרי. זכותנו לכעוס עליו ואני לפחות מודה בכך.

    אהבתי

  • נורה  On 28 בינואר 2007 at 20:40

    אין שום קשר האם יכתב בכתב האישום אונס אולא.
    מה שהוא עשה זה אונס!!!
    מספיק עם ההתבכינות על מוצא מזרחי. די. כל כך הרבה מזרחיים הם אנשים מצליחים ולא נזקקים להתבכינות על האשכנזים.
    אין קשר וזה לא אינטליגנטי להשתשמש בזה.

    האדם הזה הוא פושע. הוא נצל נשים רק כי כך בא לו. הראשונה לניצול זו אישתו שאת חייה הרס.
    קורבנות אונס לא מחלימות. לעולם. הוא רצח את נפשן.
    בושה שאדם שכזה הגיע לחיים ציבוריים במדינה.
    חיבים לסלק אותו מיד!!!

    אהבתי

  • ח ל י  On 28 בינואר 2007 at 21:09

    ל כ א ו ר ה . זה בדיוק העניין. אסור לנו לקבוע ולהחליט שהוא אשם, שהרי עדיין אין משפט –
    והתחושות שלנו חייבות להשאר שלנו בשלב זה, לפחות בעניין אשמתו במעשים המיוחסים לו על ידי המשטרה ומזוז.
    אנחנו מרגישים/ות שהוא אשם ויש שמרגישים הפוך.

    אבל אפשר להגיד עליו הכל בקשר לאיך הוא התנהג בפרשה המבזה הזו בחצי השנה האחרונה. כמו אחרון הנאחזים בכסאם. כמו אדם הדואג אך ורק לעצמו. בושה של נשיא. בושה של גבר.

    אהבתי

  • יעל ישראל  On 29 בינואר 2007 at 11:29

    אינני מחליפה את דעותי כמו זיקית. מהיום הראשון להתפוצצות הפרשה הגבתי בכמה פוסטים כאן, וגם אצל חלי, שהוא צריך להתפטר כמו שרמון התפטר.זה עניין בסיסי בכלל, שקשור לפורמליות הנעלה של תפקידו.
    ואני עדיין מחזיקה בדעה זו.

    אבל דבר אחד הוא לדרוש התפטרות של אדם שנמצא בעמדה הציבורית הכי גבוהה בארץ, ודבר אחר הוא להרגיש חמלה אנושית בסיסית לאדם שירד לגמרי מהפסים בראיון הפאתטי איתו. גם לא נהניתי לראות את סאדם חוסיין במקרים שהשפילו אותו כולל בהוצאה להורג. ואני לא גם נהנית לראות או לשמוע על הוצאות להורג של פסיכופטים הכי גדולים. אני גם אומרת כאן, שלו ראיתי שמענים פושע נאצי, שזה בעיניי הכי גרוע הנאציזם, הייתי מרגישה באותו רגע חמלה לאדם.
    אני לא טוענת שהוא קורבן, רק מנסה להבין את תחושת הקורבניות שלו כמזרחי שלא אהבו לראות אותו בתפקיד כל 7 השנים האלה.באותה המידה אני לא נהנית לראות כל התקפה שהיא על אדם, אפילו אם הוא אשם. וגם אם יאשימו אותו, אני ארצה לראות אותו בכלא ולא שיתעללו בו או משהו. פשןט בכלא. חשבתי שאנחנו חברה נאורה. ואני לא אומרת אצ כל זה מהתייפיפות, אלא מתוך אנושיות ראשונית ביותר.

    ושוב, זה שאני חושבת שהוא צריך ללכת, לא מחייב אותי להצטרף להעליהום ההיסטרי נגדו. מאשימים אותו וייתכן שהוא אשם, אבל מה אם הוא ייצא זכאי, מה אז?
    הדרך האנושית להתנפל על כל מי שנחלש, מעולם לא היתה הדרך שלי.סוף נאום.

    אהבתי

  • יעל ישראל  On 29 בינואר 2007 at 11:31

    אני דרשתי שאם הוא יואשם, אם, אז שייקחו לו את זכויות הפנסיה וזכויות היתר שלו. זה אני אמרתי, מתוך חשש שגם אם הוא יואשם ישאירו לו אותם, כמו שאני מכירה בארצנו המושחתת. אבל דיה לצרה בשעתה. יבוא המשפט, יבוא פסק הדין. ואז נצעק שוב. כרגע הוא עדיין לא הואשם.

    אהבתי

  • יעל ישראל  On 29 בינואר 2007 at 11:39

    נורה, אני לא מגינה עליו, אבל הוא עדיין לא הואשם. קחי בחשבון. גם אני מרחמת על אשתו, ועל הנשים שהוא עשה להם את זו, לו ייקבע במשפט שהוא אכן אנס. אני נוטה כמובן להאמין להם ולהזדהות איתן, אבל מה לעשות, נורה, אנחנו עדיין חיים בנדינצ חוק, ועדיין לא היה משפט ופסק דין.
    מה שקורה עכשיו, ןתמיד קורה כאן בארץ, זה לינץ היסטרי על אדם, כמו בתרבויות הכי פרימיטיביות. ולא רק נגדו: כל מי שנאשם במשהו והתקשורת מפרסמת את תמונתו, ישר כולם עולים עליו. פלא שאת רומן זאדורוב לא רצחו כבר מרוב שנאה, בלי שנקבע עדיין אם רצח או לא.

    קצת התאפקות, אנשים, זה הכול.

    וקצב צריך ללכת, אין פה שום שאלה בכלל.

    ונורה, בעניין המזרחיות. אני לא טוענת שזה נכון או לא מה שקצב ויועציו טוענים, שתפרו לו תיק בגלל המזרחיות. אין לי שמץ של מושג, ובגלל יש מערכת משפטית, שגם אם אינני סומכת עליה, אין לי ברירה אלא להסכים אם מה שתקבע.

    אבל בלי קשר עכשיו לאונסים, היו אם לאו, את שוכחת שכן התנכלו לו ובזו לו כל השנים האלה. מתמקום הזה עולות תחושות הקיפוח, העלבון והקורבנות שלו, שגרמו לו להרגיש כל כך דפוק, שהוא הולך ורותם את זה גם לפרשה האונסים.

    זה כל מה שאמרתי. אז בלי קשר לפרשת האונס שלו, נורה, את לא יכולה להכחיש שהיה כל השנים האלה עוינות רבה נגדד, נגד נשיא במדינת ישראל, תפקיד שאני אישית בזה לו, אבל יודעת שרוב האנשים כאן מצדדים בזכות המוסד הזה ורואים בו ערך עליון. אז שלא נגיד את זה? לא נזכיר שצחקו עליו כל השנים האלה?

    אהבתי

  • מואיז  On 29 בינואר 2007 at 12:05

    אני נעלב מכך שמזרחי חסר כישרון כלשהו מטפס בסולם הפוליטי לכדי נשיא מבלי שאמר או עשה משהו בקריירה שלו, מתוך מניעים אשכנזים טהורים, לשים מישהו מזרחי כקבלן קולות. זה יותר מעליב אותי.

    אבל בסך הכל מדובר בתפקיד חסר כל חשיבות, נשיא מדינת ישראל לא חשוב יותר מנשיאת ויצו העולמות, ואולי פחות. זה תפקיד של טקסים, והוא חלול למדיי.

    אני גם רוצה שהפוליטקאים הספרדים שמוכרים את נפשם על מנת לקבל ג'וב יידעו טוב מאוד שגם זה לא יעזור להם בבוא הקרב. כאן היה מדובר בתקשורת שדיברה כל הזמן על הרכרוכיות של מזוז והוא כמזרחי-מחמד מצא לנכון להכניס למזרחי אחר כדי להוכיח שהוא אכן גבר. גבר שבגברים. עכשיו שיכניס לשמונה אשכנזים ונראה.

    בסופו של דבר כמעט כל מי שנכנס לתוך המערכת הזו משרת אותה נגד עצמו. וזה מאוד רצוי שקצב ילמד, בין אם הוא אשם או לא. אני חושב שאת זה הוא הבין וזה התבטא בנאום שלו. אבל זו היתה הבחירה שלו, של גבר מבוגר ומודע למעשיו. הוא לא עשה את זה בטעות או בהיסח הדעת. הוא ידע טוב מאוד שהוא מוכר את האנשים הכי מסכנים בישראל תמורת תפקידי כבוד חלולים.

    אהבתי

  • יעל ישראל  On 29 בינואר 2007 at 12:15

    גם בעיניי המוסד הזה חסר כל שחר, אבל לא כך בעיני רוב העם. הרוב חושבים שזה נורא ממלכתי וחשוב. והנה, למרות זאת, ירקו עליו כל השנים. ואמרתי לך, גם אני לא מחבבת אותו ולא מצא חן בעיני שבחרו אותו, ולא בגלל המזרחיות אלא בגלל שהוא לא נראה לי מתאים לתפקיד מבחינות אישיות.
    אבל בחרו אותו, לא? הוא כבר היה שם, לא? אז אם יש תפקיד כזה שמאוד נחשב בארץ,לפחות ממלכתית, גם אם לא אישית בעיני חלק מהציבור, צריך לכבד את האדם שיושב בו ולא לירוק עליו. אישית אני לא אהבתי אותו, אבל זה לא גרם לי לירוק עליו אחרי שנבחר. נבחר, נבחר, מה לעשות.
    ועכשיו הוא צריך ללכת. לי יש הרגשה שבגלל כל העלבונות שספג, בצדק או לא כל השנים, זה תפח אצלו לממדים רגשיים לא ראציונליים ומפלצתיים, עד שהכול נראה לו נגדו. נראה לי שבגלל זה הוא נאחז ככה בכיסא בפאתטיות.

    אבל שוב, מואיז, זה שאת ואני ועוד הרבה מה שנקרא "אנשי שמאל, אינטלקטואלים, יוצרים ועוד" לא סובלים אותו, בכל זאת חייב אותנו כל השנים, כאנשים שחיים במדינת חוק דמוקרטית, לקבל את זה שהוא בתפקיד ולא לעשות ממנו צחוק. ואני לא מדברת כרגע על הסאטירה של ארץ נהדרת, שלא רק שאהבתי אותה אישית, אני חושבת שסאטירה היא סאטירה, וזכותה להגיד מה שהיא רוצה.אני מדברת על זה שישב שם נשיא שנבחר מה שנקרא דמוקרטית, ובין שאהבנו או לא, ביזינו אותו.

    לכן חשוב וצריך לבטל את המוסד הזה. ואגב, גם עזר ויצמן היה לדעתי פאתטי בתפקיד "הרם".

    אהבתי

  • יעל ישראל  On 29 בינואר 2007 at 12:30

    מה שבעצם היה צריך לעשות, זה שאולמרט , בזמן התפוצצות הפרשה, היה צריך ללכת אליו ובשיחה ארבע עיניים פשוט להכריח אותו להתפטר. ייתכן שהיה מפגש כזה והוא לא הסכים. אבל מה שנראה לי שקרה, שבגלל המלחמה זה הרי הסיט את תשומת הלב ממנו, אז הוא המשיך לדגור שם.ואף אחד מהממשלה לא דאג לזה שהוא יילך, וחבל. וכך הגענו לקטע המטורף וההיסטרי הזה. מה שבטוח, שזו פרשה מגעילה מכל הכיוונים: מהכיון שלו, מהכיוון של ראש הממשלה שנראה כאילו לא אכפת לו העניין, והתקשורת שכרגיל חוגגת עד טיפת הדם האחרונה. באמת נמאס כבר. אני מייחלת שהוא יתפטר וקרקס ייגמר.

    אהבתי

  • יעל ישראל  On 29 בינואר 2007 at 12:35

    גבריאל רעם בניתוח היפה שלו כתב על זה שקצב נראה אדם כוחני מאוד, וזה נכון. מהסתכלות שלי על עליו, הוא נראה אדם מאוד מאוד פארנואיד, ואני בטוחה שהוא נכנס לכזה לופ של פארנויה, שממש העבירה אותו על דעתו וגרמה למה שקורה לו.
    אני לא חושבת שמה שקורה לו בחצי השנה הזו הוא משהו שקול, אלא תוצאה של היסטריה ופארנויה, ובגלל זה לדעתי הוא לא מתפטר.
    שוב, זה לא דברים לזכותו, רק ניסיון להבין מה מניע אותו להתנהג בצורה כה תמוהה שפוגעת בעצם רק בו ובתדמיתו. הרי לו היה מתפטר ופורש אז בשקט עד משפטו וגזר הדין, היו הרבה יותר מעריכים אותו.
    הוא נראה לי אישיות פארנואידית מאוד, ומעשיו נראים לי תולדה של מצוקתו הנפשית שהוא נקלע לה. לא מצדיקה כלום, חלילה, רק מציינת את מצבו הנפשי.

    אהבתי

  • אלזה  On 4 בפברואר 2007 at 21:26

    חלי
    את צודקת לחלוטין
    אני מחזקת את ידיך!!!!.
    שילך למנו ממול העינים

    אהבתי

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: