תקריב

/

מצב רוח פנימי ומציאות, וההפך.

הראשון משקף געגוע לבטא ולחיות על פי החופש הפנימי שמבעבע ובועט ונוכח תמיד,

גם בתקופות שקטות, הצילום של לינדה, המקצוע, גילה, הפראות, והבילויים, ניו יורק

והזוהר אקסיוז מיי לנגוויץ  של שנות השמונים לא היה ולא יהיה כמותו

והמציאות הערב,

לא רע, באמת, אבל כל כך, כלכך שונה שלושים מי סופר שנה אחרי.

הבטחתי לעצמי להשתעשע קצת הערב, לא לוותר לעצמי, ולא לצלם. החלטתי לענוד את

העגילים האלה עם בגדי הבית הכל כך נוחים ומסמורטטים שלי, הבטחתי לעצמי שפתיים

אדומות, יין שווה, ספר שאני מחכה להתחיל, שוקולד גם טעים גם בריא, גרביים חמות

ואדומות שיתכתבו עם השמלה של לינדה. contentment – מילה שאים תרגום שמצליח

להעביר אותה בדייקנות, נוחות אמיתית במקום ובזמן הנוכחי.

אני שמחה עם שתי התמונות, עם שני המצבים הפנימיים הדי קבועים שלי,

רעב שנשאר אבל לא מפריע לשובע, ככה, מדוייק.

שתהיה שנה מדוייקת במינוני החיים שתפיל עלינו, אאאאמן