.
אז הלכתי לכתוב כמו שהטפתי בפייסבוק,
ולא מצאתי במחשב את הקובץ (אמא'לה!!),
אז חיפשתי קצת בכמה ספריות ותיקיות ומיד נכנסתי לסחרחורת מאיפה להתחיל ואיך לזכור איפה כבר
חפשתי והחלטתי להפסיק לחפש כי אין טעם,
תזכורת:
(זה לא יעזור לכלום כי יגיע הזמן ואני אאלץ לחפש אותו כי אני לא הולכת לכתוב מחדש את הספר הזה)
והחלטתי להכין לעצמי קפה כדי להירגע,
כשהדלקתי את המכונה שמעתי את מכונת הכביסה (שהכינותי בבוקר מיינדיו) מסתחררת לסיום
ואמרתי לעצמי, לא, לא עכשיו, עכשיו לכי לחפש את הקובץ הזה!!
א ב ל
נזכרתי שבשבוע שעבר ל א הוצאתי את הכביסה כששמעתי את הסימנים האלה בדיוק,
ואחרי שלושה ימים נעולים בתוך המכונה נאלצתי להרתיח את הכל מטעמי ריח נוראי,
אז אמרתי לעצמי שאני-הרי-לומדת-מנסיון-העבר
(בארור אני שומעת את זאתי מתפקעת מצחוק, בארור)
ושעכשיו אני רק אוציא הכל לסל כביסה האדום כי-ככה-אין-סיכוי-שאשכח-לתלות-אותה
(המייבש שובת ככל הניתן מטעמי אקולוגיה, אני מרגישה קדושה יש להוסיף)
והוצאתי והלכתי להכין קפה,
א ב ל
אז הסתכלתי על הארגז הגדוש ואמרתי לעצמי שיאללה,
אי אפשר להטיף לכולם להלחם בדחיינות ולהמשיך להביט על הארגז האדום הזה,
אז תליתי ת'תכביסה!
בדרך ראיתי שהרקפות במצב לא משהו והשקתי אותן,
ואספתי עלים שנושרים כאן בגינה כאילו סתוו, לא חורף,
ומלאתי את קערת המים של לולו בחצר למרות שלולו כבר איננה המון זמן בשביל החתולים
ואז חזרתי לי בשמחה לקפה
ש
כבר הספיק להתקרר כמובן.
ועכשיו אני כאן, מיואשת, איפה הקובץ של פיתי מתאמנת בלהיות אחות גדולה, שם זמני?!
MRI מוחי, נכון לעכשיו
.
נ.ב. ואז צלצלו בדלת המעקלים של חולדאי כי-מי-לא-שילמה-את-הדוח והקנסות מיולי 2012 מי?
.
.
.
.
תקריב 
תגובות
פעם היא כעסה עלי שאני דוחה הכל למחר. שאלתי אותה אם היא רוצה לריב על זה עכשיו או אחר כך. אז היא לא דיברה איתי גם באותו היום וגם בזה שלמחרת.
אהבתיאהבתי
לא קשור אבל אני חייבת להמליץ לך ולכולם על ספר חדש בשם "פלא", (כתבה ר"ג' פלאסיו)
זה הזכיר לי אותך בגלל שהוא עוסק בילד פגוע מראה, וההתמודדות שלו.
וזכרתי שפעם כתבת טור על החיים הנוראים שצפויים לילד כזה וכו וכו
תקראי.
אהבתיאהבתי
איזה כיף לדעת שיש עוד דחיינים.. ויש עוד כאלה שבדרך לביצוע משימה נתקלים באלפי משימות קטנות שעדיין לא נעשו…
אהבתיאהבתי