|
|
"צ ר י ך להעניק חנינה לנעמי בלומנטל, ששכלה את בעלה לפני כשבועיים,
ו ל א לשלוח אותה לכלא" – כך קורא נשיא המדינה לשעבר, יצחק נבון,
במכתב ששלח לממלאת מקום הנשיא, דליה איציק.
התערבותי – הוא כותב – קריאה להפעלת מידת חסד ורחמים כלפי נעמי,
ו ל א ה ת ע ר ב ו ת בהחלטת בית המשפט.
"איני בא לערער על פסיקת בית המשפט"
במכתב ששלח נבון ללשכתה של איציק כתב: "כמי שכיהן כנשיא המדינה
ודן במתן חנינות והקלות בעונש, אני סבור כי הגברת בלומנטל ראויה
ל ה ק ל ה בעונשה, תוך ביטול המאסר בפועל שנגזר עליה, ולאפשר לה
לרצותו בעבודות שירות, רצוי לתקופה קצרה יותר.
חסד זה אף יתקבל בברכה על ידי רוב הציבור".
בנוסף כתב הנשיא לשעבר: "אינני בא ל ע ר ע ר על פסיקת בתי המשפט
בעניינה של גברת בלומנטל, שיש לראותה כמשקפת הדין וגם לא על
החיוניות של המאבק בשחיתות, בוודאי לא כעת. אלא שהסמכות של נשיא
המדינה לחון מי שנקבעו על ידי בתי המשפט כעבריינים או להקל בעונשם
מופעלת, כידוע, משיקולים אנושיים של חסד.
בלומנטל ראויה לחסד שיפטור אותה מישיבה בכלא".
כזכור, בלומנטל הורשעה בעבירות של שוחד בפרשת "סיטי טאוור"
ונידונה ל-8 חודשי מאסר בפועל. בלומנטל ערערה לבית המשפט
המחוזי בתל-אביב על הרשעתה. השופטים בבית המשפט המחוזי
דחו את הערעור.
ואני, לא מצליחה להחליט –
כבוד נשיא המדינה לשעבר, מר יצחק נבון אומר דברים והיפוכם –
ומשתמש בדרך מרומזת בנסיונו כנשיא מול חוסר נסיונה של הממלאת
מקום – אני הייתי שם, אני מבין, אני במקומך…מקל בעונשה.
הוא לא בא להקל ראש במלחמה החשובה בשחיתות, א ב ל…..
הוא לא מתערב בהחלטת בית המשפט א ב ל…..
הוא, שהיה נשיא, משתמש בכל כובד משקלו מעמדו בעבר כדי לרמוז
ולהגיד שלשיקולו, נשיא לשעבר היא ראויה להקלה בעונשה. ובנוסף,
לא רק שהוא מבקש להחליף מאסר בעבודות שרות,הוא גם מבקש
לקצר את זמן עבודות השרות.
הגברת בלומנטל התאלמנה בשבוע האחרון לאחר מה שמצטייר
כשנים ארוכות וטובות של נישואים טובים ושותפות גורל. יצחק נבון מאמין
שלצערה העכשווי ואובדנה האישי הכבד יש משקל בהחלטת ממלאת
מקום הנשיא אם להקל בעונשה.
אין בי רצון גדול לראות את נעמי בלומנטל פטורה מבצוע גזר דינה.
וגם לא שמחה לאיד ורצון חסר פשרות לראות את אותה בכלא,
היותה חברת כנסת בזמן בצוע העבירה ואשת ציבור מגביר את התובנה
שדווקא היא חייבת לשלם את מחיר פשעה כפי שקבע בית המשפט ואסור
להקל בעונשה
א ב ל
אני גם חושבת שעבירת השחיתות שלה הייתה כל כך עלובה בקטנותה,
אני בטוחה שאפשר במחי גוגל אחד וחיטוט קטן בזכרון הקולקטיבי שלנו
למצוא עשרות ומאות מקרי שחיתות גדולים ומזעזעים פי אלפי מונים מזה
שלה, חלקם פורסמו וחלקם לא, שקשורים בהם אנשים, חלקם מקושרים /
חברים למפלגתה, למנהיגיה ולמקורבי מנהיגיה והם לא יגיעו אפילו לכדי
חקירה במשטרה שלא נדבר על העמדה לדין.
לא חלילה שחומרת מעשיהם מקטינה מחומרת מעשיה של ח'כ בלומנטל.
ובנוסף, כפי שהעיר ערן בילינסקי בתגובה, עיקר אשמתה הוא על שיבוש
הליכי משפט, עבירה חמורה. רק יהירות, שחיתות מושרשת ותחושת
ההכל מותר לי יכולה להוביל אדם לנסות לשבש הליכי משפט.
ועדיין אני לא שמחה לאידה.
האם האמפטיה הנשית? האלמנות הטריה?
ההבנה שהיא הייתה דגיג קטן ומושחת באוקיינוס של כרישים מושחתים?
האם מסע הרחמים הנערך לה בימים אלה, מצליח?
האם אני פתי?
סאקרית רגשית שנופלת למלכודת מניפולטיבית ברורה?
למסע מתוכנן ומנוהל כיאות בתקשורת?
אני מאמינה שאני לא נופלת במלכודות וספינים רגשיים ברורים כל כך.
אני באמת מנסה להחליט מה אני חושבת צריך לעשות עם נעמי בלומנטל.
ואני גם, ובעיקר חושבת על כל אותם אנשים שהסתבכו במעשי פשע /
שחיתות / עבירות קטנות שאין להם חברים כבדי מעמד ועבר שיצאו
להגנתם באופן כל כך פומבי וגורף, כאלה שלא ויקבלו כותרות ראשיות
בעיתונים, ואני מוצאת עצמי כועסת.
א ב ל , אם יש לה חברים טובים שיכולים לנסות לעזור ולהשפיע,
ובוחרים לעזור לה ולא בדרכים נסתרות ומאחורי דלתות השלטון, אלא באופן
פתוח וגלוי, אנחנו צריכים להחזיק את החברות הזו נגדה?
היא 'אשמה' בחבריה?
ואם אני הייתי יכולה לעזור לחבר/ה בצרה, לא הייתי עוזרת?
הייתי.
א ב ל אני מעולם לא הייתי כבוד נשיא/ת המדינה, ואם לשפוט על פי זה
האחרון, לא הייתי רוצה להתקרב ללשכתו, חוץ מאולי להרים את הברך שלי
בכל הכח, ממש בכל הכח. אבל זה כבר סיפור נשיאותי אחר.
נעמי בלומנטל – צריכה ללכת לכלא כי בית המשפט דחה את עירעורה
וגזר את דינה בגין נתינת שוחד ושבוש הליכי משפט, בתור חברת כנסת
היא ביזתה את מעמדה ומעלה באמון בוחריה, האם היא צריכה להכנס
לכלא ולרצות את עונשה או שאפשר להתחשב בגילה, מצבה, הנורמות
במדינת ישראל וההשפלה הפומבית שעברה בשנתיים האחרונות? –
קשה לי להחליט.
תקריב 
תגובות
חד משמעית – לוותר לה
סבלה מספיק ונענשה, והעבירה באמת עלובה
ואז יהיה "תקדים בלומנטל" בספירה הציבורית – וממנו ייהנו, אולי, אנשים נוספים, אלמונים
אהבתיאהבתי
שתרצה את זמנה בכלא
עם כל הכבוד לראיון שבנה נתן במוסף ידיעות אחרונות בו הצהיר שהם מלח הארץ.. וביקש רחמים כמו ילד מפונק מרמת אפעל. בלומנטל קיבלה את עונשה לא לחינם אלא על עבירה על החוק שעברה, אין שום סיבה לתת לה להתחמק מזה, ממש כשם שלאמהות אחרות (בלי קשרים, בלי בעל (ז"ל) עם שם עולמי, ובלי כסף כסף כסף), של ילדים אחרים, נותנים לשבת בבית הכלא.
בעל המאה הוא בעל הדעה? שוב השחיתות קובעת.
די די די!
אהבתיאהבתי
חלי,
היתה לגברת הזאת עבירה אמנם עלובה למדי והתחושה שלי שהרבה מאד רצו לגמול לה על השחצנות והבערות והטמטום שבו היא בחרה להציג את המקרה שלה.
אני זוכר את עצמי מתמלא עצבים לנוכח ההופעות המעצבנות והמאוסות שלה בתקשורת..
אבל, בואי ונשים לרגע בצד את ההתנהגות של יצחק נבון ואת הטיעונים של "מסעודה משדרות" אין מסנגרים כאלה, וננסה לשקול את הנושא שלה לא בצורה דווקאית, כמו שדפנה כתבה פה למעלה.
בלומנטל, אפשר לומר, היא שחקנית בבמה הציבורית שלנו. היא שייכת לדעת רבים, ל"רעים" והכל נכון אבל האם אין מקום להתחשב אפילו במשהו בדרמה האיובית שלה? בכל זאת הפשע שלה הוא לא ממש שייך לקטיגוריה של מעשי רצח או שוד קשישות אלים. נכון שאיש ציבור תמיד "אשם" יותר, אבל אני – לו שופט אני, הייתי חותך לשניים את הכלא, או משהו כזה.
אהבתיאהבתי
עיקר הרשעתה של ח"כ בלומנטל לא היתה על הלנת חברי מרכז הליכוד בסיטי טאוור אלא על שיבוש הליכי המשפט. לכן, העניין כאן הוא לאו דווקא שחיתות.
אהבתיאהבתי
כמו לרמון
למה הבן של שרון עוד לא בכלא?
אהבתיאהבתי
ליבי ליבי עליה במצבה הנוכחי ואין לי ספק שחויית הגסיסה והמוות לצד המשפט זה סיוט של המשפחה.
מצד שני- ההתבכיינות של הבן שלה לא "קנתה" אותי, בעיקר כי לא היה לו שום טיעון של ממש למעט המסכנות.
גם היה לי עצוב לקרוא שהמשפחתיות ה"חמה" שם התבטאה בעיקר בשתיקות של כולם על כל נושא משמעותי. זה עצוב, כי משפחה יש לא רק כדי להצטלם יחד או לאכול יחד, אלא כדי לדבר על מה שכואב ומה שקשה ולתמוך.
אבל מצד שלישי- נעמי בלומנטל, עם כל התנהלותצה הבעייתית, היא באמת שעיר לעזעזאל של הליכוד, בורג קטן בתוך מערכת מושחתת עניפה וגדולה. במקרה תפסו אותה, במקרה שפטו אותה והפכוט אותה לסמל שגוי ל"ניקוי האורוות", כשהמושחתים הגדולים ממנה לא נתפסו ולא נעליים.
אז מה השורה התחתונה? אני לא בטוחה….
אהבתיאהבתי
נעמי בלומנטל היא שעיר לעזאזל ששרון זרק לזירה, כטרף שיחפה על השחיתויות שלו ושל בניו ושאר שרים ומקורבים בליכוד. והיא היתה טרף קל, בלומנטל התמימה.
כל שעשתה , בעניין בו היא נאשמת הוא סחבקייה: היא הזמינה חברי ליכוד למסיבה על חשבונה ומקצתם מימנה חדר במלון על חשבונה (שימו לב, על חשבונה, לא על חשבון משלם המסים). לעניות דעתי,נאף שאינני משתגעת על סחבקויות מסוג זה, זה אפילו איננו מתקרב להיות עבירה פלילית, בוודאי לא שוחד, שהרי אין לה שום דרף לבדור אם מי שאירחה אכן הצביעה עבורה אח"כ או לא.
לעומת השחיתויות האמיתיות, הכבדות, של שרון ובניו (דודי אפל ופרשת האי היווני, המינויים הפוליטיים של עומרי ושרון עצמו), הגניבות של הירשזון מכספי ציבור, הקומבינות המושחתות של אולמרט והמינויים הפוליטייים שלו, כמו אלה של צחי הנגבי, שטרית, ומי בעצם לא. קראו את דו"ח מבקר הנ,מדינה האחרון: הכול נגוע בשחיתות אמיתית, כסרטן שנאחז היטב בכל מוסדטת המדינה הזו , בערכיה, אווירתה.
לעומת כל אלה, המושחתים האמיתיים: גנבים, מועלים, אנשי שוחד, בצע כסף וקומינות, הרי שהגברת בלומנטל היא ממש כיפה אדומה תמימה, ואולי שלגייה, צחה כשלג. תמימותה וחוסר ניסיונה ברמאויות, הביאו אותה לנהוג בגמלונות מסוימת ולבקש מנהגה שלא יספר כי שילמה עבור חדרי המלון לחברי הליכוד שאירחה. כך היא נילכדה בפשע הכבד של "הטיית עד"…
אין לי שום קשר וגם לא חיבה מיוחדת לנעמי בלומנטל, אבל מקומם מאוד וכואב הלב לראות איך הפכה לשעיר לעזאזל של "חבריה" למפלגה, המושחתים האמיתיים (ובראשם אריק שרון), וקורבן של מערכת המשפט, שלמרבה הביזיון, שיתפה פעולה ודנה אותה על "פשעה המינורי לעונש חסר כל פרופורציות
עכשיו למרבה ההשפלה, נעמי בלומנטל, צריכה לצפות ל"טובות" ורחמים מההמון, כדי שלא לשהיכנס לבית הסוהר. אני מתביישת בשבילב.ה ובשביל החברה הזו, המושחתת.
אהבתיאהבתי
חלי,
מכיוון שכולנו רחמנים או נקמנים, ורוצים לעזור לחברים, ומעדיפים את אלה ואדישים לאלה – מכיוון שכך אנו מעבירים את ההחלטות המשפטיות לבית המשפט.
שתי ערכאות משפטיות דנו בעניינה של בלומנטל ופסקו כפי שפסקו.
לגבי הנשיא לשעבר – חבל, חבל, חבל. לא לזה אנו זקוקים עכשיו.
ועוד מילה על פוליטיקאים שנשפטים. הנה היום פורסם שבעניינו של רמון יוותר המצב – שלא דבק בו קלון – ועוד מעט אולי נראה אותו בממשלה. והשאלה לגבי רמון ולגבי בלומנטל היא בראש ובראשונה איזה מסר עובר מבית המשפט אל הציבור ואל נבחרי הציבור. ומה יהיה על אמות המידה, ולאיזו דוגמה אפשר יהיה לצפות ממנהיגים, ואיזה אנשים יבחרו בקריירה כזו, ואיזה אנשים יצליחו בה וכולי וכולי.
רבים מהנשלחים למאסר חרב אליהם עולמם, וסיפורם אינו מהדהד בבלוגיה שלנו כי אין להם נשיא לשעבר שיטען עבורם וכולי.
אם כל הכאב עלינו לדאוג בראש ובראשונה לתקינות ולהגינות ולנקיון הכפיים של מנהיגינו. רחמנות יתר וסלחנות כלפי שחיתות והתנהגות בלתי הולמת ועבירות מכל סוג, שמבצעים נבחרינו, תוביל לשחיתות גדולה יותר ולציניות גדולה יותר וכולי.
אהבתיאהבתי
הזעם על הזמן הלא הוגן שבלומנטל קיבלה בתור השעירה לעזאזל של מפלגת הליכוד ובדיעבד של המושחתים נמאסתם, אינה אלא רק הוראה להתחיל להכניס אותם פנימה. דין צודק לכולם.
היא לא קיבלה פחות מדי, הם פשוט לא קיבלו כלום!
אהבתיאהבתי
השאלה האחת שצריכה להישאל היא האם את, אני או בוזגלו היינו זוכים לחנינה או הקלה משמעותית, לו חלילה היינו נקלעים למצב דומה לזה של בלומנטל.
אהבתיאהבתי
שהנשיא לשעבר נבון פנה במכתב לדליה איציק. אם היה אומר את הדברים בראיון עיתונאי, ניחא, אבל הפנייה הזאת רומזת, כאילו בהיעדרו של נשיא מכהן הוא משמש כנשיא-של-כבוד הפונה למ"מ-נשיא ומזכיר לה את קוד המורמים-מעם.
מבחינה אנושית, ודאי שיש מקום להקל בעונשה, אלא אם כן ניזכר בימיה כחברת כנסת של הימין, שלא זכורה כמי שביקשה להקל בעונשם של פשוטי עם, שלא לומר פלסטינאים שלא שוחררו מכלאם, לא לחתונת ילדיהם ולא לטקס הקבורה של הוריהם (או שוב, ילדיהם). כלומר, מידת האנושיות היא שאדם ילמד משהו ממאסרו, יפתח סוג של חמלה ותובנה. אבל כולנו הרי מוגבלים לנורמות, למה היא כן והגנבים האחרים מהליכוד לא, ולפי זה כנראה יוחלט עניינה
אהבתיאהבתי
טרוויאלי שכזה, לא כל שכן להכניס לבית הסוהר על שקר שנועד לכסות על לא-כלום בעצם.
זה כמו שהיו מכניסים את ביל קלנטון לכלא כי לא אמר את כל האמת על יחסיו עם מוניקה.
אגב, גם עופר גלזר, בלי שום סימפטיה אליו, קיבל עונש מוגזם לחלוטין על ההטרדה המינית שהטריד, רק כי בית המשפט רצה להוכיח שאינו נוהג איפה ואיפה….
אהבתיאהבתי
אין לי הרבה סימפטיה לאנשים כמו גלזר. ובלומנטל גם היום, בחולשתה, נשארה בשבילי "כלומנטל" בגלל אותה שמירה מגוחכת ומביכה על זכות השתיקה (שבדיעבד רק הזיקה לה יותר).
אלא שהטיעון שהעליתי אינו קשור לאופן המשפט או לשאלה האם פסק הדין מחמיר או סביר. הסוגייה כאן, לדעתי, היא האם הנשיא לשעבר היה יוצא מגדרו גם כדי להגן על האזרח הפשוט שעבר על החוק.
אהבתיאהבתי
בכל אות ואות מהתגובה שלו.
אהבתיאהבתי
מבחינת אישיותה החייכנית. תמיד נראתה אשה נחמדה, שחקנית לשעבר קצת טיפוס של פוזה
לא זכור לי שהיא נלחמה על משהו מסוים, אבלזה שלא עשתה רעש עדיין לא אומר שלא ביצעה את תפקידה בכנסת.
משהו קצת סגור וסתום בנוגע אליה, חוץ מהמישור של בעלה הרופא שעיסוקו ופעילותו ידועים ומוכרים
יכול להיות שמגיע לה עונש, יכול להיות שבכלל לא
אי אפשר לדעת כי היא לא בלטה במיוחד בציבוריות שלה, לא ממש מכירים אותה
אהבתיאהבתי