הכי שמאלצי

.

כבר כמעט עשרה ימים שאני עצובה ונבוכה וקצת חסרת אונים.

איך נתתי לזה ללכת לאיבוד, להעלם בדיזולב כזה איטי למעמקי הכלום,

והיום, ברגע שהחלטתי שזהו, זה הלך לאיבוד לתמיד,

נמחק ונמוג ונעלם למעמקי הבלוגוספירה, הדיגיטלי ושאר מקומות ערטילאים –

איך, איך לא חשבת שזה יכול להמחק ככה, להעלם טמבל,

ואני מחפשת דרך להסתדר עם מה שנשאר,

ולא נשאר הרבה,

ובדיוק, בדיוק ברגע שויתרתי לגמרי,

נשבעת שאני לא מגזימה,

נפתחה

.

פיסת תכלת כזו בדיוק וכל מה שאבד וציער אותי כל כך באובדנו, נמצא והסתדר.

יותר מזל משכל אמרו הסבתות,

וצדקו.

.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רוני  ביום 5 בפברואר 2012 בשעה 00:28

    איזו דמעה התעקשה להתיישב לי בעין. חיבוק.
    הכחול היום כחול מאוד.

    אהבתי

  • ליה לדיז'נסקי  ביום 5 בפברואר 2012 בשעה 01:42

    אני אוהבת שמאלץ.

    אהבתי

  • אפרת  ביום 5 בפברואר 2012 בשעה 11:46

    וסבתא שלי הייתה אומרת, שיהיה לך מזל יפה כמו הפנים היפות שלך.. :) אז גם לך

    אהבתי

  • עמוס  ביום 5 בפברואר 2012 בשעה 16:16

    ראיתי אותך בביתא קפה בצהלה היום, ניראת מקסים.

    אהבתי

  • Uri levinson  ביום 5 בפברואר 2012 בשעה 16:26

    מילים בעקבות תמונה בעקבות מילים בעיקבות ומולידות

    אהבתי

כתיבת תגובה