.
כבר כמעט עשרה ימים שאני עצובה ונבוכה וקצת חסרת אונים.
איך נתתי לזה ללכת לאיבוד, להעלם בדיזולב כזה איטי למעמקי הכלום,
והיום, ברגע שהחלטתי שזהו, זה הלך לאיבוד לתמיד,
נמחק ונמוג ונעלם למעמקי הבלוגוספירה, הדיגיטלי ושאר מקומות ערטילאים –
איך, איך לא חשבת שזה יכול להמחק ככה, להעלם טמבל,
ואני מחפשת דרך להסתדר עם מה שנשאר,
ולא נשאר הרבה,
ובדיוק, בדיוק ברגע שויתרתי לגמרי,
נשבעת שאני לא מגזימה,
נפתחה
.
פיסת תכלת כזו בדיוק וכל מה שאבד וציער אותי כל כך באובדנו, נמצא והסתדר.
יותר מזל משכל אמרו הסבתות,
וצדקו.
.
תגובות
איזו דמעה התעקשה להתיישב לי בעין. חיבוק.
הכחול היום כחול מאוד.
אהבתיאהבתי
אני אוהבת שמאלץ.
אהבתיאהבתי
וסבתא שלי הייתה אומרת, שיהיה לך מזל יפה כמו הפנים היפות שלך.. :) אז גם לך
אהבתיאהבתי
ראיתי אותך בביתא קפה בצהלה היום, ניראת מקסים.
אהבתיאהבתי
מילים בעקבות תמונה בעקבות מילים בעיקבות ומולידות
אהבתיאהבתי