.
.
כשאני משוטטת בזכרון המצולם בלקברי אני מופתעת, בכל פעם ממה שהזמינות מביאה אל הפריים.
יש משהו בעובדה שהוא כל הזמן ביד, תיק, על המושב לידי שהפך את הקליק, ויש לו קליק, לחלק מסדר יומי.
.
מאי 2010 – מחכה לסיום מפגש כיתתי
.
אפריל 2010 בדרך לMRI איכילוב
.
יעלי ומוטי מתחתנים בעין הוד
.
אחרי הסעה לקורס גלישה בחוף הרצליה
.
מה שלבשתי בבוקר
.
הבית החדש שלה. סופי.
.
הבית הישן של זאתי
.
הארגז ליד הראש
.
הקרנת אקדמיה. מוזיאון
בצילומים עם יעל אנגלהארט ל"גלריה" מצלמת את עצמי.
.
החיים מתועדים מבלי להתכוון באופן כמעט רציף.
מעניין מה יהיה עם זה, עם התיעוד האנושי הכמעט אובססיבי הזה,
וכל זה לפני שנגעו במה שזוכרים האסאמסים…
.
תגובות
בלי קשר לזה שאת מצלמת נפלא גם עם הנייד תגבי הכלויותר מפעם אחת. בעוד כמה שנים יתחילו הקטסטרופות כי כל מה שכולם שומרים במחשב ובנייד יכול להעלם ברגע ואנשים יאבדו את הכל. גיבוי ושוב גיבוי.
אהבתיאהבתי
בתמונה "הקרנת אקדמיה"
שהיא התמונה האישית ביותר בסדרה,
ועל אף זאת היא האמנותית ביותר,
מופקעת מיוצרתה משום שמתקיים בה
זיווג מאתגר : IKEA 2009 ו-
אליס מונרו החד פעמית
במיוחד בספר "בריחה".
אהבתיאהבתי
כמובן שהכי אהבתי את החתולה :)
אבל גם את הרעיון של תיעוד נקודות מהחיים – כל תמונה אוצרת בתוכה סיפור שלם.
אהבתיאהבתי
מאיפה החגורה המדהימה?
אהבתיאהבתי
אליס מונרו נהדרת…
אהבתיאהבתי
פוסט משגע, מדהים איך בעזרת כמה תמונות מהנייד+ועריכה רגישה אפשר להקסים. נשביתי.
אהבתיאהבתי
את מגבה את התמונות גם מחוץ לטלפון?
אהבתיאהבתי
כן המפקד
אהבתיאהבתי
טרקבאקים
[…] אפילו בבלקברי :) […]
אהבתיאהבתי
[…] ממני בענייני נהיגה ואחריות ב. יש מצלמה אמיתית על המושב לידי ולא רק את הבלקברי, למרות […]
אהבתיאהבתי
[…] אפילו בבלקברי :) […]
אהבתיאהבתי
[…] עוד מילים אפילו בבלקברי :) […]
אהבתיאהבתי
[…] שווה אזכור למרות הצילום בבלקברי ולא במצלמה, אבל גם הוא יודע. […]
אהבתיאהבתי