למה את מסתכלת עלי ככה

 

   בוקר. לפני האוכל. 07:30

– יהיה לך קר

– לא יהיה

– יהיה

– לא יהיה. זה שלך תמיד קר זה לא אומר…

– אני לא מביאה לך לבית ספר כלום, תזכרי

– בס'דר

– טוב, איך שאת רוצה, בואי כבר מאוחר

 

  אוטו. נסיעה. 08:15

– יורד שלג בחרמון

– א מ א

– מ ה??!!

– אנחנו גרות במרכז….

– נו…?

– מרכז. לא צפון.

– לא למדת בגיאוגרפיה?

– מה?

– שהמדינה שלנו ממש, אבל ממש קטנטונת…?

– יופי אמא.

– זה רק מאהבה נולי

– אני יודעת.

 

  בית ספר. מגרש חניה. 08:25

– ביי אימי

– ביי מתוקה, אולי את בכל זאת רוצה את הג'קט שלי, הוא מ'זה חם

– א מ א

– מה??!!

– …………

– אז אולי את הצעיף שלי…?

– ………

– למה את מתסתכלת עלי ככה??!!

פעם, כשעוד הייתה לי מילה בנושא:)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפעמים אני לא מאמינה שזו אני ושאלה המשפטים שיוצאים לי מהפה :)

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכאל ז.  On 4 בפברואר 2010 at 10:45

    הגדולה שתמיד כולם אומרים שהיא קופי שלי, תפסה אותי יום אחד ושאלה: אם אתה תמיד אומר שאנחנו דומים, ואתה תמיד עם חולצה קצרה, איך אתה לא מסוגל להבין שגם אני בדיוק כמוך ולא קר לי? הרי אתה מסוגל להרגיש בדיוק איך אני מרגישה!
    וזהו – מאז אני לא מנדנד לה על זה.
    והקטנה? לקחה איתה לפני חודשיים את שמיכת הפוך שלה בטיול לאפריקה :)

    אהבתי

  • בועז  On 4 בפברואר 2010 at 11:10

    כשאני מנג'ס, הן אומרות: "אבא, תפסיק לחפור". לעתים מוסיפות את תנועת הפועל עם הטוריה.

    (מתוך ספרי האוטוביוגרפי "כך הפך הגבר הקשוח לאווז דביק")

    אהבתי

  • חנן כהן  On 4 בפברואר 2010 at 11:19

    אין לה משהו חם שהיא ממש אוהבת ללבוש ומתאים לדברים אחרים שהיא ממש אוהבת ללבוש?

    אהבתי

  • מרמיט  On 4 בפברואר 2010 at 11:24

    למתן את ההצעות שתלבש משהו חם.
    זוזו בת ארבע וחצי, מודיעה בכל תוקף שלא קר לה. ואפילו ב"לאישה" כבר הודו שהקור לא באמת גורם מחלות, והילדה בריאה חמסה עליה, אז כל עוד היא לא נרטבת (וכמה כבר נרטבים פה במדבר?), שיהיה. אני מציע, לא מנדנד.

    אהבתי

  • טובה  On 4 בפברואר 2010 at 11:29

    הבכור (כיתה ז') הפטיר "לא קר בחוץ", הכניס את המעיל (הדקיק!) לתיק ונשאר עם חולצה קצרה ומעליה סווטשירט קפושון של תלבושת ביה"ס.
    מעריצה את היכולת הזאת. שרק יהיו לנו בריאים.

    אהבתי

  • ח ל י  On 4 בפברואר 2010 at 11:41

    חנן…אנא חשוב שנית על תגובתך :)

    אהבתי

  • שרון רז  On 4 בפברואר 2010 at 12:54

    החלק הראשון של השיחה הוא בדיוק העתק של מה שהיה לי עם בני אתמול בערב, הוא התעקש, אני לא התעקשתי מספיק ואחר כך כשנכנסנו שוב לאוטו הוא התעטש 6 פעמים

    אהבתי

  • אלון  On 4 בפברואר 2010 at 13:02

    לא יאמן, איך נפלתם כולכם לבור הזה.
    אין כאן שום קשר למזג האוויר, ללבוש, לחום או לקור.
    האם באמת לא ידעתם את זה קודם?
    אני חושב שרק שכחתם, או שאתם מנסים לשחק את המשחק…
    הלבוש ומזג האוויא לגמרי לא קשוררים!

    ולחדשות בהרחבה:
    ילדינו כמו כל הילדים בעולם (לפחות בעולם השפע) נמצאים בכלל בתהליך רכישת העצמאות שלהם. זו משימתם הראשית, המשנית והכל. זו האג'נדה שאיתה הם קמים בבוקר והולכים לישון, כשמגיע הזמן.
    "אני אלבש מה שאני רוצה", או כל עמדה מהסוג הזה שייכת להצהרת העצמאות הפרטית שלהם, והם מוכנים לשלם עליה בתחושת קור ובכל אמצעי תשלום אחר.
    טוב, אני יודע שאת זה ידעתם קודם ורק שכחתם.

    אז הנה עוד חלק בפאזל הזה – אנחנו ההורים.
    אנחנו נמצאים במאבק מקביל, לשמור על חוטים במריונטה הזו שגדלה ותולשת אותם שוב ושוב. גם אנחנו לא ממש לחוצים שיהיה לילד קר, או חם, או רטוב. אנחנו בסך הכל בודקים האם יש עוד חוטים שאפשר למשוך איתם את הבובה הזו, ומנסים לתרגל שליטה.
    הכל בחוקים, הכל ידוע, אין חדש, כולנו נורמאליים
    אפשר להרגע.
    ו…תלבשו סוודר

    אהבתי

  • מרמיט  On 4 בפברואר 2010 at 13:11

    לא, כי פשוט רציתי להזמין אצלך סדנת קואוצ'ינג.

    אני עומד משתאה לנוכח הראייה המפוכחת שלך.
    החדשות שלך הרעישו את עולמי. הילדים שלי נמצאים בכלל בתהליך רכישת העצמאות שלהם? לא הייתי מעלה על דעתי.

    אהבתי

  • לירי  On 4 בפברואר 2010 at 13:14

    אוחחחח כמה הנושא מוכר מקרוב…… נושא כאוב מאוד.
    אבל, לא יעזור כלום. לא בבוקר הקר מאוד כשהם יוצאים לבית הספר, ולא בלילות כשהם יוצאים לבלות. כשאני צועקת לבת החמש עשרה וחצי, קחי מעיל, קר בחוצ ובשעות שאת חוזרת עוד יותר קפוא…. היא צוחקת עליי ושואלת מי הולך עם מעיל?!?!?!?!

    אהבתי

  • אלון  On 4 בפברואר 2010 at 13:54

    לשאלתך – לא.
    וליתר מה שכתבת כאן – אני מניח שזו ציניות, אז תודה, אבל קר לי מספיק היום.

    אהבתי

  • מרמיט  On 4 בפברואר 2010 at 16:21

    זה לא אני, זה הילד הרע (כלומר הפגוע) שבתוכי, שנמצא בכלל בתהליך רכישת העצמאות שלו ומתחיל לבעוט ולנשוך כשנדמה לו שמטיפים לו בטון פטרוני ומתנשא על דברים שהוא כבר יודע מזמן.

    והפעם אני לא ציני.

    אהבתי

  • אלון  On 4 בפברואר 2010 at 17:55

    כן, כולנו יודעים שהנוער עסוק בעצמאותו, כולל אחרי שאנחנו כבר לא מוגדרים רשמית "נוער".

    לקח לי יחסית הרבה זמן (המון, בעצם – אולי אחרי חמישה ילדים) להבין שהרבה מאד קונפליקטים שיש לי עם בנותי, שנראים בלתי פתירים (איך פותרים באמת את "לא קר לי"?) יכולים לקבל "טוויסט" מעניין אם אתה מסתכל עליהם מחוץ להקשר הפשוט של קר או חם, ללמוד למבחן או לא, לצאת למועדון או לא…
    כשלמדתי להתייחס לקונפליקטים האלו מההיבט של מאבק הילד על עצמאותו, ומנגד הרפלקס המותנה שלי לנסות ולשמר מעט שליטה – פתאום נעשה לי יותר קל להתמודד.
    אם ידעת את זה מזמן, אשריך. לי, כאמור, זה לקח הרבה זמן… הרבה מדי, וניסיתי לשתף.
    אם יצאה שם התנשאות – טעות.

    אהבתי

  • עידית פארן  On 4 בפברואר 2010 at 19:15

    למה את מסתכלת עלי ככה
    זה את אמרת??

    אני אוהבת
    אני הכי אוהבת
    שאני מדברת בטלפון ואז מישהו מהם נכנס
    ואני אומרת לבן/בת שיחי
    "זה עתה נכנס/ה לפה הילד/ה הכי הכי יפים בעולם"

    (מהגשם מבחוץ, בלי מעיל, אלא מה??)

    אני אוהבת את איך שאת מסדרת את זה
    כי הכל, גם אם לא בדיוק
    כל כך כל כך מוכר…

    אהבתי

  • לימור  On 4 בפברואר 2010 at 21:48

    שמסביר את זה לא רע-
    'הדאווין מחמם'
    כך אומרים בימינו (:

    אהבתי

  • מרמיט  On 5 בפברואר 2010 at 20:55

    ואני מרגיש עדיין צורך להתנצל שוב על שפירשתי את הלהיטות שלך לחלוק מניסיונך כהתנשאות (הזמנתי מנוף שייטול את הקורה מבין עיניי), כי בסך הכל אני מסכים לגמרי עם תוכן הדברים שכתבת.

    אהבתי

  • מרב  On 6 בפברואר 2010 at 18:18

    הורים, ואיך אנחנו אומרים את המשפטים שנשבענו שלא נגיד, כמו למשל: ושלא תתפלא אחר כך שתהיה חולה … ו-ככה אתה מתכוון לצאת החוצה?

    אהבתי

  • טלי אבישי  On 2 בפברואר 2016 at 00:26

    אני עשיתי כלל – מהרגע שהן הולכות על שתים, הן צריכות שכבה אחת פחות ממני. זה עבד מצויין.

    אהבתי

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: