תקריב

 

 

כתבתי פוסט. קצר. רגשי.

כתבתי על רגעי ההתעוררות וההרדמות של הבת שלי.

כתבתי על איך אני מרגישה בהם. כתבתי עלי.

ובכל זאת, כשהגיע הרגע ללחוץ על: פרסם –

כפי שהתהליך דורש כאן ב'רשימות', נעצרתי.

לא יכולתי.

קראתי שוב וניסיתי להבין מה עוצר. מה מונע.

אני יודעת, מתוך אחריות והכרה ועמידה על המשמר

שאני מאד מקפידה לשמור על פרטיותה של הילדה שלי מצד אחד,

ומצד שני מרגישה שלהשאיר בידי את החירות והחופש לכתוב את עצמי

זו זכות בסיסית ונכונה.

אני חיה וחושבת ומרגישה וכותבת הרבה את ועל הורותי.

האמהות שלי היא דרך חשובה ומעניינת מבחינתי לבדוק דברים הקשורים 

לנשיות, חוזק, משפחתיות, יכולת הנתינה, יכולת הכלה, חרדות, צרכים,

ההתבגרות ומה לא.

אני מרגישה נוח לצטט את אמרות השפר החצופות שלה פה ושם, לפרסם

צילום שצילמה אם קשור לנושא, לספר על יום ההולדת שלה –

אם קוראים בתשומת לב, גם בפוסטים האלה, היא שמורה היטב.

רק מרומזת רימוזים –

אבל

אני מרגישה שאלה – גם – החיים שלי,

זו אני ויש לי זכות מלאה ופשוטה לכתוב, גם עליה כחלק מחיי, 

כל זמן כמובן, שאני נוהגת ביושרה, הגינות ושמירת הפרטי שלה,

למרות היותה ילדה קטנה.

והנה, הגיע הפוסט שלא מאפשר לי.

פוסט מאד חשוף אבל לא חושף אם אשתמש במילים של חברה טובה –

ואני יושבת, עכשיו אחת וקצת, מול מסך לבן מתלבטת ומנסה להבין.

מה מונע ממני פשוט לא לפרסם אותו.

אני יכולה למחוק אותו, להדפיס אותו ואז למחוק

או אם הוא 'שווה' בעיני להעביר אותו ל'וורד' ולשמור אותו שם כזכרון,

כחלק מסיפור עתידי, סתם שיהיה שם עש שיוכרע גורלו.

מה מדרבן אותי להוציא את המילים האלה עכשיו אליכם, החוצה?

מה לא מאפשר לי להחליט לחכות לבוקר?

מה מכרסם ודוחק ולוחש וצועק ומנסה להכריח,

ואני מבינה,

אני מבינה פתאום, כמו שלפעמים מבינים פתאום

שזו הסכנה האמיתית בכתיבת בלוג. גם אם שמחים איתו מאד.

זו הסכנה הערמומית שלא מתגלה מיד בהתחלה.

זו מפלצת המִיידיוּת.

שהתרגלה לכתוב, לפרסם, לקבל תגובות.

התרגלה ליותר ויותר.

זו מפלצת המיידיות שמכרסמת בנפשי ודורשת: ע כ ש י ו.

פרסמי עכשיו.

רוצה פידבק עכשיו.

היא רעבה. היא מפונקת. היא התרגלה.

כאילו אין מילים בעולם שצריכות התמהמהות,

זמן להתארגן וחיפוש מדד מדוייק, מקום סופי להתמקם בו,

מקום שלא מאפשר שינויים מתמידים ועריכה מחודשת –

היא תובענית ומפונקת, עקשנית ומעיזת פנים

אבל אני לא נכנעת

ומפרסמת הזהרה במקום:

הזהרו ממפלצת המִיידיוּת.

היא מסוכנת.