מה היא תכננה הילדה הזו – פוסט המשכי

 

 

הפנים שלה אפופים סוד וברק בעיניים כבר כמה ימים –

היא הגיעה הבייתה עם קופסא יפה ועטופה, הניחה בחדר שלה ואמרה:

אסור לך להציץ. נכון לא תציצי?

נכון מותק.

היא מצלצלת ולוחשת: אני רוצה לגלות לה, וגם לא רוצה, תעזור לי להתאפק

אבא –

והוא עוזר לה. היא מתרוצצת בבית ושרה שיר שמתחיל במילים –

אני קרת רוח ולא מגלה סודות…

אני חייבת ללכת לישון מוקדם היא אומרת לי לראשונה בחייה.

היא בודקת שכיביתי את השעון המעורר שלא אתעורר מוקדם –

חופש מחר אמא, את יכולה לישון כמה שתרצי, אומר לי המלאך הדואג

לפתע לשנתי בעיניים פעורות, מבט תמים וטון דיבור אגבי.

היא מפזרת רמזים לבנים וגדולים כפילים הודיים מובחרים –

מראה לי שני מקומות בחדרה ואומרת בקול חמור ומסתורי:

אל תסתכלי כאן, אין כאן שום דבר מיוחד –

היא הלכה אחרי הצהרים לקנות 'מצרכים' ( ? ) –

היא מבטיחה לי שאין מסיבת הפתעה – אני יודעת שאת שונאת אימי –

ומיד אומרת מילים מרומזות שסותרות –

אבל אולי נפגוש במקרה את סבא וסבתא ועוד אנשים, זה נחשב?

מפזרת רמזים, מדברת עם עצמה, וכאילו עם עצמה, ובוחנת אותי במבט

צדדי לראות אם אני נופלת בפח הסקרנות. נופלת, בטח נופלת.

מקנטרת אותי ללא הרף ואני כמובן משתפת פעולה –

– תני רמז

– זה שחור

– עוד רמז

– ועוד צבע

– עוד, אל תהיי קמצנית

– זה פועל

– עוד

– די אמא

– עוד אחד ודי

– את תאהבי את זה, אני יודעת

– זה לא רמז

– זה מה שיש אמא, תתבגרי.

והעיניים שלה כל כך מבריקות והיא כל כך נרגשת ושמחה, הנשימות שלה

קצרות ומהירות והלחיים סמוקות, שאני מבטיחה לעצמי שגם אם הנורא

הזה יקרה, ופתאם יהיו מולי אנשים בהפתעה – לא רוצה. באמת לא רוצה –

אני אתאפק מאד מאד לא להגיב כמו שאני חושבת שאני אגיב,

ועוד יותר אשתדל לשמוח. בשבילה.

 

ועדיין אני מקווה, מאד מאד מקווה שזה לא זה.

שיהיו בלונים בבוקר, בחדר שלי, כמו שאני מכינה לה – אם היא רוצה,

שהיא תצליח להתעורר בבוקר לפני, כמו שהיא רומזת כבר כמה ימים,

ושאני אזכור אם אשמע את התנועות שלה להסתובב להאנח ולהמשיך לישון,

שהיא תעיר אותי עם חיוך וחיבוק כמו שהיא יודעת –

ומתנה שהם בחרו ביחד – בטח שיש לי ניחוש –

ושיהיה יום מלא הפתעות ושמחה ושהיא תרגיש גדולה ומלאת אהבה –

כמו שהיא באמת, הילדה שלי.

 

מי היה מאמין שאפילו יום ההולדת שלך עצמך יצבע בצבעי הורותך :) 

 

שש וחצי בבוקר א ת מ ו ל – 

התעוררות לקול תנועות חרישיות ועדינות, זכרתי.

מסתובבת ונאנחת בקול שקט. שומעת אותה נעצרת, בלי נשימה, מפחד

שאתעורר. לא התעוררתי :) 

אחר כך, כשהדלת נסגרה בשקט מאחוריה, ועבר מספיק זמן, התעוררתי

לחדר מלא בלונים ופתקים מעוררי שמחה ואהבה מודבקים על הקירות,

הארונות, החלונות ומה לא –

ובית קפה בבוקר, קפה, שוקו, עיגולי שוקולד טעימים וסידורים קטנים,

ומסאג' מידיים קטנות המבורכות ומפתיעות בכח ויכולת ריפוי מפליאה,

ואם פי שחור שאני אוהבת, בדיוק כמו שהיא חשבה –

– ומה היו הרמזים לאולי הפתעה ואנשים ג י ב ר ת אני שואלת,

– סתם. מלכודת. רציתי שתדאגי היא מחייכת חיוך שדוני. הצליח לה. דאגתי.

ואס אם אסים מדוייקים וקרובים, וגם טלפונים כאלה – במיוחד אחד.

והבית עם זרי פרחים מועטים יחסית לשנים אחרות, אבל כל זר מגיע עם

כל כך הרבה התכוונות ואהבה, שאלה שנשלחו פעם מטעמי יחצנות ואינטרסים,

חסרונם, שולי לגמרי –

וארוחת ערב נעימה עד מאד, ועוגת אגוזים מופלאה של סבתא, ופרפה קפה

של אחות קטנה שהפכה בשלנית לפתע, ועוד קצת חברים –

ועכשיו חצות של אותו יום –

סינדרלה הלכה לישון,

אחרי שאמה הודתה לה באמת ובכוונה מלאה על יום יומולדת קטן, עדין

ומדוייק עד מאד.

 

ותודה למי שברכו :)
 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • בועז כהן  ביום 24 במאי 2007 בשעה 22:14

    אין כמו ילדים, להאיר לנו את עצמנו

    אהבתי

  • רוני  ביום 24 במאי 2007 בשעה 22:26

    איזה יופי שכל כך חשוב לה לציין את היום הזה
    איזה יופי שאת מצליחה לכבד את זה כל כך

    אהבתי

  • לייה  ביום 24 במאי 2007 בשעה 22:38

    בעוד שעה ו-20 דקות… כי לא מאחלים לפני :)
    יש לך תאריך יפה.

    באמת מעניין לקרוא איך ההורות מופיע בכל רגע בחיים – ונשמע שאת מתרגשת, כנראה שההפתעה שלה עובדת :)

    יום הולדת שמח, חלי, תחגגי ותמשיכי לאהוב ולהעריך את מה שנעשה סביבך. זה טעם החיים.

    אהבתי

  • איילת  ביום 24 במאי 2007 בשעה 23:01

    הלפיד שלי גם יחגוג מחר אבל לו זו הפעם הראשונה.
    המון מזלטוב!

    אהבתי

  • A  ביום 25 במאי 2007 בשעה 01:01

    משבר פוסט מאה? מצב רוח טרום יום הולדת?

    יום הולדת שמח ושהבלוג הזה לא ישכיח ממך את הכתיבה האמיתית שלך.

    אהבתי

  • מוׂמוׂ  ביום 25 במאי 2007 בשעה 07:04

    נו? יודעת כבר???

    הבטחתי לא לגלות למרות שהזאטוטה שלך גילתה לי

    מתאים לך??

    אהבתי

  • אביבה  ביום 25 במאי 2007 בשעה 08:27

    מזל טוב והרבה שנות אושר, בריאות, יצירה ואהבה עם הילדולה ועם שאר המשפחה המדהימה שלך.

    אהבתי

  • נולי  ביום 25 במאי 2007 בשעה 08:46

    אושרועושר. כל החיים לפנייך החל מרגע זה . וכמה מקסים בעיני איך שאת רואה אותה , את הילדה שלך, כמה מקום את נותנת לה וכמה כמה כמה אהבה, כי את הרי יודעת שהיא בעצם המתנה .

    אהבתי

  • אליסיה  ביום 25 במאי 2007 בשעה 12:16

    מזל טוב !!
    אנחנו במתח כאן…ספרי מה הייתה ההפתעה
    :-)

    אהבתי

  • יעל ישראל  ביום 25 במאי 2007 בשעה 17:12

    והרבה שנות אושר עם הבת.

    אהבתי

  • ימימה  ביום 25 במאי 2007 בשעה 18:08

    גם אני במתח. :-)

    אהבתי

  • אבא אחד  ביום 25 במאי 2007 בשעה 20:08

    למילים אמהיות? מוזר.
    מזל טוב מאבא אחד שהתרגש מהמילים ומהילדה שלך

    אהבתי

  • אסי סיקורל  ביום 26 במאי 2007 בשעה 01:09

    מזל טוב – לגברת היקרה.

    אהבתי

  • זו ש  ביום 26 במאי 2007 בשעה 02:34

    ואיזה יופי של אדם גידלת
    :)

    אהבתי

  • יעל  ביום 26 במאי 2007 בשעה 11:00

    להגיע לסוף, ולראות שיום ההולדת התנהל כמו שצריך, בלי שום הפתעות לא רצויות.
    איזו מתוקה הבת שלך. ( אגב, בת כמה היא?). מזל טוב :)

    אהבתי

  • טלי  ביום 26 במאי 2007 בשעה 15:01

    לא הייתי פה בשלבי ההמשכים, אז קראתי את המתח והלקראת ברצף אחד שלם ושמח של הכנה ומתח והפתעה ושמחה- שיהיה לך הרבה מזל והרבה טוב ורק הפתעות משמחות וטובות!

    אהבתי

  • א  ביום 27 במאי 2007 בשעה 13:35

    מזל טוב מאוחר. איזה כיף של יומולדת ואיזה כיף של ילדה :))

    אהבתי

  • גלית  ביום 28 במאי 2007 בשעה 23:34

    חלי יקרה.
    הגעתי במקרה לבלוג ו"נפלתי" על הקטע הנהדר הזה שדיגדג לי בלב :-)
    משהו בדרך שבה הוא כתוב וגם היופי בהתרגשות ובהתכוונות של בתך הקטנה עשה לי נעים בלב ומרח לי חיוך גדול על הפרצוף! תודה!
    הרבה מזל טוב, בריאות ואושר!

    אהבתי

כתיבת תגובה