טומי לפיד: כמו ניקסון, צריך לחון את קצב
שר המשפטים לשעבר זורק גלגל הצלה לנשיא: שיתפטר – תוך הבטחה לחנינה מהיורש.
"אני יודע שזה לא יספק את הפמיניסטיות, אבל זה יבטא את רצון הציבור".
ומה עם מבחן בוזגלו? "קצב ובוזגלו זה אותו הדבר"
אטילה שומפלבי 18 אוקטובר 2006 – 09:35
עידכון – 21 אוקטובר 2006 – 01:15
אסור להעמיד את הנשיא קצב לדין- כך אומר יו"ר ש"ס לשעבר אריה דרעי. בתוכנית "מועצת החכמים" שתשודר מחר בערוץ 10 הדגיש דרעי כי בעקבות המלצת המשטרה להגיש כתב אישום נגדו, על קצב להתפטר באופן מיידי, אך אין צורך להעמידו לדין מאחר והוא כבר קיבל את עונשו. "אין שום צורך שיהיה משפט, שיורשע ותהיה חנינה. אין עונש יותר גדול מהביזיונות הללו שהוא עובר", אמר דרעי.
לפעמים מגיעים רגעים שאי אפשר להאמין שדברים קורים באמת.
לפעמים מגיעים רגעים שאי אפשר להאמין שזו המדינה שבה אנחנו חיים.
לפעמים מגיעים רגעים שאי אפשר להאמין שאנשים באמת חושבים כך,
שלא נדבר על מעיזים לבטא בקול .
לפעמים אני מאבדת מילים וטיעונים.
לפעמים אני מתיאשת.
לפעמים אני נלחמת.
הפעם אני נלחמת.
אני הציבור וזה בהחלט לא יבטא את רצוני.
תקריב 
תגובות
גם לא את שלי.
אהבתיאהבתי
הוא מבטא את רצונו של טומי בלבד. ממתי טומי ממונה על רחשי לבו של הציבור?
אהבתיאהבתי
גם לא את שלי.
אהבתיאהבתי
גם לא את רצוני
אהבתיאהבתי
כציבור וכפמיניסטית.
אהבתיאהבתי
גם לא את רצוני. קצב ובוזגלו זה גם לא אותו דבר. קצב הוא נשיא ובוזגלו אזרח מן השורה. לפיד לא כל-כך הבין את הכוונה במבחן בוזגלו וחושב שמתכוונים לעניין העדה.
אהבתיאהבתי
אבל זו כבר תגובה בלתי רצונית לדעתי
אהבתיאהבתי
מדהים שהאיש הזה הוא שר משפטים לשעבר. עזבו, אפילו נניח קצב זך כשלג וחף מכל עוון, חנינה מוסדרת מראש היא דיל שלא ממש עולה בקנה אחד עם שלטון החוק, או עם מוסד החנינות כפי שהוא קיים במדינת ישראל. זו הצעה מטופשת ומעידה על בורות ותפיסות פשיסטיות, בלי קשר לעבירה שעל הפרק. כמה טיפש ניתן להיות?
אהבתיאהבתי
מה שמפחיד הוא שהאיש הזה, עם האינסטינקטים המסוימים שלו, לא היה אומר את זה אם לא היה סיכוי מעשי לאמירה הזאת. ובכל מקרה, גם אם לא יעשו מה שהוא אומר, לבטח תהיה לדבריו השפעה מסוימת, במישור המעשי.
אהבתיאהבתי
נו, אבל זה יספק את רצונו של פוטין (ש"מקנא בקצב").
אהבתיאהבתי
על איזה עם הוא מדבר?
גם לי נגמרו המילים.
אולי זו המראה שלנו.
אהבתיאהבתי
העובדה שמשה קצב מתעקש להישאר במשרתו היא לכאורה מדהימה: נשיא שיש המלצה להעמידו לדין בעבירות אונס ואיננו עוזב את תפקידו מבייש את עצמו עוד יותר. הרי במקרה הטוב הוא ייצא זכאי בכמה מן העבירות מחוסר הוכחות ו"מחמת הספק".
אבל במחשבה שנייה, ראוי לתבוע שהנשיא קצב דווקא יישאר בתפקידו. אין מתאים ממנו לעמוד בימים אלה בראש מדינת ישראל. אין דבר שיבהיר טוב יותר את אופיה של המדינה ומדיניותה מאשר העובדה שבראשה עומד אנס ומטרידן סדרתי. אם נכונות ההאשמות נגדו, קצב הוא הסמל המובהק של התרבות המדינית הישראלית הנוכחית.
העיקרון שעומד מאחרי האונס הוא גם העיקרון שעומד מאחרי התפיסה המדינית הבסיסית של ישראל – העיקרון של החד-צדדיות. שהרי מהו אונס אם לא תמציתה ומהותה של חד-צדדיות: שלילת האחר, רצונותיו, זכויותיו. מהי חד-צדדיות אם לא ביטוי של אונס. אמנם לפלסטינים ניתנת האפשרות לקבל זאת בהסכמה, אבל בשם "יחסי המרות" משמעות הדבר היא ציות והסכמה לאונס. העובדה שאותו היגיון עומד מאחרי תפיסתם של כמה ממנהיגי ישראל (ובהם גם כמה ממפקדי צבאה) ביחס לנשים רק מעידה שמדובר, בסופו של דבר, באותה תודעה עצמה.
אותה תודעה חד-צדדית הובילה גם את ההתנתקות, שהיום תוצאותיה כבר ברורות: כליאת תושבי עזה, תוך פלישות חודרניות, אלימות וקטלניות לתחומם. הפעם גם המתנחלים חוו את החד-צדדיות, ורק חבל שלא נפנו מתוך כך לבחון את מעשיהם שלהם במשך שנים כה רבות. וגם שדרות, הנפגעת שוב ושוב מהנסיונות האלימים והמיותרים של עזה לזעוק את קיומה – אין החיים בה מעניינים איש.
ומה ביחס למלחמה בלבנון? גם היא היתה אמורה להיות "חד-צדדית". אסור לשכוח את ההתלהבות והתשוקה שבה נכנסה ישראל למלחמה, כאשר הפרשנים למיניהם מזילים ריר באולפן בתארם את אשר הולך לקרות ללבנון: כתישה, שבירה, השמדה. ועוד סיפרו לנו, ברוח דומה לשפתם של שופטי נצרת בפסק דין מפורסם, שלבנון נהנית מזה, היא מודה לנו על כך שגירשנו מעליה את נסראללה, המפלצת השחורה. כך זה נתפס: נכנסים, גומרים ויוצאים. אלא שהמלחמה הזו לא היתה חד-צדדית – היתה התנגדות. על כך סוערת הארץ.
התביעה הגורפת לוועדת חקירה בלבנון נועדה לברר למה האונס הזה לא הצליח, כיצד הפכה ההתלהבות מלאת הריגושים של הימים הראשונים להתכופפות פתטית. היא לא נועדה לברר למה האונס הזה התרחש בכלל, גם לא כדי לברר את עצם התשוקה החולנית הזו. היא לא נועדה לשאול מה עומד מאחרי ההרס הנורא הזה, של לבנונים וישראלים. ודאי לא כדי לברר למה השתמשה ישראל כנגד אוכלוסייה אזרחית בנשק בלתי חוקי.
אז אולי ראוי שייגזר על ישראל להישאר עם נשיא זה בראשה, שאין כמוהו לסמל את ערכיה ותרבותה. אולי ראוי שמדינה הכופה על מיליונים קיום ללא חשמל, קיום של כליאה ושל מחסומים המלווים בחדירה ובשלילה של כל פרטיות, מדינה שתוך כדי כך מתנערת מאנשי שדרות – אולי טוב שתיאלץ להישאר עם נשיא כזה, שיעיק שוב ושוב על מצפונה, ושאולי יזכיר לה שמה שבאמת צריך לבדוק הם ערכי השלילה האלימה והחד-צדדית. עד שתפנה לדרך אחרת, דרך של הכרה הדדית וכבוד הדדי בין גברים לנשים, בין יהודים לערבים. הדרך שהיא ההפך מדרך האונס החד-צדדי שבה היא נוהגת כיום.
אהבתיאהבתי
חלי, כל מילה בסלע, לא לחנינה ולא לרעיון. אך מדוע את סבורה שמדובר בוזמה שיש לה בכלל משמעות או ערך, שהרי מבחינה משפטית יוזמתו של לפיד היא סתם אמירה אומללה ואדוטית, חסרת תקנה או תוחלת, מדוע בכלל להקדיש לה זמן?
לא מדובר בשיקול דעת שמסור ללפיד ולתומכיו, מי של יהיו אז כנגד מי יש להגיש את העצומה, לא ברור לי…?
אולי את מבקשת למתוח ביקורת ואולי להביע עמדה, הכל נכון וראוי אך מדוע העצומה ולשם מה?
אהבתיאהבתי
אנא התעלמו מאותיות חסרות, לא מדובר בשגיאות כתיב אלא מקלדת קצת ישנה… עמכם הסליחה
אהבתיאהבתי