בשבע ועשרה כשהתעוררתי הכיור היה ריק, השיש נקי והריצפה חסרת פירורים.
עכשיו שמונה וחצי, חזרתי מהסעת בוקר לבית הספר –
מה כבר יכול לקרות בשעה וחצי.
וככה השיש נראה עכשיו. והכיור.
והרצפה? עליה כבר סיפרתי.
אז עכשיו אני מצלמת.
בוקר טוב.
.
תקריב
"צילום מקרוב כדי להבליט פרט מסויים באובייקט המצולם"
חלי גולדנברג.
אשה. אמא. ובכלל
תקריב 
תגובות
או שעשית "שיש" מעץ גושני? אם כן – איך זה, באמת? (שואלת לרגל בנייה…)
אהבתיאהבתי
את גורמת לי
להרגיש
נורא
נסיכה….
וכבר מזמן לא אמרתי את זה
אהבתיאהבתי
כמה מוכר. ההבדל שאת משתמשת ביום יומי שלך ואני מתייאשת "=)
אהבתיאהבתי
אני לא מספיק מאופסת בשעות כאלו בבוקר על מנת לעשות כזה יופי, אבל תנו עוד חצי שעה- שעה, אני אוספת את שאר חלקיי שהתפזרו במהלך הלילה, אבל אני לא יכולה להבטיח מאומה.
אהבתיאהבתי
מעורר השראה :)
אהבתיאהבתי
טרקבאקים
[…] גיליתי שכבר התלוננתי תלונה זהה לחלוטין פעם, שכחתי […]
אהבתיאהבתי
[…] וכן, מסתבר שזה כבר הטריד אותי פעם, ואולי אפילו פעמיים….. […]
אהבתיאהבתי
[…] וכן, מסתבר שזה כבר הטריד אותי פעם, ואולי אפילו פעמיים….. […]
אהבתיאהבתי
[…] הבוקר, הסעות, החזרות, הרהורים בדרך לשם ובחזרה, צילומים, […]
אהבתיאהבתי