תקריב

לאבד את אליס, לפני כמה דקות הסתיימה הקרנת הפרק השמיני האחרון של הסידרה.

זו הייתה חוויה טובה וחיובית ומחזקת והנה קלוז׳ר, למרות שלא חושבת שכתבתי פתיח,

הכל היה מאד צפוף לפני שנה וקצת. אבא, בית חדש, זאתי בירושלים, סידרה,

אבל עכשיו אני יכולה להעלות קלוז'ר ואולי בהמשך יותר.

זה נכון שיצירה קולנועית היא סך כל מרכיביה,

מצלם שתרומתו קריטית עד מאפרת, ממעצבת תלבושות עד גריפ ותאורן ומכין

הסנדוויצים או נערת המים וריבועי השוקולד לרגעי משבר, מאיש הסאונד והבום מן עד

עוזרי ועוזרות ההפקה שמתקתקים כל בקשה ומסדרים כל משבר, מעוזרות במאי

ומנהלת תסריט שזוכרת בשבילך באיזו יד גירדת בראש בשוט הקודם, עד מחלקת ארט

שמעצבת מציאות בתכלס, ונהגים חייכנים גם בארבע בבוקר,

ומפיקות ומפיקים,

ואנחנו, שחקניות ושחקנים שעומדים בשורה הראשונה ואותנו רואים,

ואנחנו מקבלי הקרדיט הכי גדול בעבור הזה,

אבל מאחור ניצבים עשרות, לפעמים מאות רבות של אנשי תעשיה, קצת מושבתת כרגע,

יצירתיים ומוכשרים,

ולפניהם, לפנינו, עומדים ת מ י ד,

עומדת במקרה הזה,

מנצנצת ככוכב יוצא דופן, חזקה שאין לתאר, קשובה ורגישה וגם פגיעה וחסרת בטחון

כמו כולנו, וקצת מוזרה כמו כל יוצר טוב, ומצחיקה, ומתלבשת היטב, עומדת הפעם סיגל,

סיגל אבין,

שיצרה, כתבה, הרימה, ביימה, ישבה בחדר עריכה עד אתמול, יום לפני הקרנת הפרק,

בחצות בדיוק, כמו סינדרלה עם חולשה לדדליין וסיימה את הפרק האחרון בסידרה שלה,

שלה, ושלנו, השותפים שלה, בלאבד את אליס.

.

אני באופן אישי אסירת תודה על שחילצה אותי מהקפאון שלא באשמתי המשחקי שלי,

שהזכירה לי כמה אני אוהבת לשחק,

שהחזירה לי את הבטחון שאני עושה את העבודה הזו שלי היטב,

שהוכיחה שכוח נשי הוא באמת סופר כוח,

שנשים רואות, בלי הכללות,

אבל שנשים רואות, גם כבימאיות, עמוק יותר, מורכב יותר, אנשים ודמויות וסיטואציות.

היא הסידרה, היא אליס, היא סופי, היא סיגל.

.

היום בערב הוקרן הפרק האחרון של לאבד את אליס.

ממחר תוכלו לעשות בינג׳ ומעוד כמה חודשים להמליץ לחברים ומשפחה לראות באפל טיוי.

.

זהו, תם ונשלם, קאט ולב גדול לסיגל ❤️ ולאיילת זורר וליהי קורנובסקי שהפכו סיסטרס גם.