.
.
המזגן הגדול מקולקל כבר יומיים והנטיפות משבשת את החיים.
כבר חמש אחר הצהרים.
החום הגדול, המהביל, נעלם לאגור כח למחר או לאמצע הלילה.
ערמומי.
הילדה מסתובבת חסרת שקט.
עשי טובה, אני אומרת לה, מאריכה את המילים, מחזיקה את השמחה העתידית שלה
מאחורי המילים שלי –
עשי טובה….. תשקי את הגינה.
עינים נדלקות.
אני שומרת על ארשת פנים קפואה וטון ישר –
וגם את העציצים הגדולים ואת הדשא, טוב?
עינים.
גם אותי, בבקשה אמא, בבקשה, גם אותי.
מי לא מכיר אותך גיברת, אני חושבת ומכרכמת פנים בחשיבות אמהית –
אמממ…בסדר, אבל רק בסוף.
לא תמיד אפשר לשמור על החוקים. אפילו אם אמצת אותם בעצמך.
הדבר הכי נעים בחוקים הוא לשבור אותם לפעמים.
מתיקות האסור.
היום בזבזנו מים. הרבה מים.
אחרי שהיא השקתה את הדשא והעציצים והאדניות של החדר שלה ושלי,
ואת השביל והכלבה ואפילו את הכלב של בני השכן, רק על החתולה נפלו רחמיה,
היא קוראת לי.
ילדה נוטפת מים.
לבושה וצוחקת כמו שרק ילדה רטובה יכולה.
אני לוקחת את הצינור מידה ומתחילה להתיז אותה.
היא עומדת נערית, ארוכת אברים, ילדותית ומתוקה וצוחקת, כמה צוחקת.
עומדת על הדשא, פניה קורנים, היא מסתובבת על צירה, ידיה באוויר ובצדדים
והיא צועקת וצוחקת וצועקת עוד עוד, אמא עוד –
ואני מנסה ומוצאת זרמים וצורות וניצוצי מים ויובלים באוויר ומפלים ונהרות,
מלמעלה, מהצד, מלמטה –
טפטוף, מטר, ממטר, טיפות, שטפון, הוריקן, מה לא…
אני אלוהי הגשם הקייצי. ממטירת המים הטובים על הילדה שלי.
ורציתי להמשיך.
ואמרתי לה לחכות רגע.
בבית, במהירות, ערמתי, הזזתי, פיניתי את כל מה שצריך –
וקראתי לה להגיע עם הצינור אל תוך הבית.
צינור ארוך מהגינה,
שני מגבים,
מטאטא רטוב,
ריצפז – כי יש לו ריח של "בת אורן", שתי סחבות רצפה ויאללה.
מים, כמה מים שטפו את הרצפות שלנו אתמול.
זהירות ליד המחשב חמודה.
מגב גדול לה, הקטן לי, בשביל הפינות.
תלתלי שער בהירים וכלבתיים נאספים בפינות ובשולי השולחנות –
למה האבק מתאגד דווקא בפינות אמא?
למה באמת?
לאסוף מים עם מגב וללמד אותם, לנתב להם את הדרך החוצה.
איה לומדת לסחוט סמרטוט רצפה בשתי ידים.
כל יד נדרכת לכיוון הנגדי.
לא לדרוך במקום שכבר שטפת, חבל, ישארו סימנים.
יש סימנים מהמגב אמא –
נכון.
סמרטוט נסחט, נעטף על המגב הכחול ומוחק את סימני המים. המים הטובים.
רק הכלבה הבלונדינית מתעקשת להשאיר עקבות.
קיץ 2007 – עוד ארבעה ימים נגמר. ואל תגערו בנו, פעם בשנה מותר, גם לאנשים ירוקים כמונו :)
תקריב 
תגובות
אין כמו ספונג'ה ביום חמסין. באמת.
יופי של תיאור!
אהבתיאהבתי
ואת מה שלקחתן מהסביבה בבזבוז המים החזרתן באי הדלקת מזגן, לא?
אהבתיאהבתי
כשיש גינה לא צריך מזגן, כשיש מזגן תמיד צריך גינה.
אהבתיאהבתי
כולם בלונדיניות אצלכן, הא? גם הכלבה?
(-:
אהבתיאהבתי
ילדות עם צינור מים ורצפות קרות.גם לי יש.
הסיפור שבלינק, פשוט תענוג.
ולשבור חוקים זה באמת כיף.
אהבתיאהבתי
את כותבת ככה שממש אפשר להרגיש חולצה רטובה נדבקת לגוף ולשמוע צחוקים מתגלגלים של סוף החופש הגדול.
נורא כיף לגלות כל פעם שאת מעלה פוסט חדש.
אהבתיאהבתי
הייתה תולה סדין רטוב בין המאוורר וביננו.
אין, אין על זכרונות מים בחופש גדול וחם.
אהבתיאהבתי
החום שובר את כולם לבסוף :) – שלשום השלמתי את מעשיך הבלתי-ירוקים בהקפאת הבית ל 18 מעלות.
קורה
אהבתיאהבתי
כשהגדולה שלי הייתה קטנטנה היא הייתה מבקשת שנרתיז עליה. לסחוט סמרטוט, לעומת זאת, אני מאוד מקווה שהיא למדה בעצמה… :-)
אהבתיאהבתי
אני ממש לא מת על השימוש בפעלים חייכת אותי.
אהבתיאהבתי
איך הייתי מצטרפת אליכן בכף.
אהבתיאהבתי