ארכיון תג: ארכיון

כתבת שער מודפסת. לארכיון

.

הבלוג שלי משמש גם הגוגל פרטי, מחסן תיעודי של מה שאני בוחרת לשמור. כתבת

השער שלי שהתפרסמה היום ב"זמנים מודרנים" קצת שונה מהרגיל, מכתבות רגילות,

ההצעה שלי לעורכת הייתה שאני אכתוב ששים ושש נקודות על עצמי, ערכים, פרטים

על עצמי במקום עוד ראיון על איך את מרגישה עם הגיל התקבלה בתבונה ועניין, רק

מה? לא קיבלתי הגבלת מילים, ובמקרה שלי, יעיד מי שמכיר אותי, זו יכולה להיות בעיה.

אז כתבתי וכתבתי וכתבתי, זה לקח לא מעט זמן להפתעתי, ובסופו של תהליך שלחתי,

וכן, זה קיבל מחמאות רבות יחד עם חרב עריכה הכרחית. היכולת לקצץ בחצי לפחות, לא

לגעת בסגנון הכתיבה שלי, ועדיין להצליח לשמור לגמרי על רוח הדברים.

שאפו גדול למי שעשו במלאכה.

אני מעלה את הכתבה כפי שהיא ואעלה מאוחר יותר פוסט עם הטכסט המקורי שלי,

מעניין אם יהיה הבדל מבחינת הקוראים.

 

 

הכתבה הזו היא חלק ממסע יחסי הציבור לסידרה "לאבד את אליס" שאני לוקחת בה

חלק לשמחתי הגדולה, שנוצרה ובויימה על ידי סיגל אבין, סופר אש ומככבות בה

איילת זורר וליהי קוחונובסקי, שתיים שהן אחת, או שלא? הסידרה משודרת בימי

חמישי בערב ב"הוט" ובעוד כמה חודשים ב"אפל"

 

1. הפייסבוק שלי  2. האינסטגראם 3. דברים שאני אוהבת

 

צלם: שי פרנקו סטייל: לימור ריהנה איפור: דניאל פיצ'חדה שיער: שי בוטה

 

 

דוגמנית צילום, יומן עבודה #2 פולגת, חוברת סריגה

.

ציטוט: לאישה בעלת הכרה אופנתית וטעם מקורי / אופנת "פולגת" / סריגת יד / 1973

.

צלמנו בקיץ שלפני  הגיוס – הייתי עדיין בבית ספר

לקראת סתוו / חורף 73.

קטלוג "פולגת" אחד מיני רבים מאד מאד:

בנאליות וקיטורי דוגמניות המבוססים על מציאות: ביולי אוגוסט מצלמים קולקצית

חורף. את חוברות הסריגה צילמו משום מה בחוץ. למה?

אין לי מושג. מה רע  בלצלם צילומי סטודיו?

עדיין אין לי מושג, אבל זה כמעט לא קרה.

מעמיסים. ארבע בבוקר שתיםשלש דוגמניות, דוגמן או שניים, צלם, עוזר צלם ו/או אשתו,

במכונית אחרת מעמיסים בגדים, נעלים, כובעים וכל מה שרק אספו כולם מהבית –

מי שמע חנויות, השאלות, השכרות, סטייליסטים, ויאללה, נסיעות ברחבי המדינה.

כמה שיותר רחוק, כמה שיותר חם. שנה אחר שנה אחר שנה.

הפעם החוברות של פולגת.

צלם: מולה עשת

איפור ושער: נו מי? אני עם קצת עזרה של דליה אשתו

אביזרים: דליה, אני ואנשי פולגת בראשם רבקה שתכננה, עיצבה, סרגה וכל היתר.

הפקה: לא שקראו לזה ככה אבל בכל זאת.

לוקיישן: החוברת של "פולגת" 73 צולמה בראש הניקרה. בראש הנקרה וגם בנמל עכו.

גם בדרך, אם פתאום היה איזה נוף שנראה לו, עוצרים ספונטנית, מצלמים.

חם מאד מאד. בגדי חורף, גרבי ניילון, מגפיים ועל הכל

הדגמים המצולמים. ח ם. אני רוצה לצלם בתןך המים.

אני זוכרת את מולה צעקן עם לב חמאה צועק עלי שאני מטורפת,

מי  מצלם דגמי חורף במים ואני

משכנעת אותו אחרי כמה קליקים יבשים שמה-אכפת-לך-מכסימום-לא-ישתמשו-בצילום-הזה.

נהיה שער :)

אני מדפדפת ורואה צילומים שלי עם איריס. איריס היפה. דווידסקו. איריס שכבר הייתה

חברה של אורי, גלר, היפה והמבוגר שהיה מגיע לבקר אותה בצילומים או שהייתי פוגשת

כשהיה מגיע אליה ואני הייתי שם במקום בבית הספר. איריס שניסתה לשדך לי את

אחיה. איריס שהייתה בת גילי אבל התנהגה והתנהלה בבטחון ונונשלאנטיות שידעתי שלא

יהיו לי לעולם. איריס שתכף תשחק בסרט, ותוציא ספר שירים, ותצייר ותהיה מוכשרת ויפה

ועצובה ותמיד מעט מסתורית, תתרחק מתל אביב ותצליח להבריא ממלכודת לבנה ואכזרית

ולחיות חיים פשוטים ובכל זאת תמות כל כך צעירה, מוות כל כך מיותר. אבל אז בימי הקיץ

הלוהטים הצלחתי להצחיק אותה הרבה, את איריס היפה.

וכמה חודשים אחרי, הולכת ברחוב, בסופר, באוטובוס ורואה נשים, גברים וטף לבושים בדגמים שלבשתי 

בצהרי יום קיץ, נוטפת זעה, מחייכת בשרידי אנרגיה אחרונים.

האיפור נוזל, הצמר מגרד. חם. כמה חם,

אבל החיוך הזה מוצא את מקומו עם כל קליק וקליק. ככה זה. כוחו של הקליק.

אופנה 015

לקוראי הבלוג המתמידים מוגשת מתנה בצורת הוראות הסריגה לדגם שבשער.

 

דוגמנית צילום, יומן עבודה #1 קסטרו

.

.

או במילים אחרות: בת שש עשרה הייתי

או במילים אחרות: העיסוק שלי במה שיכול להיות ארכיון אם הייתה לי סבלנות למיין את הכל  – שזה

בערך מה שאני עושה בימים האחרונים, יעידו חברי לפייסבוק  – לצורך איזה פרוייקט ורעיון שעלה,

הדפדוף באלפי צילומים, אופנות, הלכי רוח, מגמות, נשים שהכרתי, חלק בנו חיים, חלק נעלמו מחיי

אין לי מושג לאן, סיפורים טרגיים – איריס דווידסקו. סיפורים טובים. חברויות, אכזבות, סיפורים,

בגדים מאז נראים בדיוק, אבל בדיוק כמו שחלונות הראוה נראים היום, כל זה מביא אותי לחשוב על

פתיחת בית צדדי / בלוג צדדי שעניינו האופנה, הפרסום, הצילום כל הנושקים לנושא בארץ ישראל

בשנות השבעים והשמונים מנקודת מבטה הצר של דוגמנית צילום עסוקה במיוחד. מאד עסוקה.

מאד במיוחד. נסיון חתשתייםשלש.

.

צלם: אין לי מושג

שנה: כנראה, לפי התסרוקת ההורסת שלי 1971

איפור: מה זאת אומרת? אנחנו את עצמנו כשאני מודה לאלוהים שקיטי יותר מבוגרת ומנוסה ויכולה

ללמד אותי. שער: לעבור אצל בתיה ועליזה לפני שמגיעים לסטודיו.

הגברת לצידי: קיטי ממן האנגליה שהגיעה בעקבות אהבת לישראל, עבדה כדוגמנית צילום ומסלול,

ילדה את מיקי ממן ההורסת ובן צעיר ומקסים ועכשיו מציירת.

האופנה: חנות קטנה באלנבי של משפחת קאסטרו – "קאסטרו מודל" – אין לי מושג מתי נפלה ה – א'

וקסטרו הפכה לקסטרו עם שלטי חוצות ונערות הכמהות להיות "נערת קסטרו"

 

נ.ב. שווה בלוג נפרד? שווה טור קבוע באיזה עתון?