.
.
.
.
על החיים ועל המות אמרנו פעם כשלבשנו חולצות כחולות
אולי זו בכלל טרמפולינת ענק,
אולי לא.
יש רק דרך אחת לברר, אַת יודעת…
.
.
.
לאט,
בניעה שקטה, כמעט בלתי מורגשת,
קשר שהודק ונמתח לקצוות ביד גסה וחסרה,
כמו קשר מלחים שלמדנו אז, בצופים או בקבוץ,
מרפה ונפרם.
בניין מתפרק, לבנה אחר לבנה, מילה אחר מילה,
עד שאין איפה להתחבא,
מה להסתיר.
או יוש.
.