ארבע המלצות,פעם בשבוע #33

.

יש לי שתי אפשרויות, תמיד,

האחת לכעוס על עצמי כשאני לא מצליחה לעמוד בהחלטות שלי,

והשניה להבין שאם צלחתי חצי משנותי ושרדתי,

אז הפרעת הקשב הזו, על הדחיינות הבנויה בה, המרדנות שאינה מרפה,

וכל מה שמונע ממני לפעמים לעמוד בדד ליינים, החלטות וכו'

הם חלק ממני,

חלק שלא הייתי מוותרת עליו כנראה,

ואם אני נעלמת מהבלוג, ההמלצות, ענייני גיל ובגדים לשבוע פתאום, זה

1. לא סוף העולם, למרות שאני כל כך שמחה כשאני כן מצליחה

2. אני תמיד חוזרת, זה כבר ברור לגמרי

3. מזל שזו לא עבודה עם בוסים כי בטח הייתי מפוטרת מזמן

4. ההודעות שאתן ( ובודדי האתם ) שולחות לי משמחות אותי כל כך

5. הקיצר, היו עניינים, חלק אמיתיים, חלק מומצאים, סיימתי עוד סיפור קצר,

ניסיתי לבדוק איך זה להיות עם שיער שיבה ( עוד אין לי דעה בעניין )

וזהו, חזרתי. הנה #ארבעפעםבשבוע משמאל למעלה, בכיוון השעון, כמו תמיד,

והנה מוסיקה מסרט נהדר, לשעת בלוגינג : ) .

.

1. לחם עוגתי או ההפך – נתקלתי בו במקרה בסופר שכונתי בשטח החדש לפני שדה

דב ואני מבטיחה שאם תצליחו למצוא חנויות שמצליחות להשיג אותו מהיבואן, הבקרים

שלכם, הילדים שלכם, השמחה בלב שלכם תהיה גדולה. זה טעים באופן מטורף. אם

תצליחו להשיג את מספר הטלפון של היבואן או מקום נוסף שמחזיק את העונג הזה,

אנא ספרו לי.

 

2. שני ענייני רוכסנים – האחד ישלח אתכם לקנות מתקן רוכסנים, שזה מה זה משמח

שאפשר לתקן ריצרץ על המקום במקום להחליף אחד או ברוב המקרים פשוט לזרוק,

והשני מיועד למי שהיקף המותניים שלהן/ם גדול פרופורציונלית מהיקף הירכיים או שאר

מקומות. זה פטנט שפעם רק הריוניות השתמשו בו משום מה, והיום, אם עלית שלושה

קילו, אל לך לשכב על המיטה כדי להצליח לסגור את המכנסיים או לקנות מכנסיים

במידה אחת גדולה יותר, אין צורך, הנה מגדיל מידת מותניים וזהו.

 

3. שפתון, ליפסטיק, אודם, תלוי בת כמה את – נכון? שאיך שאת קוראת לו מעיד מעט

על הגיל שלך? אני בליפסטיק. זה אודם, שפתון, ליפסטיק של בובי בראון, שמגיע בשלוש

אופציות, ומה שמדליק בו זו העובדה שאין בו באמת צבע, אלא שהוא מגיב לפיגמנט

האמיתי שלך ומגיב אליו. כלומר, אם נניח אותו על חמש נשים שונות, הוא יראה אחרת

על כל אחת, התוצאה רכה, טבעית ושווה בהחלט. נ.ב. על הדרך הוא גם מרכך, מזין,

וכל הדברים הטובים האלה שאנחנו נותנות פחות לשפתיים, מאה ששים וחמישה ש"ח

( לחברי שח"ם הנחה, זוכרים? )

 

4. פוקנר ואו.הנרי  – סיפורים קצרים הם אהבה גדולה שלי, מאז ומתמיד. לא חושבת

שזה קשור רק להפרעת קשב שלי, כי אני קוראת רומנים ארוכי טווח בהנאה לא פחותה,

אבל ישמשהו בפורמט המהודק ובסיפור שאינו יכול להתפזר יותר מדי שאני מגיבה אליו.

מריימונד קארבר, ג'ון צ'יבר, אליס מונרו כמובן, יהודית קציר שספרה הראשון הוא

נקודת אל חזור בחיי, וכמובן אוספי "הסיפורים האמריקאים הקצרים הטובים של השנה"

שיוצא בכל שנה בארה"ב בוורסיות שונות, על ידי עורכים שונים, ואני ממש מציעה לכם

לבדוק ולהזמין ולנסות אותם. בימים האחרונים אני בדרום ארה"ב, שבלי קשר יש לי

נטיה רומנטית גדולה אליו מאז ומתמיד, ואני קוראת את הסיפורים הקצרים של פוקנר

שאיךשהו נעלמו מהרדאר שלי למרות שהקובץ יצא לאור לפני כשנה, ושוב תוהה איך

בעשרה, חמישה עשר עמודים מצליח מישהו לשאוב ולהניע ככה, בכח המילים, נפש,

והבא אחריו יהיה "כיכרות הלחם של מכשפות" של או. הנרי מהסידרה הקטנה בכתר,

גם הוא תשעה סיפורים קצרים, can not wait

 

ועכשיו צריך להחליט מה לעשות עם החודשים שלפנינו,

שיכולים להפוך למרעילים ממש, אלימים, מלאי טינופת וכעס ואלימות,

או לעשות החלטה פנימית, אבל אמיתית,

לא להסחף למסע הבחירות הזה.

למרות המעורבות, והאיכפתיות והרצון לשנות סופסופ את פני המקום הזה ואופיו,

לחזור להיות מה שהיינו ויכולים להיות,

למרות הבעירה, הכעס, המעורבות, אני שוקלת לא לעשות כלום ברשתות,

רוצה לעזור? צאי מהבית

רוצה לתמוך, לשות, להזיז דברים? צאי לרחובות, לצמתים,

ברשתות החברתיות, ת ת א פ ק י, תבליגי,

זה בכל מקרה לעולם לא עוזר,

איש לא שינה דעתו בגלל תגובה ברשת, אז מה הטעם?

עדיף להתרכז ברשימת אסכפיזם של חורף ישראלי:

שפע נוריות, כלניות, הנרקיסים הגיעו השבוע,

ריזוטו, בשבוע הבא אביא מתכון אלופות,

לראות את העונה החדשה של "גרייס ופרנקי",-זה לינק לראיון שלהן אצל אלן,

אל תפספסו, ובסידרה, חכו שלושה ארבעה פרקים, אל תוותרו,  אחרכך משתפר.

לבקש מהגניקולוגית פפס שנתי, ולהתעקש על ולטרסאונד, אותי האולטראסאונד

הציל, אצל דורין התחילה המכירה גם באתר, תמצאו חתיכת טבע, חורשה, חוף ים,

שדה קטן וצאו לחצי שעה, תהיו טובים כמו שאלן מבקשת,

וצלצלו להורים שלכם, חברה בודדה, מישהו שישמח.

אביב בינואר, זה כל כך כיף, לא?

 

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים יחזור השבוע, אתן מקסימות

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שושנה  ביום 26 בינואר 2019 בשעה 20:07

    אהבתי

    Liked by 1 person

  • ר.  ביום 27 בינואר 2019 בשעה 09:15

    תודה על הרוכסנים! אני מקוה שהצלת לי תיק

    Liked by 1 person

  • טלי רוזין  ביום 27 בינואר 2019 בשעה 09:15

    #33 – גם אני בליפסטיק, ובזכותך אין לי ספק שמצאתי את ה – אחד (כי לא רק גיל ובגדים, גם גיל ואיפור, כשהליפסטיקים העזים לא עובדים יותר). ומתקן הרוכסנים בכלל! ממגדיל המותניים מתעלמת בחן – לא נשכבת יותר בשביל אף זוג מכנסיים.
    וגם אם תיעלמי קצת – מחכה לך, וכבוד שהגעת עד הלום :)

    Liked by 1 person

  • chellig  ביום 27 בינואר 2019 בשעה 16:33

    שושנה ור. תודה. המקן רוכסנים באמת גאוני, וטלי נהדרת, גיל ואיפור ! איך לא חשבתי על זה בעצמי? בשלישי יהיה פוסט #גילותחזוקה :)

    אהבתי

  • ציפי  ביום 28 בינואר 2019 בשעה 08:34

    אולי פוסט על האולטרסאונד וחשיבותו? הרופא שלי טוען שאין בו צורך.. תודה

    Liked by 1 person

  • chellig  ביום 28 בינואר 2019 בשעה 09:33

    היי ציפי, האולטרסאונד אם אני מבינה נכון "רואה" "מזהה" דברים, גידולים, ציסטות, מיומות ושאר עניינים שהפפס לא, הייתי מתעקשת, לדעתי זו זכותך הרפואית לבקש ולקבל.

    אהבתי

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: