אנִנִי הול וְהבגדים של האקס שלי

.

.

.

זה מתחיל בערך בגיל הזה, חמש עשרה, אני זוכרת.

הארון של אבא שלי התחיל להיות מעניין אפילו יותר מזה של אמא שלי,

הסוודרים הגדולים, הכותנות המכופתרות, העניבות.

– אבא, אנ'לוקחת לך ת'סוודר השחור

– בסדר

– רחלי – מתערבת אמא שלי

– אבא הרשה לי

– אבא מרשה לך הכל…

– א מ א

– אני מבקשת אל תמשכי את השרוולים ככה, את הורסת את הבגדים שלו

– בסאאאאאדר.

אבל זה היה הכי כיף למשוך את השרוולים עד שיכסו לגמרי את כפות הידים, זה עדיין.

והכי כיף שהחולצה גדולה ממש ואפשר להתכרבל איתה ולהרגיש גם קולית וגם בטוחה,

וההרגשה הזו נישארת גם אחרכך,

כשאת לובשת את הבגדים של הגבר שאת אוהבת,

עוטפת עצמך במשהו אינטימי וקרוב, מרגישה שמורה ובטוחה ומי שמתבונן בך, לא יודע.

פרטי, כמו אבן בכיס, זכרון.

.

כי אחרי הבגדים של האהוב שלך,

או בעצם לפני, הבגדים של אבא'שלך הם הכי.

אפילו יותר מלהחליף בגדים עם חברות, שזה עונג השווה פוסט נפרד, לא?

אז לבשתי ת'ארון של אבא שלי, ואחרכך את החולצות הגדולות, הסווטשרט'ס המהוהות, הגופיות,

העניבות ואיזה פליינג ג'אקט של כמה גברים שווים במיוחד, רובם על כל פנים

ואחרכך נסעתי לניו יורק שם כיכבו להן בדיוק בזמן ההוא דיאן קיטון ואנני הול שלה,

שתיים שהן אחת שהתחברו ללוק כל כך משמח ומוכר, זה שעד היום הכי נוח לי איתו,

כזה שמוכר לי, נעים לי ואני לא מרגישה בו מחופשת והוא עד היום, בואריאציות שונות,

הטעם שלי בבגדים. בגדים של "בת" עם נגיעות גבריות, עדיף בנעלים ובכובעים.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

ואז הגיע העכשיו.

ובעכשיו,

הבת שלי, ע'ע חמש עשרה וחצי גילתה את קסמי הארונות של הוריה.

זה מצב חדש. שותפה קטנה, עם טעם טוב יש להוסיף, מתגנבת לארון שלי בטבעיות.

בניגוד חד לזכרון שלי משנותי עם אחותי. הקטנה שהצטרכה להתהלך מול הארון שלי ברגישות יתר,

באיזה מצב רוח היא תמצא את אחותה הגדולה היום, נדיב או שלא תעיזי לגעת לי בגדים?!

בניגוד אליה, לבת שלי אין עכבות רציניות מדי בעניין הזה:

א מ א איפה הסוודרון הלבן שלך? אפשר? יופי תודה.

א מ א אני לוקחת לך את האולסטאר הכחולות אפשר? יופי תודה.

א מ א איפה הגופיה הלבנה הטובה ההיא? מה פתאום בכביסה, לא לבשתי אותה!

אה, נכון. היא שלך.

כן היא שלי גברת.

אבל,

הדבר הכי, אבל הכי מוזר בכל הזמן החדש והמשעשע, לרוב, הזה,

היא

העובדה

שאני

מוצאת הפתעות במכונת הכביסה.

אני מוצאת את עצמי מכבסת, מייבשת ומקפלת לפעמים את בגדיו של מי,

שאני לא דואגת לכביסתו כבר הרבה הרבה זמן,

והנה עכשיו.

כי עכשיו הגיע הזמן הזה,

פלאות הארון של אבא – סוודרים אוברסייז, כותנות מכופתרות, טישירטים ע נ ק י י ם, עניבות

והריח של אבא. לפעמים, תלוי לאיזה בית ומכונת כביסה החולצה שלו השבוע :)

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דגנית  On 3 בנובמבר 2011 at 21:14

    כל כך מוכר…:)

    אהבתי

  • אורית עריף  On 3 בנובמבר 2011 at 21:51

    יפה לך מפוייסת :)

    אהבתי

  • א.  On 3 בנובמבר 2011 at 21:59

    איזה בעסה לגברים שהם לא מכירים את ההרגשה הזאת. פוסט מקסים.

    אהבתי

  • שרון רז  On 3 בנובמבר 2011 at 21:59

    נו. היא בת שש אז אדע למה לצפות בעוד תשע שנים… כתבת מקסים כהרגלך

    אהבתי

  • דקלה  On 4 בנובמבר 2011 at 08:44

    נהדר.

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 4 בנובמבר 2011 at 09:28

    חלי, את כותבת כל כך יפה וישר ונוגע, המון תודה שאת חולקת.

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 4 בנובמבר 2011 at 19:37

    זוכרת את זה טוב מאד. אצלי אלה שאבא לא היה צריך יותר גם עברו שיפוץ. שלי מתענינת בעיקר בארון שלי פחות בזה של אבא שלה ובעיקר יש לה אומץ להתלבש.

    אהבתי

  • אור ג.  On 5 בנובמבר 2011 at 14:07

    העפת אותי שנים לאחור…אכן היה זה כיף גדול
    ללבוש את חולצותיו של אבי.
    לא מאמינה שגברים יבינו זאת.

    אהבתי

  • adizamir  On 5 בנובמבר 2011 at 16:36

    איזה פוסט כייפי (: ! כיף לקרוא פה
    אני בת 14 ואפילו שאבא שלי לא גר איתי (הורים גרושים) אני כבר לקחתי לו בגדים מהארון (: וגם בגדים של סבתא ובלייזרים בצורה גברית ונשית וכמובן כמו הבת שלך גם אני כבר גנבתי לאמא שלי בגדים מהארון ( נשבעת שממש כרגע אני לובשת חולצת קטיפה ארוכה שלה -עכשיו שלי )
    כמו שאמרת זה באמת הכי כיף ! ללבוש בגדים כאלו

    אהבתי

  • 123hadar  On 6 בנובמבר 2011 at 11:53

    מקסים מאוד

    אהבתי

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: