טבעת 4# – אז זהו, שלא

.

.

אלה הידים של אבא שלי, מחבק אחת משתי נינותיו הראשונות.

תסתכלו ותספרו לאט.

.

נכון. ארבע.

על החמישית, זו שחסרה הייתה טבעת נישואים זהובה,

שגם בהעדרה מגיע לה מקום בסיפורי הטבעות.

הם החליטו להנשא חודש אחרי שהכירו אדון וגברת גולדנברג,

הם חוגגים  שישים וחמש שנים השנה, בלג בעומר.

הוא ענד אותה בשמחה, תאמינו לי, מעולם לא פגשתי גבר האוהב את אשתו כמו אבא שלי.

אחרי כמה שנים הוא היה במילואים וקפץ מהקומנדקר, הטבעת נתפשה בזיז כלשהו.

בצילום אפשר לראות את הצלקת הארוכה המסמנת את הניתוח שעבר,

מה שאי אפשר לראות הן השעות הארוכות, והדורות הרבים של נכדים, נכדות, נינות ושאר ילדים,

עומדים בפליאה מול שתי כפות הידים של סבא מאיר וסופרים שוב ושוב ושוב, בדרכים מוזרות

ומצחיקות, מוסיפים עוד סיפורים למיתולוגית האיך-אפשר-להמציא- דרך-חדשה-לספור-את-

האצבעות-של-סבא-מאיר, פוערים עינים ולא מצליחים להבין.

.

חשבתי שהטבעת שלו חתוכה ועקומה נמצאת במגירת הכל-מיני-דברים-שאני-אוהבת-לחטט-בהם,

היום חיפשנו ולא מצאנו אותה, אבל גם בהעדרה הפיזי היא משמשת לכל הגברים במשפחה שלנו

תרוץ אולטימטיבי, כזה שמי יכול בכלל להתמקח מולו' למי שמחפש כזה כמובן…..

.

.

טבעות 1אני  2איה  3 דקלה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עפרה  On 20 באפריל 2011 at 16:37

    גם לאבא שלי חסרה אצבע אחת אלא שאצלו זו הזרת שבתאונת עבודה בנגריה בקיבוץ היא הלכה.גם אצלנו כל נכד בתורו נשאל כמה אצבעות יש? ובו נספור ,וסופרים שוב ושוב ומגיעים במבט תוהה רק עד 9.

    אהבתי

  • דורשנית  On 20 באפריל 2011 at 17:05

    וואייי מרגש!
    חג שמח

    אהבתי

  • Y.Tami  On 20 באפריל 2011 at 19:27

    איזו מתיקות ! גם של ה'איך' גם של ה'מה'
    חג שמח (עדיין אפשר, לא?!) לך ולמשפחתך.

    אהבתי

  • מיכל  On 20 באפריל 2011 at 21:35

    אחוות הבנות לאבא מאותגר אצבעות.
    לאבא שלי הייתה חסרה "רק" חצי אצבע. האגודל.

    אהבתי

  • רוי  On 31 במאי 2011 at 22:24

    וואו,כמה יפה את כותבת.
    חלי, ל"ג בעומר הוא גם יום הנישואין של הוריי.
    גם אבי כמו אביך ,היה חבר "דן"(בזמנים הטובים שלה,כשבאמת היו חברים,והיה חוג המשוטטים,והיו קייטנות).
    אגב,אבי היה מדריך תיירים,ועזב עם כל החבר'ה הטובים שהפכו להיות עצמאים.
    לא ממש יודעת מה קורה עם הורייך.
    הוריי לכאבי הרב,…זקנתם לא מכבדת את בחרותם…בבת אחת קפצה עליהם הזקנה שהביאה איתה את המחלה הארורה..דמנציה.

    אהבתי

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: