אמת או חובה, המקור

.

.

אני אוהבת מחסנים. יש לי אחד כזה משלי. עמוס ומאובק ומוזנח שכבר ממש מרתיע להגיע אליו.

בשבת היה מבצע מחסן. זרקתי ספרי חשבונות של מי שהבית הזה היה גם שלו. זרקתי עגלת

תינוק.

תינוקת,

שכמעט נעצרה נשמתי כשראיתי אותה מונחת שם עדיין. זרקתי פוסטרים שמי מבין איך היו

שלנו פעם, ותנור ישן, ומאוורר, וכריות מעופשות, ומתנות חתונה שנזרקו לשם ולא לפח

מטעמי חוסר נעימות ונשכחו שם, ושקיות עם כבלים חשמלים ובננות

או-איך-שלא-קוראים-לדברים-

האלה ואיפה הקורקינט החשמלי?

וכל מיני חפצים ודברים חסרי משמעות שלכי תביני למה טרחת.

ואז מצאתי ארגז קרטון סגור

מלא ניירות וקלסרים.

כבר היה חם ולוהט, והייתי עייפה וקצרת רוח ומה לא.

פתחתי, דפדפתי, חייכתי והעפתי לפח.

המחסן טואטא, נשטף ומחכה לזכרונות שיתגבבו בו עד לסערת הנקיון הבאה.

אבל הבוקר, ראיתי שמשאית הזבל לא רוקנה את הפח,

רק את ערימת הג'אנק העצומה שהייתה

לידו. זה היה מוזר. זה לא קרה מעולם.

הכלבה רחרחה ומצאה משהו ליד השער, ואני עמדתי לידה

מעט חסרת סבלנות, מחכה שתגמור לרחרח

ורק מתוך סקרנות סתמית, נשבעת, הרמתי את מכסה הפח

לראות מה כבר זרקתי אתמול, ומסתבר ש…

.

.

.

.

טוב, התחרטתי כמו שאפשר להבין. תסריטים מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים של הלהקה, דיזינגוף 99, הפחדנים והשגריר. קולשיטים, דפי עבודה, הסברים, אישורי כניסה למחנות צהל, תחקירים ופתקאות. הכל ארוז אבל כנראה עוד לא הגיע הזמן להזרק…….

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איילת  On 27 ביוני 2010 at 21:34

    איזה מזל שמצאת את זה לפני שבא איש הזבל.זה נכס,כמו תמונות ,כמו תכשיטשעובר במשפחה מדורי דורות,אבל אני טיפוס נוסטלגי אז אולי זו רק אני.

  • מיכאל ז.  On 27 ביוני 2010 at 21:37

    אוצר. איזה מזל שלא זרקת.

  • אורון  On 27 ביוני 2010 at 21:44

    52 שנים כאלה ארוזים בקונטיינר…כמו שאמר לי א.הבר שנתקלנו זה בזה: אל תזרוק שום פתק – גם אם זה נראה לך חסר משמעות. אתה לא תמיד יכול לדעת מה עומד מאחוריו? מה זה אומר?

    אני עם הערימות הללו לא מצליח להתמודד…יש שם עולם ומלואו

    חלי – אלה מסוג הדברים שלא!!! זורקים…זה מהפעמים, שטוב שהעירייה לא עשתה את עבודתה כראוי
    :-))

  • א.  On 27 ביוני 2010 at 21:52

    אוצר המילים שחזור תקופה זה באמת אוצר
    לחרופ
    לתפוס קריזה
    לדסקס
    על בטוח
    בלבולציה

    ענק

  • ירון חקלאי  On 27 ביוני 2010 at 22:33

    מעולה! בכל זאת מדובר בחלק מההיסטוריה של הקולנוע הישראלי, יום יבוא וזה ירגש גם את דור ההמשך. מזל שהאוטו זבל פספס :)

  • אילנה  On 27 ביוני 2010 at 22:53

    אני מניחה שלסינמטק הישראלי יש איזה ארכיון שישמח לקלוט את האוצר. הגיע הזמן להעביר אל נחלת הכלל.

  • סופי  On 27 ביוני 2010 at 22:56

    באמת יד הגורל נגעה כאן חלי…

  • דקלה  On 27 ביוני 2010 at 23:17

    אדיר! מרגש נורא. גם אני לא זורקת כלום. בצורה מביכה ועוד אוספת זבל של אחרים (אני אפילו נאלצת לפעמים להבריח חומרים הביתה בהסתר!).

    אגב, בדיוק היום ראיתי ביס דוקו סרט מבעית שנקרא "הגן של אמא". מסופר שם על אמא שבאמת לא זורקת כלום (עד שבעצם הילדים שלה שבאים לבקר אותה מגלים שאפשר להיכנס רק מהחלון לבית, ואין מילימטר של רצפה). זה הצד הקיצוני של הנטייה לאיסוף יתר. או אגרנות, בשם המקצועי. בדיוק חשבתי על זה, שבעצם המקור של ההפרעה הזו הוא כל כך חינני ומבשר הפתעות.

  • רוני  On 27 ביוני 2010 at 23:53

    אוי, נס!
    מרגש לראות את זה, גם אם בפעם הראשונה. חתיכת דיאנאיי של דור שלם, הספר הזה. אולי כבר כמה דורות.

  • לוסי אלקויטי  On 28 ביוני 2010 at 19:11

    זה קורה בקריזה של לנקות, לאוורר, שזורקים וזורקים ואח"כ פתאום זה חסר. ואז זה חסר בעוצמות של גודל הגעגוע.ולא מפסיקים לחשוב על זה שזרקנו.
    אני אספנית כפייתית, קשה לי להיפרד וכמובן, יש מחסן.

  • הלה, סידני, אוסטרליה  On 29 ביוני 2010 at 07:24

    לרוני, ידעתי שתגיבי
    לפני מלאנתלפים שנה ראיתי את זה אצלכם בבית, ואני עוד זוכרת את ההערות שלך
    חזרתי הביתה וסיפרתי לאימא איזה סרט ענק (!) ראיתי בוידאו אצל תומר, והיא חזרה על קטעים שהצחיקו אותה והחלה לצהול…

  • galithatan  On 29 ביוני 2010 at 13:49

    איזה מזל שהתחרטת! איזה מזל שלא אספו את הזבל!
    אוי אוי זה פוסט חזק לכל כך הרבה ישראלים :)

    וחוץ מזה, אני שונאת לזרוק דברים לפח. אבל יודעת שחייבים.

  • tsoof  On 7 ביולי 2010 at 21:06

    האחים של גלבפיש יכולים לצטט לך את כל התסריט שם מתוך שינה. זה מקסים. באמת יופי שלא זרקת.

  • mooncatom  On 9 ביוני 2012 at 22:29

    אמת או חובה!!! הו אלוהים איזה יופי. איזה מזל. איזה כיף. טוב שנשמר וטוב שהראית. תודה.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: