.
.
לפני כמה ימים הגיעה ההזמנה. בטלפון, במייל, באסאםאס ובדואר.
מירי מ"מטר הפקות" היא בחורה אחראית במיוחד.
גם הטלפונים מיחצ' "רשת" הגיעו והיה ברור שלמרבית ההפתעה, החודשים עברו
כמתוכנן ו"עד החתונה – עונה שניה" אכן מוכנה ועולה לאוויר בעוד שבועיים.

.
.
.
.
.
.
.
.
– רוצה לבוא איתי ביום שישי אחרי בית הספר?
– לאן?
– יש הקרנה חגיגית של עד החתונה
– יהיו הרבה אנשים?
– כן. אבל את מכירה הרבה מהם מהצילומים
– אני אצטרך להיות נחמדה?
– כן. או לפחות מנומסת
– מנומסת זה לחייך למי שאומר לי היי איה או שאת אומרת הנה, זאת איה שלי?
– כן.
– אז אני לא רוצה
– בטוח?
– ב ט ו ח!!
– טוב.
יפה. הגיע השישי. הילדה מתעוררת בבית ההוא, אני אחרי האנגאובר לא דרמטי במיטה
עם עיתונים וקפה עד אחת עשרה ואז מתקלחת ופותחת ארון להחליט מה ללבוש,
לפעמים הבטחון הבסיסי הטבוע בי אלוהים-יודע-למה-ככה-נולדתי-נשבעת שבתחום
הזה בגדים-שיער-אני-אראה-בסדר, לפעמים הבטחון הזה מתפוצץ לי מול הפנים בגדול.
אני פותחת את הארון שלי ביום שישי תכף פרמיירת צהרים ואין לי מה ללבוש.
אולי-זה-ילמד-אותך-סוף-סוף-שלפעמים-כדאי-לתכנן-מראש-יש-גבול-לשאננות.
אני מחפשת ללבוש משהו וצריך שזה יהיה יפה, נוח, קולי, מדליק.
שלא יהיה משתדל מדי,
לא מהודר מדי,
לא קורבן אופנה,
ומצד שני שכן יראה נפלא.
שיזכיר למי שצריך שכן, בטח שאני יכולה לסחוב עלי קמפיין לנשים-לא-ילדות,
ובכלל, שאני אהיה לבושה נפלא ואראה מקסים.
או ההיפך, מה שיצא.
זה לקח שעה והמיטה שלי נראתה ככה

חדר האמבטיה ככה:

.והוחלט ללכת על בטוח: ג'ינס,

.גופיה לבנה וג'קט. או העור החום או השחור

.והפנינים שקבלתי מסבתא

.
ואז, אחרי שעה, בערך, אורגן זה:

שישי בצהרים. מזג אוויר נפלא ממש. קפה טו גו תוצרת בית, טלפון לוודא שזאתי בסדר,
ספרינגסין בסידי, הוא תמיד עושה לי מצב רוח טוב וחזק, תנועה הגיונית ליום שישי והכל טוב.
אני חונה בחניון הגדול מאחורי הסינימטק, מציצה במראה,
השעה אחת וחצי כמעט ואני ממהרת צעדים. הרחבה לא עמוסה ואין בה תחושה חגיגית.
אני מזדרזת כי אולי יש איזה טכס קטן דווקא לפני ההקרנה במקום בסופה כנהוג,
ואני נכנסת כרוח סערה.
סינימטק תל אביב מקבל את פני בשלווה ושיגרת יום שישי רגילה.
אני עומדת בכניסה לסינימטק ופשוט צוחקת בקול רם. בחיי.
זו לא פעם ראשונה, גם בטח לא אחרונה ובכל פעם זה מצחיק אותי מחדש.
בשבוע הבא. אותו מקום. אותה שעה.
הקרנה חגיגית ל"עד החתונה – עונה שניה".
אני אהיה שם, בטח שאהיה,
ולא יאמן, אני יודעת בדיוק מה אלבש.
.
תגובות
מאד מאד משעשע. חוץ מזה, לא תספרי לנו מה עשית בזמן שהתפנה לך?
אהבתיאהבתי
גם אני ככה..
אהבתיאהבתי
אוי חלי, הפרעת הקשב שלך כל כך חיננית צ:)
שבוע נפלא שיהיה לך
אהבתיאהבתי
אין לך בגדים, אה?
יאללה יאללה.
חיבוק גדול, נסיכה. מסיבות אחרות לגמרי. עוד מעט מייל.
אהבתיאהבתי
ובטוח נראית מצויין. רק נראה לי מבאס רצח לסדר אח"כ את כל הברדק שהרמת שם
אהבתיאהבתי
שתכננת מה תלבשי!!!
ולא ירדו לי העיניים מהפנינים של הסבתא
(שתמיד כשאני מסתכלת על כאלה אני חושבת….אוף, מה אני הולכת לעשות מזה כשתינתן לי ההזדמנות…)
אהבתיאהבתי
התחלתי לקרוא וליבי נפל. שיט, שוב פיספסתי… חשבתי שזה השבוע!! איך זה יכול להיות??
ואז המשכתי לקרוא… חחח צרת רבים…
לפחות זה לא טיסה/ ניתוח/לויה :-)
אהבתיאהבתי
קרה לי פעם מזמן
חתונה של חבר מהצבא
חבר שהיה איתי במרפאה בגדוד ושידכנו לו את החובשת
אז הם התחתנו
ואנחנו הגענו שבוע קודם לכן
מזל שלא שילשלנו את המעטפה
אהבתיאהבתי
וואיי, את מעופפת רצינית, הא? את לא צריכה פנינים על הצוואר אלא משקולות שיורידו אותך לקרקע… סתם סתם, באמת הפרעת קשב חיננית, שבטח לא ממש נוחה כל הזמן…
אהבתיאהבתי
תחשבי שהיית מגיעה ומגלה שההקרנה החגיגית היתה בדיוק לפני שבוע? הרבה יותר מבאס!
אהבתיאהבתי
בטלוויזיה וחשבתי עלייך, ובאתי לבדוק אם כתבת משהו בנידון. הרגת אותי מצחוק. כתבת גם כתבת..
ואולי, עד שישי הבא, הקטנה תתרצה ותרצה ללכת איתך
מחכה לימי שלישי בשקיקה. בהצלחה
אהבתיאהבתי
שלום חלי. אולי קצת טיפשי לכתוב פה תגובה, ובכל זאת, חשבתי שאולי תשמחי שחשבתי עלייך אתמול. על הפוסט הזה. אתמול לקראת מפגש עם איזה בחור משמעותי מהעבר, אמרתי לעצמי האם להישאר בבגדי השבת המהודרים יחסית או אולי עדיף להחליף ולהיראות יותר נונשלנטית, נזכרתי בך ולבשתי ג'ינס, חולצה לבן פשוטה ומעיל עור. אדום אומנם, אבל ישן ומהוה. והרגשתי מצויין! תודה.
ועכשיו חשבתי לכתוב תגובה כי חיזוקים חיוביים תמיד טוב לקבל ובמיוחד שאתה אף פעם לא יודע איך דבר מה ישפיע על דבר מה אחר.
אהבתיאהבתי
טרקבאקים
[…] וחוץ מזה, אני אוהבת לכתוב חיפושי מה ללבוש כאלה, בעיקר לצ… […]
אהבתיאהבתי
[…] : ) . . . וכן, עדיין שוקלת אם לפתוח בלוג אופנה נפרד, לסיפורים וענייני בגדים וחיים למי שמשיקות גיל :) . […]
אהבתיאהבתי