.
בתים מפעם. נטושים בשכונה. למכירה, עם מרצפות השומשום, החצר הגדולה והפשוטה, עץ פרי, שניים מאחורי הבית, גג שטוח, שער עץ עבודת ידיים, שביל מרוצף ואזוב בין חריציו. הבית ריק, מחכה למכירה, עוד מעט יגיעו הבולדוזרים וימחקו קירות וזכרונות לטובת שלוש קומות, מרפסת אנגלית, קצת שטח גינה מעוצבת, אולי בריכה, אולי לא, הרבה עיצוב כנהוג בימינו וגם חיים וזכרונות חדשים
/
.
.
ובכל זאת….
תקריב 
תגובות
זה תופס אותי בתקופה נוסטלגית. ביתם של סבא וסבתא שלי עומד שומם. מתפורר במהירות. קובר איתו זכרונות של ילד. ובדרך לבית הקברות אני דואג לנסוע ברחוב הצר, מספר לבנותיי על בריכת דגים ודגי זהב, ודשא. עצי פיטנגו, חתולים ושובך של יונים. וילד אחד שיום אחד יגדל.
אהבתיאהבתי
כל כך נכון.. ועצוב
אהבתיאהבתי
יפה, הצילומים, המילים. אני חושב שצילמתי ממש את אותו אחד, העליון, מזמן.
אהבתיאהבתי
טרקבאקים
[…] באמצעות בית של מישהו — תקריב […]
אהבתיאהבתי