E.R

 

מסקנות מיון איכילוב:

1. הצוות הרפואי נפלא

2. מיטות מאויישות עם חולים במסדרונות המיון זה דבר שבשגרה שנלקח בחשבון באופן טבעי ורגיל עד

שאיש אינו מזדעזע כבר מהרעיון של חולה בחדר מיון שוכב במסדרון, גלוי וחשוף ברגעיו החלשים ביותר

לעיני עוברים ושבים. שהזכות לפרטיות מינימלית נחמסת ממנו כאילו כלום (ולא, לא מדובר בתהליכים

מצילי חיים, נוהלי חירום והחייאה שאז אין כמובן שאלה מה יותר חשוב).

3. כדי לקבל מיטה חיכינו על כסא מצופפים עם עוד כעשרה מאושפזים לעתיד, ועוד כעשרים מלווים,

כל אחד ועניינו, חיידקיו וכאביו כמעט שעה וחצי. כדי לקבל מיטה! רק אחרי שקיבלנו מיטה הגיעה

הסטאג'רית (המקסימה). שעה וחצי על כסא, אשה בת תכף תשעים שהופנתה על ידי רופא למיון.

חצות. כואב לה, היא עייפה. היא מותשת. כואב לה. מה כבר ביקשנו, מיטה.

4. קיבלת מיטה בחדר, מויינת על ידי סטאג'רית (מקסימה), מצבך קל, תועבר למסדרון (מיטות בחדרים

הן כנראה זכות השמורה למקרים חמורים יותר מכאב בטן נוראי) ותשכב שם בין עשרות חולים, מלווים,

בטחון, אחיות, רופאים, מתמחים, מאושפזים מוזרים, אופנוענים שיעברו לידך, ובאלאגן. כמו גם חיידקים

ושאר חולרות. אני מביטה בה, מכוסה בשמיכה, חצות לילה, מפנה גב להמוני האנשים המתרוצצים

במסדרון ומנסה לנוח מעט, אשה שתכף מתחילה את העשור העשירי בחייה. חברת קופח מהיום

הראשון שהוקמה,  מיסים, ביטוח לאומי, מושלם, מה שתגידו, והנה מדינתה מחזירה לה כגמולה,

בעליבות מסדרונית.

4. עולם שלישי זו מחמאה יחסית לאיך נראה חדר המיון  בחצות לילה, ואיכילוב נחשב מהטובים שבהם,

לא? אני בכלל לא רוצה לחשוב איך נראה וולפסון (שזכור לי לטובה ע"ע חדר לידה ורופא מופלא) או צפת,

אשקלון או אלה בפריפריה

5. רופא דוחף את המיטה של אימי הטובה דרך מיטות הנמצאות משני צידי המסדרון, במעבר הצר

שנותר. מבקש מאנשים סליחה כדי  לעבור ולהכנס לחדר ניתוח ריק. הוא סוגר את הדלת האוטומטית

ואומר בחיוך: שנוכל לשמוע בשקט מה שלומך באמת עליזה, ספרי לי.

אין לו אפשרות לראות חולה,

להביט בעינים,

לשמוע בתוך מהומת האלוהים שבמסדרון מה קורה,

מה היא מרגישה

ואיך אפשר לעזור בתוך בצפיפות הלא תאומן, העליבות בתנאים של הצוות הרפואי המשתדל כלכך.

6. מהומת אלוהים.

7. דוקטור רואי וייזר הוא רופא צעיר ונפלא, וקשוב, וענייני, ומשעשע, ואנושי ובכלל.

8. באמת שאין לי מושג על מי להצביע. או שיש לי? משרד הבריאות? תקציבי משרד האוצר? רפואה

אפורה? ראש ממשלה עם סדרי עדיפויות המעדיפים בניה בשטחים על פני שירותי בריאות ראויים?

9.היא בסדר גמור, בבית. עייפה ובריאה.

10. בריאות, עדיף מהרבה סיבות.

תפסיקו להרוס

/

ובשולי הלילה הזה, גם זה קרה :)

 

ובשולי השוליים, איך הם לא הקימו עדיין חדר מיון פרטי, מי שבא, משלם, נבדק, מטופל.

טיקטק, כאילו עולם מערבי.

.

 

/

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • avivitmishmari  On 20 באפריל 2014 at 12:06

    מייאש. אבל בר שינוי, אני מעדיפה לקוות.
    רק בריאות לאמך הטובה.

  • היפ.  On 20 באפריל 2014 at 12:24

    פעם, באחרית הימים מיד אחרי פרוץ השלום, נעבוד על סדרי העדיפויות במדינה שלנו. יש המון דברים שצריך לתקן. חינוך ובריאות וסיעוד. אלה כבר במצב קריסה.

  • losogeretape  On 20 באפריל 2014 at 14:06

    יצא לי לבלות, לצערי, באותו יום גם במיון של איכילוב וגם במיון של וולפסון. המיון של איכילוב מיושן ומזעזע, בעוד שהמיון של וולפסון חדשני ומרשים, ומאוד נעים, עד כמה שאפשר להגיד דבר כזה על מיון. מפתיע אבל אמיתי.

  • nina ramon  On 20 באפריל 2014 at 16:17

    הבעיה היא, שכאשר ראשי המערכת נצרכים לבית חולים, הם לא רואים את כל זה. הם ישר מקבלים טיפול אח"מים.
    אם למישהו בבתי החולים היה את ה—— לנהוג בראש ממשלה או בשר או בח"כ בדיוק באותו האופן בו כולנו מטופלים, אני מניחה שמערכת הבריאות היתה נראית אחרת.

    בריאות לאמא.

  • נעמי  On 20 באפריל 2014 at 17:49

    לפני כ-10 ימים ביליתי לילה במיון של וולפסון – שום דבר ממה שכתבת לא מתאים לשם. היה שקט, ענייני, כל חולה קיבל מיטה ווילון הפרדה. הרופאה הקשיבה, הייתה עניינית וחייכה, וגם הסניטר היה נחמד ולבבי.
    וההתיחסות למיון כאל ספארי – היא מעידה על השקפת עולם, לא על אילוצים שאינם ניתנים לשליטת אלה הפועלים תחתם….

  • chellig  On 20 באפריל 2014 at 18:50

    לא נעמי, היא לא מעידה על השקפת עולם (זו הנחה שיפוטית ומיותרת), היא מתבססת על האשה שצעקה על הצוות עד שנאלצו לקרוא לאנשי הבטחון שיסבירו לה שכולם מחכים בדיוק כמוה, ועל חבורת השיכורים שסרבו להשאיר רק מלווה אחד, ועל הגבר שאיים על הצוות שיטפלו באשתו ע כ ש י ו, ועל רעש ומהומה ותחושת אי נוחות מההתנהגות הקולקטיבית של עמנו ישראל נול הצוות שמנסה לעשות לו רק טוב. ספארי אמיתי.

  • דניאל  On 21 באפריל 2014 at 16:35

    בצפת אין מיטות במסדרונות כי כמות האוכלוסיה באזור היא הרבה יותר קטנה מכמות האוכלוסיה שבמרכז. אבל הטיפול הרפואי שמקבלים שם – פחד אלוהים. אומנם אתה שוכב שם בחדר עם וילון (עם עוד 2-3 חולים) ובזמן הזה מקווה שלא תחזור הביתה עם נזק יותר גדול ממה שהגעת
    (וכל האמור לעיל אינו נאמר על מחלקת היולדות שהיא אחת הטובות בארץ).

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 22 באפריל 2014 at 15:03

    יפה כתבת. לסעיף 4 שכחת גם את צוותי הפרמדיקים מד"א שחוזרים כל כמה דקות עם עוד מישהו/י שהביאו..
    היינו שם, במשך יום וחצי – ערב אחד – בעלי (בן 40) שתמיד בריא – הרגיש נורא, רע ונורא ואיום ופונה ע"י צוות מד"א למיון, הוא אמנם קיבל מייד מיטה (כי לא יכל לשבת) אבל יום וחצי במסדרון.. בדיקות במסדרון. עירוי במסדרון. בלי טיפת פרטיות. נורא. נורא ואיום. והצוות – כן, הם פשוט מקסימים: הרופאים. המתמחים. האחיות והאחים – מקסימים…
    רק בריאות.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 29 באפריל 2014 at 21:47

    ראית את היוזמה של ואן דר? http://vandersister.wordpress.com/2014/04/28/medicine/
    ולענין התשלום – את וכל השאר משלמים גם ככה, הרבה מאוד כסף שאם היה מופנה למערכת הבריאות – הדברים היו נראים אחרת…

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: