.
אני אכתוב שוב, ובקצרה.
הסליחה אינה דבר מקודש העומד בזכות עצמו בעיני.
יש מעשים, אנשים, חטאים ובגידות שלא מגיעה להם סליחה,
שלא נגיד מחילה,
על עוולות, כאבים וחטאים שחטאו.
ערלות לב, גרימת כאב, אכזריות, בוטות, לעג, גזענות, גרימת עוול במזיד, גבהות לב
מול חלשים ממך, ובעיקר בגידה בין חברים, וחברות במקרו ובמיקרו דינם להזכר ולהרשם
בין אם בספרו ובין אם בספרים אישיים, פרטיים, וטוב שכך.
שידעו שזה דינם,
שיתהפכו בלילות, שיתחרטו, שיסורי המצפון וההכרה של מעשיהם לא יעזבו אותם לרגע, שיתייסרו.
בעיקר את מי שנהגו בטיפשות,
שרצו להרוויח, והפסידו.
יש דברים שאין עליהם מחילה,
זכרו בפעם הבאה שאתם נוהגים בזילות באנשים שמולכם,
באנוכיות קצרת רואי,
בנתינת הרשות לאגו שלכם לנהל את חייכם,
טיפשים.
.
Sorry
ככה אני מרגישה, מאמינה וחיה.