בודקת

.

.
.

להכנס לחדר שלה כשהיא ישנה,

להציץ ברמז אור שמצליח להאיר את הפנים האלה שלא מחזירים לי מיד מבט מאתגר, לא עונים לי,

מסבירים לי, מעיפים בי מבט אמא-מה-יהיה-איתך-זה-בטח-לא-נעים-להיות-כל-כך-זקנה…

אני בודקת במבט מתמשך, איטי, את התווים המוכרים לי יותר מאלה של עצמי,

הלחיים האלה, הריסים, השער הכרוך בצמת לילה, נשימה רדודה, כף יד רפה ושמוטה .

.

פעם עשו ניסוי עם יולדות מיד אחרי לידה.

נתנו להן להחזיק את ילדיהם שרק נולדו כעשר דקות ואז הפרידו ביניהם לכמה שעות.

כמעט מאה אחוז מהיולדות זיהו על פי הריח (בעינים עצומות) את התינוק שלהן, עשר דקות.

הייתי מזהה את הריח שלה היום, שש עשרה וחצי שנים אחרי, בעינים עצומות?

.

אני מיישרת סדין, מזיזה ספר ועומדת.

התום המתגלה כשהנעורים נחים מסערתם,

האורך הזה, הגבעוליות שאני מכירה כאילו אני, ולא רק בגלל הדמיון הגנטי,

נקודות החן הזהות לשלי כאילו שעתוק,

כף רגל מונחת לכיוון הפוך מהמצופה,

שיער לח מעט מזיעה- למרות המאוורר המאוושש לאט מעל ראשה – בדיוק כמו שהיה מתעגל לה

על העורף וליד האוזניים כשהייתה בת שנה, ושנתיים ושלוש.

.

הילדה שלי ישנה, והלב שלי..

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • א.  On 2 בספטמבר 2012 at 01:05

    מקסים ומוכר :-)

    אהבתי

  • סטודיו איריס עשת כהן  On 2 בספטמבר 2012 at 07:23

    היי חלי מאוד נהנת מהבלוג שלך… מצרפת לך הזמנה לסטודיו אם בא לך לבקר אותי יום טוב איריס עשת כהן

    אהבתי

  • Niki A.  On 2 בספטמבר 2012 at 07:55

    כל כך מוכר… כל כך שם..

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: