.
בלי קשר לחג השבועות המסתמן באופק הלא רחוק,
רק מי שיש לו ילדים בגיל בית הספר יודע על קיום החג הזה,
החלטתי להתחיל לצלם את ליקוטי מההליכות ברחובות השכונה באביב הזה.
בין איסוף פיטגו, הסמקות מול אנשים העוברים ורואים אותי מקפצת, מתופפת, פורטת על גיטרת
ידיים דמיונית בגלל רוקאנ'רול ישן שהאייפוד משמיע לי ובהיה בשמיים כתומים ורדרדים כמו
שיש בימי העכשיו, ובין המחשבות, אוקיינוסים של מחשבות, ורגשות, וטייפונים מסוגים שונים,
אני מלקטת. ענפים, פרחים, אבנים, תבלינים, מה שאני רואה, וחומדת.
זה הראשון, מהיום.
.
יהיו עוד, אין ספק.
.
תגובות
תלקטי לי. אני אבוא להריח. מתאים לך לקפץ ברחוב, עדיין, לתמיד.
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
צילום יפהפה!
אגב, למען הדיוק, גם כל הקיבוצניקים ויוצאי הקיבוץ שביננו (הסגרתי את עצמי :) מכירים היטב, היטב את חג השבועות….. ולא רק דרך הילדים….. ואף זוכרים אותו כאחד החגים אם לא ה…. :-)
אהבתיאהבתי
איזה צבעים…………צריכה לחשוב על הרכב בגדים שיתאים לזה
אהבתיאהבתי
טרקבאקים
[…] את הליקוט הראשון לא חשבתי שיהיו עוד, למרות […]
אהבתיאהבתי