מתנהל מעצמו

.

.

אחד הדברים הקבועים ביותר בחיי בשמונה שנים האחרונות הוא הבוקר.

מתנהל מעצמו בדייקנות ובקצב שלו כפעימות לב, כתוכנה דייקנית להפליא.

בשבע אפס שבע, בחיי, השעון מצלצל ובין שמונה לשמונה ועשרה הסקיני על שערה, ילקוטה, הנייד

וכסף לקיוסק יוצאת מהבית. אחריה אמה. מסמורטטת, לא תמיד, אבל לרוב, עם קפה ביד, משקפי

שמש ותחנונים לכלבה לצאת מהבית רק עד שאחזור, למטרת ניעור עצמותיה הזקנות.

כשאני חוזרת היא רובצת במקום שהייתה כשעזבתי כמובן.

הילקוט לרגלי הנוער במושב הקדמי, אני מנסה ודי מצליחה סוףסוף, לא להעיר שיש המון מקום

במושב האחורי – למה הילקוט חייב להדחף לקדמי – ככה. כי נוח לי – ואנחנו בדרך.

סוף הרחוב, שמאלה לקק'ל, גשר, שמאלה לאיילון צפון, ימינה לכיוון הכפר, חיוך לשומר שנותן לנו

להכנס לכפר ממש, לא רק לחניה – שנים של השתדלות אל תראו את זה כל כך פשוט –

והיא יוצאת מהאוטו. נשיקה. לפעמים. אני אוהבת אותך, תמיד, ואני כבר במסלול הקבוע בחזרה.

קבוע. אני אוהבת קבוע. תמיד אהבתי.

לא מפחד הלא קבוע. לא מפחדת.

קבוע כי בקבוע יש מקומות וזמן שמאפשרים הרבה.

המסגרת מאפשרת חופש, הקביעות משחררת דמיון ורצונות ומילים.

בתוך הקבוע אפשר להבין. להרגיש. לראות תהליכים. שינויים. כמעט כמו בספרי האצבעות.

flip books הם ממתק אמיתי.

אני מנסה לזכור לקחת מפעם לפעם את המצלמה הטובה לנסיעות בוקר האלה.

לצלם את הדרך לבית הספר. זו המשתנה מדי בוקר באופן המשקף גם את עונות השנה כמובן,

גם את השלטים באיילון – אבא יצליח או לא? – גם את דרכי האספלט המשתלטות על השטחים

הירוקים בין הבית שלנו לכפר הירוק, ומבנים שמופיעים בתוך השדות תוך ימים, ובכלל את הזכרון

הויזואלי שיתחבר לזה הרגשי בדרך הקבועה שלנו. זו החרוטה לתמיד.

נסיעות רגילות של בוקר.

לפעמים התרגשות גדולה. לפעמים חששות, עלבונות. שיחות קצרות וטובות.  ויכוחים וטענות.

צחוקים, הרבה צחוקים, נסיעות של שקט גם, ולא מעט נסיעות שהמצלמה או הטלפון מצלמים.

אני מצלמת, והיא. אני מראה לה משהו ששווה פריים, והיא רוצה לבד, ומראה לי גם.

צילומים מכוונים, מקריים, עם עצירות בצד הדרך לעיתים רחוקות.

מה שקורה בדרך באותו יום מכתיב אם לצלם, ומה.

בדרך כלל אני לא יכולה להגיד מי צילמה מה. לפעמים אני זוכרת פריים מסויים, אז כן.

הנה הבוקר של הסערה הגדולה לפני שבוע –

והנה זו מהבוקר 

נראה מה יקרה בהמשך.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גלית קרן  On 24 בינואר 2010 at 11:59

    אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך :)

    אהבתי

  • whisper  On 24 בינואר 2010 at 12:15

    חלי, כל כך הרבה אהבה ורכות ויופי
    בכתיבה בצילום בטקסיות הזו שמלאה התבוננות וזוך
    והלב שלי עולה על גדותיו
    ונושרת לה דמעה, מרוב שכבר אין מקום בגוף הקטן הזה
    לתקריב המופלא שיצרת כאן בפשטות דקיקה כל כך

    אהבתי

  • מיכל  On 24 בינואר 2010 at 12:46

    :)

    אהבתי

  • אורית עריף  On 24 בינואר 2010 at 13:22

    ומאוד מעורר הזדהות:
    אמנם אצלי במושב האחורי בת 4 אבל נדמה שכל קשת הרגשות והתגובות (והעוצמות!) כבר שם.
    גם אני מאוהבת ויכולה לפעול רק בתוך קבוע ודרכו לראות את יפי השינוי.

    אהבתי

  • מיכאל ז.  On 24 בינואר 2010 at 13:30

    את הטפט של Windows XP

    אהבתי

  • עופר  On 24 בינואר 2010 at 13:46

    מדהימות מדהימות!

    אהבתי

  • עידית פארן  On 24 בינואר 2010 at 13:54

    ואיך שאת עוצרת לכתוב את הדברים

    והתמונות, השחור לבן
    הן כמו סוכריות צבעוניות רק
    בשחור לבן

    אהבתי

  • כרמל  On 24 בינואר 2010 at 15:47

    וגם הכתיבה שלך
    תודה

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 24 בינואר 2010 at 16:32

    באמת כתיבה מתוקה ואוהבת שבולטת בחיוביות שבה על רקע כל האימהות הקוטריות של הזמן האחרון…

    אהבתי

  • שרון רז  On 24 בינואר 2010 at 17:05

    הצילום החמישי והצילום התחתון, הצבעוני, הם נהדרים, אבל העליון, הראשון למעלה, יצא עבודת אמנות אבסטרקטית מדהימה

    אהבתי

  • יוסי דר  On 24 בינואר 2010 at 17:50

    כרגיל, טקסט שהוא תמונות

    (ותמונות יפהפיות)

    אהבתי

  • שלומי  On 24 בינואר 2010 at 18:10

    איך שהטבע משנה פניו וצבעיו

    אהבתי

  • סתם אחת  On 25 בינואר 2010 at 08:20

    אני לומדת ממך. להתבונן, לשים לב לפרטים, לחשוב אחרת. לחשוב פשוט וקרוב ו…לאהוב את העולם.

    אהבתי

  • איתמר  On 25 בינואר 2010 at 14:16

    זה מכשף, מושך ומרתיע בבת אחת

    אהבתי

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: