מה בסך הכל צריך כשחוזרים הבייתה

.

מה בסה'כ צריך כשחוזרים הבייתה מטיול שנתי שארך שלושה ימים ולילות?

.

.

.

.

.

.

.

אמבטיה חמה וקצף? אולי מקלחת לוהטת, מגבת נקיה ורכה?

פיג'מת פלנל חדשה לאורך הזה?

תה חם כדי לנסות להרגיע את הצרידות?

אמא, אבא, ליד השולחן לשמוע חוויות?

מרק עוף של אמא שלך?

נודל'ס שאת הכי אוהבת גם?

לשנות הודעה במסנג'ר שהיה כיף, שזה נס שהצלחתם ושהכי, אבל הכי שווה בבית?

לישון שתים עשרה שעות?

להתעורר בבוקר ולהתכרבל מול הטלוויזיה לתוכניות שאת הכי אוהבת ולפנקייק?

להכנס בצהרים למיטה שלך עם ספר שחיכה לך, חתולה וצלחת קלמנטינות?

להרדם באמצע הקריאה ולהתעורר לפנות ערב בפנים כל כך מתוקים ושקטים שהלב של אמא שלך

פשוט יוצף? זה מה שצריך?

.

.

.

.

.

.

.

.

כן. כנראה שזה בדיוק מה שצריך. בכל פעם מחדש….

           

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ימימה  ביום 26 בנובמבר 2008 בשעה 22:12

    אכן הלב מוצף.

    אהבתי

  • בייביסיטר  ביום 26 בנובמבר 2008 בשעה 22:38

    באמת מציפה

    אהבתי

  • אורזת  ביום 27 בנובמבר 2008 בשעה 06:29

    האמבטיה והפיג'מה החמה והנעימה. זה מה שאני זוכרת מהטיולים השנתיים (הזוועתיים), וכשבעוד חודש יצא הגדול למחנה החורף הראשון שלו, זה מה שיחכה לו בבית כשיחזור. ואמא אחת, חרדה…

    אהבתי

  • דפנה לוי  ביום 27 בנובמבר 2008 בשעה 07:29

    ואפשר גם כלב ליד החתולה? ואיזו קוביית שוקולד לצד הקלמנטינות …

    אהבתי

  • א.  ביום 27 בנובמבר 2008 בשעה 07:46

    נכון והמרק עוף שלך באמת מצויין. הכנתי בחורף שעבר על פי המתכון שלך. עשר :)

    אהבתי

  • אורח מבית  ביום 27 בנובמבר 2008 בשעה 20:28

    זכרונות ילדות פרטיים מתגלים פתאום כמו של כולם,בעיקר הפיג'מה והמרק..

    אהבתי

טרקבאקים

  • מאת בכל פעם מחדש « תקריב ביום 24 במאי 2011 בשעה 10:41

    […] ושאר דברים, וסוגרת את הדלת – לא רק מטאפורית – עד הבוקר של היום שהיא חוזרת. […]

    אהבתי

  • מאת אני יכולה להחליט שלא | תקריב ביום 19 בפברואר 2015 בשעה 10:32

    […] מפנק ומלא כל טוב אמא […]

    אהבתי

  • מאת בלי להסתובב לאחור | תקריב ביום 23 באוגוסט 2017 בשעה 12:28

    […] רבות אחרות, בטח שבזכרון שלי שאוצר אלפי רגעים שמה שהרגיע וניחם וחיזק ואיפשר מנוחה קצרה מעוצמות החיים היו הידיים שלי, […]

    אהבתי

  • מאת מקננת | תקריב ביום 14 באוקטובר 2017 בשעה 20:53

    […] זוכרת את ההרגשה להגיע הבייתה אחרי העדרות ארוכה […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: