667

 

 

עמודים, זהו אורכו של "בשבילה גיבורים עפים" של אמיר גוטפרוינד.

632  עמודים מופלאים כתב דויד גרוסמן ב"אשה בורחת מבשורה".

ולא חסרות דוגמאות.

 

את גוטפרוינד התחלתי רק עכשיו וכבר עטיפתו בלויה ומקומטת.

עטיפה בעובי וחוזק המקובלים היום אינה יכולה לשאת ספר בגודל, עובי ומשקל כזה.

אפילו מחברות מוחזקות היום בכריכות חזקות, עשו סיבוב בכל האופיס דיפו למיניהן,

כל פנקס, מחברת שלושה נושאים כרוכה בכריכה קשה ומסיבית –

ואנחנו מחזיקים ספרים כבדים וגדולים במעטפת סימלית.

כשאני שוכבת על הגב במיטה ומנסה להחזיק אותו על הבטן זה לא מצליח,

כשאני מנסה לקרוא בלי להחזיק את החצי הימני של דפיו פתוח, הוא נסגר מיד.

הכריכה מתבלה ומתקמטת ונקרעת במהירות כמעט מעליבה,

שלא נדבר, על העונג.

העונג בלהחזיק ספר. פשוט לחפון ולהחזיק את הנייר הזה. המילים האלה.

וכל מה שמחכה לי בתוכו.

 

אפשר להציע / לבקש / לאיים / להתחנן להוצאות הספרים –

אנא,

ספרים שאורכם, עוביים גדול מארבע מאות (400) עמודים כרכו בכריכה קשה.

אני משוכנעת שיש בימינו אפשרות להשתמש בנייר ממוחזר אם לא לכל הספר, לפחות לכריכתו,

אני משוכנעת גם שאתם מסוגלים לספוג את העלויות –

ובטוחה שתרוויחו הרבה תודות ועונג מקוראים אסירי תודה.

 

 

ומי, מי פתחה קבוצה, מטרה טובה בפייסבוק לצורך העניין, מי?

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 12:30

    שכריכה קשה מייקרת את ההפקה וגם ככה ההוצאות נלחמות על חייהן. נראה לי שתחינתך לא תיענה, אלא אם כן את פונה להוצאות שמחוברות לצומת ספרים – זמורה ביתן ו – מודן.

    אהבתי

  • זיו  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 12:44

    עיין ערך אהבה יצא בכינון "הספריה החדשה"
    הוציאו אותו בשתי ורסיות כריכה רכה (שבלויה אצלי על המדף ושסועה כבר אחרי קראה אחת)וכריכה קשה (שעברה קריאות רבות והשאלות והיא יציבה כמיום קנייתה.)
    אני מצטרף לקריאתך לא אכפת לי לשלם יותר על כריכה קשה

    אהבתי

  • שולמית אפפל  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 13:07

    ובשני חלקים כמו פעם, עדיפה בעיני. הרי יש להתחשב גם במי שאינו יכול לשאת כובד כזה בשעת קריאה

    אהבתי

  • איילת  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 13:32

    בעד כריכה קשה. או שני חלקים, גם טוב.
    למרות שסיימתי את הספר הזה והתענגתי על כל דף, אני מסכימה איתך שיש מקום לעיבוי הכריכה ויש פתרונות, ונייר ממוחזר בא בחשבון (בכלל, גם כנייר עליו מדפיסים את הספר עצמו) ויש ספרים ל"הארד קאבר" ויש ספרים שאפשר להשאיר בכריכה רכה – "פייפר-בק", וממילא מחירי הספרים גבוהים, כך שתהיה לי תחושה נעימה יותר אם אדע ששילמתי מחיר מלא אבל הספר לפחות ישאר גם אח"כ בצורתו המקורית עם קצת
    Dignity

    אהבתי

  • כנרת  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 13:34

    מעטים הספרים שזקוקים ליותר מזה.

    אני לא יכולה לקחת אותם איתי לנסיעות, זה כבד, תופס המון מקום בתיק, קשה נורא לקרוא אותם במיטה. הם נופלים עלי, אני נפצעת בקלות.

    כריכה קשה, זה אפילו כבד יותר וקשה יותר.

    אני מציעה לשקול מילים.

    אהבתי

  • איילת  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 13:35

    מה שהכי מצחיק זה שיש חנויות בהן אפשר למצוא גירסאות מתורגמות (אנגלית, גרמנית, צרפתית) של ספרות ישראלית, ואפילו אם גם הם בגירסת הכריכה הרכה, הם עדיין נראים יפים ומכובדים יותר משהם נראים בהוצאה המקורית שלהם, בעברית, כאן.

    אהבתי

  • איילת  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 13:36

    הן בגירסה הרכה, הן עדיין נראות יפות ומכובדות וכו' וכו'. סליחה על הטעות.

    אהבתי

  • דנה  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 14:07

    http://www.thumbthing.com/index_e.htm

    אהבתי

  • דוד שליט  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 14:54

    על הספר, מבקרים ומגיבים, התייחסו לאורכו, ולהיעדר יד עורך.

    אהבתי

  • אסתי  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 14:58

    על אשה בורחת או על גוטפרוינד החדש?

    אהבתי

  • נועם  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 15:09

    http://www.easy-read.com/

    יש לי כזה. פטנט מצוין.

    אהבתי

  • ימימה  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 15:22

    כריכה קשה זה ניג'וז עוד יותר גדול. קראתי פעמיים בזמן היריון והנקה את ההארי פוטרים בכריכה קשה (סליחה, גילי) וזה היה בלתי אפשרי. בעיקר בהנקה, בהיריון לפחות יש לך מדף טבעי.

    שני כרכים. מה שהיה טוב למרגרט מיצ'ל, לטולסטוי, לתומאס מאן טוב גם לגרוסמן. נכון, זה קצת יותר קצר. אז מה?

    (ואם כבר ספרים ארוכים ומשובחים – האבודים.)

    אהבתי

  • דוד שליט  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 15:29

    מדובר בגוטפרוינד.
    ומודה בכללית, סינדרום 600 העמודים חשוד בעיניי.

    אהבתי

  • אורח מבית  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 17:15

    הספרים הכבדים באמת צריכים כריכה קשה
    וגם ההרגשה אם להגיד את האמת, אחרת.

    בטח אין עם מי לדבר.

    אהבתי

  • דנית  ביום 9 בנובמבר 2008 בשעה 19:28

    הי חלי,
    מאד נהנית מכתיבתך ואוהבת את הכותרות שאת מעניקה לרשימותיך. תמיד אני קוראת אותן פעמיים ו..פעם שלישית אחרי הקריאה של הרשימה. המשיכי לעניין את קוראיך ואותי ביניהם.
    בהצלחה!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: