.
.
טוב, אני מכירה אתו שנים ארוכות,
הוא היה נשוי לחברה טובה שלי והיה חבר של אהוב גדול שלי,
שניהם עזבו אותו.
הוא בקש ממני חברות בפייסבוק והסכמתי למרות שהססתי מעט.
הוא הגיב לא מעט, לפעמים במעט רשעות, לפעמים סתם.
היום כשהתעוררנו כולנו אל יום סוער מלא רגש מכל כיוון אפשרי,
ימין ושמאל, שמאל וימין. כולם סוערים ומתווכחים ברשת, בפייסבוק ואיפה לא.
כתבתי את הסטטוס הבא: מנהיגות – אם נהיה נדיבים לקרוא להם מנהיגים לחדלי אישים אלה
המנהלים לנו את החיים – מטומטמת.
אחרי כמה שעות,תגובתו: מזמן ידעתי שאת לא ראיה לחיות כאן או להיות מי שנמנת על חברי
ביי מיס זקנתה מבישה את נעורייה
ואכן, מחק אותי מחבריו.
אם הופתעתי מאלימות תגובתו? לא באמת. מאד הופתעתי מהכיעור שבה ומעניין הגיל.
בכל פעם מחדש אני מופתעת ולא מבינה, כמו אז, אני, עדיין, לא מצליחה להבין למה איזכור גיל
אמור להעליב, להקטין או לפגוע? למה כמעט תמיד כשהוא מופנה כעלבון הדבר קורה מול נשים?
למה אנשים מניחים שאשה תפגע מהערה על גילה, יופיה, גופה יותר מאשר מהערה על מוחה,
כשרונה או אופיה.
ואז כתבתי סטטוס להוצאת קיטור, בכל זאת פייסבוק, בשביל זה הוא שם: אז זה מה שקרה היום:
xxxx xxxx שהרבה רגעים דרמטיים בחייו חוויתי בזכות האשה המופלאה לה היה נשוי
עשה ככה: גם מחק אותי מחבריו וגם קרא לי זקנה….וואלה, שווה להיות שמאלן, אתה
מגלה מי הם האנשים שאתה מכיר ברגע האמת, לא ככה?
וזהו. נגמר. הלכתי להקרנה של "פעם הייתי", חזרתי הבייתה ומהסקרנות הלכתי להציץ אצלו,
לא חשוב איך….תראו מה מצאתי. אוצר ממש.
לכיוון עזה. עכשיו אשלח להם סיוע הומניטארי.
