.
.
אצלנו בבית הספר – זה שהפרידה ממנו בתום תשע שנים כבר נספרת בימים בודדים ממש –
אוהבים שתלמידיו משאירים בו את חותמם לתמיד.
הנה מה שילדי כתה ט', הכיתה של זאתי בנו במו ידיהם בחודש האחרון לתפארת הדורות הבאים.
אחרי חפירות, בנית גדר, ערבול בטון ויציקתו, הכל במו ידיהם ונעוריהם, אחרי שבבטון הוטמנה קפסולת זמן
עם מכתבים שלהם לעצמם – שתפתח בדיוק בעוד עשר שנים, כבר נקבע תאריך – הגיע השלב שהם חיכו לו
בקוצר רוח מעורבב בעצב והבנה שסוף התקופה הזו באמת מתקרב והולך, שלב הטבעות כפות ידים.
אחרי שהוא התייבש מעט הם הוסיפו חותם אישי
ואז הלכו להזכר במה שהשאירו בוגרי הכיתה שסיימה ב2010
אבל מה שכולנו שכחנו כשיצקו את השבילים החדשים בחצר בית הספר, זה מה יודעים, וזוכרים הטווסים…..
.
/
וזה, מי כאן באמת בעל הבית…….
.
תקריב 
תגובות
מקסים!
אהבתיאהבתי
מקסים – גם בית הספר שרוצה ומאפשר את טביעות ידיהם של בוגריו ולא משלח אותם כמו האפרוחים במיון על פסי היצור של התעשייה (ממש עלה לי בראש הדימוי שראיתי לא מזמן מצולם..)
וגם הטווסים, כמובן.
אהבתיאהבתי
ואנחנו, אנשי בית הספר,
נותרים עם שבילים וטביעות
של מפגשים בין נפשות
ומברכים
על הזכות הגדולה
לשאת את הילדים היקרים הללו
בלבנו
לעד..
חיבוק ענק
תמר
אהבתיאהבתי
איזה רעיון מקסים :)
טווסים בבית ספר? לנו לא היו כאלה…
אהבתיאהבתי
מרגשת אחת.
מסרי חיבוק לכל ילדי הכיתה הנהדרת הזו.
וגעגועים.
אהבתיאהבתי
איזה יופי!
אהבתיאהבתי