קרעים לבנים ולילות גם

.

.

זה כבר הלילה החמישי.

זה מתחיל בפשטות. השעות הטובות, המזמנות מנוחת ראש ולב וחלומות נפרשות לפני בכל גודלן וכוח

הריפוי שלהן, אבל בפינה הרחוקה, זו שאני מנסה לא לראות, מתגלים קרעים מהלילות ההחדשים שלי

.

כמו בסלואומושן איטי במיוחד מתקרבים אלי טלאים ופיסות עצמי. קטעי אני מחוברים ביד גסה, מנסים

להשאר אני אחת. הכרה, מחשבות, החלטות, רעיונות לספרים, תערוכות, הרפתקאות מתערבבים

בשדי לילה מלאי חששות, אכזבות ועייפות גדולה מדי

.

זה לוקח זמן. אני עקשנית, עזת מצח וחזקה לא פחות, אבל בסופו של מאבק כמעט אלים אני חייבת

להביט ישר ועמוק אל עומק הלובן והקרעים של הלילה הזה ולהכנע.

.

"לפעמים במקום שדים, מתעוררים מלאכים מרפאים" כתבה צרויה שלו ב"תרה".

.

צהובה….

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: