תקריב

/

חלק ממכתבה של לימור לבנת:

"…….אני שמתנגדת לצנזורה, קוראת לכולכם לצנזורה עצמית.

אחרי הכל, מדינת ישראל היא דמוקרטיה להתפאר בה, אבל דמוקרטיה מתגוננת כי מול חמש

המצלמות השבורות יש אלפי משפחות שבורות מהטרור הפלשתיני.

על זה – אתם לא עושים סרטים, כי אתם חיים בסרט.

הגיעה העת לחשבון נפש של אותן קרנות קולנוע ישראליות וכנראה גם של איגודים אשר תומכים

בסרטים אנטי ישראליים המוציאים את דיבתנו רעה בעולם.

…..

הגיעה העת שאותן קרנות כמו גם כל מי שחופש היצירה והאמנות חשוב בעיניו יתחילו לגלות אחריות.

הגיעה העת שאותן קרנות אשר מעניקות פעם אחר פעם במה להתקפות וביקורת נלוזה על מדינת

ישראל בשם "הנאורות" כביכול יפקחו את עיניהן, ויראו שרק אצלנו יש דמוקרטיה כה חזקה וחסונה,

שמאפשרת חופש ביטוי כה רחב, והגיעה העת שבפעם הבאה כשאתם מנהלים 'דיון' על עתידה של

הדמוקרטיה הישראלית, תחשבו מה היה אילו הייתם חיים במקום אחר…."

.

אז רק רציתי לשאול כבודה, ככה זה בסדר?

/זה שזוכה עכשיו לבורות מופלאות בעולם ונמכר כמו רוגעלך חמים,אופס

אופס, שכחתי לשאול. ב"עלטה" סרט שנפתח כאן השבוע, סרט הזוכה לבקורות מופלאות בעולם ונמכר

כמו רוגעלך חמים – את רואה? אני שומרת על הצביון היהודי שלי – אני משחקת בתפקיד אורח קטן,

ממש קטנטן, אבל מה? אני משחקת אמא של עורך דין מקסים, יהודי וישראלי כמובן שמתאהב בגבר

מקסים, אינטליגנטי, רגיש, יפה תואר, תואר שני בפסיכולוגיה, מה שתרצי, פשוט מושלם, אבל מה?

ערבי. פלסטיני. צרות גדולות עם האהבה הזאת, אל תשאלי. הכיבוש והגדרות והשב"כ גורמים הרבה

צרות, לא כולן בצדק למען האמת, לשני הגברים האלה, אז רציתי לשאול, בדיעבד: את חושבת שאני

צריכה להתחרט שלקחתי את התפקיד? לבקש סליחה וחרטה? אחרי הכל עוד יחשבו שיש כאן אזרחים

ישראלים, יהודים, שהם הומואים ובנוסף, לא תאמיני, מתאהבים בפלסטינים?

לתשובתך המהירה אחכה.

.