ארכיון תג: הרצאות

ארבע המלצות, פעם בשבוע #37

.

יש משהו נעים בסיכום שבוע השבועי הזה,

זה קצת כמו סיכום היום שאני מצליחה, לא האמנתי שאצליח, לכתוב ביומן שורה ביום

הגאוני הזה שמאפשר סיכום יום במשפט שניים בלבד, עם טריק שחוזרים לאותו עמוד

כעבור שנה בדיוק במשך חמש שנים. פרטים עליו, ועל כפפות החורף גם, בפרטי.

זה היה שבוע עם הרצאת הקשב והריכוז שלי בבית ספר תל אביבי לבערך עשרים

וחמישה הורים ומורות, על פניו מעט מאד אנשים, בתכלס, שיחה מועילה, המון רגש

ודאגה ואהבה ומרצה אחת מאושרת שניתנה לה הזכות ( באמת, בלי טיפת ציניות )

להשפיע במעט על היחס של העולם לילדים שגם ככה משאם כבד.

זה היה שבוע שמביא יאוש ותקווה בענייני מדינה ובחירות,

רק יאוש בעניין האסדה שתזהם את צפון הארץ ואין מי שיצליח לעצור את הזוועה,

כזה שהביא את החורף, את הבת שלי הבייתה לשלושה ימים, את שדה הנרקיסים

בשדה הגדול לפרוח, את מרק הפטריות, ארטישוק ירושלמי, תפוחי אדמה וערמונים

להצליח ( אנסה שוב ואולי מתכון בשבוע הבא ), את עץ הכריסמס היפה שלי להדליק

את אורותיו כי זה עושה לי ממש מצב רוח טוב, ואת המוסיקה האפילו יותר קיטשית

מזו של שבוע שעבר כדי שתכנסו לאווירת השלג אפילו כשהשמים בהירים.

אז הנה ארבע המלצות, פעם בשבוע, משמאל למעלה, בכיוון השעון

 

 

1.מנקה פנים אבל זה לא העיקר הפעם – אני לא זוכרת ( כמובן ) אם כבר סיפרתי לכן

על מנקה הפנים הנפלא הזה, על זה אני זוכרת, על הראשון לא בטוח ולמי יש סבלנות

לבדוק, בכל מקרה שניהם מצטיינים, אבל העניין הפעם הוא ניגוב הפנים עם מגבת נייר

 ולא עם מגבת רגילה שתלויה באמבטיה, אפילו לא זו של הפנים והידים. על פי המלצת

קוסמטיקאית מומחית אחת וזה באמת נשמע פתאום הגיוני כל כך לנגב פנים, עינים עם

מה שאינו  צובר עליו לכלוך, זיעה, ומי יודע מה עוד. נדמה לי שכבר כתבתי על מגבות

הנייר הנהדרות באיכותן ובחסכון שיש באושר-עד מתוצרת קירקלנד בגלל שהן חתוכות

לפסים צרים יותר, אקולוגיה יו נואו, ובלי להיות קדושים מדי. אז גליל אחד מצא את

מקומו בחדר האמבטיה, וכולן, קוסמטיקאיות ורופאי עינים ( שממליצים גם ) מרוצים.

 

2. כרית לספר / אייפד תלת זוויתית – במת שזה גאוני. הרי בכל פעם זווית הברכיים,

גב, מצב ישיבה, חצי שכיבה, שכיבה מוחלטת, השתרעות שונה, ובכל פעם העינים

וחיפוש אחרי המצב האופטימלי לצפיה, קריאה ממשיך. הכרית הזו היא משולש שבכל

אחד ממצביו זוית ההנחה של הספר / אייפד שונה במעט וזה כל ההבדל ה ג א ו נ י.

מצאתי בסין, תבחרו לבד.

 

3. אורך מכנסיים – יש מכנסיים ארוכים ויש מכנסיים קולים יותר, שאינם ארוכים אבל

אינם שלושת רבעי, הם ככה באמצע, באורך המושלם ש"עושה" את הלוק הכללי, ולאורך

הזה יש מתברר מיקום מדוייק, ב ד י ו ק בנקודה שעצם הקרסול שלכן נגמרת, שם צריכה

להיות המכפלת של המכנסיים. ( לגזור ולשמור לפעם הבאה שתהיו אצל התופרת )

 

4. מתנה שאין אישית ממנה – חתונה, בת מצווה ( למרות שלבת/ בר מצווה ולברית

מילה ולחתונות אני נוהגת להביא אקסליבריס אם אני זוכרת להזמין מוקדם מספיק )

חתונה, סתם בגלל האהבה חותמת אישית של צילום שהופך לאיור שהופך לחותמת,

זו פשוט מתנה שמשאירה אנשים פעורי פה ומאושרים ( גם אם ישתמשו בה שלוש

פעמים בחיים ), וחוץ מזה תשוטטו בחנות הזאת יש לה מתנות נהדרות בכיוון הזה.

 

הנה, כמעט תמו ארבע, אבל תראו, זוכרות את אליפלט? העמותה שהתחילה כשבמחסני

הילדים של העובדים הזרים והפליטים התחילו למות ילדים, אז אליפלט עדיין פועלת

ושומרת ועוזרת למאות ואלפי הילדים האלה שלא חטאו בכלום ותראו מה חוזר בעוד 

שבועיים בדיוק – אני אהיה בסדנא של חנוך פיבן, ואתן/ם?

חוץ מזה, זה זמן התה עם הג'ינג'ר והדבש, מרק הגריסים של האמהות, זמן לנקות

את הפילטרים של המזגנים, לקנות תותים ( איך אתן פורסות את התותים, ספרו לי ),

נוריות, ספרים חדשים, ריקמה וקצת התכנסות. ולחזור ליוגה כמובן, ולא לפחד.

 

הנה המייל שלי לענייני הרצאות: chelligoldenberg בג'ימייל

וחוץ מזה בי קיינד כמו שאומרת אלן, שהלואי ואיזה זכיין כבר יצליח

להביא אותה לאיזה מסך, בי קיינד, נסו לשכנע שני אנשים להתחיל

למחזר יותר ברצינות השבוע ( אפילו רק כוסות חד פעמיות ושקיות

רב פעמיות לירקות ( אוי הנה לינק לכאלה ), ותקנו מטריה מצחיקה.

 

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek #גילובגדים #גילובגדיםההרצאה

ארבע המלצות, פעם בשבוע #36

.

אולי זה הסתיו מאפשר לי לחזור לכתוב,

אולי זה הזמן, עברו שתי עונות והזמן נע ומניע כמו שהוא יודע,

ואני במצב רוח טוב, ורוצה לחזור ולחלק ולהמליץ ולהציע מהשפע שאני והפרעת הקשב

שלי אוספות ומלקטות ורואות בלי סוף, כי אנחנו באמת לא מפסיקות לראות, הכל.

לפעמים זה מציף ומעייף ומציק לראות הכל, להפנים הכל, ולפעמים זו מתנה גדולה.

אז הסתיו כאן, תכף יהיה חורף,

זאתי שלי בירושלים ואני אפילו מצליחה לבלות שם לפעמים יומיים ולגלות עיר שיש בה

יותר ממחלוקות קודש וחול והנה בלוג חדש ונהדר וירושלמי שווה שפתח ומתפעל אותו.

ההרצאות שלי הולכות ותופסות תאוצה שזה מאד מאד מ א ד משמח אותי כי גם לדבר

ללא הפסקה וגם לקבל על זה מחמאות ולא הערות, פרס.

אז הנה, חיכיתי שהמשהו הפנימי יתעורר,

שהטלטלות החזקות שעברו על כוחות הנפש שלי גם יגרמו לניעות פנימיות כמו שסערות

עושות וגם ירגעו מעט כדי להיות מסוגלת להתעסק בדברים הקטנים, המענגים, הפשוטים

ולהנות גם מהם וגם מהאפשרות לחלק אותם איתכן,ם, עם מי שכתבו איפה את, ניגשו

לפעמים ברחוב ושמחים גם. אז תודה שחיכיתן בסבלנות, הנה חזרנו, והנה תפתחו את

המוסיקה השמאלצית והנהדרת של דצמבר, ותקשיבו תןך כדי קריאה של

ארבע המלצות, פעם בשבוע, משמאל למעלה, בכיוון השעון.

1. מועך שום – באמת שכבר ניסיתי את כולם, את היקרים, את הזולים, את המנקים את

עצמם,  את הנשברים אחרי שבוע, והנה גיליתי את הכי שווה בעיני ולדעתי. אפשר עם

הקליפה אגב, אפשר לקצוץ את את הקצה, אפשר מה שרוצים, לדעתי מצאתי את שלי.

.

2. הפטנט של הסנדלר הזקן – זה קורה בכל פעם מחדש, נעלים חדשות, נהדרות,

אצה רצה לנעול אותן ואחרי חמש דקות מתחילה אי נוחות גדולה, העור נוקשה, מציק

ומשתפשף מעל העקב או בצדדים והמלכודת של איך העור יתרכך, איך הנעליים "ישברו"

ויגיעו לנוחות המתבקשת, כשהגעתי אל הסנדלר הזקן בכוך הקטן בשכונה החדשה שלי,

הוא לקח פטיש, גדול יותר מזה המצולם ( אני מתעצלת לחפש את הפטישים של אבא

שלי שנמצאים איפשהו ) הניח על עור הנעל חתיכת בד ופשוט נתן כמה וכמה מכות גם

על הצד הפנימי וגם על הצד החיצוני של הנעליים. קסם. לא, באמת, כמה נסיון צריך

כדי לזקק ופעולה פשוטה כזו שיכולה לפתור בעיה בשתי דקות.

.

3. שפתון, ליפסטיק, אודם – בעוד כמה חודשים תצא סידרת טלוויזיה חדשה ב"הוט"

שאני משתתפת בה, קוראים לה "לאבד את אליס" וצוות הנשים הנפלא שלה כולל את

סיגל אבין שכתבה וביימה ( כבוד!), איילת זורר המקסימה בבנות, ליהי קורנובסקי, שדה

מוכשרת שמזכירה לי את עצמי מפעם, אנרגיה חסרת מנוחה וצוות גדול ונהדר של נשים.

ואז הגיעו פגישות הלבוש והמייקאפ והתסרוקות, וסיגל התעקשה על אודם אדום שזה

משהו שאני לא מחבבת כבר שנים. פעם אהבתי אותו לצורכי עבודה, בעיקר דוגמנות,

אבל בחיים הפרטיים, נדירות הפעמים שהדגשתי את השפתיים ולא את העינים, והחוק

הרי אומר שאו זה או זה. אבל סיגל התעקשה, וכיוון שגדלתי והפכתי קשובה יותר

מי היה מאמין נתתי אמון וזה השתלם, אין ספק שתמי היא גברת עם ליפסיק אדום,

כמה חודשים ותראו לבד. בינתיים פה ושם, לעיתים רחוקות ונדירות התחשק לי גם!

ומצאתי את הליפסטיק המושלם, באמת. הוא מט, הצבע שלו אדום עמוק אבל נעים,

הוא של בובי בראון ואה, קוראים לו "red arpet" – יותר מזה? :)

.

4. מחברת שעושה חשק וכפפות חורף חדשות שהגיעו – אתמול כשבאתי למפעל

של דורין אתמול, נסענו יחד להרצאה שלי ושיחה שלנו ומפגש עם הלקוחות שלה בחנות

ברחובות, ראיתי על השולחן מחברות נעטפות, מיד הרמתי אחת לראות, זה מוצר חדש,

קטן וכל כך יפה, מדוייק, שמיד עושה חשק לכתוב, לשרבט, לתת מתנה. מחברות

ופנקסים הם תמיד מלאי הבטחות, שהכל יקרה, אפשרי, יזכר. זו מחברת מרובעת

ויפייפיה ומלאת הבטחות, ומה שדורין מבטיחה, דורין תמיד מקיימת.

ואז הבוקר הגיע משלוח כפפות הסתיו חורף החדשות שלי, אלה המחליפות את

כפפות הקיץ. הן עשויות מחומר נעים להפליא, עד המרפק, מלאות סטייל ותחושת

הגנה וחום ועם פתח לאגודל ואצבעות חופשיות לשוטט בכל הפייסבוקים,

אינסטגרמים ובלוגים שרוצים. הן אצלי ואפשר לפנות אלי כאן למעלה דרך

ה"כתבו אלי" או דרך האינסטגראם.

.

והנה המוטו להרצאה השניה וכל כך כייפית ומועילה שלי #גילובגדיםההרצאה

.

אז הנה הצלחתי,

אני מזכירה לכן לקבוע תור לצפיפות העצם אם אתן בנות ארבעים והלאה, היא מחלה

ערמומית כי לא חולים בה ( כאילו ), אבל אם לא מטפלים בה, אללה יסתור איזו זקנה

איומה היא יכולה להפיל עלינו. המועמדות העיקריות, נשים גבוהות, רזות, שעישנו המון

ושלאמא שלהן יש, לא פספסתי שום קטגוריה!

דברים של הסתיו הזה : מרק גריסים, פומלות מהעץ של אבא, צעיפים שעוטפים ומוסיפים

תמיד המון, יין אדום, תיקי פאוץ' יפים ( אוהבת, אוהבת ), ג'ינס וסוודרים ענקיים, שירי

כריסמס שמעוררים כמיהה למשהו לא מוכר, עוד מעט ערמונים וארטישוקים וגרביים

עבות ושוקו חם ונטפליקס וספרים נהדרים שאביא לכאן בשבוע הבא, ועכשיו, אני חייבת

ללכת להרים קצת משקולות בשביל העצמות הזקנות שלי :)

 

היה כיף, תבואו שוב,

ובינתים, תהיו נחמדים, אל תכתבו טוקבקים, אל תאמינו לרכילות, וקחו ויטמין D

.#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים #onceaweek #גילובגדיםההרצאה

 

על ליהוק, טייפקאסטינג, ובאופן כללי

.

12 דקות הוא פרוייקט נפלא שמנהלים, מפיקים, מתחזקים שני אנשים בהתנדבות ושמחה.

6 הרצאות, 12 דקות האחת, ערב כזה אחת לשלושה חודשים, יו טיוב. אנשים שונים, בנושאים שונים.

לפני שנה נתתי שם הרצאה: "הפרעת קשב, עדות אישית" שצברה וצוברת אלפים רבים של צפיות,

ואני ממשיכה לתת גירסה רחבה ומורחבת שלה בהרצאות מוזמנות.

לפני כחודש ניסיתי להרחיב ולהסביר את עניין הליהוק.

ליהוק הוא ענין מדוייק ועדין, איזון בין דיוק (דרישות התפקיד) ותחושה (תחושות בטן ואלכימיה של

שחקן). זה מקצוע מרתק ותהליך מעניין הכולל דיוק (דרישות התפקיד) ואינסטינקט (תחושות בטן)

כדי להביא את הדמות הכתובה לכדי מכסומה האפשרי בעזרת השחקנ/ית שיבחרו לשחק אותה.

 

.

להזמנות מה שנקרא, אלי או ל"יצוג 1" :)

ברוכים הבאים לעולמי # 1

.

.

מי שימצא דרך לאפשר לי לקום מהכסא ולהצליח לעשות בדיוק את מה שקמתי עבורו,

ולא לקום מהכסא לא-זוכרת-למה ולא לראות את הקולב השבור שהנחת ליד הדלת כדי לא לשכוח,

ולא לצאת לזרוק אותו לפח ולראות עשבים בעציץ הגדול ולנכש אותם עוד לפני שהגעת לפח,

ולא לשטוף את סל הכביסה הגדול כי ראית אותו מאובק מאחורי העציץ הגדול (ההוא עם העשבים),

ולא למיין דפים ישנים כי השידה הועברה מקום לכבוד החורף ומונחת מול היציאה מהבית בדרך לפח,

ולא למצוא איור שלי, שאני מחפשת כבר שנתיים, כי אחת המגירות הייתה פתוחה,

טוב, זה דווקא דבר חיובי למצוא אותו,

ולא לצלם ולהעלות לפייסבוק (כבר מחקתי) את הדבורה שחשבתי לרגע מי-יודע-למה שאולי היא

נדל – למרות ששני הפסים הצהובים בדיוק כמו לדבורה מאיה – שנרטב מהשטיפה של סל הכביסה,

ראו שלוש פעולות קודם,

ולא להזכר פתאום בתערוכה של דני , לחזור לכסא ולמחשב, כי בדרך כלל הבלקברי בהטענה שם,

למרות שאתמול שכחתי לחבר אותו, ולכתוב תזכורת, ולשכוח לסמן תזכורת בבוקר של אותו יום,

ולא לשלוח על הדרך שני אסאמסים אחרים, כי הטלפון כבר ביד ואני מתגעגעת לבלונדה,

ולא למלא ולהפעיל מכונת כביסה כי  דרכתי על מגבת לחה כששטפתי ידיים מעבודות הגינה,

ולא להעצר פתאום ולנסות להזכר למה קמתי מהכסא to begin with.

מי שימצא, יזכה במשהו שווה ממש, לא רק ממני.

ברוכים הבאים לעולם הפרעת הקשב,

שכל וסוכריות קופצות מעורבבים במוח אחד, כמו שהסבירה לי פעם ילדה אחת,

ועל הנפש עוד לא התחלנו לדבר, מה הערבוביה עושה לנפש…

תהיו סבלנים איתנו בבקשה,

אנחנו, גדולים כקטנים, גם לנו מסתובב הראש מעצמנו.

.

.

 

ושאת ההרצאה הזו במתכונת ארוכה כולל אותי מפטפטת בלי סוף אפשר להזמין.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.ושאם מופיעה כאן למטה פרסומת נגד ריטלין, אל תאמינו להם, בטח סיינטולוגים. 

אני אומרת לכם באחריות שהריטלין הוא תרופה. לא פשוטה, יש מחיר בשימוש בה ללא ספק,

אבל היא מצילה חיים, פשוט ככה, אם כשאתם מכוונים לחיים טובים.

.

%d בלוגרים אהבו את זה: